׳וארא׳
סוד הגוונים הנראים והנסתרים ואספקלריה המאירה
קושיית ואדבר תחת וארא - פתיחה לסוד עליון
רַבִּי שִׁמְעוֹן הָיָה יוֹשֵׁב יוֹם אֶחָד, וְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּנוֹ (עִמּוֹ), וְרַבִּי אַבָּא עִמּוֹ. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, פָּסוּק זֶה שֶׁכָּתוּב ׳וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב וְגוֹ'׳ - מַהוּ ׳וָאֵרָא׳? וַאֲדַבֵּר הָיָה צָרִיךְ (לִכְתֹּב)! אָמַר לוֹ, אֶלְעָזָר בְּנִי, זֶהוּ סוֹד עֶלְיוֹן.
בלשון הזוהר
רִבִּי שִׁמְעוֹן הֲוָה יָתִיב יוֹמָא חַד, וְרִבִּי אֶלְעָזָר בְּרֵיהּ (עמיה), וְרִבִּי אַבָּא עִמֵּיהּ. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, הַאי קְרָא דִּכְתִּיב, ׳וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב וְגוֹ'׳ - מַהוּ ׳וָאֵרָא׳, וַאֲדַבֵּר מִבָּעֵי לֵיהּ. אָמַר לֵיהּ, אֶלְעָזָר בְּרִי, רָזָא עִלָּאָה אִיהוּ.
גוונים נראים ובלתי נראים - סוד המהימנותא שזכו בו האבות
בֹּא רְאֵה, יֵשׁ גְּוָנִים שֶׁנִּרְאִים וְיֵשׁ גְּוָנִים שֶׁלֹּא נִרְאִים. וְאֵלּוּ וָאֵלּוּ הֵם סוֹד עֶלְיוֹן שֶׁל הַמְּהֵימְנוּתָא, וּבְנֵי אָדָם לֹא יוֹדְעִים אוֹתוֹ וְלֹא מִסְתַּכְּלִים בּוֹ. וְאֵלֶּה שֶׁנִּרְאִים לֹא זָכָה בָּהֶם אָדָם, עַד שֶׁבָּאוּ הָאָבוֹת וְעָמְדוּ עֲלֵיהֶם. וְעַל זֶה כָּתוּב ׳וָאֵרָא׳, שֶׁרָאוּ אוֹתָם גְּוָנִים שֶׁהִתְגַּלּוּ.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, אִית גַּוְונִין דְּמִתְחַזְיָין, וְאִית גַּוְונִין דְּלָא מִתְחַזְיָין. וְאִלֵּין וְאִלֵּין, אִינּוּן רָזָא עִלָּאָה דִּמְהֵימְנוּתָא, וּבְנֵי נָשָׁא לָא יַדְעִין לֵיהּ, וְלָא מִסְתַּכְּלִין בֵּיהּ. וְאִלֵּין דְּמִתְחַזְיָין, לָא זָכָה בְּהוּ בַּר נָשׁ, עַד דְּאָתוּ אֲבָהָן, וְקָיְימוּ עָלַיְיהוּ. וְעַל דָּא כְּתִיב ׳וָאֵרָא׳, דְּחָמוּ, אִינּוּן גַּוְונִין דְּאִתְגַּלְּיָין.
גוונים של אל שדי לעומת גוונים נסתרים - זכות משה בלבד
וּמָה ׳הַגְּוָנִים שֶׁהִתְגַּלּוּ׳? אוֹתָם שֶׁל אֵל שַׁדַּי, שֶׁהֵם גְּוָנִים שֶׁל מַרְאֶה עֶלְיוֹן (נ"א: מַרְאֶה שֶׁל גְּוָנִים עֶלְיוֹנִים), וְאֵלּוּ נִרְאִים. וְהַגְּוָנִים שֶׁלְּמַעְלָה נִסְתָּרִים שֶׁלֹּא נִרְאִים, לֹא עָמַד אִישׁ עֲלֵיהֶם פְּרָט לְמֹשֶׁה. וְעַל זֶה כָּתוּב ׳וּשְׁמִי יהו"ה לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם׳ - לֹא הִתְגַּלֵּיתִי לָהֶם בִּגְוָנִים עֶלְיוֹנִים. וְאִם תֹּאמַר שֶׁהָאָבוֹת לֹא הִכִּירוּ אוֹתָם. אֶלָּא הֵם הִכִּירוּ אוֹתָם מִתּוֹךְ אֵלּוּ שֶׁהִתְגַּלּוּ.
בלשון הזוהר
וּמַאן ׳גַּוְונִין דְּאִתְגַּלְּיָין׳. אִינּוּן דְּאֵל שַׁדָּי, דְּאִינּוּן גוֹוָנִין דְחֵיזוּ עִילָּאָה (נ"א: חִיזוּ דִּגְוָונִין עִלָּאִין), וְאִלֵּין אִתְחַזְיָין. וּגְוָונִין דִּלְעֵילָּא, סְתִימִין דְּלָא אִתְחַזְּיָין, לָא קָאִים אִינִישׁ עָלַיְיהוּ, בַּר מְמֹשֶׁה. וְעַל דָּא כְּתִיב, ׳וּשְׁמִי יהו"ה לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם׳ - לָא אִתְגַּלֵּיתִי לוֹן בִּגְוָונִין עִלָּאִין. וְאִי תֵּימָא, דַּאֲבָהָן לָא הֲווֹ יַדְעֵי בְּהוּ. אֶלָּא הֲווֹ יַדְעֵי, מִגּוֹ אִינּוּן דְּאִתְגַּלְּיָין.
והמשכילים יזהירו - רקיע משה שזוהרו נסתר מן הגוון
כָּתוּב ׳וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד׳ (דניאל יב, ג). ׳וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ׳, מִי הֵם ׳הַמַּשְׂכִּילִים׳? אֶלָּא זֶהוּ אוֹתוֹ חָכָם שֶׁיִּסְתַּכֵּל עַל דְּבָרִים מֵעַצְמוֹ שֶׁלֹּא יְכוֹלִים בְּנֵי אָדָם לְדַבֵּר בַּפֶּה, וּלְאֵלֶּה קוֹרְאִים מַשְׂכִּילִים. ׳יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ׳ - מִי (הַזֹּהַר) הוּא ׳הָרָקִיעַ׳? - זֶהוּ הָרָקִיעַ שֶׁל מֹשֶׁה, שֶׁעוֹמֵד בָּאֶמְצַע, וְהַזֹּהַר שֶׁלּוֹ הוּא נִסְתָּר וְלֹא הִתְגַּלָּה מֵהַגָּוֶן שֶׁלּוֹ, עוֹמֵד עַל אוֹתוֹ רָקִיעַ שֶׁלֹּא מֵאִיר שֶׁנִּרְאִים בּוֹ הַגְּוָנִים, וְאוֹתָם גְּוָנִים, אַף עַל פִּי שֶׁנִּרְאִים בּוֹ, לֹא זוֹהֲרִים כְּמוֹ זֹהַר, מִשּׁוּם שֶׁהֵם גְּוָנִים סְתוּמִים.
בלשון הזוהר
כְּתִיב ׳וְהַמַּשְׂכִּילִים יַזְהִירוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד׳ (דניאל יב, ג). ׳וְהַמַּשְׂכִּילִים יַזְהִירוּ׳, מַאן אִינּוּן ׳מַשְׂכִּילִים׳. אֶלָּא דָּא הוּא, הַהוּא חָכָם דְּיִסְתַּכַּל מִגַּרְמֵיהּ מִלִּין, דְּלָא יָכְילִין בְּנֵי נָשָׁא לְמַלְּלָא בְּפוּמָא, וְאִלֵּין אִקְרוּן מַשְׂכִּילִים. ׳יַזְהִירוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ׳ - מַאן (זהר) הוּא ׳הָרָקִיעַ׳ - דָּא הוּא רְקִיעַ דְּמֹשֶׁה, דְּקַיְּימָא בְּאֶמְצָעִיתָא, וְהַאי זֹהַר דִּילֵיהּ, אִיהוּ סָתִים, וְלָא אִתְגַּלְּיָיא מִגָּוֶן דִּילֵּיהּ קַיְּימָא עַל הַהִיא רְקִיעָא דְּלָא נָהִיר, דְּאִתְחַזְיָין בֵּיהּ גַּוְונִין, וְאִינּוּן גַּוְונִין אַף עַל גַּב דְּאִתְחַזְיָין בֵּיהּ, לָא זַהֲרֵי כְּזִהֲרָא בְּגִין דְּאִינּוּן גַּוְונִין סְתִימִין.
ארבעה אורות - שלושה נסתרים ואחד שהתגלה לעולם
בֹּא רְאֵה, אַרְבָּעָה אוֹרוֹת הֵם, שְׁלֹשָׁה מֵהֶם נִסְתָּרִים, וְאֶחָד שֶׁהִתְגַּלָּה. אוֹר שֶׁמֵּאִיר. אוֹר שֶׁזּוֹהֵר. (וְהֵם) וְהוּא מֵאִיר כְּזֹהַר הַשָּׁמַיִם בְּטֹהַר. אוֹר שֶׁל אַרְגָּמָן, שֶׁנּוֹטֵל כָּל הָאוֹרוֹת. אוֹר שֶׁלֹּא מֵאִיר מִסְתַּכֵּל לְאֵלֶּה וְנוֹטֵל אוֹתָם, וְנִרְאִים אוֹתָם הַמְּאוֹרוֹת בּוֹ כַּעֲשָׁשִׁית נֶגֶד הַשֶּׁמֶשׁ.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, אַרְבַּע נְהוֹרִין אִינּוּן, תְּלַת מִנַּיְיהוּ סְתִימִין, וְחַד דְּאִתְגַּלְיָיא: נְהוֹרָא דְּנָהִיר. נְהוֹרָא דְּזִהֲרָא. (ואינון) וְאִיהוּ נָהִיר כִּזְהִירוּ דִּשְׁמַיָּא בְּדַכְיוּ. נְהוֹרָא דְּאַרְגְּוָונָא, דְּנָטִיל כָּל נְהוֹרִין. נְהוֹרָא דְּלָא נָהִיר אִסְתַּכַּל לְגַבֵּי אִלֵּין, וְנָטִיל לוֹן, וְאִתְחַזְּיָין אִינּוּן נְהוֹרִין בֵּיהּ, כַּעֲשָׁשִׁיתָא, לָקֳבֵל שִׁמְשָׁא.
סוד העין - שלושת הגוונים הנסתרים העומדים על הנגלה
וְאֵלֶּה הַשְּׁלֹשָׁה שֶׁאָמַרְנוּ נִסְתָּרִים וְעוֹמְדִים עַל זֶה שֶׁהִתְגַּלָּה. וְסוֹד זֶה הָעַיִן. בֹּא רְאֵה, בָּעַיִן יֵשׁ שְׁלֹשָׁה גְוָנִים שֶׁהִתְגַּלּוּ רְשׁוּמִים בּוֹ, וְכֻלָּם לֹא זוֹהֲרִים, מִשּׁוּם שֶׁעוֹמְדִים בְּאוֹר שֶׁלֹּא מֵאִיר. וְאֵלֶּה הֵם כְּמוֹ שֶׁאוֹתָם הַנִּסְתָּרִים שֶׁעוֹמְדִים עֲלֵיהֶם, וְאֵלֶּה הֵם שֶׁנִּרְאוּ לָאָבוֹת לָדַעַת אוֹתָם נִסְתָּרִים שֶׁזּוֹהֲרִים מִתּוֹךְ אֵלֶּה שֶׁלֹּא זוֹהֲרִים. וְאוֹתָם שֶׁזּוֹהֲרִים וְהֵם סְתוּמִים, הִתְגַּלּוּ לְמֹשֶׁה בְּאוֹתוֹ רָקִיעַ שֶׁלּוֹ. וְאֵלֶּה עוֹמְדִים עַל אוֹתָם גְּוָנִים שֶׁנִּרְאִים בּוֹ בָּעַיִן.
בלשון הזוהר
וְאִלֵּין תְּלָת דְּקַאמְרָן, סְתִימִין וְקַיְּימִין עַל הַאי דְּאִתְגַּלְיָיא. וְרָזָא דָּא עֵינָא תָּא חֲזֵי, בְּעֵינָא אִית תְּלַת גַּוְונִין, דְּאִתְגַּלְּיָין רְשִׁימִין בֵּיהּ, וְכֻלְּהוּ לָא מִזְדַּהֲרֵי, בְּגִין דְּקַיְימֵי בִּנְהוֹרָא דְּלָא נָהִיר. וְאִלֵּין אִינּוּן כְּגַוְונָא דְּאִינּוּן סְתִימִין דְּקַיְימֵי עָלַיְיהוּ וְאִלֵּין אִינּוּן דְּאִתְחַזְּיָין לַאֲבָהָן, לְמִנְדַּע אִינּוּן סְתִימִין דְּמִזְדַּהֲרִין, מִגּוֹ אִלֵּין דְּלָא מִזְדַּהֲרֵי. וְאִינּוּן דְּמִזְדַּהֲרֵי וְאִינּוּן סְתִימִין, אִתְגַּלְּיָין לְמֹשֶׁה, בְּהַהוּא רְקִיעָא דִּילֵיהּ. וְאִלֵּין קַיְימֵי, עַל אִינּוּן גַּוְונִין דְּאִתְחַזְּיָין בֵּיהּ בְּעֵינָא.
עצימת העיניים - תנאי לגילוי הגוונים הזוהרים העליונים
וְסוֹד זֶה סוֹתֵם עֵינֶיךְ וּמְסוֹבֵב גַּלְגַּלְּךְ, וְיִתְגַּלּוּ אוֹתָם גְּוָנִים שֶׁמְּאִירִים, שֶׁזּוֹהֲרִים, וְלֹא נִתְּנָה רְשׁוּת לִרְאוֹת אֶלָּא בְּעֵינַיִם סְתוּמוֹת, מִשּׁוּם שֶׁאוֹתָם נִסְתָּרִים עֶלְיוֹנִים עוֹמְדִים עַל אוֹתָם גְּוָנִים שֶׁנִּרְאִים, שֶׁלֹּא זוֹהֲרִים.
בלשון הזוהר
וְרָזָא דָּא סָתִים עֵינָךְ, וְאַסְחַר גַּלְגַּלָּךְ, וְיִתְגַּלְּיָין אִינּוּן גַּוְונִין דְּנַהֲרִין, דְּמִזְדַּהֲרֵי, וְלָא אִתְיְיהִיב רְשׁוּ לְמֶיחמֵי, אֶלָּא בְּעַיְינִין סְתִימִין, בְּגִין דְּאִינּוּן סְתִימִין עִלָּאִין, קַיְּימֵי עַל אִינּוּן גַּוְונִין דְּאִתְחַזְּיָין, דְּלָא מִזְדַּהֲרֵי.
אספקלריה המאירה למשה לעומת שלא מאירה לשאר העולם
וְעַל זֶה קָרָאנוּ, מֹשֶׁה זָכָה בְּאַסְפַּקְלַרְיָה הַמְּאִירָה שֶׁעוֹמֶדֶת עַל אוֹתָהּ שֶׁלֹּא מְאִירָה. שְׁאָר בְּנֵי הָעוֹלָם בְּאוֹתָהּ אַסְפַּקְלַרְיָה שֶׁלֹּא מְאִירָה. הָאָבוֹת הָיוּ רוֹאִים מִתּוֹךְ הַגְּוָנִים הַלָּלוּ שֶׁהִתְגַּלּוּ, אוֹתָם סְתוּמִים, שֶׁעוֹמְדִים עֲלֵיהֶם שֶׁלֹּא מְאִירִים, וְלָכֵן כָּתוּב ׳וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדָּי׳ - בְּאוֹתָם גְּוָנִים שֶׁנִּרְאִים.
בלשון הזוהר
וְעַל דָּא קָרֵינָן, מֹשֶׁה זָכָה בְּאַסְפָּקָלַרְיָא דְּנַהֲרָא דְּקַיְּימָא עַל הַהוּא דְּלָא נַהֲרָא. שְׁאַר בְּנֵי עָלְמָא, בְּהַהוּא אַסְפָּקָלַרְיָא דְּלָא נָהֲרָא. וַאֲבָהָן הֲווֹ חָמָאן מִגּוֹ אִלֵּין גַּוְונִין דְּאִתְגַּלְּיָין, אִינּוּן סְתִימִין, דְּקַיְימֵי עָלַיְיהוּ דְּאִינּוּן דְּלָא נָהֲרִין, וְעַל דָּא כְּתִיב, ׳וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדָּי׳ - בְּאִינּוּן גַּוְונִין דְּאִתְחַזְּיָין.
לא נודעתי להם - סוד הראייה בעין סתומה ובעין גלויה
׳וּשְׁמִי יהו"ה לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם׳ - אֵלּוּ גְוָנִים עֶלְיוֹנִים נִסְתָּרִים שֶׁזּוֹהֲרִים שֶׁזָּכָה בָהֶם מֹשֶׁה לְהִסְתַּכֵּל בָּהֶם. וְסוֹד זֶה, שֶׁהָעַיִן סָתוּם וְגָלוּי. ׳סָתוּם׳ - רוֹאֶה אַסְפַּקְלַרְיָה הַמְּאִירָה, ׳נִגְלֶה׳ - רוֹאֶה אַסְפַּקְלַרְיָה שֶׁלֹּא מְאִירָה. וְעַל זֶה ׳וָאֵרָא׳, בְּאַסְפַּקְלַרְיָה שֶׁלֹּא מְאִירָה, שֶׁהִיא בְּהִתְגַּלּוּת, בָּהּ כָּתוּב רְאִיָּה. וְאוּלָם בְּאַסְפַּקְלַרְיָה שֶׁמְּאִירָה שֶׁהִיא בַּסֵּתֶר, כָּתוּב בָּהּ יְדִיעָה, שֶׁכָּתוּב ׳לֹא נוֹדַעְתִּי׳. בָּאוּ רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי אַבָּא וְנָשְׁקוּ יָדָיו. בָּכָה רַבִּי אַבָּא וְאָמַר, אוֹי כְּשֶׁתִּסְתַּלֵּק מִן הָעוֹלָם וְיִשָּׁאֵר הָעוֹלָם יָתוֹם מִמְּךְ, מִי יָכוֹל לְהָאִיר דִּבְרֵי תוֹרָה?
בלשון הזוהר
׳וּשְׁמִי יהו"ה לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם׳, אִלֵּין גַּוְונִין עִלָּאִין סְתִימִין דְּזָהֲרִין, דְּזָכָה בְּהוּ מֹשֶׁה לְאִסְתַּכְּלָא בְּהוֹן. וְרָזָא דָּא, דְּעֵינָא סָתִים וְגַלְיָא. ׳סָתִים׳ - חָמֵי אַסְפָּקָלַרְיָא דְּנָהֲרָא, ׳אִתְגַּלְּיָיא׳ - חָמֵי אַסְפָּקָלַרְיָא דְּלָא נַהֲרָא. וְעַל דָּא, ׳וָאֵרָא׳, בְּאַסְפָּקָלַרְיָא דְּלָא נָהֲרָא, דְּאִיהוּ בְּאִתְגַּלְּיָיא, בֵּיהּ כְּתִיב רְאִיָּה. בְּאַסְפָּקָלַרְיָא דְּנָהֲרָא דְּאִיהוּ בִּסְתִימוּ, כְּתִיב בֵּיהּ יְדִיעָה, דִּכְתִּיב ׳לֹא נוֹדַעְתִּי׳. אָתוּ רִבִּי אֶלְעָזָר וְרִבִּי אַבָּא וְנָשְׁקוּ יְדוֹי. בָּכָה רִבִּי אַבָּא, וְאָמַר, וַוי כַּד תִּסְתַּלַּק מֵעָלְמָא, וְיִשְׁתְּאַר עָלְמָא יָתוֹם מִינָךְ, מַאן יָכִיל לְאַנְהָרָא מִלִּין דְּאוֹרַיְיתָא.
כה לחי בפי דוד - ברכת הקב"ה ביום הדין של ראש השנה
פָּתַח רַבִּי אַבָּא וְאָמַר, ׳וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי וְאַתָּה שָׁלוֹם וּבֵיתְךְ שָׁלוֹם וְכֹל אֲשֶׁר לְךְ שָׁלוֹם׳ (שמואל א כה, ו) - ׳וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי׳ - וְכִי דָוִד לֹא הָיָה יוֹדֵעַ בּוֹ בְּנָבָל שֶׁהוּא אוֹמֵר בִּשְׁבִילוֹ ׳וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי׳? אֶלָּא אוֹתוֹ יוֹם, יוֹם טוֹב שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה הָיָה, והקב"ה יוֹשֵׁב בְּדִין עַל הָעוֹלָם, וּבִשְׁבִיל הקב"ה הוּא אָמַר ׳וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי׳ - לִקְשֹׁר ׳כֹּה לֶחָי׳, שֶׁכָּל הַחַיִּים תְּלוּיִים בּוֹ. ׳וְאַתָּה שָׁלוֹם׳, מַה זֶּה ׳וְאַתָּה׳? ׳אַתָּה׳ הָיָה צָרִיךְ (לִכְתֹּב)! אֶלָּא ׳וְאַתָּה׳, הַכֹּל לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר, כְּדֵי לִקְשֹׁר קֶשֶׁר הַמְּהֵימְנוּתָא וְכָרָאוּי.
בלשון הזוהר
פָּתַח רִבִּי אַבָּא וְאָמַר, ׳וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי וְאַתָּה שָׁלוֹם וּבֵיתְךָ שָׁלוֹם וְכֹל אֲשֶׁר לְךָ שָׁלוֹם׳ (שמואל א כה, ו) - ׳וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי׳ - וְכִי דָּוִד לָא הֲוָה יָדַע בֵּיהּ בְּנָבָל, דְּאִיהוּ אָמַר בְּגִינֵיהּ, ׳וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי׳. אֶלָּא, הַהוּא יוֹמָא, יוֹמָא טָבָא דְרֹאשׁ הַשָּׁנָה הֲוָה, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יָתִיב בְּדִינָא עַל עָלְמָא, וּבְגִין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא קָאָמַר, ׳וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי׳ - לְקַשְּׁרָא כֹּה, לֶחָי, דְּכָל חַיִּין בֵּיהּ תַּלְיָין. ׳וְאַתָּה שָׁלוֹם׳, מַאי ׳וְאַתָּה׳. ׳אַתָּה׳ מִבָּעֵי לֵיהּ. אֶלָּא, ׳וְאַתָּה׳ כֹּלָּא לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא קָאָמַר, בְּגִין לְקַשְּׁרָא קִשְׁרָא דִּמְהֵימָנוּתָא וְכַדְקָא יֵאוֹת.
איסור הקדמת שלום לרשע - ולימוד מהיתר דוד לנבל
מִכָּאן לָמַדְנוּ שֶׁאָסוּר לְהַקְדִּים שָׁלוֹם לְאָדָם רָשָׁע, וְאִם צָרִיךְ, יַקְדִּים לוֹ כְּמוֹ דָּוִד שֶׁבֵּרַךְ אֶת הקב"ה, וְנִרְאָה שֶׁאָמַר בִּגְלָלוֹ. וְאִם תֹּאמַר שֶׁזּוֹ רַמָּאוּת - לֹא, שֶׁהֲרֵי כָּל מִי שֶׁמַּעֲלֶה לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְנִרְאֶה שֶׁבִּשְׁבִילוֹ אָמַר - אֵינוֹ רַמָּאוּת. וּמִי שֶׁמַּקְדִּים שָׁלוֹם לְצַדִּיק כְּאִלּוּ הִקְדִּים לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כָּל שֶׁכֵּן מַר, שֶׁהוּא שָׁלוֹם לְמַעְלָה וּלְמַטָּה.
בלשון הזוהר
מִכָּאן אוֹלִיפְנָא, דְּהָא לְבַר נָשׁ ׳חַיָּיבָא, אָסוּר לְאַקְדְּמָא לֵיהּ שְׁלָם, וְאִי אִצְטְרִיךְ, יַקְדִּים לֵיהּ כְּדָוִד, דְּבָרִיךְ לֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְאִתְחַזֵּי דִּבְגִינֵיהּ קָאָמַר׳. וְאִי תֵּימָא דְּרַמָּאוּת הֲוָה. לָאו, דְּהָא כָּל מַאן דְּסָלִיק לֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְאִתְחַזֵּי דִּבְגִינֵיהּ קָאָמַר, לָאו רַמָּאוּת הוּא. וּמַאן דְּאַקְדִּים שְׁלָם לְזַכָּאָה, כְּאִילּוּ אַקְדִּים לֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כָּל שֶׁכֵּן מַר, דְּאִיהוּ שְׁלָמָא לְעֵילָּא וְתַתָּא.
׳אשרי אדם לא יחשב ה' לו עוון׳
ארבעת היסודות ובריאת האדם מעפר המקדש
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.