העולם העליון סתום ולא נאמר מי ברא את ששת הימים - והמעשה התחתון נגלה, ׳ברא אלהים׳
בראשית · ברא שית · מאמר 42 · פיסקה 4 · דף לט ע"ב
לשון הזוהר
רַבִּי אַבָּא אָמַר, עָלְמָא עִלָּאָה סָתִים וְכָל מִלּוֹי סְתִימִין, בְּגִין דְּקַיְימָא בְּרָזָא עִלָּאָה רוּמָא דְּכָל רוּמִין, וְכַד בָּרָא וְאַפִּיק אַפִּיק אִלֵּין שִׁית, וּבְגִין דְּאִיהוּ סָתִים דְּכָל מִלּוֹי סְתִימִין, אָמַר ׳בְּרֵאשִׁית׳ בָּרָא שִׁית יוֹמִין עִלָּאִין, וְלָא אָמַר מַאן בָּרָא לְהוֹן, בְּגִין דְּאִיהוּ עָלְמָא עִלָּאָה סְתִימָא. וּלְבָתַר גַּלִּי וְאָמַר עֲבִידְתָּא תַּתָּאָה, וְאָמַר מַאן בָּרָא לֵיהּ, בְּגִין דְּאִיהוּ עָלְמָא דְּקַיְימָא בְּאִתְגַּלְיָיא, וְאָמַר ׳בָּרָא אלהי"ם אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ׳, וְלָא כְּתִיב בְּאֹרַח סָתִים בָּרָא אֵת הַשָּׁמַיִם, בְּגִין דְּאִיהוּ עָלְמָא בְּאִתְגַּלְיָא, וְאָמַר ׳בָּרָא אלהי"ם׳, ׳אלהי"ם׳ וַדַּאי, שְׁמָא בְּאִתְגַּלְיָא. קַדְמָאָה בִּסְתִימָא דְּאִיהוּ עִלָּאָה, תַּתָּאָה בְּאִתְגַּלְיָא, לְמֶהֱוֵי תָּדִיר עוֹבָדָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא סָתִים וְגַלְיָא, וְרָזָא דִשְׁמָא קַדִּישָׁא הָכִי הוּא סָתִים וְגַלְיָא.
תרגום
רַבִּי אַבָּא אָמַר, עוֹלָם הָעֶלְיוֹן סָתוּם וְכָל דְּבָרָיו סְתוּמִים, מִשּׁוּם שֶׁעוֹמֵד בְּסוֹד עֶלְיוֹן רוֹם שֶׁל כָּל רוֹמִים. וּכְשֶׁבָּרָא וְהוֹצִיא, הוֹצִיא שִׁשָּׁה אֵלּוּ. וּמִשּׁוּם שֶׁהוּא סָתוּם שֶׁכָּל דְּבָרָיו סְתוּמִים, אָמַר בְּרֵאשִׁית, בָּרָא שִׁשָּׁה יָמִים עֶלְיוֹנִים. וְלֹא אָמַר מִי בָרָא אוֹתָם, מִשּׁוּם שֶׁהוּא עוֹלָם עֶלְיוֹן סָתוּם. וְאַחַר כָּךְ גִּלָּה וְאָמַר הַמַּעֲשֶׂה הַתַּחְתּוֹן, וְאָמַר מִי בָרָא אוֹתוֹ, מִשּׁוּם שֶׁהוּא עוֹלָם שֶׁעוֹמֵד בְּגָלוּי. וְאָמַר, בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ, וְלֹא כָתוּב בְּדֶרֶךְ סָתוּם בָּרָא אֶת הַשָּׁמַיִם, מִשּׁוּם שֶׁהוּא עוֹלָם בְּהִתְגַּלּוּת. וְאָמַר בָּרָא אֱלֹהִים, אֱלֹהִים וַדַּאי שֵׁם בְּגָלוּי. הָרִאשׁוֹן בִּסְתִימוּת שֶׁהוּא עֶלְיוֹן. תַּחְתּוֹן בְּגָלוּי. לִהְיוֹת תָּמִיד מַעֲשֵׂה הקב"ה סָתוּם וְגָלוּי. וְסוֹד הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ כָּךְ הוּא סָתוּם וְגָלוּי.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: רבי אבא אמר, עלמא עלאה סתים וכל מלוי סתימין, בגין דקיימא ברזא עלאה רומא דכל רומין, וכד ברא ואפיק אפיק אלין שית, ובגין דאיהו סתים דכל מלוי סתימין, אמר ׳בראשית׳ ברא שית יומין עלאין, ולא אמר מאן ברא להון, בגין דאיהו עלמא עלאה סתימא. ולבתר גלי ואמר עבידתא תתאה, ואמר מאן ברא ליה, בגין דאיהו עלמא דקיימא באתגלייא, ואמר ׳ברא אלהי"ם את השמים ואת הארץ׳, ולא כתיב בארח סתים ברא את השמים, בגין דאיהו עלמא באתגליא, ואמר ׳ברא אלהי"ם׳, ׳אלהי"ם׳ ודאי, שמא באתגליא. קדמאה בסתימא דאיהו עלאה, תתאה באתגליא, למהוי תדיר עובדא דקודשא בריך הוא סתים וגליא, ורזא דשמא קדישא הכי הוא סתים וגליא.
התרגום: רבי אבא אמר, עולם העליון סתום וכל דבריו סתומים, משום שעומד בסוד עליון רום של כל רומים. וכשברא והוציא, הוציא ששה אלו. ומשום שהוא סתום שכל דבריו סתומים, אמר בראשית, ברא ששה ימים עליונים. ולא אמר מי ברא אותם, משום שהוא עולם עליון סתום. ואחר כך גלה ואמר המעשה התחתון, ואמר מי ברא אותו, משום שהוא עולם שעומד בגלוי. ואמר, ברא אלהים את השמים ואת הארץ, ולא כתוב בדרך סתום ברא את השמים, משום שהוא עולם בהתגלות. ואמר ברא אלהים, אלהים ודאי שם בגלוי. הראשון בסתימות שהוא עליון. תחתון בגלוי. להיות תמיד מעשה הקב"ה סתום וגלוי. וסוד השם הקדוש כך הוא סתום וגלוי.
מן המפרשים
אור החמה: ר' אבא אמר עלמא עילאה. שהיא בינה סתים ונעלמת. והיינו בר"א שי"ת *[נ"ל דג' תיבות אלו והיינו בר"א שי"ת הם כמיותרים]: וגם הנאצלים ממנה. שהם ו' קצוות הנאצלים ממנה. והיינו וכל מילוי סתימין. והיינו בר"א בינה שי"ת ו' קצוות. ותדע למה…
מקדש מלך: עבידתא תתאה פי' בי"ע ברא אלהים פי' המ' שנקרא אלהים את השמים ואת הארץ. הם זו"ן דבי"ע את לאסגאה שמים תתאי פי' שמים שבעוה"ז. דא ארץ עילאה פי' מלכות: היתה דיקא ולבתר אזעירת גרמה פי' ביום ד' שקטרגה הלבנה וחזרה בסוד נקודה. וט' ספי'…
הסולם: רבי אבא אמר עלמא עלאה סתים, וכל מלוי סתימין בגין דקיימא ברזא עלאה יומא דכל יומין ר"א אמר, עלמא עלאה, בינה, סתים, וכל דבריו סתומים, ואפילו הז"ת שלה משום שנמצאת בסוד העליון, בסוד הג"ר דבינה, שהיא יום שכל הימים כלולים בו. פירוש…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: