׳וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי׳
דרגת גילוי האבות לעומת משה
בטחו בה' עדי עד - חובת הביטחון של כל באי עולם
׳וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי יהו"ה׳ (שמות ו, ב-ג) ׳וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדָּי וְגוֹ'׳. רַבִּי אַבָּא פָּתַח, ׳בִּטְחוּ בַיהו"ה עֲדֵי עַד כִּי בְּיָהּ יהו"ה צוּר עוֹלָמִים׳ (ישעיהו כו, ד) - ׳בִּטְחוּ בַיהו"ה׳ - כָּל בְּנֵי הָעוֹלָם צְרִיכִים לְהִתְחַזֵּק בַּקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְלִהְיוֹת בִּטְחוֹנָם בּוֹ.
בלשון הזוהר
׳וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי יהו"ה׳ (שמות ו, ב-ג) ׳ואֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדָּי וְגוֹ'׳ רִבִּי אַבָּא פָּתַח, ׳בִּטְחוּ בַיהו"ה עֲדֵי עַד כִּי בְּיָהּ יהו"ה צוּר עוֹלָמִים׳ (ישעיהו כו, ד) - ׳בִּטְחוּ בַיהו"ה׳ - כָּל בְּנֵי עָלְמָא בַּעְיָין לְאִתַּתְקְפָא בֵּיהּ בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּלְמֶהֱוֵי רָחְצַנוּ דִּלְהוֹן בֵּיהּ.
פשר עדי עד - מקום הקיום והקישור לכל הצדדים
אִם כָּךְ, מַהוּ ׳עֲדֵי עַד׳? אֶלָּא בִּשְׁבִיל שֶׁיִּהְיֶה הַתֹּקֶף שֶׁל הָאָדָם בְּמָקוֹם שֶׁהוּא קִיּוּם וְקִשּׁוּר שֶׁל הַכֹּל, וְנִקְרָא עַד, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַד׳ (בראשית מט, כז). וְ ׳עַד׳, זֶה מָקוֹם שֶׁאָחוּז לְכָל הַצְּדָדִים, לְצַד זֶה וּלְצַד זֶה, לְהִתְקַיֵּם וְלִקְשֹׁר קֶשֶׁר שֶׁלֹּא יָזוּז.
בלשון הזוהר
אִי הָכִי מַהוּ ׳עֲדֵי עַד׳. אֶלָּא, בְּגִין דִּיהֵא תֻּקְפָּא דְּבַר נָשׁ, בַּאֲתַר דְּאִיהוּ קִיּוּמָא וְקִשּׁוּרָא דְּכֹלָּא, וְאִקְרֵי עַד, וְהָא אוּקְמוּהָ, כְּמָה דְּאַתְּ אָמֵר, ׳בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַד׳ (בראשית מט, כז). וְהַאי ׳עַד׳, אֲתָר דְּאָחִיד לְכָל סִטְרִין, לְסִטְרָא דָּא, וּלְסִטְרָא דָּא, לְאִתְקַיְּימָא, וּלְאִתְקַשְּׁרָא קִשְׁרָא, דִּי לָא תַּעְדֵי.
תאוות גבעות עולם - יובל ושמיטה הנקראות עולם
וְהַ ׳עַד׳ הַזֶּה תְּשׁוּקַת הַכֹּל בּוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳עַד תַּאֲוַת גִּבְעֹת עוֹלָם׳ (בראשית מט, כו) - מִי הֵם ׳גִּבְעֹת עוֹלָם׳? אֵלֶּה הֵם שְׁתֵּי הָאִמָּהוֹת הַנְּקֵבוֹת, יוֹבֵל וּשְׁמִטָּה, שֶׁנִּקְרָאוֹת ׳גִּבְעֹת עוֹלָם׳. ׳עוֹלָם׳, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם׳ (תהלים קו, מח) - (יוֹבֵל וּשְׁמִטָּה, כָּל אֶחָד מֵהֶם נִקְרָא עוֹלָם, וְהֵם נִקְרָאִים ׳גִּבְעֹת עוֹלָם׳). וּתְשׁוּקָתָם בָּ ׳עַד׳ הַזֶּה, שֶׁהוּא קִיּוּם שֶׁל כָּל הַצְּדָדִים. (מָה הַטַּעַם) תְּשׁוּקַת הַיּוֹבֵל אֶל עַד, לְעַטֵּר אוֹתוֹ וּלְהַשְׁפִּיעַ עָלָיו בְּרָכוֹת, וּלְהָרִיק עָלָיו מַעְיָנוֹת מְתוּקִים. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בָּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לּוֹ אִמּוֹ׳ (שיר השירים ג, יא) - תְּשׁוּקַת הַשְּׁמִטָּה לְהִתְבָּרֵךְ מִמֶּנּוּ וְלִהְיוֹת מְאִירָה מִמֶּנּוּ. וַדַּאי שֶׁעַד זֶה הוּא ׳תַּאֲוַת גִּבְעֹת עוֹלָם׳.
בלשון הזוהר
׳וְהַאי עַד׳, תִּיאוּבְתָּא דְּכֹלָּא בֵּיהּ, כְּמָה דְּאַתְּ אָמֵר, ׳עַד תַּאֲוַת גִּבְעוֹת עוֹלָם׳ (בראשית מט, כו) - מַאן אִינּוּן ׳גִּבְעוֹת עוֹלָם׳. אִלֵּין אִינּוּן תְּרֵין אִמָּהָן נוּקְבֵי, יוֹבֵל, וּשְׁמִטָּה, דְּאִקְרוּן ׳גִּבְעוֹת עוֹלָם׳. ׳עוֹלָם׳, כְּמָה דְּאַתְּ אָמֵר, ׳מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם׳ (תהילים קו, מח) - (יובל ושמיטה כל חד מנהון אקרי עולם ואלין אקרון ׳גבעות עולם׳) וְתִיאוּבְתָּא דִּילְהוֹן ׳בְּהַאי עַד׳, דְּאִיהוּ קִיּוּמָא דְּכָל סִטְרִין. (מאי טעמא) תִּיאוּבְתָּא דְּיוֹבְלָא לְגַבֵּי דְּעַד, לְאַעְטְּרָא לֵיהּ, וּלְנַגְדָּא עָלֵיהּ בִּרְכָּאן, וּלְאַרְקָא עָלֵיהּ מַבּוּעִין מְתִיקִין, הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב, ׳צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלמֹה בַּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לוֹ אִמּוֹ׳ (שיר השירים ג, יא) - תִּיאוּבְתָּא דִּשְׁמִטָּה, לְאִתְבָּרְכָא מִנֵּיהּ, וּלְאַתְנַהֲרָא מִנֵּיהּ. וַדַּאי הַאי ׳עַד תַּאֲוַת גִּבְעוֹת עוֹלָם׳ אִיהוּ.
גבול ההסתכלות - עד כאן רשות ומכאן ואילך גנוז מהכל
מִשּׁוּם כָּךְ, ׳בִּטְחוּ בַיהו"ה עֲדֵי עַד׳, שֶׁהֲרֵי מִשָּׁם וּלְמַעְלָה מָקוֹם טָמִיר (הוּא) וְגָנוּז הוּא, שֶׁלֹּא יָכוֹל לְהִתְדַּבֵּק. מָקוֹם הוּא שֶׁמִּמֶּנּוּ יָצְאוּ וְהִצְטַיְּרוּ הָעוֹלָמוֹת, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳כִּי בְּיָהּ יהו"ה צוּר עוֹלָמִים׳ - וְהוּא מָקוֹם גָּנוּז וְסָתוּם, וְעַל זֶה ׳בִּטְחוּ בַיהו"ה עֲדֵי עַד׳. עַד כָּאן יֵשׁ רְשׁוּת לְכָל אָדָם לְהִסְתַּכֵּל בּוֹ, מִכָּאן וָהָלְאָה אֵין רְשׁוּת לְאָדָם לְהִסְתַּכֵּל בּוֹ, שֶׁהֲרֵי הוּא גָּנוּז מֵהַכֹּל, וּמִי הוּא יָהּ? יְהֹוָה. שֶׁמִּשָּׁם הִצְטַיְּרוּ כָּל הָעוֹלָמוֹת, וְאֵין מִי שֶׁעוֹמֵד עַל אוֹתוֹ מָקוֹם.
בלשון הזוהר
בְּגִין כַּךְ, ׳בִּטְחוּ בַיהו"ה עֲדֵי עַד׳, דְּהָא מִתַּמָּן וּלְעֵילָּא, אֲתָר טָמִיר (הוא) וְגָנִיז אִיהוּ, דְּלָא יָכִיל לְאִתְדַּבְּקָא. אֲתָר הוּא, דְּמִנֵּיהּ נָפְקוּ וְאִצְטָיְּירוּ עָלְמִין, הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב, ׳כִּי בְּיָהּ יהו"ה צוּר עוֹלָמִים׳ - וְהוּא אֲתָר גָּנִיז וְסָתִים, וְעַל דָּא ׳בִּטְחוּ בַיהו"ה עֲדֵי עַד׳. עַד הָכָא אִית רְשׁוּ לְכָל בַּר נָשׁ לְאִסְתַּכְּלָא בֵּיהּ, מִכָּאן וּלְהָלְאָה, לֵית לֵיהּ רְשׁוּ לְבַּר נָשׁ לְאִסְתַּכְּלָא בֵּיהּ, דְּהָא אִיהוּ גָּנִיז מִכֹּלָּא, וּמַאן אִיהוּ יָהּ יְהוָֹה. דִּמִתַּמָּן אִצְטְיָּירוּ עָלְמִין כֻּלְּהוּ, וְלֵית מַאן דְּקָאִים עַל הַהוּא אֲתָר.
כי שאל נא לימים ראשונים - הוכחה לגבול ההסתכלות
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, הַכָּתוּב מוֹכִיחַ עָלָיו, שֶׁכָּתוּב ׳כִּי שְׁאַל נָא לְיָמִים רִאשׁוֹנִים וְגוֹ'׳ (דברים ד, לב). עַד כָּאן יֵשׁ רְשׁוּת לְאָדָם לְהִסְתַּכֵּל, מִכָּאן וּלְהָלְאָה אֵין מִי שֶׁיָּכוֹל לַעֲמֹד עָלָיו.
בלשון הזוהר
אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, קְרָא אוֹכַח עָלֵיהּ, דִּכְתִּיב, ׳כִּי שְׁאַל נָא לְיָמִים רִאשׁוֹנִים וְגוֹ'׳ (דברים ד, לב). עַד הָכָא אִית רְשׁוּ לְבַּר נָשׁ לְאִסְתַּכְּלָא, מִכָּאן וּלְהָלְאָה לֵית מַאן דְּיָכִיל לְמֵיקָם עָלֵיהּ.
ביטחון האדם בקב"ה כל ימיו - מגן מפני מזיקי העולם
דָּבָר אַחֵר ׳בִּטְחוּ בַּיהו"ה עֲדֵי עַד׳ - כָּל יְמֵי הָאָדָם צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק בַּקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, (שֶׁכָּךְ אָמַר דָּוִד, ׳אֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אוֹיְבַי לִי׳ (תהלים כה, ב)) וּמִי שֶׁשָּׂם בּוֹ בִּטְחוֹנוֹ וְתָקְפּוֹ כָּרָאוּי, לֹא יְכוֹלִים לְהָרַע לוֹ כָּל בְּנֵי הָעוֹלָם. (שֶׁכָּךְ אָמַר דָּוִד, ׳אֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אוֹיְבַי לִי׳ (תהלים כה, ב)) שֶׁכָּל מִי שֶׁשָּׂם תָּקְפּוֹ בַּשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ, מִתְקַיֵּם בָּעוֹלָם.
בלשון הזוהר
דָּבָר אַחֵר ׳בִּטְחוּ בַיהו"ה עֲדֵי עַד׳ - כָּל יוֹמוֹי דְּבַר נָשׁ, בָּעֵי לְאִתַּתְקְפָא בֵּיהּ בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, (דהכי אמר דוד ׳אלהי בך בטחתי אל אבושה אל יעלצו אויבי לי׳ (תהילים כה, ב)) וּמַאן דְּשַׁוֵּי בֵּיהּ, בִּטְחוֹנֵיהּ וְתוּקְפֵּיהּ כְּדְקָא יֵאוֹת, לָא יַכְלִין לְאַבְאָשָׁא לֵיהּ, כָּל בְּנֵי עָלְמָא. (דהכי אמר דוד ׳אלהי בך בטחתי אל אבושה אל יעלצו אויבי לי׳ (תהילים כה, ב)) דְּכָל מַאן דְּשַׁוֵּי תּוּקְפֵּיהּ בִּשְׁמָא קַדִּישָׁא, אִתְקַיַּים בְּעָלְמָא.
בריאת העולמות בשתי אותיות - העולם הזה עומד על הדין
מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁהָעוֹלָם מִתְקַיֵּם בִּשְׁמוֹ הַקָּדוֹשׁ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳כִּי בְּיָהּ יהו"ה צוּר עוֹלָמִים׳ (ישעיהו כו, ד) - צַיַּר הָעוֹלָמִים. שֶׁהֲרֵי בִּשְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת נִבְרְאוּ הָעוֹלָמוֹת, הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא. הָעוֹלָם הַזֶּה נִבְרָא בְּדִין, וְעַל דִּין עוֹמֵד, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים׳ (בראשית א, א). מָה הַטַּעַם? כְּדֵי שֶׁיִּנְהֲגוּ בְּנֵי אָדָם בְּדִין, וְלֹא יֵצְאוּ מֵהַדֶּרֶךְ הַחוּצָה.
בלשון הזוהר
מַאי טַעֲמָא, בְּגִין דְּעָלְמָא, בִּשְׁמֵיהּ קַדִּישָׁא אִתְקַיַּים. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳כִּי בְּיָהּ יהו"ה צוּר עוֹלָמִים׳ (ישעיהו כו, ד) - צַיָּיר עָלְמִין. דְּהָא בִּתְרֵין אַתְוָון, אִתְבְּרוּן עָלְמִין, עָלְמָא דֵּין, וְעָלְמָא דְּאָתֵי. עָלְמָא דָּא, בְּדִינָא אִתְבְּרִי, וְעַל דִּינָא קַיְּימָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלהִים׳ (בראשית א, א). מַאי טַעְמָא, בְּגִין דְּיִתְנַהֲגוּן בְּנִי נָשָׁא בְּדִינָא, וְלָא יִפְקוּן מֵאוֹרְחָא לְבַר.
וידבר אלהים אל משה - תוקפו של משה בראשית נבואתו
בֹּא רְאֵה, כָּתוּב ׳וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה׳ (שמות ו, ב) - גְּזֵרַת הַדִּין שֶׁעוֹמֶדֶת עָלָיו. מַה כָּתוּב לְמַעְלָה? ׳וַיָּשָׁב מֹשֶׁה אֶל ה' וַיֹּאמַר אֲדנָ"י, בְּאָלֶ"ף דָּלֶ"ת נוּ"ן יוֹ"ד׳ (שמות ה, כב). רָאָה תָקְפּוֹ שֶׁל מֹשֶׁה בְּרֵאשִׁית נְבוּאָתוֹ, לֹא נָחָה רוּחוֹ בַּמָּקוֹם הַזֶּה, אָמַר, ׳אֲדֹנָי לָמָה הֲרֵעֹתָה לָעָם הַזֶּה וְגוֹ'׳ - ׳וּמֵאָז בָּאתִי אֶל פַּרְעֹה לְדַבֵּר בִּשְׁמֶךְ הֵרַע לָעָם הַזֶּה וְהַצֵּל לֹא הִצַּלְתָּ אֶת עַמֶּךְ׳ - מִי הוּא שֶׁיֹּאמַר כָּךְ? אֶלָּא מֹשֶׁה, שֶׁיָּדַע שֶׁדַּרְגָּה אַחֶרֶת עֶלְיוֹנָה מְעֻתֶּדֶת לוֹ.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי כְּתִיב ׳וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה׳ (שמות ו, ב) - גִּזְירַת דִּינָא דְּקַיְּימָא עָלֵיהּ. מַה כְּתִיב לְעֵילָּא, ׳וַיָּשָׁב מֹשֶׁה אֶל ה' וַיֹּאמַר אֲדֹנָ"י, בְּאָלֶ"ף דָּלֶ"ת נוּ"ן יוֹ"ד׳ (שמות ה, כב). חָמֵי תּוּקְפָּא דְּמֹשֶׁה, בְּשֵׁירוּתָא דִּנְבִיאוּתֵיהּ, לָא נָח רוּחֵיהּ בְּהַאי אֲתָר, אָמַר, ׳אֲדֹנָי לָמָה הֲרֵעֹתָה לָעָם הַזֶּה וְגוֹ'׳ - ׳וּמֵאָז בָּאתִי אֶל פַּרְעֹה לְדַבֵּר בִּשְׁמֶךָ הֵרַע לָעָם הַזֶּה וְהַצֵּל לא הִצַּלְתָּ אֶת עַמֶּךָ׳ - מַאן הוּא דְּיֵימָא כְּדֵין, אֶלָּא מֹשֶׁה, דְּיָדַע, דְּהָא דַּרְגָּא אָחֳרָא עִלָּאָה זַמִּין לֵיהּ.
מתן הבית למשה - דיבורו אליה כאדון בביתו בלא פחד
אָמַר רַבִּי יִצְחָק, בְּרֵאשִׁית שֶׁנִּתַּן לוֹ הַבַּיִת, צִוָּה אוֹתָהּ כְּאִישׁ שֶׁמְּצַוֶּה אֶת בֵּיתוֹ וְאוֹמֵר כָּל מַה שֶּׁרוֹצֶה לְלֹא פַּחַד. אַף כָּךְ מֹשֶׁה לְבֵיתוֹ אָמַר וְלֹא פָחַד.
בלשון הזוהר
אָמַר רִבִּי יִצְחָק, בְּשֵׁירוּתָא דְּאִתְיְהִיב לֵיהּ בֵּיתָא, פָּקִיד לָהּ, כְּבַר נָשׁ דְּפָקִיד לְבֵיתֵיהּ, וְאָמַר כָּל מַאן דְּבָעֵי בְּלָא דְּחִילוּ. אוּף הָכִי מֹשֶׁה, לְבֵיתֵיהּ קָאָמַר, וְלָא דָּחִיל.
וידבר אלהים ויאמר אליו אני ה' קשירת דין ורחמים כאחד
דָּבָר אַחֵר ׳וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים׳ - גְּזֵרַת הַדִּין. (מִשּׁוּם כָּךְ) ׳וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי יהו"ה׳ - דַּרְגָּה אַחֶרֶת שֶׁל רַחֲמִים. וְכָאן נִקְשָׁר הַכֹּל כְּאֶחָד, דִּין וְרַחֲמִים. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, ׳וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי יהו"ה׳. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן (נ"א: רַבִּי יוֹסֵי), אִם כָּתוּב ׳וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה׳ - אֲנִי ה', הָיִיתִי אוֹמֵר כָּךְ. אֶלָּא לֹא כָתוּב, אֶלָּא ׳וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה׳ - בַּהַתְחָלָה, וְאַחַר כָּךְ ׳וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי ה'׳ - שֶׁמַּשְׁמָע דַּרְגָּה אַחַר דַּרְגָּה.
בלשון הזוהר
דָּבָר אַחֵר ׳וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים׳ - גִּזְרַת דִּינָא. (בגין כך) ׳וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי יהו"ה׳ - דַּרְגָּא אָחֳרָא דְּרַחֲמֵי. וְהָכָא אִתְקַשַּׁר כּוֹלָּא כַּחֲדָא, דִּינָא וְרַחֲמֵי. הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב, ׳וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי יהו"ה׳. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן (נ"א: רִבִּי יוֹסֵי) אִי כְּתִיב ׳וַיְדַבֵּר אֱלהִים אֶל מֹשֶׁה׳ - אֲנִי ה', הֲוֵינָא אָמַר הָכִי. אֶלָּא לָא כְּתִיב, אֶלָּא ׳וַיְדַבֵּר אֱלהִים אֶל מֹשֶׁה׳ - בְּקַדְמִיתָא, וּלְבָתַר ׳וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי ה'׳ - דְּמַשְׁמַע דַּרְגָּא בָּתַר דַּרְגָּא.
משל האישה שהתלוננה למלך - טעם שלא נענש משה על דבריו
וְאָמַר רַבִּי יוֹסֵי, מֹשֶׁה אִלְמָלֵא שֶׁהָיָה בַּעַל הַבַּיִת, אִישׁ הָאֱלֹהִים, הָיָה נֶעֱנָשׁ עַל מַה שֶּׁאָמַר, אֲבָל מִשּׁוּם זֶה לֹא נֶעֱנַשׁ. לְאָדָם שֶׁנָּפְלָה לוֹ קְטָטָה בְּאִשְׁתּוֹ, וְאָמַר לָהּ דְּבָרִים, הִיא הִתְחִילָה לְהִתְרַעֵם, כֵּיוָן שֶׁהִתְחִילָה דָּבָר, הָיָה שָׁם הַמֶּלֶךְ, נָטַל הַמֶּלֶךְ אֶת הַדִּבּוּר, וְהִיא שָׁתְקָה וּפָסְקָה לְדַבֵּר. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: וְכִי לֹא יָדַעְתָּ שֶׁאֲנִי הַמֶּלֶךְ וּלְפָנַי דִּבַּרְתָּ דְּבָרִים אֵלּוּ? כִּבְיָכוֹל אַף כָּךְ מֹשֶׁה, ׳וַיָּשָׁב מֹשֶׁה אֶל יהו"ה וַיֹּאמַר אֲדנָי לָמָה הֲרֵעֹתָה וְגוֹ'׳. מִיָּד - ׳וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה׳ - הִתְחִיל לְהִתְרַעֵם. מִיָּד נָטַל הַמֶּלֶךְ הַדִּבּוּר, ׳וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי׳ יהו"ה - וְלֹא יָדַעְתָּ שֶׁאֲנִי הוּא הַמֶּלֶךְ וּלְפָנַי דִּבַּרְתָּ דְּבָרִים אֵלֶּה?!
בלשון הזוהר
וְאָמַר רִבִּי יוֹסֵי, מֹשֶׁה, אִלְמָלֵא דְּהֲוָה מָארֵיהּ דְּבֵיתָא, אִישׁ הָאֱלֹהִים, אִתְעַנָּשׁ עַל מַה דְּאָמַר, אֲבָל בְּגִינִי הַאי, לָא אִתְעַנָּשׁ. לְבַר נָשׁ דְּנָפַל לֵיהּ קְטָטָה בִּדְבִיתְהוּ, וְאָמַר לָהּ מִלִּין, שָׁרַאת הִיא לְאִתְרַעֲמָא, כֵּיוָן דְּשָׁארִית מִלָּה, הֲוָה תַּמָּן מַלְכָּא, נָטַל מַלְכָּא מִלָּה, וְהִיא שַׁתְקַת וּפַסְקַת לְמַלְּלָא. אָמַר לֵיהּ מַלְכָּא: וְכִי לָא יָדַעְתְּ דַּאֲנָא הוּא מַלְכָּא, וּמִקָּמָאי מַלִּילַת מִלִּין אִלֵּין, כִּבְיָכוֹל אוּף הָכִי מֹשֶׁה, ׳וַיָּשָׁב מֹשֶׁה אֶל יהו"ה וַיֹּאמַר אֲדֹנָי לָמָה הֲרֵעֹתָה וְגוֹ'׳. מִיָּד - ׳וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה׳ - שָׁארֵי לְאִתְרָעֲמָא. מִיָּד נָטַל מַלְכָּא מִלָּה, ׳וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי׳ יהו"ה - וְלָא יָדַעְתּ דַּאֲנָא הוּא מַלְכָּא, וּמִקָּמַאי מַלִּילַת מִלִּין אִלֵּין.
משל בת המלך שנישאה - שינוי השם בין האבות למשה
׳וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדָּי׳ (שמות ו, ג) - לָמָּה שׁוֹנֶה הַשֵּׁם כָּאן מֵאֵלֶּה שֶׁלְּמַעְלָה? אֶלָּא, לְמֶלֶךְ שֶׁהָיְתָה לוֹ בַת שֶׁלֹּא נִשְּׂאָה, וְהָיָה לוֹ אָהוּב. כְּשֶׁרָצָה הַמֶּלֶךְ לְדַבֵּר עִם אוֹתוֹ אָהוּב, שׁוֹלֵחַ אֶת בִּתּוֹ לְדַבֵּר עִמּוֹ, וְהָיָה הַמֶּלֶךְ עַל יַד בִּתּוֹ מְדַבֵּר עִמּוֹ. בָּא זְמַן בִּתּוֹ לְהִנָּשֵׂא, אוֹתוֹ יוֹם שֶׁנִּשְּׂאָה אָמַר הַמֶּלֶךְ: קִרְאוּ לַבַּת קְרוּסְפּוּנְיָא מַטְרוֹנִיתָא. וְאָמַר לָהּ: עַד כָּאן דִּבַּרְתִּי עַל יָדֵךְ עִם מִי שֶׁדִּבַּרְתִּי, מִכָּאן וָהָלְאָה אֲנִי אוֹמַר לְבַעְלֵךְ, וְהוּא יֹאמַר לְמִי שֶׁצָּרִיךְ. לְיָמִים אָמַר לָהּ בַּעְלָהּ דְּבָרִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וְעַד שֶׁהִיא הִתְחִילָה לְדַבֵּר, נָטַל הַמֶּלֶךְ אֶת הַדָּבָר וְאָמַר לוֹ: וְכִי אֵינִי הַמֶּלֶךְ?! שֶׁעַד הַיּוֹם הַזֶּה לֹא דִבֵּר אִישׁ עִמִּי אֶלָּא עַל יְדֵי בִּתִּי, (עַד שֶׁלֹּא נִשְּׂאָה) ׳וַאֲנִי נָתַתִּי לְךְ אֶת׳ - בִּתִּי וְדִבַּרְתִּי עִמְּךְ בְּגָלוּי מַה שֶּׁלֹּא עָשִׂיתִי לְאַחֵר.
בלשון הזוהר
׳וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדָּי׳ (שמות ו, ג) - אֲמַאי שָׁנֵּי שְׁמָא הָכָא מֵאִלֵּין דִּלְעֵילָּא. אֶלָּא לְמַלְכָּא, דְּהֲוָה לֵיהּ בְּרַתָּא, דְּלָא אִתְנְסִיבַת, וַהֲוָה לֵיהּ רְחִימָא. כַּד בָּעֵי מַלְכָּא לְמַלְּלָא בְּהַהוּא רְחִימָא, מְשַׁדֵּר לִבְרַתֵּיהּ לְמַלְּלָא עִמֵּיהּ, וַהֲוָה מַלְכָּא עַל יְדָא דִּבְרַתֵּיהּ, מְמַלֵּיל עִמֵּיהּ. אָתָא זִמְנָא דִּבְרַתֵּיהּ לְאִתְנַסְּבָא, הַהוּא יוֹמָא דְּאִתְנְסִיבַת, אָמַר מַלְכָּא: קָרוּן לָהּ לִבְרַתָּא, קְרוּסְפוּנְיָא מַטְרוֹנִיתָא. וְאֲמַר לָהּ: עַד הָכָא, מַלִּילְנָא עַל יְדָךְ, לְמַאן דְּמַלִּילְנָא מִכָּאן וּלְהָלְאָה אֲנָא אֵימָא לְבַעְלִיךְ, וְהוּא יֵימָא לְמַאן דְּאִצְטְרִיךְ. לְיוֹמִין, אָמַר לָהּ בַּעְלָהּ מִלִּין קָמֵי מַלְכָּא, עַד דְּהִיא שָׁרָאת לְמַלְּלָא, נָטַל מַלְכָּא מִלָּה, אָמַר לֵיהּ: וְלָאו אֲנָא מַלְכָּא, דְּעַד יוֹמָא דָּא לָא מַלִּיל אֵינָשׁ עִמִּי, אֶלָּא עַל יְדָא דִּבְרַתִּי, (עד לא נסיבת) וַאֲנָא יָהִיבְנָא לָךְ בְּרַתִּי, וּמַלִּילְנָא עִמָּךְ בְּאִתְגַּלְיָא, מַה דְּלָא עֲבִידְנָא לְאָחֳרָא.
וארא אל אברהם באל שדי - דרגת דיבור האבות לעומת משה
כָּכָה, ׳וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדָּי׳ (שמות ו, ג) - כְּשֶׁהִיא בְּבֵיתִי טֶרֶם שֶׁנִּשְּׂאָה, וְלֹא דִבְּרוּ עִמִּי פָּנִים בְּפָנִים כְּמוֹ שֶׁעָשִׂיתִי לְךְ. וְאַתָּה בְּרֵאשִׁית דְּבָרְךְ דִּבַּרְתָּ לְבִתִּי לְפָנַי דְּבָרִים אֵלּוּ? אֶלָּא מִשּׁוּם כָּךְ, ׳וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדָּי וּשְׁמִי יהו"ה לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם׳ - לְדַבֵּר עִמָּם בְּדַרְגָּה זוֹ שֶׁדִּבַּרְתִּי בָּהּ עִמְּךְ.
בלשון הזוהר
כַּךָ, ׳וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדָּי׳ (שמות ו, ג) - כַּד אִיהִי בְּבֵיתִי וְלָא אִתְנְסִיבַת, וְלָא מַלִּילוּ עִמִּי אַנְפִּין בְּאַנְפִּין, כְּמָה דְּעַבִידְנָא לָךְ. וְאַתְּ, בְּשֵׁירוּתָא דְּמִלּוּלָךְ, מַלִּילַת לִבְרַתִּי קָמָאי מִלִּין אִלֵּין. אֶלָּא בְּגִינִי כַּךְ, ׳וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדָּי וּשְׁמִי יהו"ה לא נוֹדַעְתִּי לָהֶם׳ - לְמַלְּלָא עִמְּהוֹן בְּדַרְגָּא דָּא דְּעִמָּךְ מַלִּילְנָא.
לה' הארץ ומלואה - ארץ ישראל משקה תחילה ואחריה תבל
רַבִּי יוֹסֵי (נ"א: רַבִּי יֵיסָא) פָּתַח, ׳לְדָוִד מִזְמוֹר לַיהו"ה הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ׳ (תהלים כד, א) - ׳הָאָרֶץ׳ - זוֹ הָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא עוֹמֶדֶת לְהִשָּׁקוֹת מִמֶּנּוּ וּלְהִתְבָּרֵךְ מִמֶּנּוּ בָּרִאשׁוֹנָה, וְאַחַר כָּךְ מִמֶּנָּה נִשְׁקָה כָּל הָעוֹלָם. ׳תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ׳ - אֵלּוּ שְׁאָר הָאֲרָצוֹת שֶׁשּׁוֹתוֹת מִמֶּנָּה. מִנַּיִן לָנוּ? שֶׁכָּתוּב ׳וְהוּא יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק׳ (תהלים ט, ט).
בלשון הזוהר
רִבִּי יוֹסֵי (נ"א: רִבִּי יֵיסָא) פָּתַח, ׳לְדָוִד מִזְמוֹר לַיהו"ה הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיוֹשְׁבֵי בָּהּ׳ (תהילים כד, א) - ׳הָאָרֶץ׳ - דָּא אַרְעָא קַדִּישָׁא דְּיִשְׂרָאֵל, דְּאִיהִי קַיְּימָא לְאִתְשַׁקְיָיא מִנֵּיהּ, וּלְאִתְבָּרְכָא מִנֵּיהּ בְּקַדְמִיתָא, וּלְבָתַר מִנָּהּ אִתְשַׁקְיָיא עָלְמָא כֹּלָּא. ׳תֵּבֵל וְיוֹשְׁבֵי בָּהּ׳ - דָּא שְׁאַר אַרְעָאן, דְּשַׁתְאָן מִינָהּ, מְנָא לָן. דִּכְתִּיב, ׳וְהוּא יִשְׁפּוֹט תֵּבֵל בְּצֶדֶק׳ (תהילים ט, ט).
יסוד הארץ על שבעה ימים ונהר היוצא מעדן
׳כִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ׳ (תהלים כד, ב) - אֵלּוּ שִׁבְעָה עַמּוּדִים שֶׁהָאָרֶץ נִסְמֶכֶת עֲלֵיהֶם, וְהֵם שִׁבְעָה יַמִּים, וְיָם כִּנֶּרֶת שׁוֹלֵט עֲלֵיהֶם. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, אַל תֹּאמַר שֶׁשּׁוֹלֶטֶת עֲלֵיהֶם, אֶלָּא שֶׁמִּתְמַלֵּאת מֵהֶם. ׳וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ׳, מִי - אֵלּוּ הַנְּהָרוֹת? אֶלָּא כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳נָשְׂאוּ נְהָרוֹת קוֹלָם יִשְׂאוּ נְהָרוֹת דָּכְיָם׳ (תהלים צג, ג). אוֹתָם נְהָרוֹת כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן, וּמִשּׁוּם כָּךְ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ׳ (בראשית ב, י).
בלשון הזוהר
׳כִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ׳ (תהלים כד, ב) - אִלֵּין שִׁבְעָה עַמּוּדִים, דְּאַרְעָא סְמִיכָא עָלַיְיהוּ, וְאִינּוּן שִׁבְעָה יַמִּים, וְיַם כִנֶּרֶת שַׁלְטָא עָלַיְיהוּ. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, לָא תֵּימָא דְּשַׁלְטָא עָלַיְיהוּ, אֶלָּא דְּאִתְמַלְיָיא מִנַּיְיהוּ. ׳וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ׳ - מַאן אִינּוּן נְהָרוֹת. אֶלָּא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳נָשְׂאוּ נְהָרוֹת קוֹלָם יִשְּׂאוּ נְהָרוֹת דָּכְיָם׳ (תהילים צג, ג). אִינּוּן נְהָרוֹת, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳וְנָהָר יוֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן׳ (בראשית ב, י), וּבְגִין כַּךְ, ׳וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנְהָ׳.
קושיא - מדוע לא שולט יעקב על הארץ כמשה
בֹּא רְאֵה, אֶרֶץ זוֹ נִקְרֵאת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. יַעֲקֹב שֶׁהוּא יִשְׂרָאֵל לָמָּה לֹא שׁוֹלֵט עַל זֶה כְּמוֹ מֹשֶׁה, שֶׁהֲרֵי כָּתוּב ׳וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדָּי׳ - וְלֹא יוֹתֵר? אֶלָּא יַעֲקֹב, הֲרֵי בֵּאַרְנוּ, נָטַל הַבַּיִת שֶׁלְּמַטָּה, וְנֶעֱזַב מִמֶּנּוּ הַבַּיִת שֶׁלְּמַעְלָה. וְעִם הַבַּיִת שֶׁלְּמַטָּה הִתְקִין אֶת הַבַּיִת שֶׁלְּמַעְלָה בִּשְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים וּבְשִׁבְעִים עֲנָפִים, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ. מֹשֶׁה נָטַל אֶת הַבַּיִת שֶׁלְּמַעְלָה, וְעָזַב אֶת הַבַּיִת שֶׁלְּמַטָּה. וְלָכֵן כָּתוּב בְּיַעֲקֹב ׳בְּאֵל שַׁדַּי׳. ׳בְּאֵל שַׁדַּי׳ דִּבֵּר עִמּוֹ הקב"ה וְלֹא יוֹתֵר. ׳וּשְׁמִי יהו"ה לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם׳ - לְדַבֵּר עִמָּם בְּדַרְגָּה זוֹ שֶׁהִיא עֶלְיוֹנָה.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, הַאי אֶרֶץ, אִקְרֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. יַעֲקֹב דְּאִיהוּ יִשְׂרָאֵל, אֲמַאי לָא שָׁלִיט עַל דָּא כְּמֹּשֶׁה, דְּהָא כְּתִיב ׳וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדָּי׳ - וְלָא יַתִּיר. אֶלָּא, יַעֲקֹב הָא אוֹקִימְנָא, נָטַל בֵּיתָא דִּלְתַתָּא, וְאִשְׁתְּבִיק מִנֵּיהּ בֵּיתָא דִּלְעֵילָּא. וְעִם בֵּיתָא דִּלְתַתָּא, אַתְקִין בֵּיתָא דִּלְעֵילָּא, בִּתְרֵיסָר שְׁבָטִין, בְּשִׁבְעִין עֲנָפִין, וְהָא אוּקְמוּהָ. מֹשֶׁה, נָטַל בֵּיתָא דִּלְעֵילָּא, וְשָׁבִיק בֵּיתָא דִּלְתַתָּא. וְעַל דָּא, כְּתִיב בְּיַעֲקֹב ׳בְּאֵל שַׁדָּי׳. ׳בְּאֵל שַׁדָּי׳ מַלִּיל עִמֵּיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְלָא יַתִּיר. ׳וּשְׁמִי יהו"ה לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם׳ - לְמַלְּלָא עִמְּהוֹן בְּדַרְגָּא דָּא דְּאִיהוּ עִלָּאָה.
יעקב בחיר האבות ותוספת האות ו' - ובכל זאת פחות ממשה
׳וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב׳ (שמות ו, ג) - אָמַר רַבִּי חִיָּיא, בְּחִיר הָאָבוֹת הָיָה יַעֲקֹב, שֶׁהוּא שְׁלֵמוּת הַכֹּל. בְּכֻלָּם כָּתוּב ׳אֶל אַבְרָהָם, אֶל יִצְחָק׳ - וּבוֹ הִתּוֹסְפָה אוֹת אַחַת, שֶׁכָּתוּב ׳וְאֶל יַעֲקֹב׳ - הִתּוֹסְפָה בּוֹ ו, לְהַרְאוֹת שֶׁהוּא שָׁלֵם יוֹתֵר מִכֻּלָּם. וְעִם כָּל זֶה לֹא זָכָה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ כְּמֹשֶׁה.
בלשון הזוהר
׳וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב׳ (שמות ו, ג) - אָמַר רִבִּי חִיָּיא, תּוּשְׁבְּחָן דַּאֲבָהָן יַעֲקֹב הֲוָה, דְּהוּא שְׁלִימוּ דְּכֹלָּא. בְּכֻלְּהוּ כְּתִיב, ׳אֶל אַבְרָהָם, אֶל יִצְחָק׳ - וּבֵיהּ אִתּוֹסָף אָת חַד, דִּכְתִּיב, ׳וְאֶל יַעֲקֹב׳ - אִתּוֹסָף בֵּיהּ ו, לְאַחֲזָאָה דְּאִיהוּ שְׁלֵימָא יַתִּיר מִכֻּלְּהוּ. וְעִם כָּל דָּא, לָא זָכָה לְאִשְׁתַּמְּשָׁא בֵּיהּ כְּמֹּשֶׁה.
ברית המילה - תנאי לירושת הארץ וליוסף הצדיק
׳וְגַם הֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתָּם לָתֵת לָהֶם אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן׳ (שמות ו, ד) - מִשּׁוּם שֶׁנִּמּוֹלוּ. שֶׁכָּל מִי שֶׁנִּמּוֹל, יוֹרֵשׁ אֶת הָאָרֶץ, שֶׁהֲרֵי לֹא ׳יוֹרֵשׁ אֶרֶץ׳ - אֶלָּא צַדִּיק, וְכָל מִי שֶׁנִּמּוֹל נִקְרָא צַדִּיק. שֶׁכָּתוּב ׳וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ׳ (ישעיה ס, כא) - כָּל מִי שֶׁנִּמּוֹל וְשׁוֹמֵר אוֹת הַבְּרִית הַזֹּאת, נִקְרָא צַדִּיק. בֹּא רְאֵה מִיּוֹסֵף, שֶׁכָּל יָמָיו לֹא נִקְרָא צַדִּיק עַד שֶׁשָּׁמַר אוֹתָהּ בְּרִית, אוֹת בְּרִית הַקֹּדֶשׁ. כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַר אוֹתוֹ, נִקְרָא צַדִּיק, יוֹסֵף הַצַּדִּיק.
בלשון הזוהר
׳וְגַם הֲקִימוֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתָּם לָתֵת לָהֶם אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן׳ (שמות ו, ד) - בְּגִין דְּאִתְגְּזָרוּ. דְּכָל מַאן דְּאִתְגְּזַר, יָרִית אַרְעָא, דְּהָא לָא יָרִית אַרְעָא - אֶלָּא צַדִּיק, וְכָל מַאן דְּאִתְגְּזַר, אִקְרֵי צַדִּיק. דִּכְתִּיב, ׳וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ׳ (ישעיהו ס, כא) - כָּל מַאן דְּאִתְגְּזַר, וְנָטִיר הַאי אָת קַיָּימָא, אִקְרֵי צַדִּיק. תָּא חֲזֵי מִן יוֹסֵף, דְּכָל יוֹמוֹי לָא אִקְרֵי צַדִּיק, עַד דְּנָטִיר הַהוּא בְּרִית, אָת קַיָּימָא קַדִּישָׁא. כֵּיוָן דְּנָטַר לֵיהּ, אִקְרֵי צַדִּיק, יוֹסֵף הַצַּדִּיק.
׳וארא׳
סוד הגוונים הנראים והנסתרים ואספקלריה המאירה
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.