ממלכת הזוהר › זוהר › תרומה › מאמר 85: קשים הזווגים לפני הקב"ה כקריעת ים סוף - סוד מזונות מנוחת עדן וקרשי המשכן › פיסקה 2 (קע ע"ב)

לפני ולא מלפני - לפני מי שעומד לפני הקב"ה ומשמש שם קשים הזווגים והמזונות

תרומה · קשים הזווגים לפני הקב"ה כקריעת ים סוף - סוד מזונות מנוחת עדן וקרשי המשכן · מאמר 85 · פיסקה 2 · דף קע ע"ב

לשון הזוהר

וּמַה דְּאִתְעֲרוּ לִפְנֵי, וְלא (קנ"ג:) מִלְּפָנַי, לִפְנֵי הַהוּא דְּקָאִים לִפְנֵי, קָמֵיהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְשִׁמֵּשׁ קַמֵּיהּ, וְעַל דָּא לָא אָמְרוּ דְּקָשִׁין זִוּוּגִין לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וְכֵן קָשִׁין מְזוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אֶלָּא לִפְנֵי, וּלְהַאי קַשְׁיָין כָּל הָנֵי, דְּהָא לָאו בִּרְשׁוּתֵיהּ קַיְימֵי, אַף עַל גַּב דְּאִיהוּ עָבִיד, בִּרְשׁוּתָא אַחֲרָא עָבִיד. (ד"א ל"ג אבל אף על גב דאיהו עביד) כְּתִיב ׳וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא מִלְּפָנַי׳ (ויקרא כב, ג). מַאי מִלְּפָנַי. אֶלָּא דָּא עָלְמָא דְּאָתֵי, הַהוּא דְּכָל חַיִּין קַיְימִין תַּמָּן. דָּבָר אַחֵר, דָּא צִנּוֹרָא עִלָּאָה, נָהָר דְּלָא פַּסְקִין מֵימוֹי לְעָלְמִין. וְכֹלָּא חַד, וְדָא אִיהוּ דְּנָטִיל כָּל עִדּוּנִין דְּעָלְמָא דְּאָתֵי. וּמֵאִינּוּן עִדּוּנִין עִלָּאִין תִּשְׁתֵּצֵי, (האי נפש) מֵאֲתָר דְּהַהוּא נֹעַם יהו"ה תַּמָּן, וְדָא אִיהוּ מִלְּפָנַי.

תרגום

וּמַה שֶּׁהֵעִירוּ לִפְנֵי וְלֹא מִלְּפָנַי - לִפְנֵי אוֹתוֹ שֶׁעוֹמֵד לִפְנֵי, לְפָנָיו שֶׁל הקב"ה, וְשִׁמֵּשׁ לְפָנָיו. וְעַל כָּךְ לֹא אָמְרוּ שֶׁקָּשִׁים הַזִּוּוּגִים לַקָּדוֹשׁ - בָּרוּךְ - הוּא, וְכֵן קָשִׁים מְזוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם לַקָּדוֹשׁ - בָּרוּךְ-הוּא, אֶלָּא לִפְנֵי, וְלָזֶה קָשִׁים כָּל אֵלֶּה, שֶׁהֲרֵי לֹא בִרְשׁוּתָם הֵם עוֹמְדִים. אַף עַל גַּב שֶׁהוּא עוֹשֶׂה, (אֲבָל אַף עַל גַּב שֶׁהוּא עוֹשֶׂה) בְּרָשׁוּת אַחֶרֶת הוּא עוֹשֶׂה. כָּתוּב ׳וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא מִלְּפָנַי׳ (ויקרא כב, ג). מַה זֶּה מִלְּפָנַי? אֶלָּא זֶה הָעוֹלָם הַבָּא, הַהוּא שֶׁכָּל הַחַיִּים עוֹמְדִים שָׁם. דָּבָר אַחֵר, זֶה צִנּוֹר עֶלְיוֹן, נָהָר שֶׁאֵין מֵימָיו פּוֹסְקִים לְעוֹלָמִים, וְהַכֹּל אֶחָד. וְזֶהוּ שֶׁנּוֹטֵל אֶת כָּל הָעִדּוּנִים שֶׁל הָעוֹלָם הַבָּא, וּמֵאוֹתָם עִדּוּנִים עֶלְיוֹנִים תִּתְכַּלֶּה (הגפש הַזּוֹ), מִמָּקוֹם שֶׁשָּׁם אוֹתוֹ נֹעַם ה', וְזֶהוּ מִלְּפָנַי.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ומה דאתערו לפני, ולא (קנ"ג:) מלפני, לפני ההוא דקאים לפני, קמיה דקודשא בריך הוא, ושמש קמיה, ועל דא לא אמרו דקשין זווגין לקודשא בריך הוא. וכן קשין מזונותיו של אדם לקודשא בריך הוא, אלא לפני, ולהאי קשיין כל הני, דהא לאו ברשותיה קיימי, אף על גב דאיהו עביד, ברשותא אחרא עביד. (ד"א ל"ג אבל אף על גב דאיהו עביד) כתיב ׳ונכרתה הנפש ההיא מלפני׳ (ויקרא כב, ג). מאי מלפני. אלא דא עלמא דאתי, ההוא דכל חיין קיימין תמן. דבר אחר, דא צנורא עלאה, נהר דלא פסקין מימוי לעלמין. וכלא חד, ודא איהו דנטיל כל עדונין דעלמא דאתי. ומאינון עדונין עלאין תשתצי, (האי נפש) מאתר דההוא נעם יהו"ה תמן, ודא איהו מלפני.

התרגום: ומה שהעירו לפני ולא מלפני - לפני אותו שעומד לפני, לפניו של הקב"ה, ושמש לפניו. ועל כך לא אמרו שקשים הזווגים לקדוש - ברוך - הוא, וכן קשים מזונותיו של אדם לקדוש - ברוך-הוא, אלא לפני, ולזה קשים כל אלה, שהרי לא ברשותם הם עומדים. אף על גב שהוא עושה, (אבל אף על גב שהוא עושה) ברשות אחרת הוא עושה. כתוב ׳ונכרתה הנפש ההיא מלפני׳ (ויקרא כב, ג). מה זה מלפני? אלא זה העולם הבא, ההוא שכל החיים עומדים שם. דבר אחר, זה צנור עליון, נהר שאין מימיו פוסקים לעולמים, והכל אחד. וזהו שנוטל את כל העדונים של העולם הבא, ומאותם עדונים עליונים תתכלה (הגפש הזו), ממקום ששם אותו נעם ה', וזהו מלפני.

מן המפרשים

יהל אור: עד הכא שית ברכאן דכלה אתברכת מינייהו. כנ"ל ברזא דו"ק והן כסדר רק גבורה קודם לחסד כנ"ל והוא בסוד זהב וכסף בסוד המשכן כמש"ל דף קל"ח : (ח"ב קלח, ב) איהי תרומה ברזא דזהב דהא מתמן אתזנת בקדמיתא בגין דאיהי גבורה תתאה כו' עי"ש, וכן…

אור החמה: ד"א דא צרורא עילאה היינו נשמה בבינה רוח בת"ת נפש במ' והיינו נהר דלא פסקי מימוי ויוצא מעדן להשקות את הגן מ' וכלא חד דהיינו נמי הבינה אלא שנמשך עד המ' כנז'.

הסולם: ומה דאתערו לפני וכו': ומה שהעירו ש לפני למדנו, דהיינו קשים זווגים לפני הקב"ה וכו'. ולא מלפני הקב"ה. כי לפני פירושו, ההוא שעומד לפני הקב"ה ומשמש לפניו, דהיינו המלכות, המקבלת מהקב"ה, וע"כ לא אמרו, שקשים זווגים להקב"ה, וכן לא…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: