ממלכת הזוהר › זוהר › אמור › מאמר 25: סעודה שלישית של שבת כשנקרה בה אורח - סוד שלחן המלך והאורח העליון › פיסקה 8 (צה ע"א)

זכור את יום השבת לקדשו על היין - יין שמחת התורה ומעטר המלך בעטרותיו קדשת שבת ביין

אמור · סעודה שלישית של שבת כשנקרה בה אורח - סוד שלחן המלך והאורח העליון · מאמר 25 · פיסקה 8 · דף צה ע"א

לשון הזוהר

אָמַר רִבִּי יִצְחָק לְרִבִּי יְהוּדָה, כְּתִיב ׳זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ׳ (שמות כ, ח) - וְתָנֵינָן זָכְרֵהוּ עַל הַיַיִן. אֲמַאי עַל הַיַיִן. אָמַר לֵיהּ, בְּגִין דְּיַיִן חֶדְוָותָא דְּאוֹרַיְיתָא, וְיֵינָא דְּאוֹרַיְיתָא, חֶדְוָותָא הוּא דְּכֹלָּא. וְהַאי יַיִן חַדֵּי לְמַלְכָּא, וְהַאי יַיִן מְעַטְּרָא לְמַלְכָּא בְּעִטְרוֹי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בַּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לוֹ אִמּוֹ׳ (שיר השירים ג, יא). וְתָנֵינָן בְּכֹלָּא בַּעְיָיא לְאַחֲזָאָה בַּר נָשׁ עוֹבָדָא. דְּלָא אִשְׁתְּכַח קְדוּשָּׁה אֶלָּא בְּיַיִן, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳כִּי טוֹבִים דּוֹדֶיךָ מִיַיִן׳ (שיר השירים א, ד) - מִיַיִן אִינּוּן טָבָאָן, ׳נַזְכִּירָה דֹּדֶיךָ מִיַיִן׳. וְעַל דָּא קִדוּשָׁה דְּשַׁבָּת בְּיַיִן, וְהָא אוּקְמוּהָ, וְהָא אִתְּמַר.

תרגום

אָמַר רַבִּי יִצְחָק לְרַבִּי יְהוּדָה, כָּתוּב ׳זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ׳ (שמות כ, ח) - וְשָׁנִינוּ, זָכְרֵהוּ עַל הַיַיִן. לָמָּה עַל הַיַיִן? אָמַר לוֹ, מִשּׁוּם שֶׁיַיִן הוּא שִׂמְחַת הַתּוֹרָה, וְיֵינָהּ שֶׁל תּוֹרָה הוּא שִׂמְחַת הַכֹּל. וְהַיַיִן הַזֶּה מְעַטֵּר אֶת הַמֶּלֶךְ בְּעַטְרוֹתָיו. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (שִׁיר ג) ׳צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בָּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לּוֹ אִמּוֹ׳ (שיר השירים ג, יא). וְשָׁנִינוּ, בַּכֹּל צָרִיךְ לְהַרְאוֹת אָדָם מַעֲשֶׂה. שֶׁלֹּא נִמְצֵאת קְדֻשָּׁה אֶלָּא בְּיַיִן, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (׳שִׁיר א׳) ׳כִּי טוֹבִים דֹּדֶיךְ מִיַיִן׳ - ׳מִיַיִן הֵם טוֹבִים, נַזְכִּירָה דדֶיךְ מִיַיִן׳. וְעַל כֵּן קְדֻשָּׁה שֶׁל שַׁבָּת בְּיַיִן, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ, וַהֲרֵי נִתְבָּאֵר.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר רבי יצחק לרבי יהודה, כתיב ׳זכור את יום השבת לקדשו׳ (שמות כ, ח) - ותנינן זכרהו על היין. אמאי על היין. אמר ליה, בגין דיין חדוותא דאורייתא, ויינא דאורייתא, חדוותא הוא דכלא. והאי יין חדי למלכא, והאי יין מעטרא למלכא בעטרוי, הדא הוא דכתיב, ׳צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו׳ (שיר השירים ג, יא). ותנינן בכלא בעייא לאחזאה בר נש עובדא. דלא אשתכח קדושה אלא ביין, כמה דאת אמר ׳כי טובים דודיך מיין׳ (שיר השירים א, ד) - מיין אינון טבאן, ׳נזכירה דדיך מיין׳. ועל דא קדושה דשבת ביין, והא אוקמוה, והא אתמר.

התרגום: אמר רבי יצחק לרבי יהודה, כתוב ׳זכור את יום השבת לקדשו׳ (שמות כ, ח) - ושנינו, זכרהו על היין. למה על היין? אמר לו, משום שיין הוא שמחת התורה, ויינה של תורה הוא שמחת הכל. והיין הזה מעטר את המלך בעטרותיו. זהו שכתוב (שיר ג) ׳צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו׳ (שיר השירים ג, יא). ושנינו, בכל צריך להראות אדם מעשה. שלא נמצאת קדשה אלא ביין, כמו שנאמר (׳שיר א׳) ׳כי טובים דדיך מיין׳ - ׳מיין הם טובים, נזכירה דדיך מיין׳. ועל כן קדשה של שבת ביין, והרי פרשוה, והרי נתבאר.

מן המפרשים

מקדש מלך: והאי יין מעטרא למלכא וכו' נ"ב סוד המוחין הבאים מבינה לזעיר עם הלבושים שלהם ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן קס"א קמ"ג קנ"א ע' אותיות כמנין י"ין וזהו יין המשמח המשומר בענביו כמ"ש בכוונת הקידוש:

אור יקר: ביה אפילו אותם השקועים בקליפות אפילו אוב אינו מעלה, גהינם בטל וכדפירשו בגמרא, והנה כל זה הוא מצד הבינה בעלת השמחה ומכניע אפילו החצונים לשבות,

הסולם: א"ר יצחק וכו': אר"י לר' יהודה, כתוב, זכור את יום השבת לקדשו. ולמדנו, זכרהו על היין. שואל, למה על היין, א"ל משום שהיין, הוא שמחה של התורה, שה"ס מוחין של הארת חכמה הנקרא יין (כנ"ל אות ק"ג) המאירים בז"א שנקרא תורה, ויינה של תורה,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: