פריעת ישראל בכניסתם לארץ - ׳לא תחסר כל בה׳
בא · ׳לחם עני׳ - סוד פגימת הלבנה פריעת הברית ומשמרת שה הפסח · מאמר 10 · פיסקה 6 · דף מ ע"ב
לשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, כַּד עָאלוּ יִשְׂרָאֵל לְאַרְעָא, עָאלוּ גְּזִירִין וְאִתְפְּרָעוּ. וּמַה כְּתִיב, ׳אֶרֶץ אֲשֶׁר לא בְמִסְכֵּנוּת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם׳ (דברים ח, ט) - מַאי בְמִסְכֵּנוּת. לֶחֶם עֹנִי. אֲמַאי אִקְרֵי לֶחֶם עֹנִי. מִשּׁוּם דְּקַיְּימָא סִיהֲרָא בִּפְגִימוּתָא, וְלָא מִתְבָּרְכָא מִשִּׁמְשָׁא, וְלָא מִתְנַהֲרָא מִן שִׁמְשָׁא, כְּמָה דְּאַתְּ אָמֵר, ׳כִּי כֹל בַּשָׁמַיִם וּבָאָרֶץ׳ (דברי הימים א כט, יא), וְלָא אִתְנַהֲרָא (מכל) מִיּוֹבְלָא - מַאי טַעֲמָא. מִשּׁוּם דְּלָא אִתְפְּרָעוּ. אֲבָל הָכָא, דְּאִתְגְּזָרוּ יִשְׂרָאֵל וְאִתְפְּרָעוּ, ׳לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ׳ - כְּתִיב, וְעַל דָּא ׳לא בְמִסְכֵּנוּת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם׳. מַאי טַעֲמָא. מִשּׁוּם דְּלָא ׳תֶחְסַר כֹּ"ל בָּהּ׳. כְּמָה דְּחָסְרוּ לֵיהּ בְּמִצְרַיִם.
תרגום
בֹּא רְאֵה, כְּשֶׁנִּכְנְסוּ יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ, נִכְנְסוּ מְהוּלִים וְנִפְרְעוּ, וּמַה כָּתוּב? ׳אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם׳ (דברים ח, ט) - מַה זֶּה בְּמִסְכֵּנֻת? לֶחֶם עֹנִי. לָמָּה נִקְרָא לֶחֶם עֹנִי? מִשּׁוּם שֶׁהַלְּבָנָה עוֹמֶדֶת בִּפְגִימָתָהּ וְלֹא מִתְבָּרֶכֶת מִן הַשֶּׁמֶשׁ, וְלֹא מוּאֶרֶת מִן הַשֶּׁמֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ׳ (דברי הימים א כט, יא), וְלֹא מוּאֶרֶת (מִכָּל) מִיּוֹבֵל - מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁלֹּא נִפְרְעוּ. אֲבָל כָּאן שֶׁנִּמּוֹלוּ יִשְׂרָאֵל וְנִפְרְעוּ, ׳לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ׳ - כָּתוּב, וְעַל זֶה ׳לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם׳. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁלֹּא ׳תֶחְסַר כֹּ"ל בָּהּ׳. כְּמוֹ שֶׁחָסְרוּ לָהּ בְּמִצְרַיִם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תא חזי, כד עאלו ישראל לארעא, עאלו גזירין ואתפרעו. ומה כתיב, ׳ארץ אשר לא במסכנות תאכל בה לחם׳ (דברים ח, ט) - מאי במסכנות. לחם עני. אמאי אקרי לחם עני. משום דקיימא סיהרא בפגימותא, ולא מתברכא משמשא, ולא מתנהרא מן שמשא, כמה דאת אמר, ׳כי כל בשמים ובארץ׳ (דברי הימים א כט, יא), ולא אתנהרא (מכל) מיובלא - מאי טעמא. משום דלא אתפרעו. אבל הכא, דאתגזרו ישראל ואתפרעו, ׳לא תחסר כל בה׳ - כתיב, ועל דא ׳לא במסכנות תאכל בה לחם׳. מאי טעמא. משום דלא ׳תחסר כ"ל בה׳. כמה דחסרו ליה במצרים.
התרגום: בא ראה, כשנכנסו ישראל לארץ, נכנסו מהולים ונפרעו, ומה כתוב? ׳ארץ אשר לא במסכנת תאכל בה לחם׳ (דברים ח, ט) - מה זה במסכנת? לחם עני. למה נקרא לחם עני? משום שהלבנה עומדת בפגימתה ולא מתברכת מן השמש, ולא מוארת מן השמש, כמו שנאמר ׳כי כל בשמים ובארץ׳ (דברי הימים א כט, יא), ולא מוארת (מכל) מיובל - מה הטעם? משום שלא נפרעו. אבל כאן שנמולו ישראל ונפרעו, ׳לא תחסר כל בה׳ - כתוב, ועל זה ׳לא במסכנת תאכל בה לחם׳. מה הטעם? משום שלא ׳תחסר כ"ל בה׳. כמו שחסרו לה במצרים.
מן המפרשים
אור החמה: בגין דלא אתפרעו כי המצוה הזאת היא פתח כניסה אל הקדושה והיא כוללת שתי בחינות הא' מ' מילה הב' יסוד פריעה וישראל מלו ולא פרעו נכנסו במ' נפרדת מהיסוד ולכך לא זכו אלא למצה מדת הדין הרפה נטהרת מהחצונים דהיינו חמץ. שם שם לו חק ירצה…
מהרח"ו: וע"ד לא במסכנות תאכל בה לחם מ"ט משום וע"ד לא במסכנות תאכל בה לחם מ"ט משום לא תחסר וגו'. פירוש, לחם של 'מסכנות' שהוא ' לחם עוני ', כי אם לחם עשירות:
הסולם: תא חזי, כד וכו': בוא וראה, כשבאו ישראל לארץ, באו כשהם נמולים ונפרעים, ומה כתוב, ארץ אשר לא במסכנות תאכל בה לחם, ומהו במסכנות. הוא לחם עוני, ולמה נקרא לחם עוני, משום שהלבנה, שהיא המלכות, עומדת במיעוט, ואינה מתברכת מן השמש, שהוא…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: