ממלכת הזוהר › זוהר › בהעלותך › מאמר 13: ׳ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו׳ - המטמא עצמו נדחה לפסח שני › פיסקה 2 (קנב ע"ב)

׳איש איש׳ שנכפל - הראוי לנשמה עליונה שפגם עצמו

בהעלותך · ׳ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו׳ - המטמא עצמו נדחה לפסח שני · מאמר 13 · פיסקה 2 · דף קנב ע"ב

לשון הזוהר

׳אִישׁ אִישׁ כִּי יִהְיֶה טָמֵא וְגוֹ'׳ (במדבר ט, י). ׳אִישׁ אִישׁ׳ תְּרֵי זִמְנֵי, אֲמַאי, אֶלָּא אִישׁ דְּהוּא אִישׁ, וְיִתְחֲזֵי לְקַבְּלָא נִשְׁמְתָא עִלָּאָה, וְהוּא פָּגִים גַּרְמֵיהּ. דְּלָא שַׁרְיָיא עֲלוֹי שְׁכִינְתָּא (ס"א שירותא) (ס"א נשמתא) עִלָּאָה. מַאי טַעְמָא. בְּגִין דְּאִיהוּ גָּרִים, וְהוּא מְסָאֵב לֵיהּ לְגַרְמֵיהּ. וְעַל דָּא ׳אִישׁ אִישׁ׳. אִישׁ דְּיִתְחֲזֵי לְמֶהֱוִי אִישׁ, וְהוּא מְסָאֵב גַּרְמֵיהּ, דְּלָא יִשְׁרֵי עֲלוֹי קְדוּשָּׁה דִּלְעֵילָּא.

תרגום

׳אִישׁ אִישׁ כִּי יִהְיֶה טָמֵא וְגוֹ'׳ (במדבר ט, י). ׳אִישׁ אִישׁ׳ - שְׁתֵּי פְעָמִים, לָמָּה? אֶלָּא אִישׁ שֶׁהוּא אִישׁ וְרָאוּי לְקַבֵּל נְשָׁמָה עֶלְיוֹנָה, וְהוּא פָּגַם עַצְמוֹ שֶׁלֹּא שׁוֹרָה עָלָיו שְׁכִינָה (תְּחִלָּה) (נְשָׁמָה) עֶלְיוֹנָה. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁהוּא גָּרַם וְהוּא טִמֵּא אֶת עַצְמוֹ. וְעַל זֶה ׳אִישׁ אִישׁ׳. אִישׁ שֶׁרָאוּי לִהְיוֹת אִישׁ, וְהוּא מְטַמֵּא אֶת עַצְמוֹ שֶׁלֹּא תִשְׁרֶה עָלָיו קְדֻשָּׁה שֶׁל מַעְלָה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳איש איש כי יהיה טמא וגו'׳ (במדבר ט, י). ׳איש איש׳ תרי זמני, אמאי, אלא איש דהוא איש, ויתחזי לקבלא נשמתא עלאה, והוא פגים גרמיה. דלא שרייא עלוי שכינתא (ס"א שירותא) (ס"א נשמתא) עלאה. מאי טעמא. בגין דאיהו גרים, והוא מסאב ליה לגרמיה. ועל דא ׳איש איש׳. איש דיתחזי למהוי איש, והוא מסאב גרמיה, דלא ישרי עלוי קדושה דלעילא.

התרגום: ׳איש איש כי יהיה טמא וגו'׳ (במדבר ט, י). ׳איש איש׳ - שתי פעמים, למה? אלא איש שהוא איש וראוי לקבל נשמה עליונה, והוא פגם עצמו שלא שורה עליו שכינה (תחלה) (נשמה) עליונה. מה הטעם? משום שהוא גרם והוא טמא את עצמו. ועל זה ׳איש איש׳. איש שראוי להיות איש, והוא מטמא את עצמו שלא תשרה עליו קדשה של מעלה.

מן המפרשים

אור החמה: דף קנ"ב ע"ב . ואולי דייק ג"כ ר' יהודה או' שתו ושכרו בסוד יין הגבורה וזהו ושכרו כי הם כחות הדין:

אור יקר: איש איש כי יהיה טמא לנפש וכו׳ בפרשה זו נכללו ארבעה מצות, שני מצות עשה ושתי מצות לא תעשה, מצות עשה האחת שיעשה פסח שני בי״ד באייר מי שלא יכול לעשות פסח בי״ד בניסן כגון מחמת טומאה או שהיה בדרך רחוקה שנאמר בחדש השני בין הערבים…

הסולם: איש איש כי יהיה טמא וגו' : שואל, איש איש ב' פעמים, למה. ומשיב אלא הפירוש הוא איש שהוא איש, דהיינו שהוא ראוי לקבל נשמה עליונה, והוא פגם עצמו שאין השכינה העליונה שורה עליו. מהו הטעם. משום שהוא גרם, שהוא טימא את עצמו. וע"כ כתוב…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: