׳בראשית׳ כלל הדיוקן שכל הדמויות בו - ׳ברא שית׳ ששה גוונים שבהם אומנות העולם
בראשית · ברא שית · מאמר 42 · פיסקה 2 · דף לט ע"ב
לשון הזוהר
רַבִּי יִצְחָק אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, ׳בְּרֵאשִׁית׳ דָּא כְּלָלָא דִּדְיוֹקְנָא דְּכָל דְּיוֹקְנִין כְּלִילָן בֵּיהּ, דָּא רָזָא דִּכְתִיב ׳הוּא מַרְאֵה דְּיוֹקָן כְּבוֹד יהו"ה׳, חֵיזוּ דְּאִתְחֲזוּן בֵּיהּ שִׁית אָחֳרָנִין, וְדָא הוּא ׳בְּרֵאשִׁית׳, בָּרָא שִׁית. תָּא חֲזִי, כַּד עָאלִין בְּהַאי חֵיזוּ שִׁית גַּוְונִין, הִיא אַתְקִינַת גַּרְמָא לְאַחֲזָאָה לוֹן וּלְמִפְעַל בְּהוּ אוּמָּנוּתָא דְעָלְמָא. וְאִי תֵּימָא דְּהַאי אוּמָּנוּתָא דְעָלְמָא מִדַּרְגָּא דָא הוּא, כְּתִיב בָּרָא שִׁית, שְׁבָחָא דְשִׁית אִיהוּ דְּעָבְדֵי אוּמָּנוּתָא בְּהַאי.
תרגום
רַבִּי יִצְחָק אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, בְּרֵאשִׁית זֶה כְּלָלוּת הַדְּיוֹקָן שֶׁכָּל הַדְּמֻיּוֹת כְּלוּלוֹת בּוֹ. זֶהוּ סוֹד הַכָּתוּב (יחזקאל א) הוּא מַרְאֵה דְּיוֹקָן כְּבוֹד ה'. מַרְאֶה שֶׁנִּרְאִים בּוֹ שִׁשָּׁה אֲחֵרִים. וְזֶהוּ בְּרֵאשִׁית בָּרָא שִׁית. בֹּא רְאֵה, כְּשֶׁנִּכְנָסִים בַּמַּרְאֶה הַזֶּה שִׁשָּׁה גְוָנִים, הִיא מַתְקִינָה עַצְמָהּ לְהַרְאוֹתָם וְלִפְעֹל בָּהֶם אֻמָּנוּת הָעוֹלָם. וְאִם תֹּאמַר שֶׁהָאֻמָּנוּת הַזּוֹ שֶׁל הָעוֹלָם הִיא מִדַּרְגָּה זוֹ כָּתוּב בָּרָא שִׁית. שֶׁבַח הַשִּׁשָּׁה הוּא שֶׁעוֹשִׂים אֻמָּנוּת בָּזוּ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: רבי יצחק אמר רבי אלעזר, ׳בראשית׳ דא כללא דדיוקנא דכל דיוקנין כלילן ביה, דא רזא דכתיב ׳הוא מראה דיוקן כבוד יהו"ה׳, חיזו דאתחזון ביה שית אחרנין, ודא הוא ׳בראשית׳, ברא שית. תא חזי, כד עאלין בהאי חיזו שית גוונין, היא אתקינת גרמא לאחזאה לון ולמפעל בהו אומנותא דעלמא. ואי תימא דהאי אומנותא דעלמא מדרגא דא הוא, כתיב ברא שית, שבחא דשית איהו דעבדי אומנותא בהאי.
התרגום: רבי יצחק אמר רבי אלעזר, בראשית זה כללות הדיוקן שכל הדמיות כלולות בו. זהו סוד הכתוב (יחזקאל א) הוא מראה דיוקן כבוד ה'. מראה שנראים בו ששה אחרים. וזהו בראשית ברא שית. בא ראה, כשנכנסים במראה הזה ששה גונים, היא מתקינה עצמה להראותם ולפעל בהם אמנות העולם. ואם תאמר שהאמנות הזו של העולם היא מדרגה זו כתוב ברא שית. שבח הששה הוא שעושים אמנות בזו.
מן המפרשים
אור יקר: דא כללא דכל דיוקנין כלילן הם שתי כללות והאחד מספיק ט) אומרו.
אור החמה: ואי תימא. שמא יעלה על דעתך לומר דהא אומנותא דעלמא מדרגה דא הוא. וששה ספי' שאמרנו הם הספי' שבה בעצמה. ואינם ממש ו' ספי' עליונות. כדי שלא לטעות בזה לכך נשמר הכתוב ואמר בראשית המורה בר"א שי"ת. בר"א אהדר למלכות שהיא אחת. אהדר…
הסולם: אמר רבי אלעזר, בראשית דא כללא, דיוקנא דכל דיוקנין כלילן ביה: ר"א אומר שהמלה בראשית שבתורה הוא כלל, דהיינו המלכות שה"ס פני אדם צורה שכל הצורות שבהמציאות כלולים בה. דא רזא דכתיב, הוא מראה דמות כבוד ה', חיזו דאתחזון ביה שית…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: