ממלכת הזוהר › זוהר › בהעלותך › מאמר 13: ׳ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו׳ - המטמא עצמו נדחה לפסח שני › פיסקה 4 (קנב ע"ב)

׳או׳ שבכתוב - עד שלא טמאוהו ולאחר שטמאוהו

בהעלותך · ׳ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו׳ - המטמא עצמו נדחה לפסח שני · מאמר 13 · פיסקה 4 · דף קנב ע"ב

לשון הזוהר

אָמַר רִבִּי יִצְחָק, וְהָא כְּתִיב ׳כִּי יִהְיֶה טָמֵא לָנֶפֶשׁ אוֹ בְדֶרֶךְ רְחוֹקָה׳ - דְּאִתְחֲזֵי תְּרֵין מִלִּין. מַשְׁמַע דִּכְתִּיב אוֹ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, כָּאן, עַד לָא מְסָאֲבִין לֵיהּ, כָּאן, בָּתַר דִּמְסָאַבִין לֵיהּ. וּמַשְׁמַע אֲפִילּוּ הַאי, אוֹ הַאי, לָא יִשְׁרֵי עֲלוֹי קְדוּשָּׁה דִּלְעֵילָּא, וְלָא יַעַבְדוּן פִּסְחָא בְּזִמְנָא דְּיִשְׂרָאֵל עָבְדִין לֵיהּ. וְאִי תֵּימָא, הָא בְּיַרְחָא תִּנְיָינָא עָבִיד אִי לָא מְתַקֵּן גַּרְמֵיהּ. לָא, אֶלָּא כֵּיוָן דְּמִתַדְּכֵי וּמְתַקֵּן גַּרְמֵיהּ, הָא יַרְחָא תִּנְיָינָא לְמֶעְבַּד פִּסְחָא. מִכָאן, כָּל בַּר נָשׁ דִּמְדָּכֵי גַּרְמֵיהּ, מְדָכָּאן לֵיהּ.

תרגום

אָמַר רַבִּי יִצְחָק, וַהֲרֵי כָּתוּב ׳כִּי יִהְיֶה טָמֵא לָנֶפֶשׁ אוֹ בְדֶרֶךְ רְחוֹקָה׳ (במדבר ט, י) - שֶׁנִּרְאֶה שְׁנֵי דְבָרִים מִמַּשְׁמָע שֶׁכָּתוּב אוֹ. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, כָּאן עַד שֶׁלֹּא מְטַמְּאִים אוֹתוֹ, כָּאן אַחַר שֶׁטִּמְּאוּ אוֹתוֹ. וּמַשְׁמָע אֲפִלּוּ זֶה אוֹ זֶה לֹא תִשְׁרֶה עָלָיו קְדֻשָּׁה שֶׁלְּמַעְלָה, וְלֹא יַעֲשׂוּ פֶסַח בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂים אוֹתוֹ. וְאִם תֹּאמַר, הֲרֵי ׳בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי׳ עוֹשֶׂה אִם לֹא תִקֵּן עַצְמוֹ - לֹא! אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁנִּטְהַר וְתִקֵּן עַצְמוֹ, הֲרֵי ׳הַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי׳ לַעֲשׂוֹת פֶּסַח. מִכָּאן, כָּל אִישׁ שֶׁמְּטַהֵר עַצְמוֹ, מְטַהֲרִים אוֹתוֹ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר רבי יצחק, והא כתיב ׳כי יהיה טמא לנפש או בדרך רחוקה׳ - דאתחזי תרין מלין. משמע דכתיב או. אמר רבי יוסי, כאן, עד לא מסאבין ליה, כאן, בתר דמסאבין ליה. ומשמע אפילו האי, או האי, לא ישרי עלוי קדושה דלעילא, ולא יעבדון פסחא בזמנא דישראל עבדין ליה. ואי תימא, הא בירחא תניינא עביד אי לא מתקן גרמיה. לא, אלא כיון דמתדכי ומתקן גרמיה, הא ירחא תניינא למעבד פסחא. מכאן, כל בר נש דמדכי גרמיה, מדכאן ליה.

התרגום: אמר רבי יצחק, והרי כתוב ׳כי יהיה טמא לנפש או בדרך רחוקה׳ (במדבר ט, י) - שנראה שני דברים ממשמע שכתוב או. אמר רבי יוסי, כאן עד שלא מטמאים אותו, כאן אחר שטמאו אותו. ומשמע אפלו זה או זה לא תשרה עליו קדשה שלמעלה, ולא יעשו פסח בזמן שישראל עושים אותו. ואם תאמר, הרי ׳בחדש השני׳ עושה אם לא תקן עצמו - לא! אלא כיון שנטהר ותקן עצמו, הרי ׳החדש השני׳ לעשות פסח. מכאן, כל איש שמטהר עצמו, מטהרים אותו.

מן המפרשים

מקדש מלך: ואי תימא דבדרגא עילאה וכו' פירוש שהחדש השני שהוא אייר הוא כנגד יסוד ולכך נקרא חדש זיו. וא"כ נמצא חוטא נשכר שמי שלא חטא עושה פסח א' שהוא כנגד מלכות. וזה שחטא עושה פסח בחדש השני שהוא רומז ליסוד והתירוץ מובן:

אור החמה: מכאן כל בר נש וכו' עם היות שגרם בעיכוב טומאתו להמשיך עליו הקליפות עם כל זה כיון דמדכי גרמיה למטה לקבל נשמה קדושה מדכין ליה לעילא מכחות חיצונים שעליו דאי תימא וכו'. כלומר בשלמא למאי דס"ד שבטומאתו ממש הוא עושה כלומר בטהרת הגוף…

הסולם: א"ר יצחק והא וכו' : אר"י, והרי כתוב, כי יהיה טמא לנפש או בדרך רחוקה, שמשמע שהם ב' דברים, שזה משמע משכתוב או. ואיך תאמר שהם דבר אחד, אשר הטומאה גרמה לו לדרך רחוקה. אמר ר' יוסי כאן, כשאומר טמא לנפש, הפירוש הוא מטרם שטמאו אותו…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: