ביום השמיני עצרת תהיה לכם
סוד יום שמחת המלך לבדו ושמן זית זך למאור
ביום השמיני עצרת תהיה לכם - היום הזה של המלך בלבד שמחתו עם ישראל לבדם
בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם. שֶׁכָּתוּב ׳בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם׳ (במדבר כט, לה), שֶׁהֲרֵי הַיּוֹם הַזֶּה מֵהַמֶּלֶךְ הוּא בִּלְבַדּוֹ, שִׂמְחָתוֹ עִם יִשְׂרָאֵל כי גם נשמות ישראל קדושים יש להם חלק ביחוד - מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהִזְמִין אוֹרְחִים, וְהִשְׁתַּדְּלוּ עִמָּהֶם כָּל בְּנֵי הֵיכָלוֹ. אַחַר כָּךְ אָמַר הַמֶּלֶךְ: עַד כָּאן אֲנִי וְאַתֶּם הִתְעַסַּקְנוּ כֻלָּם בָּאוֹרְחִים, וְהִקְרַבְתֶּם קָרְבָּנוֹת עַל שְׁאָר הָעַמִּים בְּכָל יוֹם, מִכָּאן וָהָלְאָה אֲנִי וְאַתֶּם נִשְׂמַח יוֹם אֶחָד. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם׳. לָכֶם, לְהַקְרִיב קָרְבָּנוֹת עֲלֵיכֶם. אֲבָל אוֹרְחֵיהדבוקים מצד קומת אמונתם בהנהגת ז' ספירות הַמְּהֵימְנוּתָא נִמְצָאִיםומצויים עם בַּמֶּלֶךְ תָּדִיר, ומשו"כ אין צריך להזמינם שנית וּבַיּוֹם שֶׁל שִׂמְחַת הַמֶּלֶךְ, כֻּלָּם מִתְכַּנְּסִים עִמּוֹ וְנִמְצָאִים. וְעַל זֶה כָּתוּב עֲצֶרֶת, תַּרְגּוּמוֹ: כִּנּוּס.התכנסות יחד
בלשון הזוהר
דִּכְתִּיב ׳בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם׳ (במדבר כט, לה), דְּהָא יוֹמָא דָּא, מִמַּלְכָּא הוּא בִּלְחוֹדוֹי, חֶדְוָותָא דִּילֵיהּ בְּהוּ בְּיִשְׂרָאֵל - מְתַל לְמַלְכָּא דְּזַמִּין אוּשְׁפִּיזִין, אִשְׁתְּדָּלוּ בְּהוּ כָּל בְּנֵי הֵיכָלֵיהּ, לְבָתַר אָמַר מַלְכָּא, עַל כֵּן אֲנָא וְאַתּוּן אִשְׁתָּדַּלְנָא כֻּלְּהוּ בְּאוּשְׁפִּיזִין, וּקְרַבְתּוּן קָרְבְּנִין עַל שְׁאָר עַמִּין בְּכָל יוֹמָא, מִכָּאן וּלְהָלְאָה, אֲנָא וְאַתּוּן נֵחֱדֵי יוֹמָא חַד, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם׳. לָכֶם: לְקָרְבָא קָרְבְּנִין עָלַיְיכוּ. אֲבָל אוּשְׁפִּיזֵי מְהֵימְנוּתָא, בְּמַלְכָּא מִשְׁתַּכְחֵי תְּדִירָא. וּבְיוֹמָא דְּחֶדְוָותָא דְּמַלְכָּא, כֻּלְּהוּ מִתְכַּנְּפֵי עִמֵּיהּ, וּמִשְׁתַּכְחָן. וְעַל דָּא כְּתִיב, עֲצֶרֶת, תַּרְגּוּמוֹ: כְּנִישׁוּ.
היום הזה יעקב ראש לשמחה וכל האורחים שמחים עמו אשריך ישראל מי כמוך
וְהַיּוֹם הַזֶּהשמיני עצרת יַעֲקֹבשהוא בהנהגת תפארת הוּא רֹאשׁ לַשִּׂמְחָה, וְכָל אוֹתָם אוֹרְחִיםבהנהגת ו"ק שְׂמֵחִים עִמּוֹ. וְעַל כֵּן כָּתוּב אַשְׁרֶיךְ ׳יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךְ׳ עם נושע בה' - להיושע בכל עניני ישועה הנצרכים להם (דברים לג, כט). וְכָתוּב ׳וַיֹּאמֶר לִי עַבְדִּי אָתָּה יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךְ אֶתְפָּאָר׳ (ישעיה מט, ג).
בלשון הזוהר
וְהַאי יוֹמָא, יַעֲקֹב הוּא רֵישָׁא לְחֶדְוָותָא, וְכָל אִינּוּן אוּשְׁפִּיזֵי חֲדָאָן עִמֵּיהּ. וְעַל דָּא כְּתִיב, אַשְׁרֶיךָ ׳יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ׳ (דברים לג, כט). וּכְתִיב, ׳וַיֹּאמֶר לִי עַבְדִי אָתָּה יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר׳ (ישעיהו מט, ג).
ויקחו אליך שמן זית זך למאור - כל המאורות מדליקים שמן משחה עליון ועל ידי ישראל
וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זַךְ כָּתִית לַמָּאוֹר וְגוֹ'. ׳וְיִקְחוּ אֵלֶיךְ שֶׁמֶן זַיִת זַךְ כָּתִית לַמָּאוֹר וְגוֹ'׳ (ויקרא כד, ב). אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, הֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ. אֲבָל לָמָּה הִסְמִיךְ הקב"ה פָּרָשָׁה זוֹ לְפָרָשַׁת מוֹעֲדִים? אֶלָּאללמדך כי כָּל הַמְּאוֹרוֹת הָעֶלְיוֹנִים, כֻּלָּם מְאוֹרוֹתשענינם לְהַדְלִיקמאורות ב שֶׁמֶן מִשְׁחָה עֶלְיוֹן, וַהֲרֵי נִתְבָּאֵר. וְעַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל מִתְבָּרְכִים עֶלְיוֹנִיםפרצופי עולם האצילות וְתַחְתּוֹנִים,פרצופי עולמות בי"ע וְנִדְלָקִים הַמְּאוֹרוֹת,ספירות דז"א כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהָ, שֶׁכָּתוּב ׳שֶׁמֶן וּקְטֹרֶת יְשַׂמַּח לֵב׳שע"י הדלקת השמן ועשיית הקטורת - אור וריח- מוחין דאו"א (משלי כז, ט) - שִׂמְחַת הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים.נמשכת השמחה אל המלכות הנקראת לב
בלשון הזוהר
׳וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זַךְ כָּתִית לַמָּאוֹר וְגוֹ'׳ (ויקרא כד, ב), אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, הָא אוּקְמוּהָ. אֲבָל אֲמַאי אַסְמִיךְ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא פָּרָשָׁה דָּא, לְפָרָשַׁת מוֹעֲדִים. אֶלָּא, כֻּלְּהוּ בּוּצִינִין עִלָּאִין, כֻּלְּהוּ בּוּצִינִין לְאַדְלְקָא מְשַׁח רְבוּת עִלָּאָה, וְהָא אִתְּמַר. וְעַל יְדַיְיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל, מִתְבָּרְכָאן עִלָּאִין וְתַתָּאִין, וְאַדְלִיקוּ בּוּצִינִין, כְּמָה דְּאוּקְמוּהָ דִּכְתִיב, ׳שֶׁמֶן וּקְטֹרֶת יְשַׂמַּח לֵב׳ (משלי כז, ט) - חֶדְוָותָא דְּעִלָּאִין וְתַתָּאִין.
שמחו בה וגילו צדיקים זה היום עשה ה - צריך לשמח ולהאיר פנים כי השמחה של הקבה
רַבִּי אַבָּא פָּתַח, ׳שִׂמְחוּ בַה' וְגִילוּ צַדִּיקִים׳ (תהלים לב, יא), (שִׂמְחוּ בה', כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר) וְכָתוּב ׳זֶה הַיּוֹם עָשָׂה ה' נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ׳ (שם קיח, כד) - וּפֵרְשׁוּהָ, שֶׁהֲרֵי בהקב"ה (במועדים) צָרִיךְ לִשְׂמֹחַ וּלְהָאִיר פָּנִים, וְיִמָּצֵא אָדָם בְּשִׂמְחָה, מִשּׁוּם שֶׁאוֹתָהּ שִׂמְחָה הִיא שֶׁל הקב"ה, שֶׁכָּתוּב ׳נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ׳ - בַּיּוֹם. בוֹ - בהקב"ה, וְהַכֹּל דָּבָר אֶחָד.
בלשון הזוהר
רִבִּי אַבָּא פָּתַח, ׳שִׂמְחוּ בַיהו"ה וְגִילוּ צַדִּיקִים׳ (תהילים לב, יא), (׳שמחו ביהו"ה׳ כמה דאת אמר) וּכְתִיב, ׳זֶה הַיּוֹם עָשָׂה יהו"ה נָגִילָה וְנִשְׁמְחָה בוֹ׳ (תהילים קיח, כד) - וְאוֹקְמוּהָ, דְּהָא בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא (נ"א במועדיא) בָּעֵי לְמֵחְדֵּי, וּלְאַנְהֲרָא אַנְפִּין, וְיִשְׁתְּכַח בַּר נָשׁ בְּחֶדְוָה, בְּגִין דְּהַהוּא חֶדְוָה דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא הֲוִי, דִּכְתִיב ׳נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בּוֹ׳ בְּיוֹמָא. בּוֹ: בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְכֹלָּא חַד מִלָּה.
שמחו בה כשהדינים נכנעים ומתעוררים רחמים וגילו צדיקים צדיק וצדק מתברכים יחד
שִׂמְחוּ בַה', כְּשֶׁהַדִּינִים נִכְנָעִים וּמִתְעוֹרְרִים רַחֲמִים, וְכַאֲשֶׁר מִתְעוֹרְרִים הָרַחֲמִים, אֲזַי וְגִילוּ צַדִּיקִים, (כָּתוּב) צַדִּיק וְצֶדֶק מִתְבָּרְכִים יַחַד, שֶׁנִּקְרָאִים צַדִּיקִים, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר, שֶׁהֲרֵי אֵלּוּ מִתְבָּרְכִים (מְבָרְכִים) לְעוֹלָמִים, וּשְׂמֵחִים לְעוֹלָמִים כֻּלָּם. ׳וְהַרְנִינוּ כָּל יִשְׁרֵי לֵב׳ - אֵלּוּ בְּנֵי הַמְּהֵימְנוּתָא, לְהִקָּשֵׁר לָהֶם.
בלשון הזוהר
׳שִׂמְחוּ בַיהו"ה׳, כַּד דִּינִין אִתְכַּפְיָין, וְרַחֲמֵי אִתְעֲרוּ, וְכַד מִתְעָרֵי רַחֲמֵי, כְּדֵין וְגִילוּ צַדִּיקִים, (כתיב) צַדִּיק וְצֶדֶק מִתְבָּרְכָאן כַּחֲדָא, דְּאִקְרוּן צַדִּיקִים, כְּמָה דְּאִתְּמַר, דְּהָא אִלֵּין מִתְבָּרְכָאן (ס"א מברכין) לְעָלְמִין, וְחֲדָאן לְעָלְמִין כֻּלְּהוּ. ׳וְהַרְנִינוּ כָּל יִשְׁרֵי לֵב׳ - אִלֵּין בְּנֵי מְהֵימְנוּתָא, לְאִתְקַשְּׁרָא בְּהוּ.
בכל צריך מעשה למטה לעורר למעלה - הדלקת הנרות וקטרת הבשמים מזבח וכהן שלמטה מעוררים שלמעלה
לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִֽיד וּבַכֹּל צָרִיךְ מַעֲשֶׂה לְמַטָּה לְעוֹרֵר לְמַעְלָה. בֹּא רְאֵה, מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁלֹּא צָרִיךְ מַעֲשֶׂה בַּכֹּל, אוֹ דְבָרִים לְהוֹצִיא אוֹתָם וְלַעֲשׂוֹת בָּהֶם קוֹל,או שאין צורך להוציא בפה מצוות התלויות בדיבור תִּפַּח רוּחוֹ.משום שהמעשה הקול או הדיבור הם הכלים המחזיקים את אור המחשבה, ואילולי הכלי תיפח רוחו. וַהֲרֵי כָּאן הַפָּרָשָׁה הַזּוֹ תּוֹכִיחַ, הַדְלָקַת הַנֵּרוֹת וּקְטֹרֶת הַבְּשָׂמִים, (כְּאֶחָד, מִשּׁוּם) שֶׁכָּתוּב ׳שֶׁמֶן וּקְטֹרֶת יְשַׂמַּח לֵב׳ (משלי כז, ט) - (וּבָזֶה) וּבַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה נִמְצֵאת הַדְלָקָה לְמַעְלָה וְשִׂמְחָה לְמַטָּה (הדלקה וְשִׂמְחָה לְמַעְלָה וּלְמַטָּה) וְהִתְקַשְּׁרוּת יַחַד כָּרָאוּי. (ובמעשה שֶׁלְּמַטָּה מִתְעוֹרֵר מַעֲשֶׂה שֶׁלְּמַעְלָה) אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, הַמִּזְבֵּחַ שֶׁלְּמַטָּה מְעוֹרֵר מִזְבֵּחַ אַחֵר. הַכֹּהֵן שֶׁלְּמַטָּה מְעוֹרֵר כֹּהֵן אַחֵר. בַּמַּעֲשֶׂה שֶׁלְּמַטָּה מִתְעוֹרֵר מַעֲשֶׂה שֶׁלְּמַעְלָה.
בלשון הזוהר
וּבְכֹלָּא, בָּעֵי עוֹבָדָא לְתַתָּא, לְאַתְעָרָא לְעֵילָּא. תָּא חֲזֵי, מַאן דְּאָמַר דְּלָא בַּעְיָא עוֹבָדָא בְּכֹלָּא, אוֹ מִלִּין לְאַפָּקָא לוֹן וּלְמֶעְבַּד קָלָא בְּהוּ, תִּיפַח רוּחֵיהּ. וְהָא הָכָא פָּרְשְׁתָא דָּא אוֹכַח, אַדְלְקוּת בּוּצִינַיָּא, וּקְטֹרֶת בּוּסְמִין, (כחדא בגין) דִּכְתִיב ׳שֶׁמֶן וּקְטֹרֶת יְשַׂמַח לֵב׳ - (ובהאי) וּבְעוֹבָדָא דָּא אִשְׁתְּכַח אַדְלְקוּתָא לְעֵילָּא וְחֶדְוָותָא לְתַתָּא (ס"א אדלקותא וחדוותא לעילא ותתא) וְאִתְקַשְּׁרוּתָא כַּחֲדָא כְּדְקָא יֵאוֹת. (ובעובדא דלתתא אתער עובדא דלעילא) אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, מִזְבֵּחַ דִּלְתַתָּא, אַתְעַר מִזְבֵּחַ אָחֳרָא. כֹּהֵן דִּלְתַּתָּא, אַתְעַר כֹּהֵן אָחֳרָא. בְּעוֹבָדָא דִּלְתַּתָּא, אַתְעַר עוֹבָדָא לְעֵילָּא.
מצוא חפצך ודבר דבר
סוד הדבור שמעורר חל בקדשת השבת
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.