ויחר אף אלהים כי הולך הוא ויתיצב מלאך - מה אומר הזוהר על במדבר כב כב
הפסוק "ויחר אף אלהים כי הולך הוא ויתיצב מלאך ה בדרך לשטן לו והוא רכב על אתנו ושני נעריו עמו" (במדבר כב כב) מובא בזוהר ב-2 מקומות. בין הנושאים: ׳כי הולך הוא׳ - הוצאת עצמו מרשות הקב"ה בחבישת האתון; הטענת האתון בכל כשפיו - והקדמת מלאך רחמים לסתרם.
הפסוק
וַיִּֽחַר־אַ֣ף אֱלֹהִים֮ כִּֽי־הוֹלֵ֣ךְ הוּא֒ וַיִּתְיַצֵּ֞ב מַלְאַ֧ךְ ה׳ בַּדֶּ֖רֶךְ לְשָׂטָ֣ן ל֑וֹ וְהוּא֙ רֹכֵ֣ב עַל־אֲתֹנ֔וֹ וּשְׁנֵ֥י נְעָרָ֖יו עִמּֽוֹ׃
בלי ניקוד: ויחר אף אלהים כי הולך הוא ויתיצב מלאך ה בדרך לשטן לו והוא רכב על אתנו ושני נעריו עמו
כל מקומות הזוהר על הפסוק
- ׳כי הולך הוא׳ - הוצאת עצמו מרשות הקב"ה בחבישת האתוןבלק · מאמר 41 (׳ויבא אלהים אל בלעם לילה׳ - כוח האתון ומלאך הרחמים הסותרו) · פיסקה 8 · דף רז ע"אמיד ׳ויקם בלעם בבקר ויחבוש את אתונו׳ למעבד רעותיה בה, ורעותא דבלק. ועל דא ׳ויחר אף אלהים כי הולך הוא׳ - הוא דייקא, דאפיק גרמיה מרשותיה, ממה דאמר ליה ׳ואך את הדבר וגו'׳.…
- הטענת האתון בכל כשפיו - והקדמת מלאך רחמים לסתרםבלק · מאמר 41 (׳ויבא אלהים אל בלעם לילה׳ - כוח האתון ומלאך הרחמים הסותרו) · פיסקה 11 · דף רז ע"בתאנא, אמר רבי שמעון, כמה חכים הוה בלעם בחרשוי, על כל בני עלמא, דהא בשעתא דאשגח, לאשכחא עיטא לנפקא מרשותיה דקודשא בריך הוא, מההיא מלה דכתיב, ׳ואך את הדבר וגו'׳. אסתכל…