מקלקלי דין, פורצי תחום ומשלחי מדנים - וכולם בבלעם
בלק · עין רעה וצרעת - כל עוונותיה נמצאו בבלעם הרשע · מאמר 39 · פיסקה 6 · דף רו ע"ב
לשון הזוהר
עַל דַּיָּין דִּמְקַלְקֵל דִּינָא, דִּכְתִּיב, ׳כֶּאֱכוֹל קַשׁ לְשׁוֹן אֵשׁ וַחֲשַׁשׁ וְגוֹ'׳ (ישעיהו ה, כד) ׳וּפִרְחָם כָּאָבָק יַעֲלֶה וְגוֹ'׳, מַאי טַעֲמָא. ׳כִּי מָאֲסוּ אֵת תּוֹרַת יהו"ה צְבָאוֹת׳. וְאֵין פִּרְחָם, אֶלָּא צָרַעַת, דִּכְתִּיב, ׳וְאִם פָּרוֹחַ תִּפְרַח הַצָּרַעַת׳ (ויקרא יג, יב) - עַל דְּעָאל בִּתְחוּמָא דְּחַבְרֵיהּ מִנַּיִן. מֵעוּזִיָּהוּ, דְּעָאל בִּתְחוּמָא דִּכְהוּנָה, דִּכְתִּיב, ׳וְהַצָּרַעַת זָרְחָה בְמִצְחוֹ׳ (דברי הימים ב כו, יט). וְעַל דִּמְשַׁלֵּחַ מְדָנִים בֵּין אַחִים. דִּכְתִּיב, ׳וַיְנַגַּע יהו"ה אֶת פַּרְעֹה׳ (בראשית יב, יז) - דְּאִיהוּ שָׁלַּח מְדָנִים בֵּין אַבְרָהָם וְשָׂרָה. וְעַל עֵינָא בִּישָׁא, כְּמָה דְּאִתְּמַר. וְכֻלְּהוּ הֲווֹ בֵּיהּ בְּהַהוּא רָשָׁע דְּבִלְעָם.
תרגום
עַל דַּיָּן שֶׁמְּקַלְקֵל דִּין - שֶׁכָּתוּב ׳כֶּאֱכֹל קַשׁ לְשׁוֹן אֵשׁ וַחֲשַׁשׁ וְגוֹ'׳ (ישעיה ה, כד) ׳וּפִרְחָם כָּאָבָק יַעֲלֶה וְגוֹ'׳ (ישעיה ה, כד). מָה הַטַּעַם? ׳כִּי מָאֲסוּ אֵת תּוֹרַת ה' צְבָאוֹת׳ - וְאֵין פִּרְחָם אֶלָּא צָרַעַת, שֶׁכָּתוּב ׳וְאִם פָּרוֹחַ תִּפְרַח הַצָּרַעַת׳ (ויקרא יג, יב) - עַל שֶׁנִּכְנָס בִּתְחוּם חֲבֵרוֹ מִנַּיִן? מֵעֻזִּיָּהוּ, שֶׁנִּכְנַס בִּתְחוּם הַכְּהֻנָּה, שֶׁכָּתוּב ׳וְהַצָּרַעַת זָרְחָה בְמִצְחוֹ׳. וְעַל הַמְשַׁלֵּחַ מְדָנִים בֵּין אַחִים - שֶׁכָּתוּב ׳וַיְנַגַּע ה' אֶת פַּרְעֹה׳ (בראשית יב, יז) - שֶׁהוּא שָׁלַח מְדָנִים בֵּין אַבְרָהָם וְשָׂרָה. וְעַל עַיִן הָרָע, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר. וְכֻלָּם הָיוּ בְּאוֹתוֹ בִּלְעָם הָרָשָׁע.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: על דיין דמקלקל דינא, דכתיב, ׳כאכול קש לשון אש וחשש וגו'׳ (ישעיהו ה, כד) ׳ופרחם כאבק יעלה וגו'׳, מאי טעמא. ׳כי מאסו את תורת יהו"ה צבאות׳. ואין פרחם, אלא צרעת, דכתיב, ׳ואם פרוח תפרח הצרעת׳ (ויקרא יג, יב) - על דעאל בתחומא דחבריה מנין. מעוזיהו, דעאל בתחומא דכהונה, דכתיב, ׳והצרעת זרחה במצחו׳ (דברי הימים ב כו, יט). ועל דמשלח מדנים בין אחים. דכתיב, ׳וינגע יהו"ה את פרעה׳ (בראשית יב, יז) - דאיהו שלח מדנים בין אברהם ושרה. ועל עינא בישא, כמה דאתמר. וכלהו הוו ביה בההוא רשע דבלעם.
התרגום: על דין שמקלקל דין - שכתוב ׳כאכל קש לשון אש וחשש וגו'׳ (ישעיה ה, כד) ׳ופרחם כאבק יעלה וגו'׳ (ישעיה ה, כד). מה הטעם? ׳כי מאסו את תורת ה' צבאות׳ - ואין פרחם אלא צרעת, שכתוב ׳ואם פרוח תפרח הצרעת׳ (ויקרא יג, יב) - על שנכנס בתחום חברו מנין? מעזיהו, שנכנס בתחום הכהנה, שכתוב ׳והצרעת זרחה במצחו׳. ועל המשלח מדנים בין אחים - שכתוב ׳וינגע ה' את פרעה׳ (בראשית יב, יז) - שהוא שלח מדנים בין אברהם ושרה. ועל עין הרע, כמו שנאמר. וכלם היו באותו בלעם הרשע.
מן המפרשים
קרני אור: על עינא בישא כמה דאתמר על עינא בישא כמה דאתמר. ור"ל ממה דדוד היה מסתכל בגליות בעינא בישא פרח בו צרעת. וקשה דלכאורה הוא בהיפך, דהא על עינא בישא נגעים באים משמע מי שיש בו עינא בישא באים עליו נגעים, ובמעשה דדוד היה איפכא, וק"ל.…
הסולם: על דיין דמקלקל וכו': על דיין המקלקל דין, מאין לנו שלוקים בצרעת. שכתוב, כאכול קש לשון אש וחשש וגו' ופרחם כאבק יעלה וגו'. מהו הטעם. כי מאסו את תורת ה' צבאות. ואין פרחם, אלא צרעת, שכתוב, ואם פרוח תפרח הצרעת. על שנכנס בתחום חבירו,…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: