ממלכת הזוהר › זוהר › בראשית › מאמר 51: ויבן ה' אלהים את הצלע ויביאה אל האדם › פיסקה 3 (מט ע"ב)

המתחבר באשתו צריך לפייסה בדברים - שיהיה רצונם כאחד בלא אונס

בראשית · ויבן ה' אלהים את הצלע ויביאה אל האדם · מאמר 51 · פיסקה 3 · דף מט ע"ב

לשון הזוהר

מִכָּאן אוֹלִיפְנָא, דְּמַאן דְּמִתְחַבֵּר ‹מט:›בְּאִנְתְּתֵיהּ בָּעֵי לְמִפְגַּע לָהּ וּלְבַסְּמָא לָהּ בְּמִלִּין, וְאִי לָאו לָא יְבִית לְגַבָּהּ, בְּגִין דִּיהֵא רְעוּתָא דִלְהוֹן כַּחֲדָא בִּדְלָא אֲנִיסוּ.

תרגום

מִכָּאן לָמַדְנוּ, שֶׁמִּי שֶׁמִּתְחַבֵּר בְּאִשְׁתּוֹ, צָרִיךְ לְפַיֵּיס אוֹתָהּ וּלְבַסֵּם אוֹתָהּ בִּדְבָרִים, וְאִם לֹא - שֶׁלֹּא יָלוּן אֶצְלָהּ, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה רָצוֹן שֶׁלָּהֶם כְּאֶחָד בְּלֹא אֹנֶס.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: מכאן אוליפנא, דמאן דמתחבר ‹מט:›באנתתיה בעי למפגע לה ולבסמא לה במלין, ואי לאו לא יבית לגבה, בגין דיהא רעותא דלהון כחדא בדלא אניסו.

התרגום: מכאן למדנו, שמי שמתחבר באשתו, צריך לפייס אותה ולבסם אותה בדברים, ואם לא - שלא ילון אצלה, כדי שיהיה רצון שלהם כאחד בלא אנס.

מן המפרשים

כתם פז: בגין דיהי רעותא דילהון כחדא בדלא אניסו. והנך רואה, כי כך יראה לעין ענין השמש עם הלבנה מעת המולד, כאלו הוא מפייס אותה מעט מעט בכל יום אחר יום עד שימלאנה אורה, ומזה הדמיון תדין למעלה בשמש והירח העליונים. וכל הדברים האלה נדברים…

הסולם: ויטול רשות מינה, וע"ד אתערנא דכתיב ויפגע במקום וילן שם, דנטיל רשו בקדמיתא: ויטול רשות ממנה קודם הזווג, ועל זה הערנו, שכתוב ויפגע במקום וגו' שפירושו שיטול רשות בתחילה. מכאן אוליפנא, דמאן דמתחבר באנתתיה, בעי למפגע לה ולבסמא לה…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר