׳שבת אחים גם יחד׳
ישיבת זכר ונוקבא והחברים פנים בפנים באהבה
מעשה בעולם שהוצרך למטר ובאו החברים לרשבי
שָׁנִינוּ שֶׁאָמַר רַבִּי יוֹסֵי, פַּעַם אַחַת הָיָה צָרִיךְ הָעוֹלָם לְמָטָר, בָּאוּ לִפְנֵי (הָלְכוּ אֵצֶל) רַבִּי שִׁמְעוֹן רַבִּי יֵיסָא וְרַבִּי חִזְקִיָּה וּשְׁאָר הַחֲבֵרִים. מְצָאוּהוּ שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ לִרְאוֹת אֶת רַבִּי פִּנְחָס בֶּן יָאִיר, הוּא וְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּנוֹ. כֵּיוָן שֶׁרָאָה אוֹתָם, פָּתַח וְאָמַר, ׳שִׁיר הַמַּעֲלוֹת הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד׳ (תהלים קלג) - מַה זֶּה ׳שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד׳ (תהלים קלג, א)?
בלשון הזוהר
תַּנְיָא אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, זִמְנָא חֲדָא, הֲוָה צְרִיכָא עַלְמָּא לְמִטְרָא, אָתוּ לְקָמֵיהּ (ס"א אזלו לגביה) דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, רִבִּי יֵיסָא וְרִבִּי חִזְקִיָּה וּשְׁאָר חַבְרַיָּיא. אַשְׁכְּחוּהוּ דְּהֲוָה אָזִיל לְמֵחֱמֵי, לְרִבִּי פִּנְחָס בֶּן יָאִיר, הוּא וְרִבִּי אֶלְעָזָר בְּרֵיהּ. כֵּיוָן דְּחָמָא לוֹן, פָּתַח וְאָמַר, ׳שִׁיר הַמַּעֲלוֹת׳ (תהילים קלג, א) ׳הִנֵּה מַה טוֹב וּמַה נָעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד׳ - מַאי ׳שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד׳.
השגחת פנים בפנים - ואוי לעולם כשהזכר מחזיר פניו
כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כה כ) ׳וּפְנֵיהֶם אִישׁ אֶל אָחִיו׳. בְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ אֶחָד עִם אֶחָד, מַשְׁגִּיחִים פָּנִים בְּפָנִים, כָּתוּב ׳מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים (תהלים קלג, א)׳ - וּכְשֶׁהַזָּכָר מַחֲזִיר פָּנָיו מִן הַנּוּקְבָּא - אוֹי לָעוֹלָם, שֶׁאָז כָּתוּב, (משלי יג) ׳וְיֵשׁ נִסְפֶּה בְּלֹא מִשְׁפָּט׳ - בְּלֹא מִשְׁפָּט וַדַּאי. וְכָתוּב (תהלים פט) ׳צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶךְ, שֶׁלֹּא הוֹלְכִים זֶה בְּלִי זֶה (תהלים פט, טו)׳ - וּכְשֶׁמִּשְׁפָּט מִתְרַחֵק מִצֶּדֶק - אוֹי לָעוֹלָם. (אָז כָּתוּב (משלי יג) ׳ויש נִסְפֶּה בְּלֹא מִשְׁפָּט) (משלי יג, כג)׳.
בלשון הזוהר
כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳וּפְנֵיהֶם אִישׁ אֶל אָחִיו׳ (שמות כה, כ), בְּשַׁעֲתָא דַּהֲווֹ חַד בְּחַד מַשְׁגִּיחִין אַנְפִּין בְּאַנְפִּין, כְּתִיב, ׳מַה טוֹב וּמַה נָעִים׳ - וְכַד מְהַדֵּר דְּכוּרָא אַנְפּוֹי מִן נוּקְבָּא - וַוי לְעָלְמָא, כְּדֵין כְּתִיב, ׳וְיֵשׁ נִסְפֶּה בְּלֹא מִשְׁפָּט׳ (משלי יג, כג) - ׳בְּלֹא מִשְׁפָּט׳ וַדַּאי. וּכְתִיב, ׳צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶךָ׳ (תהילים פט, טו), דְּלָא אָזִיל דָּא בְּלָא דָּא - וְכַד מִשְׁפָּט, מִתְרַחֵק מִצֶדֶק - וַוי לְעָלְמָא. (כדין כתיב, ׳ויש נספה בלא משפט׳ (משלי יג, כג)).
בשורת רשבי - שיחזור הכל פנים בפנים לשרות
וְעַכְשָׁו רָאִיתִי שֶׁאַתֶּם בָּאתֶם עַל שֶׁהַזָּכָר לֹא שׁוֹרֶה עִם הַנּוּקְבָּא. אָמַר, אִם לְשֵׁם זֶה בָּאתֶם אֵלַי - שְׁבוּ, שֶׁהֲרֵי הַיּוֹם הִסְתַּכַּלְתִּי, שֶׁיַּחֲזֹר הַכֹּל פָּנִים בְּפָנִים לִשְׁרוֹת. וְאִם לַתּוֹרָה בָּאתֶם - שְׁבוּ לְפָנַי. אָמְרוּ לוֹ, לַכֹּל בָּאנוּ לִפְנֵי מוֹרֵנוּ, יִשְׁתַּמֵּט אֶחָד מֵאִתָּנוּ לְבַשֵּׂר לְאַחֵינוּ שְׁאָר הַחֲבֵרִים, וְאָנוּ נֵשֵׁב לִפְנֵי מוֹרֵנוּ.
בלשון הזוהר
וְהַשְׁתָּא חֲמֵינָא, דְּאַתּוּן אֲתִיתוּן, עַל דִּדְכוּרָא לָא שַׁרְיָא בְּנוּקְבָּא, אָמַר, אִי לְדָא אֲתִיתוּן גַּבָּאי תִּיבוּ, דְּהַאי יוֹמָא אִסְתַּכַּלְנָא, דְּיִתְהַדָר כֹּלָּא לְמִשְׁרֵי אַנְפִּין בְּאַנְפִּין. וְאִי לְאוֹרַיְיתָא אֲתִיתוּן - שָׁרוּ גַּבָּאי. אָמְרוּ לֵיהּ, לְכֹלָּא, קָא אֲתֵינָא לְגַבֵּי דְּמֹר, יִשְׁתְּמִיט חַד מִינָן, לְבַשְּׂרָא לַאֲחָנָא, שְׁאָר חַבְרַיָּיא, וַאֲנָן נֵתִיב לְקָמֵיהּ דְּמֹר.
׳שחורה אני ונאוה׳ - שחורה בגלות ונאוה במצוות התורה
עַד שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים, פָּתַח וְאָמַר, (שִׁיר א) ׳שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה בְּנוֹת׳ (שיר השירים א, ה) יְרוּשָׁלָיִם וְגוֹ'. אָמְרָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הקב"ה: ׳שְׁחוֹרָה אֲנִי׳ בַּגָּלוּת, וְנָאוָה אֲנִי בְּמִצְווֹת הַתּוֹרָה. שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁיִּשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת, אֵין עוֹזְבִים אוֹתָם. ׳כְּאָהֳלֵי קֵדָר׳, שֶׁאוֹתָם בְּנֵי קְטוּרָה (הרים) שֶׁמְּקַדְּמִים פְּנֵיהֶם תָּמִיד, וְעִם כָּל זֶה - ׳כִּירִיעוֹת שְׁלֹמֹה׳, כְּאוֹתוֹ מַרְאֵה הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר, שֶׁכָּתוּב ׳נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה׳ (תהלים קד, ב).
בלשון הזוהר
עַד דַּהֲווֹ אַזְלֵי, פָּתַח וְאָמַר, ׳שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה בְּנוֹת׳ (שיר השירים א, ה) יְרוּשָׁלָיִם וְגוֹ' - אָמְרָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל קָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, ׳שְׁחוֹרָה אֲנִי׳ בְּגָלוּתָא, וְנָאוָה אֲנִי בְּפִקּוּדֵי אוֹרַיְיתָא, דְּאַף עַל גַּב דְּיִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָא לָא שַׁבְקֵי לוֹן. ׳כְּאָהֳלֵי קֵדָר׳, דְּאִינּוּן בְּנֵי קְטוֹרָה (ס"א טורי), דְּאִתְקַדְּרוּ אַנְפַּיְיהוּ תְּדִירָא, וְעִם כָּל דָּא - ׳כִּירִיעוֹת שְׁלֹמֹה׳, כְּהַהוּא חֵיזוֹ שְׁמַיָא לְמִדְכֵּי, דִּכְתִּיב, ׳נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה׳ (תהילים קד, ב).
׳ששזפתני השמש׳ - מניעת ההארה, ו ׳בני אמי׳ ממוני העמים
׳אַל תִּרְאֻנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת׳ (שיר השירים א, ו) - מָה הַטַּעַם (׳אֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת׳ מִשּׁוּם שזזפתני) אַל תִּרְאֻנִי? מִשּׁוּם ׳שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת׳. ׳שֶׁשְּׁזָפַתְנִי הַשֶּׁמֶשׁ׳ - שֶׁלֹּא הִסְתַּכֵּל עָלַי הַשֶּׁמֶשׁ לְהָאִיר לִי כָּרָאוּי. וּמַה יִּשְׂרָאֵל אוֹמְרִים? ׳בְּנֵי אִמִּי נִחֲרוּ בִי׳ - מִי הֵם אוֹתָם ׳בְּנֵי אִמִּי׳? אֵלּוּ הַמְמֻנִּים הַגְּדוֹלִים הַמְגִנִּים עַל שְׁאָר הָעַמִּים.
בלשון הזוהר
׳אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחוֹרֶת׳ (שיר השירים א, ו) - מַאי טַעְמָא (ס"א ׳אני שחרחורת׳ בגין ששזפתני) אַל תִּרְאוּנִי, בְּגִין ׳שֶׁאֲנִי שֶׁחַרְחֹרֶת׳. ׳שֶׁשְּׁזָפַתְנִי הַשָּׁמֶשׁ׳ - דְּלָא אִסְתָּכַּל בִּי שִׁמְשָׁא, לְאַנְהָרָא לִי כְּדְקָא יֵאוֹת. יִשְׂרָאֵל מַה אִינּוּן אַמְרִין. ׳בְּנֵי אִמִּי נִחֲרוּ בִּי׳ - מַאן אִינּוּן ׳בְּנֵי אִמִּי׳, אִלֵּין רַבְרְבִין מְמָנָן תְּרִיסִין עַל שְׁאָר עַמִּין.
׳בני אמי׳ ממש - השלכת ארץ משמים ונטירת הכרמים
דָּבָר אַחֵר, ׳בְּנֵי אִמִּי׳ מַמָּשׁ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ וְגוֹ׳ (איכה ב, א) '. וּכְשֶׁהִשְׁלִיךְ ׳מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ׳, ׳שָׂמֻנִי נֹטֵרָה אֶת הַכְּרָמִים׳ - מָה הַטַּעַם? ׳שֶׁכַּרְמִי שֶׁלִּי לֹא נָטָרְתִּי׳ - וְשָׁנִינוּ, ׳בְּנֵי אִמִּי׳ וַדַּאי הִסְכִּימוּ עָלַי, כְּלוֹמַר, כְּשֶׁסָּרָה אֶרֶץ מִשָּׁמַיִם, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, שֶׁכָּתוּב ׳וַתֵּתַּצַּב אֲחֹתוֹ מֵרָחֹק׳ (שמות ב, ד).
בלשון הזוהר
דָּבָר אַחֵר, ׳בְּנֵי אִמִּי׳ מַמָּשׁ, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ וְגוֹ'׳ (איכה ב, א). וְכַד ׳הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ׳, ׳שָׂמוּנִי נוֹטֵרָה אֶת הַכְּרָמִים׳ - מַאי טַעְמָא. דְּכַרְמִי ׳שֶׁלִּי לֹא נָטָרְתִּי׳ - וְתָנֵינָן, ׳בְּנֵי אִמִּי׳ וַדַּאי אִסְתְכָּמוּ עָלַי, כְּלוֹמַר, כַּד אִתְעָדֵי אֶרֶץ, מִשָּׁמַיִם, כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא, דִּכְתִּיב, ׳וַתֵּתַצַּב אֲחוֹתוֹ מֵרָחוֹק׳ (שמות ב, ד).
׳גם יחד׳ - להכליל כל אותם שלמעלה באותו מקום
וְכָאן נֶאֱמַר וַדַּאי, ׳הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד׳ (תהלים קלג, א) - וּבָהֶם בֵּאַרְנוּ (וְכָאן בֵּאַרְנוּ), ׳גַּם יָחַד׳, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וְאַף גַּם זֹּאת בִּהְיוֹתָם׳ (ויקרא כו, מד), ׳שֶׁבֶת אַחִים׳ בִּכְלָל, כֵּיוָן שֶׁכָּתוּב גַּם, לְהַכְלִיל כָּל אוֹתָם שֶׁלְּמַעְלָה, שֶׁכָל הַשִּׁלְטוֹן נִמְצָא בְּאוֹתוֹ מָקוֹם (ויקרא כו, מד).
בלשון הזוהר
וְהָכָא אִתְּמַר וַדַּאי, ׳הִנֵּה מַה טוֹב וּמַה נָעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד׳ (תהלים קלג, א) - וּבְהוּ אוֹקִימְנָא (נ"א והכא אוקימנא), ׳גַּם יָחַד׳, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם׳ (ויקרא כו, מד), ׳שֶׁבֶת אַחִים׳ בִּכְלַל, כֵּיוָן דִּכְתִּיב, גַּם, לְאַכְלְלָא כָּל אִינּוּן דִּלְעֵילָּא, דְּכָל שׁוּלְטָנוּתָא בְּהַהוּא אֲתַר אִשְׁתְּכַח.
החברים החוזרים מקרב לאהבה - והקב"ה מקשיב לדבריהם ושמח
דָּבָר אַחֵר ׳הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים וְגוֹ'׳ (תהלים קלג, א) - אֵלּוּ אוֹתָם הַחֲבֵרִים בְּשָׁעָה שֶׁהֵם יוֹשְׁבִים כְּאֶחָד וְלֹא נִפְרָדִים זֶה מִזֶּה, בַּהַתְחָלָה הֵם נִרְאִים אֲנָשִׁים עוֹרְכֵי קְרָב שֶׁרוֹצִים לַהֲרֹג זֶה אֶת זֶה. אַחַר כָּךְ חוֹזְרִים לְאַהֲבָה וְאַחֲוָה. מָה אוֹמֵר הקב"ה? ׳הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד׳ - גַּם - לְהַכְלִיל עִמָּהֶם שְׁכִינָה. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שהקב"ה מַקְשִׁיב לְדִבְרֵיהֶם, וְיֵשׁ לוֹ נַחַת וְשָׂמֵחַ בָּהֶם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי ה' אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ וַיַּקְשֵׁב ה' וַיִּשְׁמָע וַיִּכָּתֵב סֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו וְגוֹ'׳ (מלאכי ג, טז).
בלשון הזוהר
דָּבָר אַחֵר. ׳הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָעִים וְגוֹ'׳ (תהלים קלג, א) - אִלֵּין אִינּוּן חַבְרַיָּיא, בְּשַׁעֲתָא דְּאִינּוּן יַתְבִין כַּחֲדָא, וְלָא מִתְפָּרְשָׁן דָּא מִן דָּא. בְּקַדְמִיתָא אִתְחָזוּן גּוּבְרֵי מַגִּיחֵי קְרָבָא, דְּבָעוּ לְקָטְלָא דָּא לְדָא. לְבָתַר, אִתְהֲדָרוּ בִּרְחִימוּתָא דְּאַחְוָה. קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מַהוּ אוֹמֵר, ׳הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד׳ - גַּם - לְאַכְלְלָא עִמְּהוֹן שְׁכִינְתָּא. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָצִית לְמִלּוּלַיְיהוּ, וְנִיחָא לֵיהּ וְחַדֵּי בְּהוּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי יהו"ה אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ וַיַּקְשֵׁב יהו"ה וַיִּשְׁמָע וַיִּכָּתֵב סֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו וְגוֹ'׳ (מלאכי ג, טז).
אזהרת החברים שלא יפרדו - עד שיימצא שלום בעולם בגללם
וְאַתֶּם הַחֲבֵרִים שֶׁל כָּאן, כְּמוֹ שֶׁהֱיִיתֶם בַּחֲבִיבוּת וְאַהֲבָה מִקֹּדֶם לָכֵן, כָּךְ גַּם מִכָּאן וָהָלְאָה לֹא תִפָּרְדוּ זֶה מִזֶּה, עַד שהקב"ה יִשְׂמַח עִמָּכֶם, יִקְרָא עֲלֵיכֶם שָׁלוֹם, וְיִמָּצֵא בִגְלַלְכֶם שָׁלוֹם בָּעוֹלָם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, ׳לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי אֲדַבְּרָה נָא שָׁלוֹם בָּךְ׳ (תהלים קכב, ח).
בלשון הזוהר
וְאַתּוּן חַבְרַיָּיא דְּהָכָא, כְּמָה דַּהֲוִיתוֹן בַּחֲבִיבוּתָא בִּרְחִימוּתָא, מִקַּדְמַת דְּנָא, הָכִי נָמֵי, מִכָּאן וּלְהָלְאָה לָא תִּתְפָּרְשׁוּן דָּא מִן דָּא, עַד דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יַחְדֵּי עִמְּכוֹן, וְיִקְרֵי עָלַיְיכוּ שְׁלָם. וְיִשְׁתְּכַּח בְּגִינֵיכוֹן שְׁלָמָא בְּעָלְמָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי אֲדַבְּרָה נָא שָׁלוֹם בָּךְ׳ (תהילים קכב, ח).
ביאתם לבית רבי פנחס - ׳זכיתי לנשק את השכינה׳
הָלְכוּ, עַד שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים, הִגִּיעוּ לְבֵית רַבִּי פִּנְחָס בֶּן יָאִיר. יָצָא רַבִּי פִּנְחָס וּנְשָׁקוֹ. אָמַר, זָכִיתִי לְנַשֵּׁק אֶת הַשְּׁכִינָה. אַשְׁרֵי חֶלְקִי. תִּקֵּן לָהֶם מַצְּעֵי מִטּוֹת בְּקִשְׁרֵי קְלִיעָה. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, הַתּוֹרָה לֹא צְרִיכָה כָּךְ. הֶעֱבִיר אוֹתָם, וְיָשְׁבוּ. אָמַר רַבִּי פִּנְחָס, טֶרֶם שֶׁנֹּאכַל נִשְׁמַע מִבַּעַל הַתּוֹרָה דָּבָר, שֶׁהֲרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן, כָּל דְּבָרָיו הֵם בְּנִגְלֶה, הוּא אִישׁ שֶׁלֹּא פוֹחֵד מִמַּעְלָה וּמִמַּטָּה לוֹמַר אוֹתָם. לֹא פוֹחֵד מִמַּעְלָה, שֶׁהֲרֵי הקב"ה הִסְכִּים עַל יָדוֹ. וְלֹא פוֹחֵד מִמַּטָּה, כְּמוֹ אַרְיֵה שֶׁלֹּא פוֹחֵד מִבְּנֵי הַצֹּאן. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן לְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּנוֹ, עֲמֹד בִּמְקוֹמְךְ וֶאֱמֹר דָּבָר חָדָשׁ אֶל רַבִּי פִּנְחָס וּשְׁאָר הַחֲבֵרִים.
בלשון הזוהר
אָזְלוּ, עַד דַּהֲווֹ אַזְלֵי, מָטוּ לְבֵי רִבִּי פִּנְחָס בֶּן יָאִיר. נָפַק רִבִּי פִּנְחָס, וּנְשָׁקֵיהּ. אָמַר, זָכֵינָא לְנַשְּׁקָא שְׁכִינְתָּא. זַכָּאָה חוּלָקִי אַתְקִין לְהוּ טִיקְלֵי דְּעַרְסֵי, קַפְטוּרֵי דְּקִילְטָא. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, אוֹרַיְיתָא לָא בָּעֵי הָכִי, אַעְבָּר לְהוֹן, וְיָתִיבוּ. אָמַר רִבִּי פִּנְחָס, עַד לָא נֵיכוּל, נִשְׁמַע מִמָּארֵיהּ דְּאוֹרַיְיתָא מִלָּה, דְּהָא רַבִּי שִׁמְעוֹן כָּל מִלּוֹי בְּאִתְגַּלְיָיא אִינּוּן, אִיהוּ גַּבְרָא דְּלָא דָּחִיל מֵעֵילָּא וּמִתַתָּא, לְמֵימַר לוֹן. לָא דָּחִיל מֵעֵילָּא, דְּהָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִסְתָּכַּם בֵּיהּ. לָא דָּחִיל מִתַּתָּא, כְּאַרְיֵה דְּלָא דָּחִיל מִבְּנֵי עָנָא. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן לְרִבִּי אֶלְעָזָר בְּרִיה, אֶלְעָזָר קוּם בְּקִיּוּמָךְ, וְאֵימָא מִלָּה חַדְתָּא, לְגַבֵּי דְּרִבִּי פִּנְחָס וּשְׁאָר חַבְרַיָּיא.
׳אחרי מות שני בני אהרן׳
חטא דחיקת השעה בקטורת שלא נמסרה להם
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.