מצוה לטל לולב באותו יום - כמו שהקבה נוטל ישראל ושמח בהם כך ישראל נוטלים אותו
אמור · בסכת תשבו שבעת ימים - סוד ענן אהרן והאורחים העליונים בסכה · מאמר 43 · פיסקה 12 · דף קד ע"א
לשון הזוהר
יַעֲקֹב אָמַר, ׳אָז יִבָּקַע כַּשַּׁחַר אוֹרֶךָ וְגוֹ'׳ (ישעיהו נח, ח), שְׁאָר צַדִּיקַיָּיא אַמְרֵי, ׳וְנָחֲךָ יהו"ה תָּמִיד וְהִשְׂבִּיעַ וְגוֹ'׳ (ישעיהו נח, ח), דָּוִד מַלְכָּא אָמַר, ׳כָּל כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ לֹא יִצְלָח׳ (ישעיהו נד, יז) - דְּהָא הוּא עַל כָּל זֵיינֵי עָלְמָא אִתְפְּקַד. זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ דְּבַר נָשׁ, דְּזָכֵי לְכָל הַאי. זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דְּצַדִּיקַיָּיא, בְּעָלְמָא דֵּין, וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי, עָלַיְיהוּ כְּתִיב ׳וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים וְגוֹ'׳ (ישעיהו ס, כא). רעיא מהימנא פִּקּוּדָא (מ"ז) דָּא לִיטוֹל לוּלָב בְּהַהוּא יוֹמָא בְּאִינּוּן זִינִין דִּילֵיהּ וְהַאי רָזָא אוֹקִימְנָא וְאוֹקְמוּהָ חַבְרַיָּיא כְּמָה דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא נָטִיל לוֹן לְיִשְׂרָאֵל בְּהָנֵי יוֹמִין וְחַדֵּי בְּהוֹן. אוּף הָכִי יִשְׂרָאֵל נַטְלֵי לֵיהּ לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְחוּלָקֵיהוֹן וְחַדָּאן בֵּיהּ. וְדָא הוּא רָזָא דְּלוּלָב. וּמִינִין דְּבֵיהּ דְּאִיהוּ רָזָא דִּיּוּקְנָא דְּאָדָם וְהָא אִתְּמַר. (ע"כ רעיא מהימנא)
תרגום
יַעָקֹב אָמַר, ׳אָז יִבָּקַע כַּשַּׁחַר אוֹרֶךְ וְגוֹ'׳ (ישעיה נח). שְׁאָר הַצַּדִּיקִים אוֹמְרִים, (שם) ׳וְנָחֲךְ ה' תָּמִיד וְהִשְׂבִּיעַ וְגוֹ'׳. דָּוִד הַמֶּלֶךְ אָמַר, ׳כָּל כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ לֹא יִצְלָח׳ (שם נד) - שֶׁהֲרֵי הוּא נִפְקָד עַל כָּל כְּלֵי הַזַּיִן שֶׁל הָעוֹלָם. אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ שֶׁל הָאָדָם שֶׁזּוֹכֶה לְכָל זֶה. אַשְׁרֵי חֶלְקָם שֶׁל הַצַּדִּיקִים בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, עֲלֵיהֶם כָּתוּב ׳וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים וְגוֹ'׳ (שם ס). וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן וְגוֹ'. רַעְיָא מְהֵימְנָא מִצְוָה (מ"ז) זוֹ לִטֹּל לוּלָב בְּאוֹתוֹ יוֹם עִם אוֹתָם הַמִּינִים שֶׁלּוֹ, וְהַסּוֹד הַזֶּה בֵּאַרְנוּ, וּפֵרְשׁוּהָ הַחֲבֵרִים, כְּמוֹ שהקב"ה נוֹטֵל אֶת יִשְׂרָאֵל בַּיָּמִים הַלָּלוּ וְשָׂמֵחַ בָּהֶם, אַף כָּךְ יִשְׂרָאֵל נוֹטְלִים אֶת הקב"ה לְחֶלְקָם וּשְׂמֵחִים עִמּוֹ. וְזֶהוּ הַסּוֹד שֶׁל הַלּוּלָב וְהַמִּינִים שֶׁבּוֹ, שֶׁהוּא סוֹד הַדְּיוֹקָן שֶׁל אָדָם, וַהֲרֵי נִתְבָּאֵר. (ע"כ רעיא מהימנא).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: יעקב אמר, ׳אז יבקע כשחר אורך וגו'׳ (ישעיהו נח, ח), שאר צדיקייא אמרי, ׳ונחך יהו"ה תמיד והשביע וגו'׳ (ישעיהו נח, ח), דוד מלכא אמר, ׳כל כלי יוצר עליך לא יצלח׳ (ישעיהו נד, יז) - דהא הוא על כל זייני עלמא אתפקד. זכאה חולקיה דבר נש, דזכי לכל האי. זכאה חולקיהון דצדיקייא, בעלמא דין, ובעלמא דאתי, עלייהו כתיב ׳ועמך כלם צדיקים וגו'׳ (ישעיהו ס, כא). רעיא מהימנא פקודא (מ"ז) דא ליטול לולב בההוא יומא באינון זינין דיליה והאי רזא אוקימנא ואוקמוה חברייא כמה דקודשא בריך הוא נטיל לון לישראל בהני יומין וחדי בהון. אוף הכי ישראל נטלי ליה לקודשא בריך הוא לחולקיהון וחדאן ביה. ודא הוא רזא דלולב. ומינין דביה דאיהו רזא דיוקנא דאדם והא אתמר. (ע"כ רעיא מהימנא)
התרגום: יעקב אמר, ׳אז יבקע כשחר אורך וגו'׳ (ישעיה נח). שאר הצדיקים אומרים, (שם) ׳ונחך ה' תמיד והשביע וגו'׳. דוד המלך אמר, ׳כל כלי יוצר עליך לא יצלח׳ (שם נד) - שהרי הוא נפקד על כל כלי הזין של העולם. אשרי חלקו של האדם שזוכה לכל זה. אשרי חלקם של הצדיקים בעולם הזה ובעולם הבא, עליהם כתוב ׳ועמך כלם צדיקים וגו'׳ (שם ס). ולקחתם לכם ביום הראשון וגו'. רעיא מהימנא מצוה (מ"ז) זו לטל לולב באותו יום עם אותם המינים שלו, והסוד הזה בארנו, ופרשוה החברים, כמו שהקב"ה נוטל את ישראל בימים הללו ושמח בהם, אף כך ישראל נוטלים את הקב"ה לחלקם ושמחים עמו. וזהו הסוד של הלולב והמינים שבו, שהוא סוד הדיוקן של אדם, והרי נתבאר. (ע"כ רעיא מהימנא).
מן המפרשים
אור החמה: אז יבקע כשחר אורך כשמש שבוקע חלוני רקיע ג"כ אף אם יקטרגו עליך הקליפות והיינו הת"ת המשפיע בעל כרחם של קליפות. וארוכתך מצד א"א דעליה מהרה תצמח מצד צמח צדיק ומצד המ' והלך לפניך צדקך והרי כל קו האמצעי כולו כתר ת"ת יסוד מ'. שאר…
הסולם: א יעקב אמר, אז וכו': יעקב אמר , אז יבקע כשחר אורך וגו'. כי יבקע, הוא אותיות, יעקב. שאר הצדיקים אומרים, ונחך ה' תמיד והשביע וגו'. דוד המלך אמר, כל כלי יוצר עליך לא יצלה, כי הוא נתמנה על כל כלי זיין שבעולם. אשרי חלקו של אדם שזכה…
אור יקר: דאתי עלייהו כתיב (שם ס) החסד הגבות מכולם, והאכלתיך נחלת יעקב מהבינה.
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: