דבר אל בני ישראל לאמר איש איש כי - מה אומר הזוהר על במדבר ט י
הפסוק "דבר אל בני ישראל לאמר איש איש כי יהיה טמא לנפש או בדרך רחקה לכם או לדרתיכם ועשה פסח לה" (במדבר ט י) מובא בזוהר ב-2 מקומות. בין הנושאים: ׳איש איש׳ שנכפל - הראוי לנשמה עליונה שפגם עצמו; ׳או׳ שבכתוב - עד שלא טמאוהו ולאחר שטמאוהו.
הפסוק
דַּבֵּ֛ר אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר אִ֣ישׁ אִ֣ישׁ כִּי־יִהְיֶֽה־טָמֵ֣א לָנֶ֡פֶשׁ אוֹ֩ בְדֶ֨רֶךְ רְחֹקָ֜הׄ לָכֶ֗ם א֚וֹ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם וְעָ֥שָׂה פֶ֖סַח לַה׳
בלי ניקוד: דבר אל בני ישראל לאמר איש איש כי יהיה טמא לנפש או בדרך רחקה לכם או לדרתיכם ועשה פסח לה
כל מקומות הזוהר על הפסוק
- ׳איש איש׳ שנכפל - הראוי לנשמה עליונה שפגם עצמובהעלותך · מאמר 13 (׳ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו׳ - המטמא עצמו נדחה לפסח שני) · פיסקה 2 · דף קנב ע"ב׳איש איש כי יהיה טמא וגו'׳ . ׳איש איש׳ תרי זמני, אמאי, אלא איש דהוא איש, ויתחזי לקבלא נשמתא עלאה, והוא פגים גרמיה. דלא שרייא עלוי שכינתא עלאה. מאי טעמא. בגין דאיהו…
- ׳או׳ שבכתוב - עד שלא טמאוהו ולאחר שטמאוהובהעלותך · מאמר 13 (׳ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו׳ - המטמא עצמו נדחה לפסח שני) · פיסקה 4 · דף קנב ע"באמר רבי יצחק, והא כתיב ׳כי יהיה טמא לנפש או בדרך רחוקה׳ - דאתחזי תרין מלין. משמע דכתיב או. אמר רבי יוסי, כאן, עד לא מסאבין ליה, כאן, בתר דמסאבין ליה. ומשמע אפילו האי,…