כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו
סוד הצלם השורה על הזווג הקדוש
כל הנקרא בשמי זה אדם שהקבה ברא בצלמו וקרא לו אלהים בהוציאו דין
רַבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח, ׳כֹּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי וְלִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו יְצַרְתִּיו אַף עֲשִׂיתִיו׳ (שם מג, ז) - ׳כֹּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי׳ (ישעיה מג, ז) - זֶה אָדָם, שהקב"ה בָּרָא אוֹתוֹ בִּשְׁמוֹ (בִּדְמוּתוֹ), שֶׁכָּתוּב ׳וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ׳ (בראשית א, כז) - וְקָרָא לוֹ בִּשְׁמוֹ, בְּשָׁעָה שֶׁהוֹצִיא אֱמֶת וְדִין בָּעוֹלָם, וְנִקְרָא אֱלֹהִים, שֶׁכָּתוּב ׳אֱלֹהִים לֹא תְקַלֵּל׳ (שמות כב, כז).
בלשון הזוהר
׳וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיוֹם הָרִאשׁוֹן וְגוֹ'׳ (ויקרא כג, מ), רִבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח, ׳כֹּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי וְלִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו יְצַרְתִּיו אַף עֲשִׂיתִיו׳ (ישעיהו מג, ז) - ׳כֹּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי׳ - דָּא אָדָם, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּרָא לֵיהּ בִּשְׁמֵיהּ (נ"א בדיוקניה), דִּכְתִּיב, ׳וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ׳ (בראשית א, כז) - וְקָרָא לֵיהּ בִּשְׁמֵיהּ, בְּשַׁעֲתָא דְּאַפִּיק קְשׁוֹט וְדִינָא בְּעָלְמָא, וְאִקְרֵי אֱלֹהִים, דִּכְתִּיב, ׳אֱלֹהִים לֹא תְּקַלֵּל׳ (שמות כב, כז).
נעשה אדם בצלמנו כדמותנו בשעת הזווג - אדם יצא מזכר ונוקבא בצלם ודיוקן
קָרָא לוֹ בִּשְׁמוֹ, שֶׁכָּתוּב ׳וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ׳ (בראשית א, כז), וְיָפֶה. הֲרֵי בֵּאַרְנוּ, שֶׁכָּתוּב ׳נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ׳ (בראשית א, כו) - בְּשָׁעָה שֶׁהַזִּוּוּג נֶאֱמַר. וְכָךְ הוּא בַּזִּוּוּג שֶׁל שְׁנֵיהֶם, בְּצֶלֶם וְדְּיוֹקָן. וְאָדָם יָצָא ׳מִזָּכָר וְנוּקְבָּא׳.
בלשון הזוהר
קְרָא לֵיהּ בִּשְׁמֵיהּ, דִּכְתִּיב ׳וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ׳ (בראשית א, כז) וְשַׁפִּיר. הָא אוֹקִימְנָא, דִּכְתִּיב ׳נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ׳, בְּשַׁעֲתָא דְּזִוּוּגָא אִתְּמַר. וְכַךְ הוּא בְּזִוּוּגָא דְּתַרְוַיְיהוּ, בְּצֶלֶם וּדְמוּת. וְאָדָם מִדְּכָר וְנוּקְבָּא נָפַק.
בשעה שהזווג נמצא למטה שולח הקבה דיוקן צלם אדם רשום על ראשו טרם שנברא
׳וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ׳ (בראשית א, כז) - בְּסִפְרוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ מָצָאנוּ, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהַזִּוּוּג נִמְצָא לְמַטָּה, שׁוֹלֵחַ הקב"ה דְּיוֹקָן אֶחָד כְּמוֹ פַּרְצוּף אָדָם, רָשׁוּם חָקוּק בְּצֶלֶם, וְעוֹמֵד עַל אוֹתוֹ זִוּוּג. וְאִלְמָלֵא נִתְּנָה רְשׁוּת לָעַיִן לִרְאוֹת, רוֹאֶה אָדָם עַל רֹאשׁוֹ צֶלֶם אֶחָד רָשׁוּם בְּפַרְצוּף שֶׁל אָדָם, וּבְאוֹתוֹ צֶלֶם נִבְרָא הָאָדָם. וְעַד שֶׁעוֹמֵד (וְטֶרֶם שֶׁעוֹמֵד) אוֹתוֹ צֶלֶם שֶׁשָּׁלַח לוֹ רִבּוֹנוֹ עַל רֹאשׁוֹ וְיִמָּצֵא שָׁם, לֹא נִבְרָא הָאָדָם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ׳.
בלשון הזוהר
׳וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ׳ (בראשית א, כז) - בְּסִפְרָא דִּשְׁלֹמֹה מַלְכָּא אַשְׁכַּחְנָא, דִּבְשַׁעֲתָא דְּזִוּוּגָא אִשְׁתְּכַח לְתַתָּא, שָׁדַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חַד דִּיּוּקְנָא כְּפַרְצוּפָא דְּבַּר נָשׁ, רְשִׁימָא חֲקִיקָא בְּצוּלְמָא, וְקַיְּימָא עַל הַהוּא זִוּוּגָא. וְאִלְמָלֵא אִתְיְיהִיב רְשׁוּ לְעֵינָא לְמֵחֱזֵי, חָמֵי בַּר נָשׁ עַל רֵישֵׁיהּ חַד צוּלְמָא, רְשִׁימָא כְּפַרְצוּפָא דְּבַּר נָשׁ, וּבְהַהוּא צוּלְמָא אִתְבְּרֵי בַּר נָשׁ, וְעַד דְּקַיְּימָא (ס"א ועד לא קיימא) הַהוּא צוּלְמָא דְּשָׁדַר לֵיהּ מָארֵיהּ עַל רֵישֵׁיהּ, וְיִשְׁתְּכַּח תַּמָּן, לָא אִתְבְּרֵי בַּר נָשׁ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ׳.
אותו הצלם מזדמן עד שיוצא לעולם ומתגדל עמו - אך בצלם יתהלך איש מלמעלה
אוֹתוֹ הַצֶּלֶם מִזְדַּמֵּן כְּנֶגְדּוֹ עַד שֶׁיּוֹצֵא לָעוֹלָם. כְּשֶׁיּוֹצֵא, הוּא מִתְגַּדֵּל עִם אוֹתוֹ צֶלֶם, בְּאוֹתוֹ צֶלֶם הוֹלֵךְ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳אַךְ בְּצֶלֶם יִתְהַלֶּךְ אִישׁ׳ (תהלים לט, ז) - וְהַצֶּלֶם הַזֶּה הוּא מִלְמַעְלָה.
בלשון הזוהר
הַהוּא צֶלֶם אִזְדְּמַן לָקֳבְלֵיהּ, עַד דְּנָפִיק לְעָלְמָא. כַּד נָפַק, בְּהַהוּא צֶלֶם אִתְרַבֵּי, בְּהַהוּא צֶלֶם אָזִיל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳אַךְ (שמות קמ"ב ע"ב, י"ג ע"ב, מ"ב) בְּצֶלֶם יִתְהַלֶּךְ אִישׁ׳ (תהילים לט, ז) - וְהַאי צֶלֶם אִיהוּ מִלְּעֵילָּא.
כל רוח מתתקנת לפני המלך ומאותו דיוקן יוצא הצלם - לישראל צלם קדוש ולעכום צלם טמא
בְּשָׁעָה שֶׁאוֹתָן רוּחוֹת יוֹצְאוֹת מִמְּקוֹמָן, כָּל רוּחַ וְרוּחַ מִתְתַּקֶּנֶת לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ בְּתִקּוּנֵי כָבוֹד, בְּפַרְצוּף שֶׁעוֹמֵד בָּעוֹלָם הַזֶּה, וּמֵאוֹתוֹ דְיוֹקָן תִּקּוּן כָּבוֹד יוֹצֵא הַצֶּלֶם הַזֶּה. וְזֶה שְׁלִישִׁי לָרוּחַ, וּמַקְדִּימָה בָּעוֹלָם הַזֶּה בִּזְמַן שֶׁנִּמְצָא הַזִּוּוּג. וְאֵין לְךְ זִוּוּג בָּעוֹלָם שֶׁלֹּא נִמְצָא בְתוֹכָם צֶלֶם. אֲבָל יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים, הַצֶּלֶם הַזֶּה קָדוֹשׁ, וּמִמָּקוֹם קָדוֹשׁ הוּא נִמְצָא בְתוֹכָם. וּלְעוֹבְדֵי כוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת צֶלֶם מֵאוֹתָם הַמִּינִים הָרָעִים, מִצַּד הַטֻּמְאָה נִמְצָא בְתוֹכָם. וְעַל כֵּן לֹא צָרִיךְ לְאָדָם לְעָרֵב צֶלֶם שֶׁלּוֹ בְּצֶלֶם שֶׁל עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, מִשּׁוּם שֶׁזֶּה קָדוֹשׁ - וְזֶה טָמֵא. בּא רְאֵה מַה בֵּין יִשְׂרָאֵל לְעוֹבְדֵי כוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת וְכוּ'.
בלשון הזוהר
בְּשַׁעֲתָא דְּאִינּוּן רוּחִין נַפְקָן מֵאַתְרַיְיהוּ, כָּל רוּחָא וְרוּחָא אִתְתָּקַּן קַמֵּי מַלְכָּא קַדִּישָׁא בְּתִקּוּנֵי יְקָר, בְּפַרְצוּפָא דְּקָאִים בְּהַאי עָלְמָא. וּמֵהַהוּא דִּיּוּקְנָא תִּקּוּנָא יְקָר, נָפִיק הַאי צֶלֶם. וְדָא תְּלִיתָאָה לְרוּחָא, וְאַקְדִּימַת בְּהַאי עָלְמָא, בְּשַׁעֲתָא דְּזִוּוּגָא אִשְׁתְּכַח. וְלֵית לָךָ זִוּוּגָא בְּעָלְמָא, דְּלָא אִשְׁתְּכַח צֶלֶם בְּגַוַּויְיהוּ. אֲבָל יִשְׂרָאֵל קַדִּישִׁין, הַאי צֶלֶם קַדִּישָׁא, וּמֵאֲתַר קַדִּישָׁא אִשְׁתְּכַח בְּגַוַויְיהוּ. וּלְעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, צֶלֶם מֵאִינּוּן זִינִין בִּישִׁין, מִסִּטְרָא דִּמְסָאֲבוּתָא אִשְׁתְּכַח בְּגַוַויְיהוּ. וְעַל דָּא, לָא לִיבְעֵי לֵיהּ לְאִינִישׁ, לְאִתְעָרְבָא צוּלְמָא דִּילֵיהּ, בְּצוּלְמָא דְּעוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, בְּגִין דְּהַאי קַדִּישָׁא - וְהַאי מִסְאֲבָא. תָּא חֲזֵי מַה בֵּין יִשְׂרָאֵל וּלְעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת וְכוּ'. (עד דמלכא דזמין אושפיזין. זה המאמר כתוב בפרשת ויחי יעקב דף ר"ך עמוד א' שורה א' (ושייך כאן) ואלו החילופים מצאתי בין הכתוב בהעתק לבין הכתוב שם. שורה כ"ב במקום עלמין מצאתי צולמין. שורה כ"ה במקום יעדי דיני גריע. שם במקום ידה מצאתי דינא. שורה ל"א מי יתן ערב ודא כד נהרא סיהרא וליליא אתתקן בנהורא. שורה ל"ה עובדין מצאתי בריין. עמוד ב' שורה ה' ביה חילא. שורה ו' יצרתיו היינו ׳וענף עץ עבות׳. אף עשיתיו. שורה י"ד לחירו ועל דא קרינא ליה יום הראשון דא בספרא דאגדתא ושפיר הוא. שורה כ"ד דאבא בגין כך כלא יאה ולא בסימא לפירין ולא עביד פירין. שורה כ"ה הדין צ"ל תרין. שורה כ"ו לבירא ד"א. שורה כ"ט יעקב צ"ל בירא. שורה ל"א דא בדא צ"ל דא בלא דא. שורה ל"ג צ"ל אף על גב דבהאי נחל דינא לא אשתכח ביה. שורה ל"ה צ"ל דצדיק איבא וכנישו רברבא נפקי מנייהו. שורה ל"ו צ"ל מנייהו לא איבא ולא טעמא. שם וכלא שפיר ועל דא אתרוג בשמאלא. ובסוף המאמר מצאתי כתוב דכתיב).
ביום השמיני עצרת תהיה לכם
סוד יום שמחת המלך לבדו ושמן זית זך למאור
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.