ממלכת הזוהר › זוהר › האזינו › מאמר 15: לו חכמו ישכילו זאת - סוד השם הקדוש הרשום בתוכחת משה, ו ׳כי צורם מכרם׳ זה אברהם

לו חכמו ישכילו זאת - סוד השם הקדוש הרשום בתוכחת משה, ו ׳כי צורם מכרם׳ זה אברהם

האזינו · מאמר 15 · 4 פסקאות · מתחיל בדף

  1. אף התוכחות שבפרשה בכלל השם הקדוש - שאין דבר בתורה היוצא מכללו (רצח ע"ב)
    ׳לו חכמו ישכילו זאת׳ . אמר רבי יוסי, כל הני קראי דהכא, אוכחי אינון, דאוכח להו משה לישראל, בר ההוא שמא קדישא, דגלי בשירותא דמלוי. אמר רבי אבא, ואפילו מה דאוכח לישראל,… לדף הפיסקה
  2. ׳ישכילו זאת׳ - שאם ידעו איך ׳זאת׳ אחוזה בדין להיפרע, יבינו לאחריתם (רצט ע"א)
    והני קראי ידיעאן אינון. אבל בגין דשמא דקודשא בריך הוא רשים בהאי פרשתא, אצטריכנא עד השתא. והכא הא כתיב, ׳לו חכמו ישכילו זאת׳ - זאת ודאי. והא בכמה אתר אוקימנא האי, דאי… לדף הפיסקה
  3. דבר אחר - ׳זאת׳ קשורה בישראל בשמרם מצוות, וסיועה הוא ׳איכה ירדף אחד אלף׳ (רצט ע"א)
    דבר אחר ׳לו חכמו ישכילו זאת׳. דאיהי מתקשרא בהו בישראל, כד נטרין פקודי אורייתא, ויתבין עמה בשלם, ינדעון דסייעתא דהאי זאת עמהון, לאתפרעא משנאיהון. וישראל דאינון זעירין… לדף הפיסקה
  4. ׳כי צורם מכרם׳ זה אברהם - שאמר יתחייבו בגלות ולא יכנסו בגיהנם, והקב"ה הסכים על ידו (רצט ע"א)
    ׳אם לא כי צורם מכרם ויהו"ה הסגירם׳ . מאי טעמא ׳כי צורם מכרם׳. בגין ׳צור ילדך תשי׳, דתקונין לא שראן כדקא יאות באתרייהו. ׳אם לא כי צורם מכרם׳. אמר רבי יהודה, דא אברהם,… לדף הפיסקה