ממלכת הזוהר › זוהר › תרומה › מאמר 74: כי נר מצוה ותורה אור - הילד המפליא בילדותו ברבי יוסי ורבי אבא › פיסקה 10 (קסו ע"ב)

צעיר אני לימים - הקטנתי עצמי לגבי בעלי ימים כי אמרתי ימים ידברו ורב שנים

תרומה · כי נר מצוה ותורה אור - הילד המפליא בילדותו ברבי יוסי ורבי אבא · מאמר 74 · פיסקה 10 · דף קסו ע"ב

לשון הזוהר

וְעַל דָּא אָמַר ׳צָעִיר אֲנִי לְיָמִים׳. לְיָמִים, מִיָמִים מִבָּעֵי לֵיהּ, מַאי לְיָמִים. אֶלָּא אָמַר צָעִיר אֲנִי, וְאַזְעִירְנָא גַּרְמָי לְיָמִים, לְגַבֵּי בַּר נָשׁ דְּאִית לֵיהּ יוֹמִין סַגִּיאִין. מַאי טַעְמָא. בְּגִין דְּאָמַרְתִּי דְּיָמִים יְדַבֵּרוּ, וְעַל דָּא צָעִיר אֲנִי, וְאַזְעִירְנָא גַּרְמֵי לְגַבֵּי יָמִים. וְאַתֶּם יְשִׁישִׁים, חֲמֵינָא לְכוּ ׳יְשִׁישִׁים. עַל כֵּן זָחַלְתִּי וָאִירָא מֵחַוֹת דֵּעִי אֶתְכֶם׳. אוּף אֲנָא, ׳אָמַרְתִּי יָמִים יְדַבֵּרוּ וְרַב שָׁנִים יוֹדִיעוּ חָכְמָה׳. וַדַּאי. ׳אָכֵן רוּחַ הִיא בֶאֱנוֹשׁ וְנִשְׁמַת שַׁדַּי תְּבִינֵם׳. וְעַל דָּא בְּגִין דַּאֲנָא רַבְיָא, שַׁוֵינָא בִּרְעוּתִי דְּלָא לְמַלְּלָא עַד תְּרֵין יַרְחִין, וְעַד יוֹמָא דָּא אִשְׁתְּלִימוּ. וְהַשְׁתָּא דְּאַתּוּן הָכָא, אִית לְמִפְתַּח בְּאוֹרַיְיתָא קָמַיְיכוּ.

תרגום

וְעַל זֶה אָמַר ׳צָעִיר אֲנִי לְיָמִים׳ (איוב לב, ו) - לְיָמִים, מִיָּמִים הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת! מַה זֶּה לְיָמִים? אֶלָּא אָמַר, צָעִיר אֲנִי וְהִקְטַנְתִּי עַצְמִי לְיָמִים, לְגַבֵּי אָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ יָמִים רַבִּים. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁאָמַרְתִּי שֶׁיָּמִים יְדַבֵּרוּ, וְעַל זֶה אֲנִי צָעִיר וְהִקְטַנְתִּי אֶת עַצְמִי אֶל יָמִים. וְאַתֶּם יְשִׁישִׁים, רָאִיתִי אֶתְכֶם ׳יְשִׁישִׁים עַל כֵּן זָחַלְתִּי וָאִירָא׳ - ׳וָאִירָא מֵחַוֹּת דֵּעִי אֶתְכֶם׳ - אַף אֲנִי ׳אָמַרְתִּי יָמִים יְדַבֵּרוּ וְרֹב שָׁנִים יֹדִיעוּ חָכְמָה׳ (איוב לב, ז) - וַדַּאי. ׳אָכֵן רוּחַ הִיא בֶאֱנוֹשׁ וְנִשְׁמַת שַׁדַּי תְּבִינֵם׳ (איוב לב, ח) - וְלָכֵן מִשּׁוּם שֶׁאֲנִי יֶלֶד, שַׂמְתִּי בִרְצוֹנִי שֶׁלֹּא לְדַבֵּר עַד שְׁנֵי חֳדָשִׁים, וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה הֵם נִשְׁלְמוּ. וְעַכְשָׁו שֶׁאַתֶּם כָּאן, יֵשׁ לִפְתֹּחַ בַּתּוֹרָה לִפְנֵיכֶם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ועל דא אמר ׳צעיר אני לימים׳. לימים, מימים מבעי ליה, מאי לימים. אלא אמר צעיר אני, ואזעירנא גרמי לימים, לגבי בר נש דאית ליה יומין סגיאין. מאי טעמא. בגין דאמרתי דימים ידברו, ועל דא צעיר אני, ואזעירנא גרמי לגבי ימים. ואתם ישישים, חמינא לכו ׳ישישים. על כן זחלתי ואירא מחות דעי אתכם׳. אוף אנא, ׳אמרתי ימים ידברו ורב שנים יודיעו חכמה׳. ודאי. ׳אכן רוח היא באנוש ונשמת שדי תבינם׳. ועל דא בגין דאנא רביא, שוינא ברעותי דלא למללא עד תרין ירחין, ועד יומא דא אשתלימו. והשתא דאתון הכא, אית למפתח באורייתא קמייכו.

התרגום: ועל זה אמר ׳צעיר אני לימים׳ (איוב לב, ו) - לימים, מימים היה צריך להיות! מה זה לימים? אלא אמר, צעיר אני והקטנתי עצמי לימים, לגבי אדם שיש לו ימים רבים. מה הטעם? משום שאמרתי שימים ידברו, ועל זה אני צעיר והקטנתי את עצמי אל ימים. ואתם ישישים, ראיתי אתכם ׳ישישים על כן זחלתי ואירא׳ - ׳ואירא מחות דעי אתכם׳ - אף אני ׳אמרתי ימים ידברו ורב שנים ידיעו חכמה׳ (איוב לב, ז) - ודאי. ׳אכן רוח היא באנוש ונשמת שדי תבינם׳ (איוב לב, ח) - ולכן משום שאני ילד, שמתי ברצוני שלא לדבר עד שני חדשים, ועד היום הזה הם נשלמו. ועכשו שאתם כאן, יש לפתח בתורה לפניכם.

מן המפרשים

הסולם: ועל דא אמר וגו': ועל כן אמר, צעיר אני לימים. שואל, אומר לימים, מימים היה צריך לומר, מהו לימים. אלא אמר, צעיר אני דהיינו שמיעטתי את עצמי, לימים לפני אדם שיש לו ימים רבים. מהו הטעם. משום שאמרתי ימים ידברו, ועל כן צעיר אני,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: