ממלכת הזוהר › זוהר › אמור › מאמר 26: אני ישנה ולבי ער קול דודי דופק - סוד גאלת מצרים ודם הפסח והמילה › פיסקה 1 (צה ע"א)

אני ישנה בגלות מצרים ולבי ער לשמר בני קול דודי דופק זה הקבה ואזכר את בריתי

אמור · אני ישנה ולבי ער קול דודי דופק - סוד גאלת מצרים ודם הפסח והמילה · מאמר 26 · פיסקה 1 · דף צה ע"א

לשון הזוהר

׳וּבַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ וְגוֹ'׳ (ויקרא כג, ו). רִבִּי חִיָּיא פָּתַח, ׳אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר קוֹל דּוֹדִי דּוֹפֵק וְגוֹ'׳ (שיר השירים ה, ב). אָמְרָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, אֲנִי יְשֵׁנָה בְּגָלוּתָא דְּמִצְרַיִם, דַּהֲווֹ בָּנַי בְּשִׁעְבּוּדָא דְּקַשְׁיוּ. וְלִבִּי עֵר - לְנַטְרָא לְהוּ דְּלָא יִשְׁתֵּיצוּן בְּגָלוּתָא. ׳קוֹל דּוֹדִי דּוֹפֵק׳ - דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּאָמַר ׳וָאֶזְכּוֹר אֶת בְּרִיתִי׳ (שמות ו, ה).

תרגום

׳וּבַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ וְגוֹ'׳. רַבִּי חִיָּיא פָּתַח, ׳אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר קוֹל דּוֹדִי דּוֹפֵק וְגוֹ'׳ (שם ה). אָמְרָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, אֲנִי יְשֵׁנָה - בְּגָלוּת מִצְרַיִם, שֶׁהָיוּ בָנַי בְּשִׁעְבּוּד שֶׁל קֹשִׁי. וְלִבִּי עֵר - לִשְׁמֹר אוֹתָם שֶׁלֹּא יִכְלוּ בַגָּלוּת. ׳קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק׳ - זֶה הקב"ה, שֶׁאָמַר ׳וָאֶזְכֹּר אֶת בְּרִיתִי׳ (שמות ו, ה).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳ובחדש הראשון בארבעה עשר יום לחדש וגו'׳ (ויקרא כג, ו). רבי חייא פתח, ׳אני ישנה ולבי ער קול דודי דופק וגו'׳ (שיר השירים ה, ב). אמרה כנסת ישראל, אני ישנה בגלותא דמצרים, דהוו בני בשעבודא דקשיו. ולבי ער - לנטרא להו דלא ישתיצון בגלותא. ׳קול דודי דופק׳ - דא קודשא בריך הוא, דאמר ׳ואזכור את בריתי׳ (שמות ו, ה).

התרגום: ׳ובחדש הראשון בארבעה עשר יום לחדש וגו'׳. רבי חייא פתח, ׳אני ישנה ולבי ער קול דודי דופק וגו'׳ (שם ה). אמרה כנסת ישראל, אני ישנה - בגלות מצרים, שהיו בני בשעבוד של קשי. ולבי ער - לשמר אותם שלא יכלו בגלות. ׳קול דודי דופק׳ - זה הקב"ה, שאמר ׳ואזכר את בריתי׳ (שמות ו, ה).

מן המפרשים

אור יקר: [סימן ו] ישינה כגלותא וכו׳ פירוש שינה יכונה במדות 'העליונות לרמוז אל הדין וצד החצון כי שינה אחת מששים במיתה כעניין עורה למה תישן ה/ והיינו סוד הדין הגורם להסתיר ההשגחה וסילוק עיני השמירה. מישראל, והיינו פקח עיניך ויראה, והיינו…

הסולם: ובחדש הראשון בארבעה עשר וגו' : ר' חייא פתח, אני ישנה ולבי ער קול דודי דופק וגו'. אמרה כנסת ישראל, אני ישנה, בגלות מצרים. כי הגלות היתה מכח שליטת השמאל על הימין, ומדינים דשמאל מסתלקים המוחין של המלכות, שה"ס שינה (כמ"ש להלן)…

מקדש מלך, פירוש הרמ"ז: אני ישנה וכו' יובן בהקדים מ"ש בס"הכ בכוונת המפיל וגם בשער התפילין כי בבוא הלילה מסתלק רשימו דמוחי דזעיר ממנו וגם רשימו דנוקבא מסתלק ממנה ונכנס לתוך לב זעיר ומשם מאיר לנוק' שהוא סוד השינה והחיצונים שולטים וכן היה בגלות מצרים…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: