׳אחרי מות שני בני אהרן׳
חטא דחיקת השעה בקטורת שלא נמסרה להם
כפל ׳וידבר׳ ו ׳ויאמר׳ הנראה מיותר בפתח הפרשה
קָם רַבִּי אֶלְעָזָר, פָּתַח וְאָמַר, ׳וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן וְגוֹ'׳ (ויקרא טז, א). בַּפָּסוּק הַזֶּה יֵשׁ לְהִסְתַּכֵּל, שֶׁנִּרְאֶה שֶׁהוּא מְיֻתָּר, שֶׁהֲרֵי כָּתוּב אַחֲרָיו, ׳וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן אָחִיךְ׳ (ויקרא טז, ב) - מִכָּאן רֵאשִׁית הַפָּרָשָׁה, הַפָּסוּק הַזֶּה שֶׁלְּמַעְלָה מַה הוּא, שֶׁכָּתוּב ׳וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה׳? מַה - הוּא שֶׁאָמַר לוֹ, וְאַחַר כָּךְ ׳וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה׳?
בלשון הזוהר
קָם רִבִּי אֶלְעָזָר פָּתַח וְאָמַר, ׳וַיְדַבֵּר יהו"ה אֶל מֹשֶׁה אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן וְגוֹ'׳. - הַאי קְרָא אִית לְאִסְתַּכְּלָא בֵּיהּ, דְּאִתְחֲזֵי דְּיַתִּירָא אִיהוּ, דְּהָא כְּתִיב בַּתְרֵיהּ, ׳וַיֹאמֶר יהו"ה אֶל מֹשֶׁה דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן אָחִיךָ׳. - מִכָּאן שֵׁירוּתָא דְּפַרְשְׁתָּא, הַאי קְרָא דִּלְעֵילָּא, מַאי הוּא, דִּכְתִּיב, ׳וַיְדַבֵּר יהו"ה אֶל מֹשֶׁה׳. - מַאי הוּא דְּאָמַר לֵיהּ, וּלְבָתַר ׳וַיֹאמֶר יהו"ה אֶל מֹשֶׁה׳.
קטורת הבשמים מסורה לאהרן לבדו - בשכר ריבוי השלום
אֶלָּא בְּשָׁעָה שהקב"ה נָתַן קְטֹרֶת בְּשָׂמִים לְאַהֲרֹן, רָצָה שֶׁלֹּא יִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ בְּחַיָּיו אָדָם אַחֵר. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁאַהֲרֹן מַרְבֶּה שָׁלוֹם בָּעוֹלָם. אָמַר לוֹ הקב"ה: אַתָּה רוֹצֶה לְהַרְבּוֹת שָׁלוֹם בָּעוֹלָם - עַל יָדְךְ יִרְבֶּה שָׁלוֹם לְמַעְלָה, הֲרֵי קְטֹרֶת הַבְּשָׂמִים תִּהְיֶה מְסוּרָה בְיָדְךְ מִכָּאן וָהָלְאָה, וּבְחַיֶּיךְ לֹא יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ אָדָם אַחֵר. נָדָב וַאֲבִיהוּא הִקְדִּימוּ בְּחַיֵּי אֲבִיהֶם לְהַקְרִיב מַה שֶּׁלֹּא נִמְסַר לָהֶם, וְדָבָר זֶה גָּרַם לָהֶם שֶׁטָּעוּ בוֹ.
בלשון הזוהר
אֶלָּא בְּשַׁעֲתָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יָהַב קְטֹרֶת בּוּסְמִין לְאַהֲרֹן, בָּעָא, דְּלָא יִשְׁתַּמֵשׁ בֵּיהּ בְּחַיּיוֹי בַּר נָשׁ אָחֳרָא. מַאי טַעְמָא. בְּגִין דְּאַהֲרֹן אַסְגֵּי שְׁלָמָא בְּעָלְמָא. אָמַר לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא: אַתְּ בָּעֵי לְאַסְגָּאָה שְׁלָמָא בְּעָלְמָא, עַל יְדָךְ יִסְגֵּי שְׁלָמָא לְעֵילָּא, הָא קְטֹרֶת בּוּסְמִין, יְהֵא מָסוּר בְּיָדְךָ מִכָּאן וּלְהָלְאָה, וּבְחַיֶּיךָ לָא יִשְׁתַּמֵשׁ בֵּיהּ בַּר נָשׁ אָחֳרָא. נָדָב וַאֲבִיהוּא אַקְדִימוּ בְּחַיֵּי דְּאָבוּהוֹן, לְאַקְרְבָא מַה דְּלָא אִתְמְסַר לְהוּ. וּמִלָּה דָּא, גָּרִים לְהוֹן דְּטָעוּ בֵּיהּ.
׳בקרבתם׳ - דחיקת השעה בחיי אביהם שגרמה מיתתם
וְשָׁנִינוּ, מֹשֶׁה הָיָה מְהַרְהֵר מַה גָּרַם לָהֶם אֶת הַטָּעוּת הַזּוֹ, וְהָיָה עָצוּב. מַה כָּתוּב? ׳וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן׳ (ויקרא טז, א) - וּמָה אָמַר לוֹ? ׳בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי ה' וַיָּמֻתוּ׳ - בְּהַקְרִיבָם לֹא כָתוּב, אֶלָּא בְּקָרְבָתָם. אָמַר לוֹ הקב"ה לְמֹשֶׁה: זֶה גָּרַם לָהֶם - שֶׁדָּחֲקוּ אֶת הַשָּׁעָה בְּחַיֵּי אֲבִיהֶם וְטָעוּ בָהּ, וְהַיְנוּ מַה שֶּׁכָּתוּב ׳אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אוֹתָם׳ (ויקרא י, א) - אוֹתָם לֹא צִוָּה, אֲבָל לְאַהֲרֹן צִוָּה. וּמַה ׳שְּׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן׳ - עַל שֶׁדָּחֲקוּ אֶת הַשָּׁעָה בְּחַיֵּי אֲבִיהֶם גָּרְמוּ לְעַצְמָם כָּל כָּךְ - אֲנִי כְּלַפֵּי אַבָּא וְרַבִּי פִּנְחָס וּשְׁאָר הַחֲבֵרִים עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. בָּא רַבִּי פִּנְחָס, נְשָׁקוֹ וּבֵרְכוֹ.
בלשון הזוהר
וְתָאנָא, מֹשֶׁה הֲוָה מְהַרְהֵר, מַאן גָּרַם לוֹן טָעוּתָא דָּא, וַהֲוָה עָצִיב. מַה כְּתִיב, וַיְדַבֵּר יהו"׳ה אֶל מֹשֶׁה אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן׳. - וּמַה אָמַר לֵיהּ, ׳בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי יהו"ה וַיָמוּתוּ׳. - בְּהַקְרִיבָם לָא כְּתִיב, אֶלָּא בְּקָרְבָתָם. אָמַר לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמֹשֶׁה: דָּא גַּרְמָא לְהוּ, דְּדַּחֲקוּ שַׁעֲתָא בְּחַיֵּי אֲבוּהוֹן, וְטָעוּ בָּה, וְהַיְינוּ דִּכְתִּיב, (ויקרא י א) ׳אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אוֹתָם׳, אוֹתָם לֹא צִוָּה, אֲבָל לְאַהֲרֹן צִוָּה. וּמַה תְּרֵין בְּנֵי אַהֲרֹן, עַל דְּדָחִיקוּ שַׁעֲתָא בְּחַיֵּי אֲבוּהוֹן גָּרְמוּ לְגַרְמַיְיהוּ כָּל כַּךְ, אֲנָא לְגַבֵּי אַבָּא וְרִבִּי פִּנְחָס וּשְׁאָר חַבְרַיָּיא, עַל אַחַת כַּמָה וְכַמָּה. אָתָא רִבִּי פִּנְחָס נְשָׁקֵּיהּ וּבַרְכֵיהּ.
׳הנה מטתו שלשלמה׳
המטה הנקראת אדנ"י וחילותיה סביבה
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.