בעשור לחדש הזה דוקא - כשבא המנהג לדרגה זו
בא · ׳לחם עני׳ - סוד פגימת הלבנה פריעת הברית ומשמרת שה הפסח · מאמר 10 · פיסקה 8 · דף מ ע"ב
לשון הזוהר
תַּנָּא אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן כְּתִיב ׳בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַזֶּה וְיִקְחוּ לָהֶם וְגוֹ'׳ - וּכְתִיב ׳אַךְ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה יוֹם הַכִּפּוּרִים הוּא׳ (ויקרא כג, כז) - אִשְׁתְּמַע כְּמָה דְּאִתְּמַר, דִּכְתִּיב ׳בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַזֶּה׳ - מַאי קָא מַיְירֵי. אֶלָּא בֶּעָשׂוֹר, מִלָּה דָּא בֶּעָשׂוֹר תַּלְיָא. ׳לַחֹדֶשׁ הַזֶּה׳ ׳בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה׳ מִבָּעֵי לֵיהּ. אֶלָּא, כַּד אָתָא נִימוּסָא לְהַאי דַּרְגָּא, כְּתִיב ׳לַחֹדֶשׁ הַזֶּה׳ דַּיְקָא.
תרגום
שָׁנִינוּ, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, כָּתוּב ׳בֶּעָשֹׂר לַחֹדֶשׁ הַזֶּה וְיִקְחוּ לָהֶם וְגוֹ'׳ (שמות יב, ג). וְכָתוּב ׳אַךְ בֶּעָשּר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה יוֹם הַכִּפּוּרִים הוּא׳ - נִשְׁמָע כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, ׳שֶׁכָּתוּב׳ בֶּעָשֹׂר לַחֹדֶשׁ הַזֶּה - ׳מַה זֶּה אוֹמֵר? אֶלָּא בֶּעָשֹׂר, דָּבָר זֶה תָּלוּי׳ בֶּעָשׂוֹר. לַחֹדֶשׁ הַזֶּה? ׳בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה הָיָה צָרִיךְ (לִכְתֹּב)! אֶלָּא כְּשֶׁבָּא הַמִּנְהָג לַדַּרְגָּה הַזּוֹ, כָּתוּב׳ לַחֹדֶשׁ הַזֶּה דַּוְקָא.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תנא אמר רבי שמעון כתיב ׳בעשור לחדש הזה ויקחו להם וגו'׳ - וכתיב ׳אך בעשור לחדש השביעי הזה יום הכפורים הוא׳ (ויקרא כג, כז) - אשתמע כמה דאתמר, דכתיב ׳בעשור לחדש הזה׳ - מאי קא מיירי. אלא בעשור, מלה דא בעשור תליא. ׳לחדש הזה׳ ׳בחדש הזה׳ מבעי ליה. אלא, כד אתא נימוסא להאי דרגא, כתיב ׳לחדש הזה׳ דיקא.
התרגום: שנינו, אמר רבי שמעון, כתוב ׳בעשר לחדש הזה ויקחו להם וגו'׳ (שמות יב, ג). וכתוב ׳אך בעשר לחדש השביעי הזה יום הכפורים הוא׳ - נשמע כמו שנאמר, ׳שכתוב׳ בעשר לחדש הזה - ׳מה זה אומר? אלא בעשר, דבר זה תלוי׳ בעשור. לחדש הזה? ׳בחדש הזה היה צריך (לכתב)! אלא כשבא המנהג לדרגה הזו, כתוב׳ לחדש הזה דוקא.
מן המפרשים
אור החמה: תאנא א"ר שמעון וגומר דהיינו עשור הארת המ' מן הבינה וראיה ממלת עשור דיום הכפורי' ואם היה הכונה שממש הבינה במ' היה לו לומר בחדש הזה דהיינו עשור נכנס בחדש מ' והיה הפך לחם עוני. ועתה שאמר לחדש היינו שלא נכנס עשור דהיינו הבינה בחדש…
מהרח"ו: לחדש הזה בחדש הזה מ"ל לחדש הזה בחדש הזה מ"ל. תבין מ"ש ' לחדש הזה ' ולא אמר 'בחדש', עם מ"ש בתיקונים (זוהר שמות רטו.) כי כשהבינה נהרא למלכות ברזא דעשר דרגין אתקרי מלכות ' בעשור לחדש ', כלומר 'כד' האי 'עשור' אנהרו 'לחדש' היא מלכות:
הסולם: תנא א"ר שמעון וכו': למדנו אר"ש, כתוב, בעשור לחדש הזה ויקחו להם וגו ', וכתוב, אך בעשור לחדש השביעי יום הכפורים הוא, נשמע מה שלמדנו, שכתוב, בעשור לחדש הזה . ותמה הזוהר, ושואל מה הוא אומר. ומשיב, אלא שסובב, על מה שלמדנו, שכתוב,…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: