׳הנה מטתו שלשלמה׳
המטה הנקראת אדנ"י וחילותיה סביבה
׳מטתו שלשלמה׳ - כסא הכבוד וששים מכות האש שסביבו
רַבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח וְאָמַר, (שִׁיר ג) ׳הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה שִׁשִּׁים גִּבֹּרִים סָבִיב לָהּ וְגוֹ'׳ (שיר השירים ג, ז). ׳הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה׳ - מִי זוֹ מִטָּתוֹ? זֶהוּ כִּסֵּא (מִטַּת) הַכָּבוֹד שֶׁל הַמֶּלֶךְ, שֶׁכָּתוּב בּוֹ ׳בָּטַח בָּהּ לֵב בַּעְלָהּ׳ (משלי לא, יא) - שֶׁלִּשְׁלֹמֹה, הַמֶּלֶךְ שֶׁכָּל הַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ הוּא. ׳שִׁשִּׁים גִּבֹּרִים סָבִיב לָהּ׳ - שֶׁנֶּאֱחָזִים בְּצִדֶּיהָ מִן הַדִּין הַקָּשֶׁה, וְנִקְרָאִים שִׁשִּׁים מַכּוֹת שֶׁל אֵשׁ (שִׁשִּׁים מְזֻיָּנִים בִּכְלֵי זַיִן קָשִׁים) שֶׁאוֹתוֹ נַעַר מִתְלַבֵּשׁ בָּהֶם.
בלשון הזוהר
רִבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח וְאָמַר, ׳הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה שִׁשִּׁים גִּבּוֹרִים סָבִיב לָהּ וְגוֹ'׳ (שיר השירים ג, ז). - ׳הִנֵה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה׳, מַאי מִטָּתוֹ. דָּא כּוּרְסֵי (נ"א ערסא) יְקָרָא דְּמַלְכָּא, דִּכְתִּיב בֵּיהּ, ׳בָּטַח בָּהּ לֵב בַּעְלָהּ׳ (משלי לא, יא). - שֶׁלִּשְׁלֹמֹה, מַלְכָּא דִּי שְׁלָמָא כֹּלָּא דִּילֵיהּ הוּא. ׳שִׁשִּׁים גִּבּוֹרִים סָבִיב לָהּ׳, דְּאִתְאַחֲדָן בְּסִטְרָהָא מִדִּינָא קַשְׁיָא, וְאִקְרוּן, שִׁתִּין פּוּלְסֵי דְּנוּרָא, (ס"א שתין מזייני זיוני קשיין) דְּהַהוּא נַעַר, אִתְלְבַּשׁ בְּהוּ.
שנינות החרב מימין וגחלי האש משמאל - מהגבורה העליונה
מִימִינוֹ שְׁנִינוּת הַחֶרֶב הַקָּשָׁה, מִשְּׂמֹאלוֹ גַּחֲלֵי אֵשׁ חֲזָקָה שֶׁאֲחוּזָה בַּחֲקִיקוֹתָיו (במקלותיו) בְּשִׁבְעִים אֶלֶף לַהֲטֵי אֵשׁ אוֹכֶלֶת, וְהֵם שִׁשִּׁים מְזֻיָּנִים בִּכְלֵי זַיִן קָשִׁים מֵאוֹתָן גְּבוּרוֹת תַּקִּיפוֹת שֶׁל אוֹתָהּ גְּבוּרָה עֶלְיוֹנָה שֶׁל הקב"ה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳מִגִּבֹּרֵי יִשְׂרָאֵל׳.
בלשון הזוהר
מִימִינֵיהּ, שִׁנָּנָא דְּחַרְבָּא תַּקִּיפָא, מִשְּׂמָאלֵיהּ גּוֹמְרֵי דְּנוּרָא תַּקִּיפָא, דְּמִתְאַחֲדָא בִּגְלִיפוֹי (ס"א בקליפוי), בְּשִׁבְעִין אֶלֶף לַהֲטֵי נוּרָא דְּאַכְלָא, וְאִינּוּן שִׁתִּין מְזַיְינֵי זִיּוּנֵי קַשְׁיָין, מֵאִינּוּן גְּבוּרָן תַּקִּיפִן, דְּהַהִיא גְּבוּרָה עִלָּאָה דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳מִגִּבּוֹרֵי יִשְׂרָאֵל׳.
׳ותתן טרף לביתה׳ - יניקת המטה מצד הדין
וְלָמַדְנוּ, בַּמִּטָּה הַזּוֹ מַה כָּתוּב בָּהּ? וַתָּקָם בְּעוֹד לַיְלָה, כַּאֲשֶׁר יוֹנֶקֶת מִצַּד הַיָּמִין (מִצַּד הַדִּין). וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ. מָה הַטֶּרֶף? כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וְטָרַף וְאֵין מַצִּיל׳ (מיכה ה, ז) - זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳כֻּלָּם אֲחֻזֵי חֶרֶב מְלֻמְּדֵי מִלְחָמָה׳ (שיר השירים ג, ח) - זְמִינִים בְּכָל מָקוֹם לַעֲשׂוֹת דִּין, וְנִקְרָאִים בַּעֲלֵי יְבָבָה וִילָלָה.
בלשון הזוהר
וְתָאנָא, בְּהַאי עַרְסָא, מַה כְּתִיב בָּהּ, וַתָּקָם בְּעוֹד לַיְלָה, כַּד יַנְקָא מִסִּטְרָא דִּימִינָא (ס"א מסטרא דדינא). וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ. מַאי טֶרֶף, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳וְטָרַף וְאֵין מַצִּיל׳ (מיכה ה, ז). - הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳כֻּלָם אֲחוּזֵי חֶרֶב מְלוּמְּדֵי מִלְחָמָה׳, זְמִינִין בְּכָל אֲתַר לְמֶעְבַּד דִּינָא, וְאִקְרוּן מָארֵי דִּיבָבָא וִילָלָה.
׳מפחד בלילות׳ - מן המקום הנקרא פחד יצחק
׳אִישׁ חַרְבּוֹ עַל יְרֵכוֹ׳ (שמות לב, כז), כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳חֲגוֹר חַרְבְּךְ עַל יָרֵךְ גִּבּוֹר׳ (תהלים מה, ד) - ׳מִפַּחַד בַּלֵּילוֹת׳, הֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ מִפַּחְדָּהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם וְכוּ'. אֲבָל ׳מִפַּחַד בַּלֵּילוֹת׳, כְּלוֹמַר, ׳אֶת כָּל זֶה׳ מֵאֵיזֶה מָקוֹם לוֹקְחִים? מִפַּחַד, מֵאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁנִּקְרָא פַּחַד, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וּפַחַד יִצְחָק הָיָה לִי׳ (בראשית לא, מב) - ׳וַיִּשָּׁבַע יַעֲקֹב בְּפַחַד אָבִיו יִצְחָק׳ - בַּלֵּילוֹת, בִּזְמַנִּים שֶׁהֵם מֻנּוּ לַעֲשׂוֹת דִּין.
בלשון הזוהר
׳אִישׁ חַרְבּוֹ עַל יְרֵכוֹ׳ (שמות לב, כז). כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳חֲגוֹר חַרְבְּךָ עַל יָרֵךְ גִּבּוֹר׳ (תהילים מה, ד). - ׳מִפַּחַד בַּלֵּילוֹת׳, הָא אוּקְמוּהָ, מִפַּחְדָהּ דְּגֵיהִנָּם וְכוּ' אֲבָל ׳מִפַּחַד בַּלֵּילוֹת׳, כְּלוֹמַר, כָּל דָּא מָאֵן אֲתַר נַטְלִין, מִפַּחַד, מֵהַהוּא אֲתַר דְּאִקְרֵי פַּחַד, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳וּפַחַד יִצְחָק הָיָה לִי׳ (בראשית לא, נג). - ׳וַיִשָּׁבַע יַעֲקֹב בְּפַחַד אָבִיו יִצְחָק׳. - בַּלֵּילוֹת, בְּזִמְנִין דְּאִינּוּן מִתְפַּקְדִין לְמֶעְבַּד דִּינָא.
׳ממרחק תביא לחמה׳ - מראש המוח על ידי הצדיק
וְלָמַדְנוּ, כָּתוּב ׳זָמְמָה שָׂדֶה וַתִּקָּחֵהוּ׳ (משלי לא, טז) - זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וְכָל חַיַּת הַשָּׂדֶה יְשַׂחֲקוּ שָׁם׳ (איוב מ, כ) - וְעַל זֶה כָּתוּב, ׳זֶה הַיָּם גָּדוֹל וּרְחַב יָדַיִם וְגוֹ'׳ (תהלים קד, כה) - ׳שָׁם אֳנִיּוֹת יְהַלֵּכוּן וְגוֹ'׳ - כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳הָיְתָה כָּאֳנִיּוֹת סוֹחֵר מִמֶּרְחָק תָּבִיא לַחְמָהּ׳ (משלי לא, יד) - מִמֶּרְחָק וַדַּאי. מֵרֹאשׁ הַמֹּחַ, וּמִמַּעְלָה שֶׁל הָרֹאשׁ, ׳תָּבִיא לַחְמָהּ׳, עַל יְדֵי הַצַּדִּיק כְּשֶׁמִּזְדַּוְּגִים כְּאֶחָד, אֲזַי שִׂמְחָה בַּכֹּל. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳לִוְיָתָן זֶה יָצַרְתָּ לְשַׂחֶק בּוֹ׳ (תהלים קד, כו).
בלשון הזוהר
וְתָאנָא, כְּתִיב ׳זָמְמָה שָׂדֶה וַתִּקָּחֵהוּ׳ (משלי לא, טז). - הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וְכָל חַיַּת הַשָּׂדֶה יְשַׂחֲקוּ שָׁם׳ (איוב מ, כ). - וְעַל דָּא כְּתִיב, ׳זֶה הַיָּם גָּדוֹל וּרְחַב יָדַיִם וְגוֹ'׳ (תהילים קד, כה) ׳שָׁם אֳנִיּוֹת יְהַלֵּכוּן וְגוֹ'׳ - כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר. ׳הָיְתָה כָּאֳנִיּוֹת סוֹחֵר מִמֶּרְחָק תָּבִיא לַחְמָהּ׳ (משלי לא, יד). מִמֶּרְחָק וַדַּאי. מֵרֵישָׁא דְּמוֹחָא, וּמֵעֵילָּא דְּרֵישָׁא, ׳תָּבִיא לַחְמָהּ׳, עַל יְדָא דְּצַדִּיק, כַּד מִזְדַּוְּוגָן כְּחַד, כְּדֵין חֵידוּ בְּכֹלָּא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳לִוְיָתָן זֶה יָצַרְתָּ לְשַׂחֶק בּוֹ׳.
ארבעה מפתחות ביד הנער - ותנינים תחת ספינת הים
לָמַדְנוּ, אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת בַּעֲלֵי מָגִנִּים בַּעֲלֵי הַשִּׁלְטוֹן נֶאֱחָזִים מֵהַצַּד הַזֶּה, שֶׁהֵם גִּבּוֹרִים. בִּידֵי אוֹתוֹ שֶׁנִּקְרָא נַעַר אַרְבָּעָה מַפְתְּחוֹת גְדוֹלִים. תַּנִּינִים שֶׁהוֹלְכִים תַּחַת הַסְּפִינָה שֶׁל הַיָּם הַגָּדוֹל הַזֶּה לְאַרְבַּע זָוִיּוֹת. זֶה הוֹלֵךְ לְצַד זֶה, וְזֶה הוֹלֵךְ לְצַד זֶה, וְכָךְ כֻּלָּם. אַרְבָּעָה מַרְאוֹת שֶׁל פָּנִים נִרְאִים בָּהֶם, וּכְשֶׁנִּכְלָלִים בְּאֶחָד, כָּתוּב ׳וּדְמוּת פְּנֵיהֶם פְּנֵי אָדָם׳ (יחזקאל א, י), פְּנֵיהֶם שֶׁל כֻּלָּם.
בלשון הזוהר
תָּאנָא, אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מְאָה, מָארֵי תְּרִיסִין, מָארֵי דְּשׁוּלְטָנוּתָא, אִתְאַחֲדָן מְהַאי סִטְרָא, דְּאִינּוּן גִּיבָּרִין. בִּידוֹי דְּהַהוּא דְּאִקְרֵי נַעַר, אַרְבַּע מַפְתְּחִין רַבְרְבָן. תַּנִּינַיָיא אַזְלִין תְּחוֹת סְפִינָה, דְּהַאי יַמָּא רַבָּא, לְאַרְבַּע זָוְיָין. דָּא אָזִיל לְסִטְרָא דָּא, וְדָא אָזִיל לְסִטְרָא דָּא. וְכֵן כֻּלְּהוּ. אַרְבַּע חֵיזוּ דְּאַנְפִּין אִתְחַזְיָין בְּהוּ, וְכַד אִתְכְּלִילָן בְּחַד, כְּתִיב, ׳וּדְמוּת פְּנֵיהֶם פְּנֵי אָדָם׳ (יחזקאל א, י), פְּנֵיהֶם דְּכֹלָּא.
שנים משוטטים ומגרפות בידיהם - ואלף הרים מהשקאת הים
פָּנִים גְּדוֹלִים וּפָנִים קְטַנִּים כְּלוּלִים כְּאֶחָד לְמַעְלָה, שְׁנַיִם עוֹלִים וּמְשׁוֹטְטִים, וּשְׁתֵּי מַגְרֵפוֹת בִּידֵיהֶם. אֶלֶף הָרִים עוֹלִים וְנִכְנָסִים (אֵלּוּ מכסים נִכְנָסִים וְעוֹלִים) בְּכָל יוֹם מֵהַשְׁקָאַת אוֹתוֹ הַיָּם, אַחַר כָּךְ נֶעֱקָרִים מִמֶּנָּה וְעוֹלִים לְיָם אַחֵר.
בלשון הזוהר
אַפֵּי רַבְרְבֵי, וְאַפֵּי זוּטְרֵי, כְּלִילָן כְּחַד לְעֵילָּא, תְּרֵי סַלְּקִין וְשָׁאטִין, וּתְרֵין מַגְרוֹפִין בִּידַיְיהוּ. אֶלֶף טוּרִין סַלְּקִין וְעָאלִין (ס"א אלין טמירין עאלין וסלקין) בְּכָל יוֹמָא, מִשַּׁקְיוּ דְּהַהוּא יַמָּא, לְבָתַר, אִתְעֲקָרוּ מִנָּהּ, וְסַלְּקִין לְיַמָּא אָחֳרָא.
שני בנים מרגלי הארץ ושתי בנות תחת רגליה
אֵין חֶשְׁבּוֹן לְאוֹתָם הַנֶּאֱחָזִים בְּשַׂעֲרוֹתֶיהָ, שְׁנֵי בָנִים יוֹנְקִים כָּל יוֹם, שֶׁנִּקְרָאִים מְרַגְּלֵי הָאָרֶץ, וְזֶהוּ סוֹד שֶׁל סִפְרָא דִצְנִיעוּתָא, שֶׁכָּתוּב ׳וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מִן הַשִּׁטִּים שְׁנַיִם אֲנָשִׁים מְרַגְּלִים חֶרֶשׁ לֵאמֹר׳ (יהושע ב, א) - וְאֵלּוּ יוֹנְקִים מִתַּחַת צִדְדֵי אֵיבָרֶיהָ. שְׁתֵּי בָנוֹת תַּחַת רַגְלֶיהָ, (וְאֵלּוּ יוֹנְקִים מִצַּד אַבְרָהָם, שְׁתֵּי בנות בתחתיה) וְעַל זֶה כָּתוּב ׳וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם׳ (בראשית ו, ב) - וְאֵלּוּ נֶאֱחָזִים בַּעֲלֵי (בצפרני) אוֹתָהּ מִטָּה, וְזֶהוּ שֶׁשָּׁנִינוּ, שֶׁכָּתוּב ׳אָז תָּבאנָה שְׁתַּיִם נָשִׁים זֹּנוֹת אֶל הַמֶּלֶךְ׳ (מלכים א ג, טז) - ׳אָז תָּבאנָה׳, וְלֹא מִקֹּדֶם לָכֵן. וּבִזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל לְמַטָּה, מַחֲזִירִים עֹרֶף מֵאַחַר הקב"ה, מַה כָּתוּב? ׳עַמִּי נֹגְשָׂיו מְעוֹלֵל וְנָשִׁים מָשְׁלוּ בוֹ׳ (ישעיה ג, יב) - וַדַּאי. בְּיַד שְׂמֹאל שִׁבְעִים עֲנָפִים שֶׁמְּגֻדָּלִים בֵּין דְּגֵי הַיָּם, כֻּלָּם אֲדֻמִּים כַּשּׁוֹשַׁנָּה, וּמֵעֲלֵיהֶם עָנָף אֶחָד יוֹתֵר אָדם, זֶה עוֹלֶה וְיוֹרֵד, וְכֻלָּם מִתְכַּסִּים בְּשַׂעֲרוֹתֶיהָ.
בלשון הזוהר
לֵית חוּשְׁבָּנָא לְאִינּוּן דְּאִתְאַחֲדָן בְּשַׂעְרָהָא, תְּרֵין בְּנִין יַנְקִין כָּל יוֹמָא, דְּאִקְרוּן מְאַלְלֵי אַרְעָא. וְדָא הוּא רָזָא דְּסִפְרָא דִּצְנִיעוּתָא, דִּכְתִּיב, ׳וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מִן הַשִׁטִּים שְׁנַיִם אֲנָשִׁים מְרַגְּלִים חֶרֶשׂ לֵאמֹר׳ (יהושע ב, א). וְאִלֵּין, יַנְקִין מִתְּחוֹת סִטְרֵי אֶבְרָהָא, תְּרֵין בַּנוֹת בִּתְחוֹת רַגְלָהָא, (ס"א ואלין ינקן מסטרא דאברהא, תרין בנת בתחותהא) וְעַל דָּא כְּתִיב, ׳וַיִּרְאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם׳ (בראשית ו, ב). וְאִלֵּין מִתְאַחֲדָן בְּטַרְפֵּי (ס"א בטופרי) דְּהַהִיא עַרְסָא, וְדָא הוּא דְּתָנֵינָן, דִּכְתִּיב, ׳אָז תָּבֹאנָה שְׁתַּיִם נָשִׁים זוֹנוֹת אֶל הַמֶּלֶךְ׳ (מלכים א ג, טז). - ׳אָז תָּבֹאנָה׳, וְלָא מִקַּדְמַת דְּנָא. וּבְזִמְנָא דְּיִשְׂרָאֵל לְתַתָּא, אָהֲדְרוּן קְדָל מִבָּתַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, מַאי כְּתִיב, ׳עַמִּי נוֹגְשָׂיו מְעוֹלֵל וְנָשִׁים מָשְׁלוּ בוֹ׳ (ישעיהו ג, יב). וַדַּאי. בִּידָא שְׂמָאלָא, שִׁבְעִין עַנְפִין, דְּמְגַדְּלִין ׳בֵּין נוּנֵי׳ יַמָּא, כֻּלְּהוּ סוּמָקֵי כְּוַורְדָּא. וְעֵילָּא מִנְּהוֹן, עַנְפָּא חַד סוּמָקָא יַתִּיר, דָּא סָלִיק וְנָחִית. וְכֻלְּהוּ אִתְחַפְיָּין בְּשַׂעְרָהָא.
ישראל המזמנים טרף לנחש - ולשונו חוזרת לטוב
בַּעַל הַלָּשׁוֹן הָרָע, כְּשֶׁיּוֹרֵד הַנָּחָשׁ, נַעֲשֶׂה מְקַפֵּץ עַל הֶהָרִים מְדַלֵּג עַל הַסְּלָעִים, עַד שֶׁיִּמְצָא טֶרֶף שֶׁאָחוּז בְּצִפָּרְנַיִם, וְיֹאכַל. אָז שׁוֹכֵךְ, וְחוֹזֶרֶת לְשׁוֹנוֹ לְטוֹב. אַשְׁרֵיהֶם יִשְׂרָאֵל שֶׁמְּזַמְּנִים לוֹ טַרְפּוֹ. חוֹזֵר לִמְקוֹמוֹ (לאחריו), וְנִכְנָס לְנֶקֶב תְּהוֹם רַבָּה.
בלשון הזוהר
מָארֵי דְּלִישָׁנָא בִּישָׁא, כַּד נָחִית חִוְיָא, אִתְעָבִיד מְקַפֵּץ עַל טוּרִין, מְדַלְגָא עַל טִנָרֵי. עַד דְּיִשְׁכַּח טַרְפָּא, דְּאָחִיד בְּטוּפְרֵי וְיֵיכוּל. כְּדֵין שָׁכִיךְ, וְאִתְחַזָר לִישָׁנֵיהּ לְטָב. זַכָּאִין אִינּוּן יִשְׂרָאֵל, דִּמְזַמְּנִין לֵיהּ טַרְפֵיהּ. אַהֲדָר לְאַתְרֵיהּ (ס"א לבתריה), עַיִּיל בְּנוּקְבָּא דִּתְהוֹמָא רַבָּא.
אלף אלפים ורבוא רבבות הנזונים מן המטה
כְּשֶׁעוֹלִים (עולה עוֹלִים) בַּעֲלֵי הָרְמָחִים וְהַחֲרָבוֹת, שֶׁאֵין לָהֶם חֶשְׁבּוֹן, סְבִיב אוֹתָם שִׁשִּׁים עֶלְיוֹנִים שֶׁסְּבִיב הַמִּטָּה הַזּוֹ, אֶלֶף אֲלָפִים וְרִבּוֹא רְבָבוֹת עוֹמְדִים בְּכָל צַד שֶׁל הַמִּטָּה הַזּוֹ לְמַעְלָה, וּמִמֶּנָּה נִזּוֹנִים, כֻּלָּם מִלְּפָנֶיהָ (וּמִמֶּנָּה נִזּוֹנִים, כֻּלָּם עוֹבְדִים לָהּ לְפָנֶיהָ) יַעַמְדוּ. מִתַּחַת לְכֻלָּם יוֹצְאִים כַּמָּה אֶלֶף וּרְבָבוֹת שֶׁאֵין לָהֶם חֶשְׁבּוֹן, וְיוֹרְדִים וּמְשׁוֹטְטִים בָּעוֹלָם, עַד שֶׁתּוֹקְעִים בַּעֲלֵי הַשּׁוֹפָר וּמִתְכַּנְּסִים, וְאֵלֶּה אֲחוּזִים בְּזֻהֲמַת הַצִּפָּרְנַיִם.
בלשון הזוהר
כַּד (ס"א סליק סלקין) סַלְּקִין מָארֵי דְּרוֹמְחִין וְסַיְיפִין, דְּלֵית לוֹן חוּשְׁבָּנָא, סוּחֲרָנַיְיהוּ דְּאִינּוּן שִׁתִּין עִלָּאִין, דְּסוּחֲרָנֵיהּ דְּהַאי עַרְסָא, אֶלֶף אַלְפִין, וְרִבּוֹא רִבְּוָון, קַיְימִין בְּכָל סִטְרָא דְּהַאי עַרְסָא לְעֵילָּא. וּמִנֵּיהּ אַתְּזְנָן, כֻּלְּהוּ מִקָּמֵיהּ (ס"א ומניה אתזנו, ליה פלחין כולהו קמיה) יְקוּמוּן. מִתְּחוֹת כֻּלְּהוּ, נָפְקִין כַּמָה אֶלֶף וְרִבְּבָן, דְּלֵית לוֹן חוּשְׁבָּנָא, וְנַחְתִּין וְשָׁאטִין בְּעָלְמָא, עַד דְּתַקְעֵי מָארֵי שׁוֹפָרָא, וּמִתְכַּנְּשֵׁי. וְהָנֵי בְּזוּהֲמָא דְּטוּפְרֵי אֲחִידָן.
המטה הנקראת אדנ"י - רבון הכל רשומה בין חילותיה
הַמִּטָה הַזּוֹ כּוֹלֶלֶת אוֹתָם. רַגְלֵי הַמִּטָּה הַזּוֹ אֲחוּזִים בְּאַרְבַּעַת צִדְדֵי הָעוֹלָם, כֻּלָּם נִכְלָלִים בַּכְּלָל שֶׁנִּמְצָא לְמַעְלָה וְנִמְצָא לְמַטָּה, בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת, וְעַל זֶה כָּתוּב הִנֵּה. מַה זֶּה הִנֵּה? מִשּׁוּם שֶׁמְּזֻמֶּנֶת לְכֻלָּם, לְמַעְלָה וּלְמַטָּה. וּרְשׁוּמָה הַמִּטָּה הַזּוֹ מֵהַכֹּל, וְנִקְרֵאת אֲדנָ"י, הָרִבּוֹן שֶׁל הַכֹּל, רְשׁוּמָה בֵּין חֵילוֹתֶיהָ.
בלשון הזוהר
דָּא עַרְסָא כָּלִיל לוֹן. דָּא עַרְסָא, רַגְלוֹהִי אֲחִידָן בְּאַרְבַּע סִטְרֵי עָלְמָא, כֹּלָּא עָאלִין בִּכְלָלָא, דְּאִשְׁתְּכַח לְעֵילָּא, וְאִשְׁתְּכַח לְתַתָּא, בַּשָׁמַיִם מִמַּעַל, וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת, וְעַל דָּא כְּתִיב הִנֵּה. מַאי הִנֵּה. בְּגִין דִּזְמִינָא לְכֹלָּא לְעֵילָּא וְתַתָּא. וּרְשׁוּמָא הַאי עַרְסָא מִכֹּלָּא, אֲדֹנָ"י אִתְקְרֵי, רִבּוֹנָא דְּכֹלָּא, רְשִׁימָא בֵּין חַיָּילָהָא.
׳בזאת יבא אהרן׳ - כוונת הכהן ליחוד השם הקדוש
לוּ חָכְמוּ יַשְׂכִּילוּ זֹאת. הזוה"ק הקדים לפרש כי היכלות הטומאה ניזונים מן המלכות מִשּׁוּם כָּךְ הַכֹּהֵן צָרִיךְ לְכַוֵּן דְּבָרִיםהכוונות והייחודים שֶׁלְּמַעְלָה, לְיַחֵד אֶת הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁשם הוי"ה מֵהַמָּקוֹם שֶׁצָּרִיךְ לְיַחֲדוֹ, שלא להמשיך הארת החכמה אלא במלכות, וְעַל זֶה שָׁנִינוּ, כָּתוּב ׳בְּזֹּאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ (ויקרא טז, ג)׳ - בָּזֶה'בזאת' שהיא המלכות צָרִיךְ לְקָרֵב קְדֻשָּׁה לִמְקוֹמָהּ, עם המלכות הנקראת 'זאת' ע"י שמעלה את הניצוצות ממקום הקליפות, מֵהַמָּקוֹם הַזֶּההנהגת המלכות צָרִיךְ אָדָם לִפְחֹדבעבודת היראה מִלִּפְנֵי וזהו הנרמז בקרא דאשה יראת ה' היא תתהלל. הקב"ה. וְעַל זֶה כָּתוּב, (דברים לד) ׳לוּ חָכְמוּ יַשְׂכִּילוּ זֹּאת מִיָּד יָבִינוּ לְאַחֲרִיתָם (דברים לב, כט)׳ - כְּלוֹמַר,לו חכמו- אִם יִסְתַּכְּלוּויתבוננו בְּנֵי אָדָםע"י כח החכם הרואה את הנולד בְּעֹנֶשׁ,אז ישכילו להבין דבר עמוק יותר - ויבינו אֵיךְ זֹּאתהיא הנהגת המלכות משתלשלת עד הקלי', והיא א. אֲחוּזָה בֵּין חֵילוֹתֶיהָ, שעומדים לעשות את דברה מצד הדין, ב. וְאֵיךְ הִתְמַנּוּ לְפָנֶיהָ כָּל אוֹתָם בְּנֵי הַחֲיָלוֹת, שכל יצירתם הם מכח הצורך להוציא לפועל כח דינה, ג. וְאוֹחֲזִים בַּעֲבוֹדָהבפועל לְהִפָּרַע מִן הָרְשָׁעִים, ובכך ממשיכים הארתה ממעלה למטה, ולו חכמו להסתכל ולהשכיל ע"י כן לראות סדרי ההנהגה בפירעון מן הרשעים, אז מִיָּד יָבִינוּ לְאַחֲרִיתָם,ובזה יבינו ללמוד לקח לעצמם וְיִשְׁמְרוּ אֶת מַעֲשֵׂיהֶם, וְלֹא יֶחֶטְאוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ.
בלשון הזוהר
בְּגִין כַּךְ, כַּהֲנָא בָּעֵי לְכַוְּונָא מִלֵּי דִּלְעֵילָּא, לְיַחֲדָא שְׁמָא קַדִּישָׁא מֵאֲתַר דְּבָעָא לְיַחֲדָא, וְעַל דָּא תָּנֵינָן, כְּתִיב, ׳בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ׳, בְּהַאי בָּעֵי לְקָרְבָא קְדוּשָּׁה לְאַתְרֵיהּ, מֵהַאי אֲתַר, בָּעֵי בַּר נָשׁ לְדַחֲלָא מִקַּמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וְעַל דָּא כְּתִיב, ׳לוּ חָכְמוּ יַשְׂכִּילוּ זֹאת׳ (דברים לב, כט) מִיַּד ׳יָבִינוּ לְאַחֲרִיתָם׳. - כְּלוֹמַר, אִי יִסְתַּכְּלוּן בְּנֵי נָשָׂא בְּעוֹנְשָׁא, הֵיךְ אֲחִידַת זֹאת בֵּין חַיָּילָהָא, וְהֵיךְ אִתְמָנוּ קַמָּהּ כָּל אִינּוּן בְּנֵי חַיָּילִין, וַאֲחִידָן בְּפוּלְחָנָא לְאִתְפָּרְעָא מִן חַיָּיבַיָּא, מִיַּד ׳יָבִינוּ לְאַחֲרִיתָם׳, וְיִסְתַּמְרוּן עוֹבָדֵיהוֹן, וְלָא יְחוּבוּן קָמֵי מַלְכָּא קַדִּישָׁא.
השומר את הזאת - כורתת עמו ברית לו ולבניו
עוֹד אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, כָּל אָדָם שֶׁזּוֹכֶה לִלְמֹד תּוֹרָה וְשׁוֹמֵר אֶת הַזֹּאת הַזּוֹ, הַזֹּאת הַזּוֹ שׁוֹמֶרֶת אוֹתוֹ וְכוֹרֶתֶת עִמּוֹ בְּרִית עַל בְּרִיתוֹ, שֶׁלֹּא תָסוּר מִמֶּנּוּ וּמִבָּנָיו וּמִבְּנֵי בָנָיו לְעוֹלָמִים. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וַאֲנִי זֹּאת בְּרִיתִי אוֹתָם וְגוֹ'׳ (ישעיה נט, כא) '. יָשְׁבוּ לֶאֱכֹל. עַד שֶׁאָכְלוּ, אָמַר - רַבִּי שִׁמְעוֹן לַחֲבֵרִים, כָּל אֶחָד וְאֶחָד יֹאמַר דָּבָר חָדָשׁ בַּתּוֹרָה עַל הַשֻּׁלְחָן לִפְנֵי רַבִּי פִּנְחָס.
בלשון הזוהר
תּוּ אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, כָּל בַּר נָשׁ דְּזָכֵי לְמֵילַף אוֹרַיְיתָא, וְנָטִיר לָהּ לְהַאי זֹאת, הַאי זֹאת נְטִירַת לֵיהּ, וְגָזַר עִמֵּיהּ קַיְּימָא עַל קַיְּימָא דִּילֵיהּ, דְּלָא יִתְעֲדֵי מִנֵּיהּ, וּמִן בְּנוֹהִי וּמִן בְּנֵי בְּנוֹהִי לְעָלְמִין. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וַאֲנִי זֹאת בְּרִיתִי אוֹתָם וְגוֹ'׳ (ישעיהו נט, כא). יָתְבוּ לְמֵיכַל. עַד דְּאָכְלוּ, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן לְחַבְרַיָּיא, כָּל חַד וְחַד לֵימָא מִלָּה חַדְתָּא דְּאוֹרַיְיתָא. עַל פָּתוֹרָא, לְקָמֵיהּ דרִבִּי פִּנְחָס.
׳נתן לי לשון למודים׳
מדרגות הקדש והלשון שנתנה לרשבי
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.