ממלכת הזוהר · לטעום מן הזוהרפיסקה 1 מתוך 12לשער המעיינים
גודל
רקע
גופן
התחלת מאמצע המאמר · לקריאה מתחילתו ↑
זוהר, פרשת אמור · מאמר 43

בסכת תשבו שבעת ימים

זוהר ח"ג, פרשת אמור, דף קג:
כ-7 דקות קריאה
על מה המאמר

סוד ענן אהרן והאורחים העליונים בסכה

בסכת תשבו חסר וזה ענן אחד שכלם קשורים בו נקרא יומם ועמוד אש לילה

׳בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ׳ (ויקרא כג, מב) - חָסֵר, וְזֶה עָנָן אֶחָד שֶׁכֻּלָּם קְשׁוּרִים בּוֹ, שֶׁכָּתוּב כִּי עֲנַן ה' עֲלֵיהֶם יוֹמָם. וְכָתוּב ׳וּבְעַמֻּד עָנָן אַתָּה הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם׳ - זֶהוּ עֲנָנוֹ שֶׁל אַהֲרֹן, שֶׁנִּקְרָא יוֹמָם, שֶׁכָּתוּב ׳יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ׳ (תהלים מב, ט). עָנָן אֶחָד נוֹטֵל עִמּוֹ חֲמִשָּׁה אֲחֵרִים, וְהֵם שִׁשָּׁה. וְעָנָן אַחֵר, שֶׁכָּתוּב ׳וּבְעַמּוּד אֵשׁ לָיְלָה׳ (במדבר יד, יד) - זֶה הֵאִיר לְיִשְׂרָאֵל מֵהָאוֹר שֶׁל אוֹתָם הַשִּׁשָּׁה.

בלשון הזוהר

׳בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ׳ (ויקרא כג, מב) חָסֵר, וְדָא עֲנָנָא חַד, דְּכֻלְּהוּ קְשִׁירִין בֵּיהּ. דִּכְתִּיב, ׳כִּי עֲנַן יהו"ה׳ עֲלֵיהֶם יוֹמָם. וּכְתִיב, ׳וּבְעַמּוּד עָנָן אַתָּה הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם׳ (במדבר יד, יד) - דָּא הוּא עֲנָנָא דְּאַהֲרֹן, דְּאִקְרֵי יוֹמָם, דִּכְתִּיב, ׳יוֹמָם יְצַוְּה יהו"ה חַסְדּוֹ׳ (תהילים מב, ט). עֲנָנָא חַד, נָטִיל עִמֵּיהּ חָמֵשׁ אָחֳרָנִין, וְאִינּוּן שִׁית. וַעֲנָנָא אָחֳרָא, דִּכְתִּיב ׳וּבְעַמּוּד אֵשׁ לָיְלָה׳, דָּא נָהֲרָא לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל, מִנְהִירוּ דְּאִינּוּן שִׁית.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

מצוה לישב בסכה להראות שישראל יושבים בסוד המהימנותא בלי פחד מהמקטרג

בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים וְגוֹ'. ׳בַּסֻּכּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים וְגוֹ'׳ (ויקרא כג, מב). מִצְוָה (מ"ה) זוֹ לֵישֵׁב בְּסֻכָּה. וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ, כְּדֵי לְהַרְאוֹת שֶׁיִּשְׂרָאֵל יוֹשְׁבִים בְּסוֹד הַמְּהֵימְנוּתָא בְּלִי פַחַד כְּלָל, שֶׁהֲרֵי הַמְקַטְרֵג נִפְרָד מֵהֶם,ביום הכיפורים וכפי שנתבאר וְכָל מִי שֶׁהוּא בְּסוֹד הַמְּהֵימְנוּתָא, יוֹשֵׁב בַּסֻּכָּה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, שֶׁכָּתוּב ׳כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת׳ - מִי שֶׁהוּא בְּסוֹד הַמְּהֵימְנוּתָא וּמֵהַזֶּרַע וְהַשֹּׁרֶשׁ שֶׁל יִשְׂרָאֵל,שנקרא 'אזרח בישראל' ׳יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת׳. וְהַסּוֹד הַזֶּה נֶאֱמַר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת.

בלשון הזוהר

רעיא מהימנא ׳בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים וְגוֹ'׳ (ויקרא כג, מב), פִּקּוּדָא (מ"ה) דָּא, לֵישֵׁב בַּסּוּכָּה. וְהָא אוֹקִימְנָא, בְּגִין לְאִתְחֲזָאָה דְּיִשְׂרָאֵל יַתְבֵי בְּרָזָא דִּמְהֵימְנוּתָא, בְּלָא דְּחִילוּ כְּלָל, דְּהָא מְקַטְרְגָא אִתְפְּרַשׁ מִנַּיְיהוּ. וְכָל מַאן דְּאִיהוּ בְּרָזָא דִּמְהֵימְנוּתָא, יָתִיב בַּסּוּכָּה, כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא, דִּכְתִּיב, ׳כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יִשְׁבוּ בַּסֻּכּוֹת׳ - מַאן דְּאִיהוּ בְּרָזָא דִּמְהֵימְנוּתָא, וּמִזַּרְעָא וְשָׁרְשָׁא דְּיִשְׂרָאֵל, ׳יִשְׁבוּ בַּסֻּכּוֹת׳. וְרָזָא דָּא אִתְּמַר בְּכַמָּה דּוּכְתֵּי.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

מצוה להקריב קרבן בכל יום חלק בשמחת בניו כי כלם אחוזים באילן

מִצְוָה (מ"ו) אַחַר זוֹ, לְהַקְרִיב קָרְבָּן בְּכָל יוֹם, וְהַקָּרְבָּן הַזֶּה לִהְיוֹת חֵלֶק בַּכֹּל, בְּשִׂמְחַת בָּנָיו, מִכֵּיוָן שֶׁכֻּלָּם אֲחוּזִים בָּאִילָן. הָעֲנָפִים שֶׁלְּמַטָּה שֶׁלְּגַבֵּי שֹׁרֶשׁ הָאִילָן, הַכֹּל מִתְבָּרְכִים מִשּׁוּם הָאִילָן. אַף עַל גַּב שֶׁאֵין בָּהֶם תּוֹעֶלֶת, כֻּלָּם מִתְבָּרְכִים. וְשִׂמְחַת יִשְׂרָאֵל בַּאֲבִיהֶם שֶׁלְּמַעְלָה, נוֹתְנִים חֵלֶק שֶׁל בְּרָכוֹת לְכָל אוֹתָם שְׁאָר הָעַמִּים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֲחִיזָה וְנֶאֶחְזוּ בָהֶם בְּיִשְׂרָאֵל.

בלשון הזוהר

פִּקּוּדָא (מ"ו) בָּתַר דָּא, לְקָרְבָא קָרְבְּנָא בְּכָל יוֹמָא, וְקָרְבְּנָא דָּא, לְמֶהֱוִי חוּלָקָא בְּכֹלָּא, בְּחֶדְוָותָא דִּבְנוֹי. בְּגִין דְּכֻלְּהוּ אֲחִידָן בְּאִילָנָא. עַנְפִין דִּלְתַתָּא דִּלְגַּבֵּי שָׁרְשָׁא דְּאִילָנָא, כֹּלָּא אִתְבָּרְכָן בְּגִין אִילָנָא. אַף עַל גַּב דְּלֵית בְּהוּ תּוֹעַלְתָּא, כֹּלָּא אִתְבָּרְכָאן. וְחֶדְוָותָא דְּיִשְׂרָאֵל בַּאֲבוּהוֹן דִּלְעֵילָּא, יַהֲבֵי חוּלָקָא דְּבִרְכָּאן, לְכָל אִינּוּן שְׁאָר עַמִּין, דְּאִית לוֹן אֲחִידוּ, וְאִתְאַחֲדוּ בְּהוּ בְּיִשְׂרָאֵל.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

הקרבנות מזון לממני שאר העמים מתוך אהבת הקבה לבניו - גם אויביו ישלים אתו

וְכָל הַקָּרְבָּנוֹת הַלָּלוּ, לָתֵת מָזוֹן לְאוֹתָם הַמְמֻנִּים שֶׁל שְׁאָר הָעַמִּים, שֶׁהֲרֵי מִתּוֹךְ הָאַהֲבָה שֶׁאוֹהֵב הקב"ה אֶת בָּנָיו, רוֹצֶה שֶׁכֻּלָּם יִהְיוּ אוֹהֲבִים שֶׁלָּהֶם. וְסוֹד זֶה - ׳בִּרְצוֹת ה' דַּרְכֵי אִישׁ גַּם אוֹיְבָיו יַשְׁלִם אִתּוֹ׳ (משלי טז, ז) - אֲפִלּוּ כָּל אוֹתָם הַמְקַטְרְגִים הָעֶלְיוֹנִים, כֻּלָּם חוֹזְרִים לִהְיוֹת אוֹהֲבִים אֶת יִשְׂרָאֵל, וּכְשֶׁהַחֲיָלוֹת שֶׁל מַעְלָה הוֹפְכִים לְאוֹהֲבֵי יִשְׂרָאֵל - כָּל אוֹתָם שֶׁלְּמַטָּה עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.

בלשון הזוהר

וְכָל אִלֵּין קָרְבְּנִין, לְמֵיהַב מְזוֹנָא, לְאִינּוּן מְמָנָן דִּשְׁאָר עַמִּין, דְּהָא מִגּוֹ רְחִימוּ דְּקָא רָחִים קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לִבְנוֹי, בָּעֵי דְּכֹלָּא יֵהוֹן רְחִימִין דִּלְהוֹן. וְרָזָא דָּא, ׳בִּרְצּוֹת יהו"ה דַּרְכֵי אִישׁ גַּם אוֹיְבָיו יַשְׁלִים אִתּוֹ׳ (משלי טז, ז) - אֲפִילּוּ כָּל אִינּוּן מְקַטְרְגֵי עִלָּאֵי כֻּלְּהוּ אֲהַדְּרָן רְחִימִין לְיִשְׂרָאֵל וְכַד חַיָּילִין דִּלְעֵילָּא אָהַדְרוּ רְחִימִין לְיִשְׂרָאֵל - כָּל אִינּוּן דִּלְתַתָּא, עַל אַחַת כַּמָה וְכַמָּה.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

הכל עולה להקבה ונקרב והוא מפריד המזון לעמים שידעו שאין עם כישראל

וְאִם תֹּאמַר, לָהֶם הָיוּ מַקְרִיבִים הַקָּרְבָּן? לֹא כָּךְ. אֶלָּא הַכֹּל עוֹלֶה להקב"ה וְנִקְרָב. וְהוּא מַפְרִיד הַמָּזוֹן לְכָל הַהֲמוֹנִים שֶׁל הַצְּדָדִים הָאֲחֵרִים שֶׁיֵּהָנוּ בְּאוֹתוֹ הַדּוֹרוֹן שֶׁל בָּנָיו, וְיֵהָפְכוּ לָאוֹהֲבִים שֶׁלָּהֶם, שֶׁיֵּדְעוּ לְמַעְלָה וּלְמַטָּה שֶׁאֵין עַם כְּעַם יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם חֶלְקוֹ וְגוֹרָלוֹ שֶׁל הקב"ה, וּמִתְעַלֶּה כְבוֹדוֹ שֶׁל הקב"ה מַעְלָה וּמַטָּה כָּרָאוּי. וְכָל הָאוּכְלוּסִים הָעֶלְיוֹנִים פּוֹתְחִים וְאוֹמְרִים: ׳וּמִי כְעַמְּךְ כְּיִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ׳ (שמואל ב ז, כג) - (עַד כָּאן רעיא מהימנא). רַבִּי אֶלְעָזָר פָּתַח, ׳כֹּה אָמַר ה' זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ וְגוֹ'׳ (ירמיה ב, ב). הַפָּסוּק הַזֶּה נֶאֱמַר עַל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל בְּשָׁעָה שֶׁהָיְתָה הוֹלֶכֶת בַּמִּדְבָּר עִם יִשְׂרָאֵל. ׳זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד׳ - זֶהוּ עֲנָנוֹ שֶׁל אַהֲרֹן שֶׁנּוֹסֵעַ עִם חֲמִשָּׁה אֲחֵרִים שֶׁנִּקְשְׁרוּ עָלֶיךְ וּמְאִירִים עָלֶיךְ. ׳אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ׳ - שֶׁנִּתְקְנוּ לְךְ (וְכֻלָּם נִתְקְנוּ בך) וְעִטְּרוּ אוֹתָךְ, וְהִתְקִינוּ אוֹתְךְ כְּמוֹ כַלָּה שֶׁעוֹנֶדֶת אֶת תַּכְשִׁיטֶיהָ. וְכָל כָּךְ לָמָּה? בִּשְׁבִיל ׳לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה׳.

בלשון הזוהר

וְאִי תֵּימָא לְהוֹן הֲווֹ מְקָרְבֵי קָרְבְּנָא, לָאו הָכִי, אֶלָּא כֹּלָּא לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא סָלִיק וּמִתְקָרֵב. וְאִיהוּ פָּרִישׁ מְזוֹנָא לְכֻלְּהוּ אוּכְלוּסִין דְּסִטְרִין אָחֳרָנִין, דְּיִתְהֲנוּן בְּהַהוּא דּוֹרוֹנָא דִּבְנוֹי, וְיִתְהַדְרוּן רְחִימִין דִּלְהוֹן, דְּיִנְדְּעוּן עֵילָּא וְתַתָּא, דְּהָא לֵית עַמָּא כְּעַמָּא דְּיִשְׂרָאֵל, דְּאִינּוּן חוּלָקֵיהּ וְעַדְבֵיהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְאִסְתַּלָּק יְקָרָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עֵילָּא וְתַתָּא כְּדְקָא יָאוּת. וְכָל אוּכְלוּסִין עִלָּאִין פַּתְחֵי וְאַמְרֵי: ׳וּמִי כְעַמְּךָ כְּיִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ׳ (שמואל ב ז, כג) - (תיקונין דף קנ"ב) (ע"כ רעיא מהימנא) רִבִּי אֶלְעָזָר פָּתַח (ואמר), ׳כֹּה אָמַר יהו"ה זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ וְגוֹ'׳ (ירמיהו ב, ב). - הַאי קְרָא עַל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אִתְּמַר, בְּשַׁעֲתָא דַּהֲוַת אַזְלָא בְּמַדְבְּרָא עִמְּהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל. זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד: דָּא עֲנָנָא דְּאַהֲרֹן, דְּנַטְלָא בְּחָמֵשׁ אָחֳרָנִין, דְּאִתְקְשָׁרוּ עֲלָךְ, וּנְהִירוּ עָלָךְ. אַהֲבַת כְּלוּלוֹתָיִךְ - דְּאִשְׁתָּכְלָלוּ לָךְ, (ס"א וכלהו אשתכללו בך) וְאֲעְטָּרוּ לָךְ, וְאַתְקִינוּ לָךְ כְּכַלָּה דְּתַעְדֵּי תַּכְשִׁיטָהָא. וְכָל כַּךְ לָמָּה. בְּגִין ׳לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה׳.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

היושב בצל המהימנותא השכינה פורסת כנפיה עליו ואברהם וחמשה צדיקים שמים מדורם עמו

בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים. בֹּא רְאֵה, בְּשָׁעָה שֶׁאָדָם יוֹשֵׁב בַּמָּדוֹר הַזֶּה, צֵל הַמְּהֵימְנוּתָא, הַשְּׁכִינָה פּוֹרֶסֶת אֶת כְּנָפֶיהָ עָלָיו מִלְמַעְלָה, וְאַבְרָהָם וַחֲמִשָּׁה צַדִּיקִים אֲחֵרִים שָׂמִים אֶת מְדוֹרָם עִמּוֹ. אָמַר רַבִּי אַבָּא, אַבְרָהָם וַחֲמִשָּׁה צַדִּיקִים וְדָוִד הַמֶּלֶךְשהוא בסוד אור מקיף דשכינה שָׂמִים מְדוֹרֵיהֶם עִמּוֹ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, ׳בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים׳ (ויקרא כג, מב) - ׳שִׁבְעַת יָמִים׳ כָּתוּב,המורים על הנהגת שבעת ימים בסוד ז' ספירות, וְלֹא ׳בְּשִׁבְעַת יָמִים׳. כְּמוֹ זֶה כָּתוּב ׳כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְגוֹ'׳ולא כתוב בששה ימים, משום שבא לרמוז על ענין ו"ס דחג"ת נה"י. (שמות לא, יז). וְצָרִיךְ אָדָם לִשְׂמֹחַ בְּכָל יוֹם וָיוֹם בְּפָנִים מְאִירוֹת בָּאוֹרְחִים הַלָּלוּאושפיזין קדישין, שֶׁשּׁוֹרִים עִמּוֹ.שלא רק באים לבקרו לרגע אלא לשהות איתו ממש

בלשון הזוהר

תָּא חֲזֵי, בְּשַׁעֲתָא דְּבַר נָשׁ יָתִיב בְּמָדוֹרָא דָּא, צִלָּא דִּמְהֵימְנוּתָא, שְׁכִינְתָּא פַּרְסָא גַּדְפָהָא עָלֵיהּ מִלְּעֵילָּא, וְאַבְרָהָם וַחֲמִשָּׁה צַדִּיקַיָּיא אָחֳרָנִין שַׁוְיָין מָדוֹרֵיהוֹן עִמֵּיהּ. אָמַר רִבִּי אַבָּא, אַבְרָהָם וַחֲמִשָּׁה צַדִּיקַיָּיא, וְדָוִד מַלְכָּא, שַׁוְיָין מָדוֹרֵיהוֹן עִמֵּיהּ. הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב, ׳בַּסֻּכּוֹת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים׳ - ׳שִׁבְעַת יָמִים׳ כְּתִיב, וְלָא ׳בְּשִׁבְעַת יָמִים׳. כְּגַוְונָא דָּא כְּתִיב, ׳כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה יהו"ה אֶת הַשָּׁמַיִם וְגוֹ'׳ (שמות לא, יז). וּבָעֵי בַּר נָשׁ לְמֶחְדֵּי בְּכָל יוֹמָא וְיוֹמָא, בְּאַנְפִּין נְהִירִין, בְּאוּשְׁפִּיזִין אִלֵּין דְּשַׁרְיָין עִמֵּיהּ.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

בסכת תשבו לאורחים תחלה ואחר כך יושבים בני העולם - רב המנונא סבא מזמן האורחים

וְאָמַר רַבִּי אַבָּא, כָּתוּב (ויקרא כג מב) ׳בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִיםומאידך (ויקרא כג, מב)׳ - וְאַחַר כָּךְכתוב יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת. בָּרִאשׁוֹנָה תֵּשְׁבוּ, וְאַחַר כָּךְ יֵשְׁבוּ. ומה הטעם שינה הכתוב בלשון אֶלָּא הָרִאשׁוֹן לָאוֹרְחִים,אלו אברהם חמשה שעמו ודוד המלך הַשֵּׁנִי לִבְנֵי הָעוֹלָם. הָרִאשׁוֹן לָאוֹרְחִים, כְּמוֹהיה נוהג שֶׁרַב הַמְנוּנָא סָבָא, כְּשֶׁהָיָה נִכְנָס לַסֻּכָּה הָיָה שָׂמֵחַ, וְעוֹמֵד עַל פֶּתַח הַסֻּכָּה מִבַּחוּץ וְאוֹמֵר: נְזַמֵּן לָאוֹרְחִים. מְסַדֵּר (נסדר) אֶת הַשֻּׁלְחָן, וְעוֹמֵד עַל רַגְלָיו, וּמְבָרֵךְ וְאוֹמֵר: ׳בַּסֻּכּוֹת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִיםברכת 'לישב בסוכה' שע"י הברכה היה עושה מרכבה לשכינה׳ - שְׁבוּ אוֹרְחִים עֶלְיוֹנִים, שְׁבוּ. שְׁבוּ אוֹרְחֵי הַמְּהֵימְנוּתָא, שְׁבוּ. הֵרִים (רחץ) יָדָיו וְשָׂמַח,הרמת הידיים לקשר י"ס הנרמזות בי' אצבעות ושמח כדי להמשיך השמחה מן הבינה, וְאָמַר: אַשְׁרֵי חֶלְקֵנוּ, אַשְׁרֵי חֶלְקָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּתוּב (דברים לב) ׳כִּי חֵלֶק ה (דברים לב, ט)' - עַמּוֹ וְגוֹ'׳. וְהָיָה יוֹשֵׁב.רק אחר שהזמין האושפזין וישבו

בלשון הזוהר

וְאָמַר רִבִּי אַבָּא, כְּתִיב ׳בַּסֻּכּוֹת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים׳ (ויקרא כג, מב) - וּלְבָתַר יֵשְׁבוּ בַּסֻּכּוֹת. בְּקַדְמִיתָא תֵּשְׁבוּ, וּלְבָתַר יֵשְׁבוּ. אֶלָּא, קַדְמָאָה לְאוּשְׁפִּיזֵי, תִּנְיָינָא, לִבְנֵי עָלְמָא. קַדְמָאָה לְאוּשְׁפִּיזֵי, כִּי הָא דְּרַב הַמְנוּנָא סָבָא, כַּד הֲוָה עָיֵיל לַסּוּכָּה הֲוָה חַדֵּי, וְקָאִים עַל פִּתְחָא לַסּוּכָּה מִלְּגָאו, וְאָמַר: נְזַמֵּן לְאוּשְׁפִּיזִין. מְסַדֵּר (נ"א נסדר) פָּתוֹרָא, וְקָאִים עַל רַגְלוֹהִי, וּמְבָרֵךְ, וְאוֹמֵר: ׳בַּסֻּכּוֹת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים׳ - תִּיבוּ אוּשְׁפִּיזִין עִלָּאִין, תִּיבוּ. תִּיבוּ אוּשְׁפִּיזֵי מְהֵימְנוּתָא, תִּיבוּ. אָרִים (ס"א אסחי) יְדוֹי, וְחַדֵּי, וְאָמַר: זַכָּאָה חוּלָּקָנָא, זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, דִּכְתִּיב, ׳כִּי חֵלֶק יהו"ה עַמּוֹ וְגוֹ', וַהֲוָה יָתִיב׳ (דברים לב).

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

השני לבני העולם שמזמין אורחים צריך לשמח העניים ואם לא כלם קמים ומקללים שלחנו

ואילו הפסוק הַשֵּׁנִישכתוב בו כל האזר בישראל ישבו בסוכות הוא - לִבְנֵי הָעוֹלָם, שֶׁמִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֵלֶק בָּעָם וּבָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה, יוֹשֵׁב בְּצֵל הַמְּהֵימְנוּתָא, לְקַבֵּל אֶת הָאוֹרְחִים, אושפיזין לִשְׂמֹחַ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, וְצָרִיךְ לְשַׂמֵּחַ אֶת הָעֲנִיִּים. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁהַחֵלֶק שֶׁל אוֹתָם אוֹרְחִים שֶׁזִּמֵּן, הוּא לָעֲנִיִּים. וְאוֹתוֹ שֶׁיּוֹשֵׁב בַּצֵּל הַזֶּה שֶׁל הַמְּהֵימְנוּתָא, וּמַזְמִין אֶת הָאוֹרְחִים הָעֶלְיוֹנִים הַלָּלוּ, אוֹרְחֵי הַמְּהֵימְנוּתָא, וְלֹא נוֹתֵן לָהֶם חֶלְקָם,לעניים כֻּלָּםכל האושפיזין קָמִים מִמֶּנּוּ וְאוֹמְרִים: ׳אַל תִּלְחַם אֶת לֶחֶם רַע עַיִן וְגוֹצר העין אשר לא נותן מלחמו לעניים ונקרא רע עין. '׳ (משלי כג, ו) '. נִמְצָא שֶׁאוֹתוֹ שֻׁלְחָן שֶׁתִּקֵּן - שֶׁלּוֹ הוּא,לעצמו תיקן וְלֹא שֶׁל הקב"ה. עָלָיו כָּתוּב ׳וְזֵרִיתִי פֶרֶשׁ עַל פְּנֵיכֶם וְגוֹ'׳ (מלאכי ב, ג) - ׳פֶּרֶשׁ חַגֵּיכֶם׳הרעי היוצא ממאכלי חגיכם - וְלֹא חַגַּי. אוֹי לוֹ לְאוֹתוֹ אָדָם בְּשָׁעָה שֶׁאוֹרְחֵי הַמְּהֵימְנוּתָא הַלָּלוּ קָמִים מִשֻּׁלְחָנוֹ.

בלשון הזוהר

תִּנְיָינָא - לִבְנֵי עָלְמָא, דְּמַאן דְּאִית לֵיהּ חוּלָקָא בְּעַמָּא וּבְאַרְעָא קַדִּישָׁא, יָתִיב בְּצִלָּא דִּמְהֵימְנוּתָא, לְקַבְּלָא אוּשְׁפִּיזִין, לְמֶחְדֵּי בְּהַאי עָלְמָא וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי וּבָעֵי לְמֶחְדֵּי לְמִסְכְּנֵי. מַאי טַעֲמָא. בְּגִין דְּחוּלָקָא דְּאִינּוּן אוּשְׁפִּיזִין דְּזַמִּין דְּמִסְכְּנֵי הוּא. וְהַהוּא דְּיָתִיב בְּצִלָּא דָּא דִּמְהֵימְנוּתָא, וְזַמִּין אוּשְׁפִּיזִין אִלֵּין עִלָּאִין, אוּשְׁפִּיזֵי מְהֵימְנוּתָא, וְלָא יָהִיב לוֹן חוּלָקֵיהוֹן, כֻּלְּהוּ קַיְימֵי מִנֵּיהּ, וְאַמְרֵי: ׳אַל תִּלְחַם אֶת לֶחֶם רַע עַיִן וְגוֹ'׳ (משלי כג, ו), אִשְׁתְּכַח דְּהַהוּא פָּתוֹרָא דְּתַקִּין, דִּילֵיהּ הוּא, וְלָאו דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, עָלֵיהּ כְּתִיב ׳וְזֵרִיתִי פֶרֶשׁ עַל פְּנֵיכֶם וְגוֹ'׳ (מלאכי ב, ג) - ׳פֶּרֶשׁ חַגֵּיכֶם׳ - וְלָא חַגַּי. וַוי לֵיהּ לְהַהוּא בַּר נָשׁ, בְּשַׁעֲתָא דְּאִלֵּין אוּשְׁפִּיזֵי מְהֵימְנוּתָא קַיְימֵי מִפָּתוֹרֵיהּ.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

אברהם עמד תמיד לזמן אורחים ועכשו כשלא נותנים חלקם קורא סורו מעל אהלי הרשעים

וְאָמַר רַבִּי אַבָּא, אַבְרָהָם, כָּל יָמָיו הָיָה עוֹמֵד בְּפָרָשַׁת דְּרָכִים לְזַמֵּן אוֹרְחִים וּלְסַדֵּר לָהֶם שֻׁלְחָנוֹת. עַכְשָׁו שֶׁמַּזְמִינִים אוֹתוֹ וְאֶת כָּל הַצַּדִּיקִים וְאֶת דָּוִד הַמֶּלֶךְ וְאֵין נוֹתְנִים לָהֶם אֶת חֶלְקָם, אַבְרָהָם עוֹמֵד מֵהַשֻּׁלְחָן וְקוֹרֵא: ׳סוּרוּ נָא מֵעַל אָהֳלֵי הָאֲנָשִׁים הָרְשָׁעִים הָאֵלֶּה׳ (במדבר טז, כו) - וְכֻלָּם עוֹלִים אַחֲרָיו. יִצְחָק אָמַר, ׳וּבֶטֶן רְשָׁעִים תֶּחְסָר׳ (משלי יג, כה) - יַעֲקֹב אָמַר, ׳פִּתְּךְ אָכַלְתָּ תְקִיאֶנָּה׳ (שם כג, ח) - וּשְׁאָר כָּל הַצַּדִּיקִים אוֹמְרִים, ׳כִּי כָּל שֻׁלְחָנוֹת מָלְאוּ קִיא צֹאָה בְּלִי מָקוֹם׳ (ישעיה כח, ח).

בלשון הזוהר

וְאָמַר רִבִּי אַבָּא, אַבְרָהָם, כָּל יוֹמוֹי הֲוָה קָאִים בְּפָרָשַׁת אוֹרְחִין, לְזַמְּנָא אוּשְׁפִּיזִין, וּלְתַקְּנָא לוֹן פָּתוֹרֵי, הַשְׁתָּא, דִּמְזַמְּנִין לֵיהּ, וּלְכֻלְּהוּ צַדִּיקַיָּיא, וּלְדָוִד מַלְכָּא, וְלָא יָהֲבִין לוֹן חוּלָקֵיהוֹן, אַבְרָהָם קָאִים מִפָּתוֹרָא, וְקָרֵי: ׳סוּרוּ נָּא מֵעַל אָהֳלֵי הָאֲנָשִׁים הָרְשָׁעִים הָאֵלֶּה׳ (במדבר טז, כו) - וְכֻלְּהוּ סַלְּקִין אֲבַתְרֵיהּ. יִצְחָק אָמַר, ׳וּבֶטֶן רְשָׁעִים תֶּחְסָר׳ (משלי יג, כה) - יַעֲקֹב אָמַר, ׳פִּתְּךָ אָכַלְתָּ תְקִיאֶנָּה׳ (משלי כג, ח) - וּשְׁאָר כָּל צַדִּיקַיָּיא אַמְרֵי, ׳כִּי כָּל שֻׁלְחָנוֹת מָלְאוּ קִיא צוֹאָה בְּלִי מָקוֹם׳ (ישעיהו כח, ח).

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

דוד המלך השלים דינו על נבל שלא נתן חלק לאורח - נדון עליו מי שהשלים רע ממנו

דָּוִד הַמֶּלֶךְ אָמַר, וְהִשְׁלִים דִּינוֹ, שֶׁכָּתוּב ׳וַיְהִי כַּעֲשֶׂרֶת הַיָּמִים וַיִּגֹּף ה' אֶת נָבָל וַיָּמֹת׳ (שמואל א כה, לח) - מַה זֶּה אוֹמֵר? מִשּׁוּם שֶׁדָּוִד שָׁאַל מִנָּבָל וְנַעֲשָׂה לוֹ אוֹרֵחַ, וְלֹא רָצָה. וְזֶה הִזְמִין אוֹתוֹ, וְלֹא נָתַן לוֹ חֵלֶק. וּבְאוֹתָם עֲשָׂרָה יָמִים שֶׁדָּוִד הַמֶּלֶךְ דָּן אֶת הָעוֹלָם, נִדּוֹן עָלָיו אוֹתוֹ אָדָם שֶׁהִשְׁלִים לוֹ רַע יוֹתֵר מִנָּבָל.

בלשון הזוהר

דָּוִד מַלְכָּא אָמַר, וְאַשְׁלִים דִּינוֹי, דִּכְתִּיב, ׳וַיְהִי כַּעֲשֶׂרֶת הַיָּמִים וַיִּגּוֹף יהו"ה אֶת נָבָל וַיָּמֹת׳ (שמואל א כה, לח) - מַאי קָא מַיְירֵי. בְּגִין דְּדָוִד שָׁאַל לְנָבָל, וְאִתְעָבִיד לֵיהּ אוֹשְׁפִּיזָא, וְלָא בָּעָא. וְדָא זַמִּין לֵיהּ, וְלָא יָהַב לֵיהּ חוּלָקָא, וּבְאִינּוּן עֲשָׂרָה יוֹמִין דְּדָוִד מַלְכָּא דָּאִין עָלְמָא, אַתְּדָּן עָלֵיהּ הַהוּא בַּר נָשׁ דְּאַשְׁלִים לֵיהּ בִּישׁ יַתִּיר מִנָבָל.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

אין תורה מטריחה על אדם יותר משיכול - ראשית הכל לאורחים ואם שמח בהם הקבה שמח עמו

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, (מִשּׁוּם כָּךְ) אֵין הַתּוֹרָה מַטְרִיחָה עַל אָדָם יוֹתֵר, אֶלָּא כְּמוֹ שֶׁהוּא יָכוֹל, שֶׁכָּתוּב ׳אִישׁ כְּמַתְּנַת יָדוֹ וְגוֹ '׳ (דברים טז, יז). וְלֹא יֹאמַר אָדָם אֹכַל וְאֶשְׂבַּע וְאֶשְׁתֶּה בָּרִאשׁוֹנָה, וּמַה שֶּׁיִּשָּׁאֵר אֶתֵּן לָעֲנִיִּים. אֶלָּא רֵאשִׁית הַכֹּל הוּא שֶׁל הָאוֹרְחִים. וְאִם שִׂמַּח אֶת הָאוֹרְחִים וְהִשְׁקָה אוֹתָם, הקב"ה שָׂמֵחַ עִמּוֹ, וְאַבְרָהָם קוֹרֵא עָלָיו, (ישעיהנח) אָז תִּתְעַנַּג עַל ה' וְגוֹ'. וְיִצְחָק קוֹרֵא עָלָיו, ׳כָּל כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ לֹא יִצְלָח׳ (שם נד) - אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, אֶת זֶה דָּוִד הַמֶּלֶךְ אָמַר אוֹתוֹ, מִשּׁוּם שֶׁכָּל כְּלֵי הַזַּיִן שֶׁל הַמֶּלֶךְ וְהַקְּרָבוֹת שֶׁל הַמֶּלֶךְ נִפְקְדוּ בְּיַד דָּוִד. אֲבָל יִצְחָק אָמַר, ׳גִּבּוֹר בָּאָרֶץ יִהְיֶה זַרְעוֹ וְגוֹ' הוֹן וָעֹשֶׁר וְגוֹ'׳ (תהלים קב).

בלשון הזוהר

אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר (בגין כך) אוֹרַיְיתָא לָא אַטְרַח עָלֵיהּ דְּבַר נָשׁ יַתִּיר, אֶלָּא כְּמָה דְּיָכִיל, דִּכְתִּיב, ׳אִישׁ כְּמַתְּנַת יָדוֹ וְגוֹ'׳ (דברים טז, יז). וְלָא לֵימָא אִינִישׁ אֱכוּל וְאֶשְׂבַּע וְאַרְוִוי בְּקַדְמִיתָא, וּמַה דְּיִשְׁתְּאַר אֶתֵּן לְמִסְכְּנֵי, אֶלָּא רֵישָׁא דְּכֹלָּא דְּאוּשְׁפִּיזִין הוּא, וְאִי חַדֵּי לְאוּשְׁפִּיזִין וְרַוִּי לוֹן, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חַדֵּי עִמֵּיהּ, וְאַבְרָהָם קָרֵי עָלֵיהּ, ׳אָז תִּתְעַנַּג עַל יהו"ה וְגוֹ'׳ (ישעיהו נח, יד). - וְיִצְחָק קָארֵי עָלֵיהּ, ׳כָּל כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ לֹא יִצְלַח׳ (ישעיהו נד, יז) - אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, הַאי, דָּוִד מַלְכָּא אָמַר לֵיהּ, בְּגִין דְּכָל זַיְינִין דְּמַלְכָּא, וּקְרָבִין דְּמַלְכָּא, בִּידוֹי דְּדָוִד אִתְפְּקָדוּ, אֲבָל יִצְחָק קָאָמַר, ׳גִּבּוֹר בָּאָרֶץ יִהְיֶה זַרְעוֹ וְגוֹ'׳ (תהילים קיב, ב), ׳הוֹן וָעוֹשֶׁר וְגוֹ'׳.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

מצוה לטל לולב באותו יום - כמו שהקבה נוטל ישראל ושמח בהם כך ישראל נוטלים אותו

יַעָקֹב אָמַר, ׳אָז יִבָּקַע כַּשַּׁחַר אוֹרֶךְ וְגוֹ'׳ (ישעיה נח). שְׁאָר הַצַּדִּיקִים אוֹמְרִים, (שם) ׳וְנָחֲךְ ה' תָּמִיד וְהִשְׂבִּיעַ וְגוֹ'׳. דָּוִד הַמֶּלֶךְ אָמַר, ׳כָּל כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ לֹא יִצְלָח׳ (שם נד) - שֶׁהֲרֵי הוּא נִפְקָד עַל כָּל כְּלֵי הַזַּיִן שֶׁל הָעוֹלָם. אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ שֶׁל הָאָדָם שֶׁזּוֹכֶה לְכָל זֶה. אַשְׁרֵי חֶלְקָם שֶׁל הַצַּדִּיקִים בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, עֲלֵיהֶם כָּתוּב ׳וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים וְגוֹ'׳ (שם ס). כַּפֹּת תְּמָרִים. וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן וְגוֹ'. רַעְיָא מְהֵימְנָא מִצְוָה (מ"ז) זוֹ לִטֹּל לוּלָב בְּאוֹתוֹ יוֹם עִם אוֹתָם הַמִּינִים שֶׁלּוֹ, וְהַסּוֹד הַזֶּה בֵּאַרְנוּ, וּפֵרְשׁוּהָ הַחֲבֵרִים, כְּמוֹ שהקב"ה נוֹטֵל אֶת יִשְׂרָאֵל בַּיָּמִים הַלָּלוּ וְשָׂמֵחַ בָּהֶם, ע"י שיצאו לפניו זכאים בדין, ובהשפעת החסדים בימי הסוכות אַף כָּךְ יִשְׂרָאֵל נוֹטְלִים אֶת הקב"ה לְחֶלְקָם וּשְׂמֵחִים עִמּוֹ. וְזֶהוּ הַסּוֹד שֶׁל הַלּוּלָב וְהַמִּינִים שֶׁבּוֹ, שֶׁהוּא סוֹד הַדְּיוֹקָן שֶׁלשיעור קומת אָדָם,עליון וַהֲרֵי נִתְבָּאֵר. (ע"כ רעיא מהימנא).

בלשון הזוהר

יַעֲקֹב אָמַר, ׳אָז יִבָּקַע כַּשַּׁחַר אוֹרֶךָ וְגוֹ'׳ (ישעיהו נח, ח), שְׁאָר צַדִּיקַיָּיא אַמְרֵי, ׳וְנָחֲךָ יהו"ה תָּמִיד וְהִשְׂבִּיעַ וְגוֹ'׳ (ישעיהו נח, ח), דָּוִד מַלְכָּא אָמַר, ׳כָּל כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ לֹא יִצְלָח׳ (ישעיהו נד, יז) - דְּהָא הוּא עַל כָּל זֵיינֵי עָלְמָא אִתְפְּקַד. זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ דְּבַר נָשׁ, דְּזָכֵי לְכָל הַאי. זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דְּצַדִּיקַיָּיא, בְּעָלְמָא דֵּין, וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי, עָלַיְיהוּ כְּתִיב ׳וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים וְגוֹ'׳ (ישעיהו ס, כא). רעיא מהימנא פִּקּוּדָא (מ"ז) דָּא לִיטוֹל לוּלָב בְּהַהוּא יוֹמָא בְּאִינּוּן זִינִין דִּילֵיהּ וְהַאי רָזָא אוֹקִימְנָא וְאוֹקְמוּהָ חַבְרַיָּיא כְּמָה דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא נָטִיל לוֹן לְיִשְׂרָאֵל בְּהָנֵי יוֹמִין וְחַדֵּי בְּהוֹן. אוּף הָכִי יִשְׂרָאֵל נַטְלֵי לֵיהּ לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְחוּלָקֵיהוֹן וְחַדָּאן בֵּיהּ. וְדָא הוּא רָזָא דְּלוּלָב. וּמִינִין דְּבֵיהּ דְּאִיהוּ רָזָא דִּיּוּקְנָא דְּאָדָם וְהָא אִתְּמַר. (ע"כ רעיא מהימנא)

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו
המאמר הבא

כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו

סוד הצלם השורה על הזווג הקדוש

להמשיך לקרוא

הודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.

להצטרף לקבוצת הזוהר היומי

המייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.