קשים הזווגים לפני הקב"ה כקריעת ים סוף
סוד מזונות מנוחת עדן וקרשי המשכן
קשים הזווגים לפני הקב"ה כקריעת ים סוף - ממית זה ונותן אשתו לזה בסודות נסתרים
כְּמוֹ כֵן קָשִׁים הַזִּוּוּגִים לִפְנֵי הקב"ה כִּקְרִיעַת יַם סוּף. מַה קְּרִיעַת יַם סוּף הָרַג אֶת אֵלֶּה בַּצַּד הַזֶּה, וְקִיֵּם אֶת אֵלֶּה בַּצַּד הַהוּא - אַף כָּאן בַּזִּוּוּגִים, כָּתוּב ׳מוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת, וְשָׁנִינוּ׳ (תהלים סח, ז) - בְּכִי וְשִׁירוֹת. מֵמִית אֶת זֶה, וְנוֹתֵן אֶת אִשְׁתּוֹ לְזֶה, וְלִפְעָמִים לָרָשָׁע מִזְדַּמֶּנֶת אִשָּׁה מְעֻלָּה. אֲבָל סוֹדוֹת נִסְתָּרִים הֵם בַּכֹּל, וְהַכֹּל הוּא בְּדִין. וּמַה שֶּׁהֵעִירוּ הַחֲבֵרִים בָּזֶה, וַדַּאי כָּךְ הוּא.
בלשון הזוהר
כְּגַוְונָא דָּא, קָשִׁין זִוּוּגִין קָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כִּקְרִיעַת יַם סוּף, מַה קְרִיעַת יַם סוּף קָטִיל לְאִלֵּין בְּהַאי סִטְרָא, וּמְקַיֵים לְאִלֵּין בְּהַאי סִטְרָא, אוּף הָכָא בְּזִוּוּגִין, כְּתִיב ׳מוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת׳ (תהילים סח, ז), וְתָנֵינָן בְּכִי וְשִׁירוֹת, מַיִּית הַאי, וְיָהִיב אִתְּתֵיהּ לְהַאי, וּלְזִמְנִין לַחַיָּיבָא מִזְדַּמְנָא לֵיהּ אִתְּתָא מָעַלְיָא. אֲבָל רָזִין סְתִימִין אִינּוּן בְּכֹלָּא וְכֹלָּא הוּא בְּדִינָא, וּמַה דְּאִתְעֲרוּ חַבְרַיָּיא בְּהָא, וַדַּאי הָכִי הוּא.
לפני ולא מלפני - לפני מי שעומד לפני הקב"ה ומשמש שם קשים הזווגים והמזונות
וּמַה שֶּׁהֵעִירוּ לִפְנֵי וְלֹא מִלְּפָנַי - לִפְנֵי אוֹתוֹ שֶׁעוֹמֵד לִפְנֵי, לְפָנָיו שֶׁל הקב"ה, וְשִׁמֵּשׁ לְפָנָיו. וְעַל כָּךְ לֹא אָמְרוּ שֶׁקָּשִׁים הַזִּוּוּגִים לַקָּדוֹשׁ - בָּרוּךְ - הוּא, וְכֵן קָשִׁים מְזוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם לַקָּדוֹשׁ - בָּרוּךְ-הוּא, אֶלָּא לִפְנֵי, וְלָזֶה קָשִׁים כָּל אֵלֶּה, שֶׁהֲרֵי לֹא בִרְשׁוּתָם הֵם עוֹמְדִים. אַף עַל גַּב שֶׁהוּא עוֹשֶׂה, (אֲבָל אַף עַל גַּב שֶׁהוּא עוֹשֶׂה) בְּרָשׁוּת אַחֶרֶת הוּא עוֹשֶׂה. וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא מִלְּפָנַי. כָּתוּב ׳וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא מִלְּפָנַי׳ (ויקרא כב, ג). מַה זֶּה מִלְּפָנַי? אֶלָּא זֶה הָעוֹלָם הַבָּא, הַהוּאאותו המקום שֶׁכָּל הַחַיִּים עוֹמְדִים שָׁם. דָּבָר אַחֵר,מהו מלפני זֶה צִנּוֹר עֶלְיוֹן, נָהָר שֶׁאֵין מֵימָיו פּוֹסְקִים לְעוֹלָמִים, וְהַכֹּל אֶחָד.ב' הפירושים בסוד ענינם אחד וְזֶהוּ שֶׁנּוֹטֵל אֶת כָּל הָעִדּוּנִים שֶׁל הָעוֹלָם הַבָּא, וּמֵאוֹתָם עִדּוּנִים עֶלְיוֹנִים תִּתְכַּלֶּה (הגפש הַזּוֹ), מִמָּקוֹם שֶׁשָּׁם אוֹתוֹ נֹעַם ה', וְזֶהוּ מִלְּפָנַי.שהכילוי ייעשה ע"י עצם אותם עדונים עליונים שאינה יכולה להכילם וזה לשון מ-לפני מעצם אותם עידונים
בלשון הזוהר
וּמַה דְּאִתְעֲרוּ לִפְנֵי, וְלא מִלְּפָנַי, לִפְנֵי הַהוּא דְּקָאִים לִפְנֵי, קָמֵיהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְשִׁמֵּשׁ קַמֵּיהּ, וְעַל דָּא לָא אָמְרוּ דְּקָשִׁין זִוּוּגִין לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וְכֵן קָשִׁין מְזוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אֶלָּא לִפְנֵי, וּלְהַאי קַשְׁיָין כָּל הָנֵי, דְּהָא לָאו בִּרְשׁוּתֵיהּ קַיְימֵי, אַף עַל גַּב דְּאִיהוּ עָבִיד, בִּרְשׁוּתָא אַחֲרָא עָבִיד. (ד"א ל"ג אבל אף על גב דאיהו עביד) כְּתִיב ׳וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא מִלְּפָנַי׳ (ויקרא כב, ג). מַאי מִלְּפָנַי. אֶלָּא דָּא עָלְמָא דְּאָתֵי, הַהוּא דְּכָל חַיִּין קַיְימִין תַּמָּן. דָּבָר אַחֵר, דָּא צִנּוֹרָא עִלָּאָה, נָהָר דְּלָא פַּסְקִין מֵימוֹי לְעָלְמִין. וְכֹלָּא חַד, וְדָא אִיהוּ דְּנָטִיל כָּל עִדּוּנִין דְּעָלְמָא דְּאָתֵי. וּמֵאִינּוּן עִדּוּנִין עִלָּאִין תִּשְׁתֵּצֵי, (האי נפש) מֵאֲתָר דְּהַהוּא נֹעַם יהו"ה תַּמָּן, וְדָא אִיהוּ מִלְּפָנַי.
ויקם יונה לברח תרשישה מלפני ה' ברח מארץ ישראל כי השכינה לא שורה בחוץ
וְאִם תֹּאמַר, אִם כָּךְ, הֲרֵי כָּתוּב (יונה א) ׳וַיָּקָם יוֹנָה לִבְרֹחַ תַּרְשִׁישָׁה מִלִּפְנֵי ה (יונה א, ג)'׳. ׳כִּי יָדְעוּ הָאֲנָשִׁים כִּי מִלִּפְנֵי ה' הוּא ברֵחַ (יונה א, י)׳ - וְשָׁנִינוּ, מָה הַטַּעַם הָלַךְ יוֹנָה וּבָרַח? וְכִי מִי יָכוֹל לִבְרֹחַ מִלִּפְנֵי הקב"ה?! אֶלָּא הָיָה הוֹלֵךְ וּבוֹרֵחַ לָצֵאת מֵהָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁהֲרֵי הַשְּׁכִינָה אֵינָהּ שׁוֹרָה מִחוּץ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּמִשּׁוּם שֶׁלֹּא תִשְׁרֶה עָלָיו הַשְּׁכִינָה, הָיָה בוֹרֵחַ מֵאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ, שֶׁהֲרֵי הַשְׁכִינָה שׁוֹרָה שָׁם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קכח) ׳אֶשְׁתְּךְ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךְ (תהלים קכח, ג)׳ - גֶּפֶן פֹּרִיָּה - זוֹ שְׁכִינָה. מַה שְּׁכִינָה הָיְתָה נִסְתֶּרֶת בְּתוֹךְ בֵּית קָדְשֵׁי הַקְּדָשִׁים, אַף כָּךְ אִשָּׁה צְנוּעָה לֹא יוֹצֵאת מִשַּׁעַר בֵּיתָהּ הַחוּצָה. וּמִשּׁוּם כָּךְ הָיָה בּוֹרֵחַ יוֹנָה מִחוּץ לָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה, וַהֲרֵי כָּאן כָּתוּב מִלִּפְנֵי, וְלֹא כָתוּב לִפְנֵי.
בלשון הזוהר
וְאִי תֵּימָא, אִי הָכִי, הָא כְּתִיב, (יונה א ג) ׳וַיָּקָם יוֹנָה לִבְרוֹחַ תַּרְשִׁישָׁה מִלִּפְנִי׳ יהו"ה ׳כִּי יָדְעוּ הָאֲנָשִׁים כִּי מִלִּפְנֵי׳ יהו"׳ה הוּא בּוֹרֵחַ׳, וְתָנֵינָן מַאי טַעְמָא אָזַל יוֹנָה וּבָרַח, וְכִי מַאן יֵיכוּל לְמִבְרַח מִקָּמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אֶלָּא הֲוָה אָזִיל וּבָרַח לְנָפְקָא מֵאַרְעָא קַדִּישָׁא, דְּהָא שְׁכִינְתָּא לָא שַׁרְיָא לְבַר מֵאַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל, וּבְגִין דְּלָא תִּשְׁרֵי עֲלוֹי שְׁכִינְתָּא, הֲוָה בְּרַח בְּאַרְעָא קַדִּישָׁא, דְּהָא שְׁכִינְתָּא אִיהִי שַׁרְיָא תַּמָּן, כְּמָה דְּאַתְּ אָמֵר (תהילים קכח ג) ׳אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פּוֹרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ׳. גֶּפֶן פּוֹרִיָּה דָּא שְׁכִינְתָּא, מַה שְׁכִינְתָּא הֲוָה סְתִימָא לְגוֹ בְּבֵית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, אוּף הָכִי אִתְּתָא צְנִיעָא, לָא נָפְקָא מִתַּרְעָא דְּבֵיתָה לְבַר. וּבְגִינִי כַּךְ הֲוָה בְּרַח יוֹנָה לְבַר מֵאַרְעָא קַדִּישָׁא, וְהָא הָכָא כְּתִיב מִלִּפְנֵי, וְלָא כְּתִיב לִפְנֵי.
מלפני ולא לפני כי רוח נבואה באה מלפני ולא מתוך השכינה עצמה
אֶלָּא וַדַּאי כָּךְ הוּא - מִלִּפְנֵי, שֶׁהֲרֵי רוּחַ נְבוּאָה לֹא בָאָה מִתּוֹךְ שְׁכִינָה אֶלָּא מִלִּפְנֵי. אוֹתָן שְׁתֵּי דַרְגּוֹת הַנְּבִיאִים שֶׁשּׁוֹרִים עַל הַשְּׁכִינָה, וּמֵאוֹתוֹ מָקוֹם פַּחַד לִהְיוֹת שָׁם בָּאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה, וְעַל זֶה מִלִּפְנֵי. ׳כִּי מִלִּפְנֵי ה (יונה א, י)' - הוּא ברֵחַ׳ - וְלֹא לִפְנֵי ה', שֶׁהֲרֵי הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁנְּבוּאָה לֹא הָיְתָה בָאָה אֶלָּא מִלִּפְנֵי.
בלשון הזוהר
אֶלָּא וַדַּאי הָכִי הוּא, מִלִּפְנֵי, דְּהָא רוּחַ נְבוּאָה לָא אַתְיָא מִגּוֹ שְׁכִינְתָּא, אֶלָּא מִלִּפְנֵי. אִינּוּן תְּרֵין דַּרְגִּין דִּנְבִיאִים, דְּקָא שַׁרְיָין עַל שְׁכִינְתָּא, וּמֵהַהוּא אֲתָר דָּחִיל לְמֶהוֵי תַּמָּן בְּאַרְעָא קַדִּישָׁא, וְעַל דָּא מִלִּפְנֵי. ׳כִּי מִלִּפְנִי יהו"ה הוּא בּוֹרֵחַ׳, וְלָא לִפְנִי יהו"ה, דְּהָא הֲוָה יָדַע דִּנְבוּאָה לָא הֲוָה אָתֵי אֶלָּא מִלִּפְנֵי.
קשים זוגים ומזונות לפני הקב"ה ולכן דוד תלה מזונותיו למעלה שלא פוסקים
וּמִשּׁוּם כָּךְ קָשִׁים זִוּוּגִים, קָשִׁים מְזוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם לִפְנֵי הקב"ה, וְלָכֵן דָּוִד הַמֶּלֶךְ תָּלָה מְזוֹנוֹתָיו לְמַעְלָה, מִשּׁוּם שֶׁלְּמַעְלָה לֹא פוֹסֵק לְעוֹלָמִים. אֲבָל כָּאן פּוֹסֵק, שֶׁהֲרֵי לֹא תְלוּיִים בּוֹ מְזוֹנוֹת. לְמַעְלָה הֵם. וְעַל זֶה כָּתוּב ׳ה' רֹעִי לֹא אֶחְסָר׳ (תהלים כג, א) - לֹא יִפְסְקוּ מְזוֹנוֹת מִמֶּנִּי לְעוֹלָמִים, מִשּׁוּם שֶׁאוֹתוֹ נָהָר שֶׁשּׁוֹפֵעַ וְיוֹצֵא מֵעֵדֶן לֹא פוֹסֵק לְעוֹלָמִים, וּמִשּׁוּם זֶה קוֹדֶמֶת שְׁכִינָה עַל זֶה.
בלשון הזוהר
וּבְגִינֵי כַּךְ קָשִׁין זִוּוּגִין, קָשִׁין מְזוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם לִפְנִי הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְעַל דָּא דָּוִד מַלְכָּא תָּלֵי מְזוֹנוֹתָיו לְעֵילָּא, בְּגִין דִּלְעֵילָּא לָא פָּסִיק לְעָלְמִין. אֲבָל הָכָא פָּסִיק, דְּהָא לָא תַּלְיֵין בֵּיהּ מְזוֹנוֹת. לְעֵילָּא אִינּוּן. וְעַל דָּא כְּתִיב, ׳יהו"ה רֹעִי לָא אֶחְסָר׳ (תהילים כג, א), לָא יִפְסְקוּן מְזוֹנוֹת מִנִּי לְעָלְמִין, בְּגִין דְּהַהוּא נָהָר דְּנָגִיד וְנָפִיק מֵעֵדֶן לָא פָּסִיק לְעָלְמִין, וּבְגִין דָּא קַדְמָא שְׁכִינְתָּא עַל דָּא.
כשאותו מקום מקבל מזונות מלמעלה כל המקדשים מתעדנים ומעלים כנפים
בֹּא וּרְאֵה, בְּשָׁעָה שֶׁאוֹתוֹ מָקוֹם מְקַבֵּל מְזוֹנוֹת מִלְמַעְלָה, כָּל הַמְקַדְּשִׁים אֶת רִבּוֹנָם, כֻּלָּם מִתְעַדְּנִים וּמִתְעוֹרְרִים וּמַעֲלִים כְּנָפַיִם כְּשֶׁבָּאָה שְׁכִינָה עִם אוֹתוֹ מָזוֹן, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִסְתַּכְּלוּ בָהּ. וְאוֹתָן שָׁלֹשׁ מַחֲנוֹת בַּעֲלִיָּה אַחַת קוֹרְאִים וְאוֹמְרִים קָדוֹשׁ. אֵלֶּה קוֹרְאִים לְמַחֲנֶה שֵׁנִי, וּמַעֲלִים כְּנָפַיִם אֵלֶּה הָרִאשׁוֹנִים וְאֵלֶּה הַשְּׁנִיִּים, וְאוֹמְרִים הַשְּׁנִיִּים הַלָּלוּ קָדוֹשׁ. אֵלֶּה קוֹרְאִים לְמַחֲנֶה שְׁלִישִׁי וּמַעֲלִים כְּנָפַיִם שְׁלֹשׁ הַמַּחֲנוֹת כְּאֶחָד, וְכֻלָּם אוֹמְרִים: ׳קָדוֹשׁ ה' צְבָאוֹת מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ׳ (ישעיה ו, ג) - וְעַל זֶה כֻּלָּם מְשֻׁלָּבִים זֶה בָּזֶה, אֵלֶּה נִכְנָסִים לְתוֹךְ אֵלֶּה, וְאֵלֶּה נִכְנָסִים לְתוֹךְ אֵלֶּה, מְשֻׁלָּבִים זֶה בָּזֶה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳מְשֻׁלָּבת אִשָּׁה אֶל אֲחֹתָהּ כֵּן תַּעֲשֶׂה לְכֹל קַרְשֵׁי הַמִּשְׁכָּן׳. הַקְּרָשִׁים עוֹמְדִים תָּמִיד בְּקִיּוּמָם וְלֹא מִתְכּוֹפְפִים, כְּמוֹ שֶׁהֵם עוֹמְדִים, שֶׁלֹּא מִתְכּוֹפְפִים, שֶׁאֵין לָהֶם כְּרָעַיִם, וְעוֹמְדִים תָּמִיד בְּלִי יְשִׁיבָה, וְעַל זֶה כָּתוּב בַּקְּרָשִׁים, עֹמְדִים.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, בְּשַׁעֲתָא דְּהַאי אֲתָר מְקַבְּלָא מְזוֹנָא מִלְּעֵילָּא, כֻּלְּהוּ דִּמְקַדְּשֵׁי לְמָארֵיהוֹן, כֻּלְּהוּ מִתְעַדְּנִין, וּמִתְעָרִין, וְסַלְּקִין גַּדְפִין, כַּד אַתְיָא שְׁכִינְתָּא בְּהַהוּא מְזוֹנָא, בְּגִין דְּלָא יִסְתַּכְּלוּן בָּהּ. וְאִינּוּן תְּלַת מַשִּׁרְיָין בִּסְלִיקוּ חַד, קָרָאן וְאַמְרֵי (ישעיה ו) קָדוֹשׁ. קָרָאן אִלֵּין לְּמַשִׁרְיָיתָא תִּנְיָינָא, וְסַלְּקִין גַּדְפִּין אִלֵּין קַדְמָאֵי, וְאִלֵּין תִּנְיָּינֵי, וְאָמְרִין אִלֵּין תִּנְיָּינִי קָדוֹשׁ. קָרָאן אִלֵּין לְּמַשִׁרְיָּיתָא תְּלִיתָאָה, וְסַלְּקִין גַּדְפִּין תְּלַת מַשִּׁרְיָין כַּחֲדָא, וְכֻלְּהוּ אַמְרֵי קָדוֹשׁ יהו"׳ה צְבָאוֹת מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ׳. וְעַל דָּא כֻּלְּהוּ מְשֻׁלָּבָן דָּא בְּדָא, אִלֵּין עָאלִין לְגוֹ אִלֵּין, וְאִלֵּין עָאלִין לְגוֹ אִלֵּין, מְשֻׁלָּבָן דָּא בְּדָא, כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר ׳מְשׁוּלָּבוֹת אִשָּׁה אֶל אֲחוֹתָהּ כֵּן תַּעֲשֶׂה לְכָל קַרְשֵׁי הַמִּשְׁכָּן׳. קְרָשִׁים קַיְימֵי תָּדִיר בְּקִיּוּמַיְיהוּ, וְלָא מִתְכַּפְפֵי, כְּגַוְונָא דְּאִינּוּן עוֹמְדִים, דְּלָא מִתְכַּפְפֵי דְּלֵית לוֹן קְפִיצֵי, וְקַיְימֵי תָּדִיר בְּלָא יְשִׁיבָה, וְעַל דָּא כְּתִיב בַּקְרָשִׁים עוֹמְדִים.
שתי ידות לקרש האחד - כל אחד כלול משלו ומחברו ומשלבים זה עם זה
מַה כָּתוּב? ׳שְׁתֵּי יָדוֹת לַקֶּרֶשׁ הָאֶחָד׳ (שמות כו, יז) - אַף כָּךְ בִּשְׁנֵי גְוָנִים הֵם כְּלוּלִים כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶם, אוֹתוֹ שֶׁלּוֹ וְשֶׁל חֲבֵרוֹ, וַחֲבֵרוֹ אַף כָּךְ יֵשׁ בּוֹ, וְעַל זֶה מְשֻׁלָּבִים זֶה עִם זֶה. (זֶה נוֹטֵל שֶׁלּוֹ וְשֶׁל חֲבֵרוֹ, וְזֶה נוֹטֵל שֶׁלּוֹ וְשֶׁל חֲבֵרוֹ).
בלשון הזוהר
מָה כְּתִיב, ׳שְׁתֵּי יָדוֹת לַקֶּרֶשׁ הָאֶחָד׳ (שמות כו, יז), אוּף הָכִי, בִּתְרֵי גְּוָונֵי אִינּוּן כְּלִילָן כֹל חַד וְחַד מִנַּיְיהוּ, הַהוּא דִּילֵיהּ וּדְחַבְרֵיהּ, וְחַבְרֵיהּ אוּף הָכִי בֵּיהּ, וְעַל דָּא מְשֻׁלָּבָן דָּא עִם דָּא. (דא נטיל דיליה ודחבריה, ודא נטיל דיליה ודחבריה).
כי טוב סחרה מסחר כסף - זה מלמד לזה ונעשו משלבים זה עם זה כקרשים
כְּדֻגְמַת זֶה כָּתוּב בַּתּוֹרָה, ׳כִּי טוֹב סַחְרָהּ מִסְּחַר כָּסֶף וּמֵחָרוּץ תְּבוּאָתָהּ׳ (משלי ג, יד) - זֶה מְלַמֵּד לְזֶה, וְזֶה מְלַמֵּד לְזֶה. נַעֲשׂוּ מְשֻׁלָּבִים זֶה עִם זֶה. זֶה נוֹטֵל שֶׁלּוֹ וְשֶׁל חֲבֵרוֹ, וְזֶה נוֹטֵל שֶׁלּוֹ וְשֶׁל חֲבֵרוֹ, וּמְשֻׁלָּבִים זֶה בָּזֶה.
בלשון הזוהר
כְּגַוְונָא דָּא כְּתִיב בְּאוֹרַיְיתָא, ׳כִּי טוֹב סַחְרָהּ מִסְּחַר כָּסֶף וּמֵחָרוּץ תְּבוּאָתָהּ׳ (משלי ג, יד), דָּא אוֹלִיף לְדָא, וְדָא אוֹלִיף לְדָא, אִתְעֲבָדוּ מְשֻׁלָּבָן דָּא עִם דָּא. דָּא נָטִיל דִּילֵיהּ וּדְחַבְרֵיהּ, וְדָא נָטִיל דִּילֵיהּ וּדְחַבְרֵיהּ, וּמְשֻׁלָּבָן דָּא בְּדָא.
בנאות דשא ירביצני - המקורות העליונים שכל המזון בא מהם נקראים נאות יעקב
כָּתוּב, ׳בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי׳ (תהלים כג, ב) - נְאוֹת דֶּשֶׁא - אֵלֶּה הֵם הַמְּקוֹרוֹת הָעֶלְיוֹנִים שֶׁכָּל הַמָּזוֹן וְהַהַסְפָּקָה בָּאִים מֵהֶם. הַנָּאוֹת הַלָּלוּ נִקְרָאִים נְאוֹת יַעֲקֹב, נְאוֹת דֶּשֶׁא, מִשּׁוּם שֶׁיֵּשׁ נָאוֹת בַּחוּץ שֶׁנִּקְרָאִים נְאוֹת מִדְבָּר, וְעַל זֶה בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא. וְאִם תֹּאמַר, הֲרֵי כָּתוּב תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא, שֶׁהֲרֵי הוּא לְמַטָּה? אֶלָּא דֶּשֶׁא מֵאוֹתָן נָאוֹת בָּא, שֶׁנּוֹלָד וְצוֹמֵחַ מֵהֶם, וְעַל זֶה ׳בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי׳.
בלשון הזוהר
כְּתִיב ׳בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנוּחוֹת יְנַהֲלֵנִי׳ (תהלים כג, ב). נְאוֹת דֶּשֶׁא, אִלֵּין אִינּוּן מְקוֹרִין עִלָּאִין, דְּכָל מְזוֹנָא וְסִפּוּקָא אַתְיָא מִנַּיְיהוּ. נְאוֹת אִלֵּין אִקְרוּן ׳נְאוֹת יַעֲקֹב׳ (איכה ב, ב). נְאוֹת דֶּשֶׁא, בְּגִין דְּאִית נְאוֹת לְבַר דְּאִקְרוּן ׳נְאוֹת מִדְבָּר, וְעַל דָּא בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא׳ (יואל ב, כב). וְאִי תֵּימָא הָא כְּתִיב תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא, דְּהָא אִיהוּ לְתַתָּא. אֶלָּא דֶּשֶׁא מֵאִינּוּן נְאוֹת אַתְיָא דְּאִתְיְילִיד וְאַצְמַח מִנַּיְיהוּ, וְעַל דָּא ׳בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי׳.
על מי מנוחות ינהלני - מים שופעים מעדן ובהם עתידים הצדיקים לנוח לעולם הבא
׳עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי׳ (תהלים כג, ב) - אֵלּוּ הַמַּיִם שֶׁל מְנוּחָה, שֶׁשּׁוֹפְעִים מֵאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁשּׁוֹפֵעַ וְיוֹצֵא מֵעֵדֶן, וְאוֹתָם הַמַּיִם נִקְרָאִים ׳מֵי מְנֻחוֹת׳. ׳נַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב׳ - זוֹהִי נֶפֶשׁ דָּוִד, וְלֹא רָצָה דָוִד לְתַקֵּן אֶלָּא אֶת אוֹתָהּ הַדַּרְגָּה שֶׁלּוֹ כָּרָאוּי. בְּמֵי הַמְּנוּחוֹת הַלָּלוּ עֲתִידִים הַצַּדִּיקִים לָנוּחַ לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁכָּתוּב ׳וְנָחֲךְ ה' תָּמִיד וְגוֹ'׳ (ישעיה נח, יא).
בלשון הזוהר
׳עַל מֵי מְנוּחוֹת יְנַהֲלֵנִי׳ (תהלים כג, ב) - אִלֵּין מַיִין דְּנַיְיחָא, דְּקָא נַגְדִּין מֵהַהוּא אֲתָר דְּנָגִיד וְנָפִיק מֵעֵדֶן, וְאִינּוּן מַיִין אִקְרוּן ׳מֵי מְנוּחוֹת׳. ׳נַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב׳ דָּא הוּא נֶפֶשׁ דָּוִד, וְלָא בָּעָא דָּוִד לְאַתְקְנָא אֶלָּא לְהַהוּא דַּרְגָּא דִּילֵיהּ כְּדְקָא יֵאוֹת. בְּאִלֵּין ׳מֵי מְנוּחוֹת׳, זְמִינִין צַדִּיקַיָּא לְנַיְיחָא לְעָלְמָא דְּאָתֵי, דִּכְתִּיב, ׳וְנָחֲךָ יהו"ה תָּמִיד וְגוֹ'׳ (ישעיה נח, יא).
ועשית קרסי נחשת חמשים
סוד שבעת חלונות הרקיע וכוכביהם
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.