ממלכת הזוהר › זוהר › בראשית › מאמר 51: ויבן ה' אלהים את הצלע ויביאה אל האדם › פיסקה 2 (מט ע"ב)

׳ויבאה אל האדם׳ הורי הכלה מכניסים אותה לרשות החתן - ומכאן צריך ליטול ממנה רשות

בראשית · ויבן ה' אלהים את הצלע ויביאה אל האדם · מאמר 51 · פיסקה 2 · דף מט ע"ב

לשון הזוהר

וַיְבִיאֶהָ אֶל הָאָדָם. מֵהָכָא אוֹלִיפְנָא דְּבָעָאן אַבָּא וְאִמָּא דְּכַלָּה לְאַעֲלָהּ בִּרְשׁוּתֵיהּ דְּחָתָן, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר ׳אֶת בִּתִּי נָתַתִּי לָאִישׁ הַזֶּה׳ וְגוֹ'. מִכָּאן וְאֵילָךְ בַּעְלָהּ יֵיתֵי לְגַבָּהּ, דְּהָא בֵּיתָא דִילָהּ הוּא דִּכְתִיב ׳וַיָּבֹא אֵלֶיהָ׳, ׳וַיָּבֹא גַּם אֶל רָחֵל׳. בְּקַדְמֵיתָא ׳וַיְבִיאֶהָ אֶל הָאָדָם׳, דְּעַד הָכָא אִית לְאַבָּא וּלְאִמָּא לְמֶעְבַּד, לְבָתַר אִיהוּ יֵיתֵי לְגַבָּהּ וְכָל בֵּיתָא דִילָהּ הוּא וְיִטּוֹל רְשׁוּת מִינָּהּ. וְעַל דָּא אִתְּעַרְנָא דִּכְתִיב ׳וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם׳, דְּנָטִיל רְשׁוּ בְּקַדְמֵיתָא.

תרגום

וַיְבִאֶהָ אֶל הָאָדָם, מִכָּאן לָמַדְנוּ שֶׁצְּרִיכִים אַבָּא וְאִמָּא שֶׁל הַכַּלָּה לְהַכְנִיסָהּ בִּרְשׁוּתוֹ שֶׁל הֶחָתָן, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כב) אֶת בִּתִּי נָתַתִּי לָאִישׁ הַזֶּה וְגוֹ'. מִכָּאן וְאֵילָךְ בַּעְלָהּ יָבוֹא אֵלֶיהָ, שֶׁהֲרֵי הַבַּיִת הוּא שֶׁלָּהּ, שֶׁכָּתוּב (בראשית כט) וַיָּבֹא אֵלֶיהָ, וַיָּבֹא גַּם אֶל רָחֵל. בַּהַתְחָלָה וַיְבִאֶהָ אֶל הָאָדָם, שֶׁעַד כָּאן יֵשׁ לְאַבָּא וּלְאִמָּא לַעֲשׂוֹת, אַחַר כָּךְ הוּא יָבא אֵלֶיהָ, וְכָל הַבַּיִת שֶׁלָּהּ הוּא, וְיִטֹּל רְשׁוּת מִמֶּנָּה. וְעַל זֶה הִתְעוֹרַרְנוּ, שֶׁכָּתוּב (שם כח) וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם, שֶׁנָּטַל רְשׁוּת בַּהַתְחָלָה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ויביאה אל האדם. מהכא אוליפנא דבעאן אבא ואמא דכלה לאעלה ברשותיה דחתן, כמה דאת אמר ׳את בתי נתתי לאיש הזה׳ וגו'. מכאן ואילך בעלה ייתי לגבה, דהא ביתא דילה הוא דכתיב ׳ויבא אליה׳, ׳ויבא גם אל רחל׳. בקדמיתא ׳ויביאה אל האדם׳, דעד הכא אית לאבא ולאמא למעבד, לבתר איהו ייתי לגבה וכל ביתא דילה הוא ויטול רשות מינה. ועל דא אתערנא דכתיב ׳ויפגע במקום וילן שם׳, דנטיל רשו בקדמיתא.

התרגום: ויבאה אל האדם, מכאן למדנו שצריכים אבא ואמא של הכלה להכניסה ברשותו של החתן, כמו שנאמר (דברים כב) את בתי נתתי לאיש הזה וגו'. מכאן ואילך בעלה יבוא אליה, שהרי הבית הוא שלה, שכתוב (בראשית כט) ויבא אליה, ויבא גם אל רחל. בהתחלה ויבאה אל האדם, שעד כאן יש לאבא ולאמא לעשות, אחר כך הוא יבא אליה, וכל הבית שלה הוא, ויטל רשות ממנה. ועל זה התעוררנו, שכתוב (שם כח) ויפגע במקום וילן שם, שנטל רשות בהתחלה.

מן המפרשים

אור יקר: ויביאה אל האדם ותירץ שנוסף על קישוטיה מביאים אותה מלמטה למעלה על נצח והוד אל בית חופת התפארת שמוסרים אותה לו לחופה כענין מכאן אוליפנא וכו׳ כדמסיק.

כתם פז: כתיב וייצר ה' אלהי"ם את האדם הכא אשתכלל כלא בימינא ובשמאלא וכו'. אמר כי בכתוב הזה שקדם לכתוב של 'ויבן ה' אלהי"ם את הצלעות (בראשית ב כב) , שם נרמז ביצירתו של אדם כי היה כלול מזכר ונקבה בימין ושמאל, כי הימין יורה על הזכר והשמאל…

הסולם: מהכא אוליפנא דבעאן או"א דכלה לאעלה ברשותיה דחתן כד"א את בתי וגו': מכאן למדנו שאו"א של הכלה צריכים להכניס את הכלה ברשות החתן, כמ"ש את בתי נתתי לאיש הזה. מכאן ואילך, בעלה ייתי לגבה, דהא ביתא דילה הוא דכתיב ויבא אליה, ויבא גם אל…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: