ממלכת הזוהר › זוהר › בלק › מאמר 41: ׳ויבא אלהים אל בלעם לילה׳ - כוח האתון ומלאך הרחמים הסותרו › פיסקה 7 (רז ע"א)

קסם ונחש - שור וחמור, ובלעם שלא מצא אלא אתונו

בלק · ׳ויבא אלהים אל בלעם לילה׳ - כוח האתון ומלאך הרחמים הסותרו · מאמר 41 · פיסקה 7 · דף רז ע"א

לשון הזוהר

וְהָנֵי י' מִימִינָא, וְי' מִשְּׂמָאלָא, וְאִתְכְּלִילָן בְּהָנֵי תְּרֵי, כֹּלָּא אִינּוּן מִשְׁתַּכְחֵי בְּקֶסֶ"ם. וְאִית עַשְׂרָה אַחֲרָנִין דִּימִינָא וְעַשְׂרָה דִּשְׂמָאלָא, דְּמִשְׁתַּכְחֵי בְּנַחַ"שׁ. וְעַל דָּא כְּתִיב, ׳כִּי לֹא נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב וְלֹא קֶסֶם בְּיִשְׂרָאֵל׳ - מַאי טַעְמָא, בְּגִין כִּי יהו"׳ה אֱלֹהָיו עִמּוֹ׳. מִסִּטְרָא דְּנָחָ"שׁ, נָפַק שׁוֹ"ר, מִסִּטְרָא דְּקֶסֶ"ם, נָפַק חֲמוֹ"ר, וְדָא הוּא שׁוֹר וַחֲמוֹר, וְעַל דָּא בִּלְעָם, כֵּיוָן דְּיָדַע דְּאִתְקְשַׁר בִּרְשׁוּתָא אַחֲרָא, וְאָמַר לֵיהּ אַךְ אֶת הַדָּבָר וְגוֹ' - אַבְאִישׁ לֵיהּ, וְאָמַר, וּמַה אָן הִיא יְקָרָא דִּילִי. מִיָּד אִסְתָּכַּל בְּחַרְשׁוֹי, וְלָא אַשְׁכַּח דִּיְהֵא בִּרְשׁוּתֵיהּ, אֶלָּא הַאי אָתוֹן.

תרגום

וְאֵלּוּ עֲשָׂרָה מִיָּמִין וַעֲשָׂרָה מִשְּׂמֹאל, וְנִכְלָלִים בַּשְּׁנַיִם הָאֵלֶּה, כֻּלָּם נִמְצָאִים בְּקֶסֶ"ם. וְיֵשׁ עֲשָׂרָה אֲחֵרִים שֶׁל יָמִין וַעֲשָׂרָה שֶׁל שְׂמֹאל שֶׁנִּמְצָאִים בְּנַחַ"שׁ. וְלָכֵן כָּתוּב ׳כִּי לֹא נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב וְלֹא קֶסֶם בְּיִשְׂרָאֵל׳ (במדבר כג, כג) - מָה הַטַּעַם? בִּגְלַל ׳כִּי ה' אֱלֹהָיו עִמּוֹ׳ (דברי הימים ב טו, ט) - מִצַּד הַנַּחַ"שׁ יָצָא שׁוֹ"ר, מִצַּד הַקֶּסֶ"ם יָצָא חֲמוֹ"ר, וְזֶהוּ שׁוֹר וַחֲמֹר. וְעַל זֶה בִּלְעָם, כֵּיוָן שֶׁיָּדַע שֶׁנִּקְשָׁר בְּרָשׁוּת אַחֶרֶת, וְאָמַר לוֹ אַךְ אֶת הַדָּבָר וְגוֹ' - הִזִּיק לוֹ, וְאָמַר, וְאֵיפֹה כְּבוֹדִי? מִיָּד הִסְתַּכֵּל בִּכְשָׁפָיו וְלֹא מָצָא שֶׁיִּהְיֶה בִרְשׁוּתוֹ, רַק אָתוֹן זוֹ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: והני י' מימינא, וי' משמאלא, ואתכלילן בהני תרי, כלא אינון משתכחי בקס"ם. ואית עשרה אחרנין דימינא ועשרה דשמאלא, דמשתכחי בנח"ש. ועל דא כתיב, ׳כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל׳ - מאי טעמא, בגין כי יהו"׳ה אלהיו עמו׳. מסטרא דנח"ש, נפק שו"ר, מסטרא דקס"ם, נפק חמו"ר, ודא הוא שור וחמור, ועל דא בלעם, כיון דידע דאתקשר ברשותא אחרא, ואמר ליה אך את הדבר וגו' - אבאיש ליה, ואמר, ומה אן היא יקרא דילי. מיד אסתכל בחרשוי, ולא אשכח דיהא ברשותיה, אלא האי אתון.

התרגום: ואלו עשרה מימין ועשרה משמאל, ונכללים בשנים האלה, כלם נמצאים בקס"ם. ויש עשרה אחרים של ימין ועשרה של שמאל שנמצאים בנח"ש. ולכן כתוב ׳כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל׳ (במדבר כג, כג) - מה הטעם? בגלל ׳כי ה' אלהיו עמו׳ (דברי הימים ב טו, ט) - מצד הנח"ש יצא שו"ר, מצד הקס"ם יצא חמו"ר, וזהו שור וחמר. ועל זה בלעם, כיון שידע שנקשר ברשות אחרת, ואמר לו אך את הדבר וגו' - הזיק לו, ואמר, ואיפה כבודי? מיד הסתכל בכשפיו ולא מצא שיהיה ברשותו, רק אתון זו.

מן המפרשים

מקדש מלך: ואית עשרה אחרנין וכו' דמשתכחי בנחש נ"ב דכורא דנוגה עכ"ל ונלע"ד פי' הענין כי נודע שהדכורא כלול בנוקבא והנוקבא בדכורא ולכך בעשרה דאתון כלולים בה עשרה של חמור שהוא דכורא נמצא שהם עשרים. ויונקים מנוקב' דנוגה שהיא קסם וכן בחמור יש…

קרני אור: אלא האי אתון אלא האי אתון. ר"ל מכח האי אתון:

הסולם: והני י' מימינא וכו': ואלו עשרה מימין ועשרה משמאל הנכללים באלו השנים, שהם חמור ואתון, כנ"ל, הם נמצאים כולם ב קסם. ויש עשרה אחרים של ימין, ועשרה של שמאל הנמצאים ב נחש. וע"כ כתוב, כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל . מהו הטעם. משום,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: