טעם שלא פרע משה בברית - כדי שלא יתעכבו בחפזון
בא · ׳לחם עני׳ - סוד פגימת הלבנה פריעת הברית ומשמרת שה הפסח · מאמר 10 · פיסקה 5 · דף מ ע"ב
לשון הזוהר
וְאִי תֵּימָא מֹשֶׁה הֵיךְ לָא פָּרַע לְהוּ. אֶלָּא, בְּגִין דְּלָא יִתְעַכְּבוּן יִשְׂרָאֵל תַּמָן עַד דְּיִתְסִיאוּ, וְעַל דָּא כְּתִיב, ׳שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל עָלָיו מַצּוֹת לֶחֶם עֹנִי׳ (דברים טז, ג) - מַאי טַעְמָא ׳לֶחֶם עֹנִי׳, מִשּׁוּם ׳כִּי בְּחִפָּזוֹן יָצָאתָ וְגוֹ'׳ - וּכְתִיב ׳וְלא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ׳.
תרגום
וְאִם תֹּאמַר, אֵיךְ מֹשֶׁה לֹא פָרַע אוֹתָם? אֶלָּא כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְעַכְּבוּ שָׁם יִשְׂרָאֵל עַד שֶׁיִּתְרַפְּאוּ, וְעַל זֶה כָּתוּב ׳שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל עָלָיו מַצּוֹת לֶחֶם עֹנִי׳ (דברים טז, ג) - מָה הַטַּעַם ׳לֶחֶם עֹנִי׳? מִשּׁוּם ׳כִּי בְּחִפָּזוֹן יָצָאתָ וְגוֹ'׳ - וְכָתוּב ׳וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ואי תימא משה היך לא פרע להו. אלא, בגין דלא יתעכבון ישראל תמן עד דיתסיאו, ועל דא כתיב, ׳שבעת ימים תאכל עליו מצות לחם עני׳ (דברים טז, ג) - מאי טעמא ׳לחם עני׳, משום ׳כי בחפזון יצאת וגו'׳ - וכתיב ׳ולא יכלו להתמהמה׳.
התרגום: ואם תאמר, איך משה לא פרע אותם? אלא כדי שלא יתעכבו שם ישראל עד שיתרפאו, ועל זה כתוב ׳שבעת ימים תאכל עליו מצות לחם עני׳ (דברים טז, ג) - מה הטעם ׳לחם עני׳? משום ׳כי בחפזון יצאת וגו'׳ - וכתוב ׳ולא יכלו להתמהמה׳.
מן המפרשים
אור החמה: אלא בגין דלא יתעכבון. ואעפ"י שבו בלילה נתרפאו מהמילה עכ"ז אם היו פורעין היה ראוי שיתעכבו יש' שם מפני שהם אם לא יהיה להם שהות מספר ימים עד עלות' אל המדרגות גם שהמ' מרפאה המילה והפריע' אינ' מתרפאת אלא מהיסוד והיסוד בלתי מתגלה…
הסולם: ואי תימא, משה וכו': ואם תאמר, משה, איך לא פרע אותם, אלא הניחם במילה בלי פריעה. ומשיב, אלא משום שלא יתעכבו ישראל שם, עד שיתרפאו. לכן לא פרע אותם. ועל זה כתוב, שבעת ימים תאכל עליו מצות לחם עוני. מהו הטעם היה לחם עוני. משום כי…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: