ממלכת הזוהר › זוהר › אחרי מות › מאמר 9: ׳שבת אחים גם יחד׳ - ישיבת זכר ונוקבא והחברים פנים בפנים באהבה › פיסקה 6 (נט ע"ב)

׳בני אמי׳ ממש - השלכת ארץ משמים ונטירת הכרמים

אחרי מות · ׳שבת אחים גם יחד׳ - ישיבת זכר ונוקבא והחברים פנים בפנים באהבה · מאמר 9 · פיסקה 6 · דף נט ע"ב

לשון הזוהר

דָּבָר אַחֵר, ׳בְּנֵי אִמִּי׳ מַמָּשׁ, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ וְגוֹ'׳ (איכה ב, א). וְכַד ׳הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ׳, ׳שָׂמוּנִי נוֹטֵרָה אֶת הַכְּרָמִים׳ - מַאי טַעְמָא. דְּכַרְמִי ׳שֶׁלִּי לֹא נָטָרְתִּי׳ - וְתָנֵינָן, ׳בְּנֵי אִמִּי׳ וַדַּאי אִסְתְכָּמוּ עָלַי, כְּלוֹמַר, כַּד אִתְעָדֵי אֶרֶץ, מִשָּׁמַיִם, כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא, דִּכְתִּיב, ׳וַתֵּתַצַּב אֲחוֹתוֹ מֵרָחוֹק׳ (שמות ב, ד).

תרגום

דָּבָר אַחֵר, ׳בְּנֵי אִמִּי׳ מַמָּשׁ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ וְגוֹ'׳ (איכה ב, א). וּכְשֶׁהִשְׁלִיךְ ׳מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ׳, ׳שָׂמֻנִי נֹטֵרָה אֶת הַכְּרָמִים׳ - מָה הַטַּעַם? ׳שֶׁכַּרְמִי שֶׁלִּי לֹא נָטָרְתִּי׳ - וְשָׁנִינוּ, ׳בְּנֵי אִמִּי׳ וַדַּאי הִסְכִּימוּ עָלַי, כְּלוֹמַר, כְּשֶׁסָּרָה אֶרֶץ מִשָּׁמַיִם, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, שֶׁכָּתוּב ׳וַתֵּתַּצַּב אֲחֹתוֹ מֵרָחֹק׳ (שמות ב, ד).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: דבר אחר, ׳בני אמי׳ ממש, כמה דאת אמר, ׳השליך משמים ארץ וגו'׳ (איכה ב, א). וכד ׳השליך משמים ארץ׳, ׳שמוני נוטרה את הכרמים׳ - מאי טעמא. דכרמי ׳שלי לא נטרתי׳ - ותנינן, ׳בני אמי׳ ודאי אסתכמו עלי, כלומר, כד אתעדי ארץ, משמים, כמה דאוקימנא, דכתיב, ׳ותתצב אחותו מרחוק׳ (שמות ב, ד).

התרגום: דבר אחר, ׳בני אמי׳ ממש, כמו שנאמר ׳השליך משמים ארץ וגו'׳ (איכה ב, א). וכשהשליך ׳משמים ארץ׳, ׳שמני נטרה את הכרמים׳ - מה הטעם? ׳שכרמי שלי לא נטרתי׳ - ושנינו, ׳בני אמי׳ ודאי הסכימו עלי, כלומר, כשסרה ארץ משמים, כמו שבארנו, שכתוב ׳ותתצב אחתו מרחק׳ (שמות ב, ד).

מן המפרשים

מקדש מלך: ד"א בני אמי וכו' פי' ו"ק שהם בני הבינה הנק' אם המ' ולפ"ז המ' אומרת ששזפתני השמש דהיינו ת"ת דזעיר ששם מתגלה יסוד דאימא המשפיע. כי עתה בעונות אינו מסתכל להאיר לי. ועוד בני אמי הם הו"ק דזעיר בכלל. ניחרו בי וירדתי לבריאה להתלבש…

הסולם: ד״א בני אמי ממש: פירוש אחר, שהשכינה אמרה, בני אמי ממש. שהם הספירות דז״א, שהם בני בינה, שהיא אם השכינה, כש״א, השליך משמים ארץ וגו'. וכשז״א השליך משמים ארץ שהיא השכינה, שמוני נוטרה את הכרמים. שהם אומות העולם, שצריכה להשפיע…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: