לכן כאכל קש לשון אש וחשש להבה ירפה - מה אומר הזוהר על ישעיהו ה כד
הפסוק "לכן כאכל קש לשון אש וחשש להבה ירפה שרשם כמק יהיה ופרחם כאבק יעלה כי מאסו את תורת ה צבאות…" (ישעיהו ה כד) מובא בזוהר ב-1 מקומות. בין הנושאים: מקלקלי דין, פורצי תחום ומשלחי מדנים - וכולם בבלעם.
הפסוק
לָכֵן֩ כֶּאֱכֹ֨ל קַ֜שׁ לְשׁ֣וֹן אֵ֗שׁ וַחֲשַׁ֤שׁ לֶהָבָה֙ יִרְפֶּ֔ה שׇׁרְשָׁם֙ כַּמָּ֣ק יִֽהְיֶ֔ה וּפִרְחָ֖ם כָּאָבָ֣ק יַעֲלֶ֑ה כִּ֣י מָאֲס֗וּ אֵ֚ת תּוֹרַת֙ ה׳ צְבָא֔וֹת וְאֵ֛ת אִמְרַ֥ת קְדֽוֹשׁ־יִשְׂרָאֵ֖ל נִאֵֽצוּ׃
בלי ניקוד: לכן כאכל קש לשון אש וחשש להבה ירפה שרשם כמק יהיה ופרחם כאבק יעלה כי מאסו את תורת ה צבאות ואת אמרת קדוש ישראל נאצו
כל מקומות הזוהר על הפסוק
- מקלקלי דין, פורצי תחום ומשלחי מדנים - וכולם בבלעםבלק · מאמר 39 (עין רעה וצרעת - כל עוונותיה נמצאו בבלעם הרשע) · פיסקה 6 · דף רו ע"בעל דיין דמקלקל דינא, דכתיב, ׳כאכול קש לשון אש וחשש וגו'׳ ׳ופרחם כאבק יעלה וגו'׳, מאי טעמא. ׳כי מאסו את תורת יהו"ה צבאות׳. ואין פרחם, אלא צרעת, דכתיב, ׳ואם פרוח תפרח…