כל הנקרא בשמי זה אדם שהקבה ברא בצלמו וקרא לו אלהים בהוציאו דין
אמור · כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו - סוד הצלם השורה על הזווג הקדוש · מאמר 44 · פיסקה 1 · דף קד ע"א
לשון הזוהר
׳וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיוֹם הָרִאשׁוֹן וְגוֹ'׳ (ויקרא כג, מ), רִבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח, ׳כֹּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי וְלִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו יְצַרְתִּיו אַף עֲשִׂיתִיו׳ (ישעיהו מג, ז) - ׳כֹּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי׳ - דָּא אָדָם, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּרָא לֵיהּ בִּשְׁמֵיהּ (נ"א בדיוקניה), דִּכְתִּיב, ׳וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ׳ (בראשית א, כז) - וְקָרָא לֵיהּ בִּשְׁמֵיהּ, בְּשַׁעֲתָא דְּאַפִּיק קְשׁוֹט וְדִינָא בְּעָלְמָא, וְאִקְרֵי אֱלֹהִים, דִּכְתִּיב, ׳אֱלֹהִים לֹא תְּקַלֵּל׳ (שמות כב, כז).
תרגום
רַבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח, ׳כֹּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי וְלִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו יְצַרְתִּיו אַף עֲשִׂיתִיו׳ (שם מג, ז) - ׳כֹּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי׳ (ישעיה מג, ז) - זֶה אָדָם, שהקב"ה בָּרָא אוֹתוֹ בִּשְׁמוֹ (בִּדְמוּתוֹ), שֶׁכָּתוּב ׳וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ׳ (בראשית א, כז) - וְקָרָא לוֹ בִּשְׁמוֹ, בְּשָׁעָה שֶׁהוֹצִיא אֱמֶת וְדִין בָּעוֹלָם, וְנִקְרָא אֱלֹהִים, שֶׁכָּתוּב ׳אֱלֹהִים לֹא תְקַלֵּל׳ (שמות כב, כז).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳ולקחתם לכם ביום הראשון וגו'׳ (ויקרא כג, מ), רבי שמעון פתח, ׳כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו׳ (ישעיהו מג, ז) - ׳כל הנקרא בשמי׳ - דא אדם, דקודשא בריך הוא ברא ליה בשמיה (נ"א בדיוקניה), דכתיב, ׳ויברא אלהים את האדם בצלמו׳ (בראשית א, כז) - וקרא ליה בשמיה, בשעתא דאפיק קשוט ודינא בעלמא, ואקרי אלהים, דכתיב, ׳אלהים לא תקלל׳ (שמות כב, כז).
התרגום: רבי שמעון פתח, ׳כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו׳ (שם מג, ז) - ׳כל הנקרא בשמי׳ (ישעיה מג, ז) - זה אדם, שהקב"ה ברא אותו בשמו (בדמותו), שכתוב ׳ויברא אלהים את האדם בצלמו׳ (בראשית א, כז) - וקרא לו בשמו, בשעה שהוציא אמת ודין בעולם, ונקרא אלהים, שכתוב ׳אלהים לא תקלל׳ (שמות כב, כז).
מן המפרשים
אור יקר: אלהים לא תקלל, קרא ליה ויברא מצד הבורא נקרא אלהים, אמנם הוא גרע בעונו את עצמו ואינו נקרא כן מפני שנתגשם, אמנם אם יזדכך הומרו אפילו אחר חטאו ישוב אל ימים קדמוניות, וזהו שאמר הכתוב אני אמרתי אלהים אתם מצד.
הסולם: ולקחתם לכם ביום הראשון וגו' : ר"ש פתח, כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו. כל הנקרא בשמי, זהו אדם, שהקב"ה ברא אותו בשמו, שכתוב, ויברא אלקים את האדם בצלמו, וקרא אותו בשמו, בשעה שהוציא אמת ודין בעולם ונקרא אלהים,…
מקדש מלך, פירוש הרמ"ז: ר"ש פתח כל הנקרא בשמי מלת כל צודקת באדם מפני שיש בו כללות כל העולמות שבכל אחד מהם יש ה' פרצופים וה' אורות יחנר"ן והיינו כל בכללות עשרה וידוע שבחי' י"ח הן מיוחדות. בין לפי שאינן מתלבשות בכלי ובין שרמוזות באות אחת שהיא י' וקוצה.…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: