ממלכת הזוהר › זוהר › וארא › מאמר 1: ׳וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי׳ - דרגת גילוי האבות לעומת משה › פיסקה 3 (כב ע"א)

תאוות גבעות עולם - יובל ושמיטה הנקראות עולם

וארא · ׳וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי׳ - דרגת גילוי האבות לעומת משה · מאמר 1 · פיסקה 3 · דף כב ע"א

לשון הזוהר

וְהַאי עַד, תִּיאוּבְתָּא דְּכֹלָּא בֵּיהּ, כְּמָה דְּאַתְּ אָמֵר, (בראשית מ"ט, בראשית נ' ע"א רמ"ז ע"ב) ׳עַד תַּאֲוַת גִּבְעוֹת עוֹלָם׳ - מַאן אִינּוּן ׳גִּבְעוֹת עוֹלָם׳. אִלֵּין אִינּוּן תְּרֵין אִמָּהָן נוּקְבֵי, יוֹבֵל, וּשְׁמִטָּה, דְּאִקְרוּן ׳גִּבְעוֹת עוֹלָם׳. עוֹלָם, כְּמָה דְּאַתְּ אָמֵר, ׳מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם׳ (תהילים קו, מח) - (יובל ושמיטה כל חד מנהון אקרי עולם ואלין אקרון ׳גבעות עולם׳) וְתִיאוּבְתָּא דִּילְהוֹן בְּהַאי עַד, דְּאִיהוּ קִיּוּמָא דְּכָל סִטְרִין. (מאי טעמא) תִּיאוּבְתָּא דְּיוֹבְלָא לְגַבֵּי דְּעַד, לְאַעְטְּרָא לֵיהּ, וּלְנַגְדָּא עָלֵיהּ בִּרְכָּאן, וּלְאַרְקָא עָלֵיהּ מַבּוּעִין מְתִיקִין, הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב, ׳צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלמֹה בַּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לוֹ אִמּוֹ׳ (שיר השירים ג, יא) - תִּיאוּבְתָּא דִּשְׁמִטָּה, לְאִתְבָּרְכָא מִנֵּיהּ, וּלְאַתְנַהֲרָא מִנֵּיהּ. וַדַּאי הַאי ׳עַד תַּאֲוַת גִּבְעוֹת עוֹלָם׳ אִיהוּ.

תרגום

וְהָ"עַד" הַזֶּה תְּשׁוּקַת הַכֹּל בּוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳עַד תַּאֲוַת גִּבְעֹת עוֹלָם׳ (בראשית מט, כו) - מִי הֵם גִּבְעֹת עוֹלָם? אֵלֶּה הֵם שְׁתֵּי הָאִמָּהוֹת הַנְּקֵבוֹת, יוֹבֵל וּשְׁמִטָּה, שֶׁנִּקְרָאוֹת גִּבְעֹת עוֹלָם. עוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם׳ (תהלים קו, מח) - (יוֹבֵל וּשְׁמִטָּה, כָּל אֶחָד מֵהֶם נִקְרָא עוֹלָם, וְהֵם נִקְרָאִים גִּבְעֹת עוֹלָם). וּתְשׁוּקָתָם בָּעַד הַזֶּה, שֶׁהוּא קִיּוּם שֶׁל כָּל הַצְּדָדִים. (מָה הַטַּעַם) תְּשׁוּקַת הַיּוֹבֵל אֶל עַד, לְעַטֵּר אוֹתוֹ וּלְהַשְׁפִּיעַ עָלָיו בְּרָכוֹת, וּלְהָרִיק עָלָיו מַעְיָנוֹת מְתוּקִים. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (שִׁיר ג) ׳צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בָּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לּוֹ אִמּוֹ׳ (שיר השירים ג, יא) - תְּשׁוּקַת הַשְּׁמִטָּה לְהִתְבָּרֵךְ מִמֶּנּוּ וְלִהְיוֹת מְאִירָה מִמֶּנּוּ. וַדַּאי שֶׁעַד זֶה הוּא ׳תַּאֲוַת גִּבְעֹת עוֹלָם׳ (בראשית מט, כו).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: והאי עד, תיאובתא דכלא ביה, כמה דאת אמר, (בראשית מ"ט, בראשית נ' ע"א רמ"ז ע"ב) ׳עד תאות גבעות עולם׳ - מאן אינון ׳גבעות עולם׳. אלין אינון תרין אמהן נוקבי, יובל, ושמטה, דאקרון ׳גבעות עולם׳. עולם, כמה דאת אמר, ׳מן העולם ועד העולם׳ (תהילים קו, מח) - (יובל ושמיטה כל חד מנהון אקרי עולם ואלין אקרון ׳גבעות עולם׳) ותיאובתא דילהון בהאי עד, דאיהו קיומא דכל סטרין. (מאי טעמא) תיאובתא דיובלא לגבי דעד, לאעטרא ליה, ולנגדא עליה ברכאן, ולארקא עליה מבועין מתיקין, הדא הוא דכתיב, ׳צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו׳ (שיר השירים ג, יא) - תיאובתא דשמטה, לאתברכא מניה, ולאתנהרא מניה. ודאי האי ׳עד תאות גבעות עולם׳ איהו.

התרגום: וה"עד" הזה תשוקת הכל בו, כמו שנאמר ׳עד תאות גבעת עולם׳ (בראשית מט, כו) - מי הם גבעת עולם? אלה הם שתי האמהות הנקבות, יובל ושמטה, שנקראות גבעת עולם. עולם, כמו שנאמר ׳מן העולם ועד העולם׳ (תהלים קו, מח) - (יובל ושמטה, כל אחד מהם נקרא עולם, והם נקראים גבעת עולם). ותשוקתם בעד הזה, שהוא קיום של כל הצדדים. (מה הטעם) תשוקת היובל אל עד, לעטר אותו ולהשפיע עליו ברכות, ולהריק עליו מעינות מתוקים. זהו שכתוב (שיר ג) ׳צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו׳ (שיר השירים ג, יא) - תשוקת השמטה להתברך ממנו ולהיות מאירה ממנו. ודאי שעד זה הוא ׳תאות גבעת עולם׳ (בראשית מט, כו).

מן המפרשים

אור החמה: והאי עד תיאובתא דכלא ביה. נתן טעם רביעי שהוא אחיד לכל סטרין דהיינו מצד הצדדים גם אחוזים בו למעלה מדת הבינה שמניקה אותו ולמט' מלכות המקבלת ממנו באופן שבאחיזתו בת"ת אחוז מהצדדים כדמפרש ואזיל. כד"א עד תאות גבעות עולם. כלו' ת"ת…

מהרח"ו: 11והרח"ו זלה"ה 11והרח"ו זלה"ה פי' ז"ל אי הכי מהו עדי עד וגו' פי' כי מלת עדי עד הוא גבול והל"ל לעולם ועד. וביא' כי כן הוא האמת כי יש הגבלה בדבר והוא כי הלא היסוד נקרא עד וז"א בבקר יאכל עד כי יסוד הוא בקרו של אברהם כנודע ושם הוא…

הסולם: והאי עד תיאובתא וכו': ועד הזה בו תאות הכל. כמש"א עד תאות גבעות עולם. מי הן גבעות עולם. אלו הן שתי אמהות, דהיינו בינה ומלכות, שהן נקבות, ונקראות יובל ושמטה, שהבינה נקראת יובל והמלכות שמיטה. והן נקראות גבעות עולם. שכל אחת מהן…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: