ממלכת הזוהר › זוהר › אמור › מאמר 44: כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו - סוד הצלם השורה על הזווג הקדוש › פיסקה 2 (קד ע"א)

נעשה אדם בצלמנו כדמותנו בשעת הזווג - אדם יצא מזכר ונוקבא בצלם ודיוקן

אמור · כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו - סוד הצלם השורה על הזווג הקדוש · מאמר 44 · פיסקה 2 · דף קד ע"א

לשון הזוהר

קְרָא לֵיהּ בִּשְׁמֵיהּ, דִּכְתִּיב ׳וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ׳ וְשַׁפִּיר. הָא אוֹקִימְנָא, דִּכְתִּיב ׳נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ׳, בְּשַׁעֲתָא דְּזִוּוּגָא אִתְּמַר. וְכַךְ הוּא בְּזִוּוּגָא דְּתַרְוַיְיהוּ, בְּצֶלֶם וּדְמוּת. וְאָדָם מִדְּכָר וְנוּקְבָּא נָפַק.

תרגום

קָרָא לוֹ בִּשְׁמוֹ, שֶׁכָּתוּב ׳וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ׳ (בראשית א, כז), וְיָפֶה. הֲרֵי בֵּאַרְנוּ, שֶׁכָּתוּב ׳נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ׳ (בראשית א, כו) - בְּשָׁעָה שֶׁהַזִּוּוּג נֶאֱמַר. וְכָךְ הוּא בַּזִּוּוּג שֶׁל שְׁנֵיהֶם, בְּצֶלֶם וְדְּיוֹקָן. וְאָדָם יָצָא ׳מִזָּכָר וְנוּקְבָּא׳.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: קרא ליה בשמיה, דכתיב ׳ויברא אלהים את האדם בצלמו׳ ושפיר. הא אוקימנא, דכתיב ׳נעשה אדם בצלמנו כדמותנו׳, בשעתא דזווגא אתמר. וכך הוא בזווגא דתרוייהו, בצלם ודמות. ואדם מדכר ונוקבא נפק.

התרגום: קרא לו בשמו, שכתוב ׳ויברא אלהים את האדם בצלמו׳ (בראשית א, כז), ויפה. הרי בארנו, שכתוב ׳נעשה אדם בצלמנו כדמותנו׳ (בראשית א, כו) - בשעה שהזווג נאמר. וכך הוא בזווג של שניהם, בצלם ודיוקן. ואדם יצא ׳מזכר ונוקבא׳.

מן המפרשים

הסולם: קרא ליה בשמיה וכו' : קרא אותו בשמו, שכתוב, ויברא אלקים את האדם בצלמו. ויפה הוא. הרי העמדנו, מה שכתוב, נעשה אדם בצלמנו כדמותנו, נאמר בשעת הזווג של ז"א ומלכות. וכך הוא בזווג שניהם, הוא בצלם ודמות, כי צלם הוא מז"א, ודמות היא…

מקדש מלך, פירוש הרמ"ז: בצלמנו כדמותנו הם זו"ן שהם ו"ה וזה פי' עיקרי על מש"ה כל הנקרא בשמי שהוא אדם שיש בו כח כל שם הוי"ה בשלימות. משא"כ בשאר הנמצאים כי אינם באים מכח שני הזווגים כי המלאכים שאין להם גוף הוא מפני שמציאותם מזיווג העליון דנשיקין…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: