ממלכת הזוהר › זוהר › אמור › מאמר 44: כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו - סוד הצלם השורה על הזווג הקדוש

כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו - סוד הצלם השורה על הזווג הקדוש

אמור · מאמר 44 · 5 פסקאות · מתחיל בדף קד ע"א

  1. כל הנקרא בשמי זה אדם שהקבה ברא בצלמו וקרא לו אלהים בהוציאו דין (קד ע"א)
    ׳ולקחתם לכם ביום הראשון וגו'׳ , רבי שמעון פתח, ׳כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו׳ - ׳כל הנקרא בשמי׳ - דא אדם, דקודשא בריך הוא ברא ליה בשמיה , דכתיב, ׳ויברא… לדף הפיסקה
  2. נעשה אדם בצלמנו כדמותנו בשעת הזווג - אדם יצא מזכר ונוקבא בצלם ודיוקן (קד ע"א)
    קרא ליה בשמיה, דכתיב ׳ויברא אלהים את האדם בצלמו׳ ושפיר. הא אוקימנא, דכתיב ׳נעשה אדם בצלמנו כדמותנו׳, בשעתא דזווגא אתמר. וכך הוא בזווגא דתרוייהו, בצלם ודמות. ואדם מדכר… לדף הפיסקה
  3. בשעה שהזווג נמצא למטה שולח הקבה דיוקן צלם אדם רשום על ראשו טרם שנברא (קד ע"ב)
    ׳ויברא אלהים את האדם בצלמו׳ - בספרא דשלמה מלכא אשכחנא, דבשעתא דזווגא אשתכח לתתא, שדר קודשא בריך הוא חד דיוקנא כפרצופא דבר נש, רשימא חקיקא בצולמא, וקיימא על ההוא זווגא.… לדף הפיסקה
  4. אותו הצלם מזדמן עד שיוצא לעולם ומתגדל עמו - אך בצלם יתהלך איש מלמעלה (קד ע"ב)
    ההוא צלם אזדמן לקבליה, עד דנפיק לעלמא. כד נפק, בההוא צלם אתרבי, בההוא צלם אזיל, הדא הוא דכתיב, ׳אך בצלם יתהלך איש׳ - והאי צלם איהו מלעילא. לדף הפיסקה
  5. כל רוח מתתקנת לפני המלך ומאותו דיוקן יוצא הצלם - לישראל צלם קדוש ולעכום צלם טמא (קד ע"ב)
    בשעתא דאינון רוחין נפקן מאתרייהו, כל רוחא ורוחא אתתקן קמי מלכא קדישא בתקוני יקר, בפרצופא דקאים בהאי עלמא. ומההוא דיוקנא תקונא יקר, נפיק האי צלם. ודא תליתאה לרוחא,… לדף הפיסקה