אכילת לחם עוני זכר למצרים - ותיקונו לעתיד לבא
בא · ׳לחם עני׳ - סוד פגימת הלבנה פריעת הברית ומשמרת שה הפסח · מאמר 10 · פיסקה 7 · דף מ ע"ב
לשון הזוהר
וּבְכָל שַׁתָּא וְשַׁתָּא דּוּכְרָנָא דְּמִצְרַיִם קָא עַבְדֵי יִשְׂרָאֵל, וְאַכְלֵי וְלָא אִשְׁתְּצֵי מִדָּרֵי דָּרִין. וּבְגִין דְּלָא אִתְפְּרָעוּ הָכָא בְּמִצְרַיִם, חַסְרוּ לֵיהּ לְהַאי כָּל, וְקַיְּימָא סִיהֲרָא בִּפְגִימוּתָא, וְאִקְרֵי לֶחֶם עֹנִי. עֹנִי: כְּתַרְגּוּמוֹ מִסְכֵּנוּת. וּמַאי דְּאַכְלוּ לֵיהּ תַּמָּן בְּאַרְעָא, בְּגִין דּוּכְרָנָא דְּמִצְרַיִם הֲוָה, וְהַאי לְדָרֵי דָּרִין, וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי כְּתִיב, ׳לֹא יָבֹא עוֹד שִׁמְשֵׁךְ וִירֵחֵךְ וְגוֹ'׳ (ישעיהו ס, כ).
תרגום
וּבְכָל שָׁנָה וְשָׁנָה עוֹשִׂים יִשְׂרָאֵל זִכָּרוֹן שֶׁל מִצְרַיִם וְאוֹכְלִים, וְלֹא מִתְכַּלֶּה מִדּוֹרֵי דוֹרוֹת. וּמִשּׁוּם שֶׁלֹּא נִפְרְעוּ כָּאן בְּמִצְרַיִם, חָסְרוּ אוֹתוֹ, אֶת הַכֹּל הַזֶּה, וְהַלְּבָנָה עוֹמֶדֶת בִּפְגִימוּת. וְנִקְרֵאת לֶחֶם עֹנִי. עֹנִי כְּתַרְגּוּמוֹ מִסְכֵּנוּת. וּמַה שֶּׁאָכְלוּ אוֹתוֹ שָׁם בָּאָרֶץ, זֶה הָיָה בִּשְׁבִיל זִכְרוֹן מִצְרַיִם, וְזֶה לְדוֹרֵי דוֹרוֹת, וְלֶעָתִיד לָבא כָּתוּב ׳לֹא יָבֹא עוֹד שִׁמְשֵׁךְ וִירֵחֵךְ וְגוֹ'׳ (ישעיה ס, כ).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ובכל שתא ושתא דוכרנא דמצרים קא עבדי ישראל, ואכלי ולא אשתצי מדרי דרין. ובגין דלא אתפרעו הכא במצרים, חסרו ליה להאי כל, וקיימא סיהרא בפגימותא, ואקרי לחם עני. עני: כתרגומו מסכנות. ומאי דאכלו ליה תמן בארעא, בגין דוכרנא דמצרים הוה, והאי לדרי דרין, ולזמנא דאתי כתיב, ׳לא יבא עוד שמשך וירחך וגו'׳ (ישעיהו ס, כ).
התרגום: ובכל שנה ושנה עושים ישראל זכרון של מצרים ואוכלים, ולא מתכלה מדורי דורות. ומשום שלא נפרעו כאן במצרים, חסרו אותו, את הכל הזה, והלבנה עומדת בפגימות. ונקראת לחם עני. עני כתרגומו מסכנות. ומה שאכלו אותו שם בארץ, זה היה בשביל זכרון מצרים, וזה לדורי דורות, ולעתיד לבא כתוב ׳לא יבא עוד שמשך וירחך וגו'׳ (ישעיה ס, כ).
מן המפרשים
הסולם: ובכל שתא ושתא וכו': ובכל שנה ושנה עושים ישראל זכר למצרים, ואוכלים מצות, ואינם מפסיקים מדורי דורות. ומשום שלא פרעו את עצמם במצרים חסרו כל הזה, ועמדה הלבנה במיעוט, ונקראת לחם עוני. עוני, פירושו כתרגומו, מסכנות. ומה שאכלו לחם…
אור יקר: בגין דלא אתפרעו, כי המצוה הזאת היא פתח כניסה אל א״ר בקליפות, ׳מפני שהורה הפך הראוי, שכלנו מראים החירות מהם, והוא מורה היותו תחת ורשותם, ולכך ונכרתה וכו׳, אמנם שאר ימות השנה שאין אנו צריכים להראות כזה כלל, כמשל ימי שעלה לגדולה…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: