ממלכת הזוהר › זוהר › בשלח › מאמר 1: ׳ויהי בשלח פרעה את העם׳ - מתפילת חבקוק ועד ריפוי רוח ישראל ביציאתם › פיסקה 17 (מד ע"ב)

׳וישם פיו על פיו׳ - קשירת הנער למקום חיים עליון

בשלח · ׳ויהי בשלח פרעה את העם׳ - מתפילת חבקוק ועד ריפוי רוח ישראל ביציאתם · מאמר 1 · פיסקה 17 · דף מד ע"ב

לשון הזוהר

׳וַיָּשֶׂם פִּיו עַל פִּיו וְעֵינָיו עַל עֵינָיו וְגוֹ'׳. אֲמַאי, אֶלָּא דְּאַשְׁגַּח אֱלִישָׁע וְיָדַע דְּאַתְרָא (דאתתא הוא) דָּא הוּא דְּגָרִים, דְּאִתְקְשָׁר בֵּיהּ הַשְׁתָּא. ׳וַיָּשֶׂם פִּיו עַל פִּיו וְעֵינָיו עַל עֵינָיו׳ - לְקַשְּׁרָא לֵיהּ בְּאַתְרָא אָחֳרָא עִלָּאָה, אֲתָר דְּחַיִּין אִשְׁתְּכָחוּ בֵּיהּ.

תרגום

׳וַיָּשֶׂם פִּיו עַל פִּיו וְעֵינָיו עַל עֵינָיו וְגוֹ'׳ (מלכים ב ד, לד) - לָמָּה? אֶלָּא שֶׁאֱלִישָׁע הִשְׁגִּיחַ וְיָדַע שֶׁמָּקוֹם (שֶׁהָאִשָּׁה הוּא) זֶה הוּא שֶׁגָּרַם, שֶׁנִּקְשָׁר בּוֹ כָּעֵת. ׳וַיָּשֶׂם פִּיו עַל פִּיו וְעֵינָיו עַל עֵינָיו׳ - לִקְשֹׁר אוֹתוֹ לְמָקוֹם אַחֵר עֶלְיוֹן, הַמָּקוֹם שֶׁנִּמְצָאִים בּוֹ חַיִּים.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳וישם פיו על פיו ועיניו על עיניו וגו'׳. אמאי, אלא דאשגח אלישע וידע דאתרא (דאתתא הוא) דא הוא דגרים, דאתקשר ביה השתא. ׳וישם פיו על פיו ועיניו על עיניו׳ - לקשרא ליה באתרא אחרא עלאה, אתר דחיין אשתכחו ביה.

התרגום: ׳וישם פיו על פיו ועיניו על עיניו וגו'׳ (מלכים ב ד, לד) - למה? אלא שאלישע השגיח וידע שמקום (שהאשה הוא) זה הוא שגרם, שנקשר בו כעת. ׳וישם פיו על פיו ועיניו על עיניו׳ - לקשר אותו למקום אחר עליון, המקום שנמצאים בו חיים.

מן המפרשים

הסולם: וישם פיו על פיו וגו': שואל למה עשה כך. ומשיב, אלא שהסתכל אלישע וידע שמקום זה, של הנקבה, שנקשר בו עתה, הוא שגרם לו למות, וע"כ וישם פיו על פיו ועיניו על עיניו כדי לקשר אותו במקום אחר עליון דהיינו במקום הזכר, מקום ששם נמצאים חיים.

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: