׳כי הולך הוא׳ - הוצאת עצמו מרשות הקב"ה בחבישת האתון
בלק · ׳ויבא אלהים אל בלעם לילה׳ - כוח האתון ומלאך הרחמים הסותרו · מאמר 41 · פיסקה 8 · דף רז ע"א
לשון הזוהר
מִיַד ׳וַיָּקָם בִּלְעָם בַּבֹּקֶר וַיַחֲבוֹש אֶת אֲתוֹנוֹ׳ (במדבר כב, כא) לְמֶעְבַּד רְעוּתֵיהּ בָּהּ, וּרְעוּתָא דְּבָלָק. וְעַל דָּא ׳וַיִּחַר אַף אֱלֹהִים כִּי הוֹלֵךְ הוּא׳ - הוּא דַּיְיקָא, דְּאַפִּיק גַּרְמֵיהּ מֵרְשׁוּתֵיהּ, מִמַּה דְּאָמַר לֵיהּ ׳וְאַךְ אֶת הַדָּבָר וְגוֹ'׳. תָּא חֲזֵי דְּהָכִי הוּא, דְּהָא בְּקַדְמִיתָא יָהַב לֵיהּ רְשׁוּתָא, וְאָמַר ׳קוּם לֵךְ אִתָּם׳. הַשְׁתָּא דְּהֲוָה אָזִיל, אֲמַאי ׳וַיִּחַר אַף אֱלֹהִים׳. אֶלָּא בְּגִין דְּהוֹלֵךְ הוּא, הוּא בִּרְשׁוּתֵיהּ דִּילֵיהּ, לְנָפְקָא מֵהַהוּא דְּאָמַר לֵיהּ ׳וְאַךְ אֶת הַדָּבָר׳.
תרגום
מִיָּד - ׳וַיָּקָם בִּלְעָם בַּבֹּקֶר וַיַּחֲבֹשׁ אֶת אֲתֹנוֹ׳ (במדבר כב, כא) - לַעֲשׂוֹת אֶת רְצוֹנוֹ בָּהּ וּרְצוֹן בָּלָק. וְעַל זֶה, ׳וַיִּחַר אַף אֱלֹהִים כִּי הוֹלֵךְ הוּא׳ (במדבר כב, כב) - הוּא דַּוְקָא, שֶׁהוֹצִיא עַצְמוֹ מֵרְשׁוּתוֹ, מִמַּה ׳שֶּׁאָמַר לוֹ׳ ׳וְאַךְ אֶת הַדָּבָר וְגוֹ'׳. בֹּא תִרְאֶה שֶׁכָּךְ הוּא, שֶׁהֲרֵי בַּהַתְחָלָה נָתַן לוֹ רְשׁוּת, וְאָמַר ׳קוּם לֵךְ אִתָּם׳. עַכְשָׁו שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ, לָמָּה ׳וַיִּחַר אַף אֱלֹהִים׳? אֶלָּא מִשּׁוּם ׳שֶׁהוֹלֵךְ הוּא׳, הוּא בִּרְשׁוּתוֹ, לְהוֹצִיא מֵאוֹתוֹ ׳שֶׁאָמַר לוֹ׳ ׳וְאַךְ אֶת הַדָּבָר׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: מיד ׳ויקם בלעם בבקר ויחבוש את אתונו׳ (במדבר כב, כא) למעבד רעותיה בה, ורעותא דבלק. ועל דא ׳ויחר אף אלהים כי הולך הוא׳ - הוא דייקא, דאפיק גרמיה מרשותיה, ממה דאמר ליה ׳ואך את הדבר וגו'׳. תא חזי דהכי הוא, דהא בקדמיתא יהב ליה רשותא, ואמר ׳קום לך אתם׳. השתא דהוה אזיל, אמאי ׳ויחר אף אלהים׳. אלא בגין דהולך הוא, הוא ברשותיה דיליה, לנפקא מההוא דאמר ליה ׳ואך את הדבר׳.
התרגום: מיד - ׳ויקם בלעם בבקר ויחבש את אתנו׳ (במדבר כב, כא) - לעשות את רצונו בה ורצון בלק. ועל זה, ׳ויחר אף אלהים כי הולך הוא׳ (במדבר כב, כב) - הוא דוקא, שהוציא עצמו מרשותו, ממה ׳שאמר לו׳ ׳ואך את הדבר וגו'׳. בא תראה שכך הוא, שהרי בהתחלה נתן לו רשות, ואמר ׳קום לך אתם׳. עכשו שהיה הולך, למה ׳ויחר אף אלהים׳? אלא משום ׳שהולך הוא׳, הוא ברשותו, להוציא מאותו ׳שאמר לו׳ ׳ואך את הדבר׳.
מן המפרשים
קרני אור: הוא דייקא הוא דייקא כו'. ר"ל דהוא הולך ברשותו, ר"ל ברשות עצמו:
הסולם: מיד ויקב בלעם וגו': מיד, ויקם בלעם בבקר ויחבוש את אתונו , לעשות רצונו בה, ורצונו של בלק. וע"כ ויחר אף אלקים כי הולך הוא. הוא, בדיוק. כי הוציא עצמו מרשותו בעזרת אתונו כנ"ל ממה שאמר לו, ואך את הדבר אשר אדבר אליך אותו תעשה. בוא…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: