כי נר מצוה ותורה אור
הילד המפליא בילדותו ברבי יוסי ורבי אבא
כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר - הַמִּשְׁתַּדֵּל בְּמִצְוֹת מִסְתַּדֵּר לוֹ נֵר לְכָל מִצְוָה לְהָאִיר בָּעוֹלָם
פָּתַח רַבִּי יוֹסֵי וְאָמַר, ׳כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר וְדֶרֶךְ חַיִּים תּוֹכְחוֹת מוּסָר׳ (משלי ו, כג) - ׳כִּי נֵר מִצְוָה׳ - כָּל מִי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל בָּעוֹלָם הַזֶּה בְּאוֹתָן מִצְווֹת הַתּוֹרָה, מִסְתַּדֵּר ׳לְפָנָיו בְּכָל׳ מִצְוָה וּמִצְוָה נֵר אֶחָד לְהָאִיר לוֹ בְּאוֹתוֹ הָעוֹלָם. ׳וְתוֹרָה אוֹר׳ - מִי שֶׁמִּתְעַסֵּק בַּתּוֹרָה, זוֹכֶה לְאוֹתוֹ אוֹר עֶלְיוֹן שֶׁנִּדְלָק מִמֶּנּוּ הַנֵּר, שֶׁהֲרֵי נֵר בְּלִי אוֹר אֵינוֹ כְלוּם. אוֹר בְּלִי נֵר אַף כָּךְ לֹא יָכוֹל לְהָאִיר. נִמְצָא שֶׁכֻּלָּם צְרִיכִים זֶה אֶת זֶה. צָרִיךְ מַעֲשֶׂה לְתַקֵּן הַנֵּר, וְצָרִיךְ לִלְמֹד תּוֹרָה לְהָאִיר הַנֵּר. אַשְׁרֵי מִי שֵׁמִּתְעַסֵּק בָּהּ בָּאוֹר וּבְנֵר.
בלשון הזוהר
פָּתַח רַבִּי יוֹסִי וְאָמַר, ׳כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר וְדֶרֶךְ חַיִּים תּוֹכְחוֹת מוּסָר׳ (משלי ו, כג). ׳כִּי נִר מִצְוָה׳ - כָּל מַאן דְּאִשְׁתָּדַּל בְּהַאי עָלְמָא, בְּאִינּוּן פִּקּוּדִין דְּאוֹרַיְיתָא, אִתְסָדַר קָמֵיהּ בְּכָל פִּקּוּדָא וּפִקּוּדָא חַד שַׁרְגָּא, לְאַנְהָרָא לֵיהּ בְּהַהוּא עָלְמָא. ׳וְתוֹרָה אוֹר׳, מַאן דְּאִתְעַסָּק בְּאוֹרַיְיתָא, זָכֵי לְהַהוּא נְהוֹרָא עִלָּאָה, דְּאַדְלִיקַת שַׁרְגָּא מִנֵּיהּ, דְּהָא שַׁרְגָּא בְּלָא נְהוֹרָא לָא כְּלוּם. נְהוֹרָא בְּלָא שַׁרְגָּא, אוּף הָכִי לָא יָכִיל לְאַנְהָרָא. אִשְׁתְּכַח דְּכֹלָּא דָּא לְדָא אִצְטְרִיךְ. אִצְטְרִיךְ עוֹבָדָא לְאַתְקְנָא שַׁרְגָּא. וְאִצְטְרִיךְ לְמִלְעֵי בְּאוֹרַיְיתָא, לְאַנְהָרָא שַׁרְגָּא. זַכָּאָה אִיהוּ מַאן דְּאִתְעַסָּק בָּהּ בִּנְהוֹרָא וּבְשַׁרְגָּא.
ודרך חיים תוכחות מוסר - דרך חיים להכנס לעולם הבא באותן תוכחות שמקבל אדם
׳וְדֶרֶךָ חַיִּים תּוֹכְחוֹת מוּסָר׳ (משלי ו, כג) - דֶּרֶךְ חַיִּים לְהִכָּנֵס בָּהּ לָעוֹלָם הַבָּא, אוֹתָן תּוֹכָחוֹת שֶׁמְּקַבֵּל אָדָם לְהָסִיר אֶת עַצְמוֹ מִדֶּרֶךְ רָעָה וְלָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ טוֹבָה. עוֹד וְדֶרֶךְ חַיִּים - אוֹתָן תּוֹכְחוֹת מוּסָר, שֶׁמֵּבִיא הקב"ה עַל הָאָדָם לְטַהֲרוֹ מֵחֲטָאָיו בְּאוֹתָן תּוֹכָחוֹת. אַשְׁרֵי מִי שֶׁמְּקַבֵּל אוֹתָן בִּרְצוֹן הַלֵּב.
בלשון הזוהר
׳וְדֶרֶךָ חַיִּים תּוֹכְחוֹת מוּסָר׳ (משלי ו, כג) - אֹרַח חַיִּים לְאָעָלָא בֵּיהּ לְעָלְמָא דְּאָתֵי, אִינּוּן תּוֹכָחוֹת, דִּמְקַבֵּל בַּר נָשׁ לְאַעֲדָאָה גַּרְמֵיהּ מֵאֹרַח בִּישׁ, וּלְמֵיהַךְ בְּאָרְחָא טָבָא. תּוּ ׳וְדֶרֶךְ חַיִּים׳, אִינּוּן ׳תּוֹכְחוֹת מוּסָר׳, דְּאַיְיתֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָלֵיהּ דְּבַר נָשׁ, לְדַכְּאָה לֵיהּ מֵחוֹבוֹי בְּאִינּוּן תּוֹכָחוֹת. זַכָּאָה אִיהוּ מַאן דְּקַבִּיל לְהוּ בִּרְעוּ דְּלִבָּא.
נר מצוה זה נר המנורה של דוד תורה שבעל פה שלא מאירה אלא מתוך תורה שבכתב
דָּבָר אַחֵר כִּי נֵר מִצְוָה - (תִּקּוּן הגר) זֶה נֵר הַמְּנוֹרָה שֶׁל דָּוִד, שֶׁהוּא נֵר מִצְוָה תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, שֶׁצְּרִיכָה לְהִתְתַּקֵּן תָּמִיד, וְאֵינָהּ מְאִירָה אֶלָּא מִתּוֹךְ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, שֶׁהֲרֵי אֵין לַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה אוֹר אֶלָּא מִתּוֹךְ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, שֶׁהִיא הָאוֹר לְהָאִיר.
בלשון הזוהר
דָּבָר אַחֵר ׳כִּי נֵר מִצְוָה׳ (משלי ו, כג), (תקונא דשרגא) דָּא שַׁרְגָּא בּוּצִינָא דְּדָוִד, דְּאִיהוּ ׳נִר מִצְוָה׳ אוֹרַיְיתָא דִּבְעַל פֶּה, דְּאִצְטְרִיךְ לְאִתְתָּקְנָא תָּדִיר, וְאִיהִי לָא נַהֲרָא אֶלָּא מִגּוֹ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, דְּהָא אוֹרַיְיתָא דִּבְעַל פֶּה לֵית לָהּ נְהִירוּ, אֶלָּא מִגּוֹ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, דְּאִיהִי אוֹר לְאַנְהָרָא.
הסתכל רבי יוסי בבת המארח - נר מצוה זה נר שבת שנשים זוכות בה והגברים בתורה
הִסְתַּכֵּל לַאֲחוֹרָיו וְרָאָה אֶת בַּת הַמְאָרֵחַ עוֹמֶדֶת מֵאַחֲרֵיהֶם. אָמַר, ׳כִּי נֵר מִצְוָה׳ (משלי ו, כג), מַה זֶּה נֵר? זֶה הַנֵּר שֶׁהִיא מִצְוָה שֶׁנָּשִׁים זוֹכוֹת בָּהּ, וְהִיא נֵר שַׁבָּת. שֶׁאַף עַל גַּב שֶׁנָּשִׁים לֹא זוֹכוֹת בַּתּוֹרָה, הֲרֵי הַגְּבָרִים זוֹכִים בַּתּוֹרָה וּמְאִירִים אֶת הַנֵּר הַזֶּה שֶׁהַנָּשִׁים מְתַקְּנוֹת בַּמִּצְוָה הַזּוֹ. הַנָּשִׁים בַּתִּקּוּן שֶׁל הַנֵּר הַזֶּה - וְהַגְּבָרִים בַּתּוֹרָה לְהָאִיר לַנֵּר הַזֶּה, תִּקּוּן הַמִּצְוָה שֶׁהַנָּשִׁים הִתְחַיְּבוּ בָהֶם.
בלשון הזוהר
אַשְׁגַּח אֲבַתְרֵיהּ, וְחָמָא בְּרָתֵיהּ דְּאוּשְׁפִּיזָא קַיְּימָא אֲבַתְרַיְיהוּ, אָמַר ׳כִּי נֵר מִצְוָה׳ (משלי ו, כג), מַאי נֵר. דָּא נֵר דְּאִיהִי מִצְוָה דְּנָשִׁין זַכְיָין בֵּיהּ, וְאִיהִי נִר דְּשַׁבָּת, דְּאַף עַל גַּב דְּנָשִׁין לָא זָכָּאן בְּאוֹרַיְיתָא, הָא גּוּבְרִין זַכְיָין בְּאוֹרַיְיתָא, וְנָהֲרִין לְהַאי שַׁרְגָּא, דְּנָשִׁין מְתַּתְקְנָן בְּהַאי מִצְוָה. נָשִׁין בְּתִקּוּנָא דְּהַאי נֵר. גּוּבְרִין בְּאוֹרַיְיתָא, לְאַנְהָרָא לְהַאי נֵר, תִּקּוּנָא דְּמִצְוָה דְּנָשִׁין אִתְחָיְיבוּ בְּהוּ.
שָׁמְעָה הָאִשָּׁה וּבָכְתָה וְקָם אָבִיהָ וְשָׁאַל וּבָכָה גַּם הוּא כִּי חֲתָנוֹ לֹא זָכָה בַּתּוֹרָה
שָׁמְעָה אוֹתָהּ אִשָּׁה וּבָכְתָה. בֵּין כָּךְ קָם אֲבִי הָאִשָּׁה שֶׁהָיָה שָׁם וְנִכְנַס בֵּינֵיהֶם, וְרָאָה אֶת בִּתּוֹ עוֹמֶדֶת מֵאַחֲרֵיהֶם וּבוֹכָה. שָׁאַל אוֹתָהּ אָבִיהָ, וְהִיא סָחָה לוֹ (רַבִּי אַבָּא) אֶת הַמַּעֲשֶׂה. הִתְחִיל אֲבִי הָאִשָּׁה אַף הוּא לִבְכּוֹת. אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי, אוּלַי חֲתָנְךְ בַּעְלָהּ שֶׁל בִּתְּךְ לֹא זָכָה בַּתּוֹרָה? אָמַר לוֹ, וַדַּאי כָּךְ זֶה, וְעַל זֶה וַדַּאי אָנוּ בּוֹכִים אֲנִי וּבִתִּי תָּמִיד.
בלשון הזוהר
שַׁמְעָת הַהִיא אִתְּתָא וּבָכָאת, אַדְּהָכִי קָם אֲבוּהָ דְּאִתְּתָא, דַּהֲוָת תַּמָּן, וְעָאל בֵּינַיְיהוּ, וְחָמָא בְּרָתֵיהּ קַיְּימַת אֲבַתְרַיְיהוּ וּבָכָאת, שָׁאִיל לָהּ אֲבוּהָ. סָחַת לֵיהּ (רבי אבא) עוֹבָדָא. שָׁאֲרִי אֲבוּהָ דְּאִתְּתָא אוּף אִיהוּ וּבָכָה. אָמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹסִי, דִּילְמָא חֲתָנָךְ בַּעְלָהּ דִּבְּרָתִיךְ, לָא זָכָה בְּאוֹרַיְיתָא. אָמַר לֵיהּ וַדַּאי הָכִי הוּא, וְעַל דָּא וַדַּאי בָּכִינָן, אֲנָא וּבְרָתִי תָּדִיר.
ראיתי אותו מדלג מהעליה לשמע קדיש - נתתי לו את בתי אך לא זכה בתורה
וּבִשְׁבִיל שֶׁרָאִיתִי אוֹתוֹ יוֹם אֶחָד שֶׁמְּדַלֵּג מֵהָעֲלִיָּה הַזּוֹ לִשְׁמֹעַ קַדִּישׁ עִם הַצִּבּוּר, עָלָה בִרְצוֹנִי לָתֵת לוֹ אֶת בִּתִּי, וְתֵכֶף שֶׁהַצִּבּוּר יָצָא מִבֵּית הַכְּנֶסֶת נָתַתִּי לוֹ אֶת בִּתִּי. שֶׁאָמַרְתִּי, שֶׁבַּדִּלּוּג הַזֶּה שֶׁבָּא לִשְׁמֹעַ קַדִּישׁ, הוּא יִהְיֶה אָדָם גָּדוֹל בַּתּוֹרָה, וְאַף עַל גַּב שֶׁהוּא תִּינוֹק וְלֹא הִכַּרְתִּי אוֹתוֹ מִקֹּדֶם לָכֵן. וְעַכְשָׁו אֲפִלּוּ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן אֵינוֹ יוֹדֵעַ, וְלֹא יָכֹלְתִּי לִלְמֹד עִמּוֹ בֵּין הַחֲבֵרִים שֶׁיִּלְמַד קְרִיאַת שְׁמַע אוֹ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן.
בלשון הזוהר
וּבְגִין דַּחֲמֵינָא, לֵיהּ יוֹמָא חַד, דְּדָלִּיג מֵאִגְרָא דָּא, לְמִשְׁמַע קַדִּישׁ בַּהֲדֵי צִבּוּרָא, סָלִיק בִּרְעוּתָא דִּילִי, לְמֵיהַב לֵיהּ בְּרָתִי, וְתֵּכֶף דְּנַפְקוּ צִבּוּרָא מִבֵּי כְּנִישְׁתָּא, יָהִיבְנָא לֵיהּ בְּרָתִי. דַּאֲמֵינָא בְּדִלוּגָא דָּא דְּאָתָא לְמִשְׁמַע קַדִּישׁ, גַּבְרָא רַבָּא לִיהֲוֵי בְּאוֹרַיְיתָא, וְאַף עַל גַּב דְּאִיהוּ רַבְיָא, וְלָא יְדַעְנָא בֵּיהּ מִקַּדְמַת דְּנָא. וְהַשְׁתָּא אֲפִילּוּ בִּרְכַּת מְזוֹנָא לָא יָדַע, וְלָא יָכִילְנָא בַּהֲדֵיהּ לְמִלְעֵי בֵּין חַבְרַיָּיא, דְּיוֹלִיף קְרִיאַת שְׁמַע, אוֹ בִּרְכַּת מְזוֹנָא.
אמר לו העבירנו באחר או שיוליד בן גדול - בינתים דלג הילד וישב לפניהם
אָמַר לוֹ, הַעֲבִירֵהוּ בְאַחֵר, אוֹ אוּלַי יוֹלִיד בֵּן שֶׁיִּהְיֶה אִישׁ גָּדוֹל. בֵּינְתַיִם הוּא קָם וְדִלֵּג עֲלֵיהֶם וְיָשַׁב לִפְנֵיהֶם. הִסְתַּכֵּל בּוֹ רַבִּי יוֹסֵי, אָמַר, וַדַּאי אֲנִי רוֹאֶה בַּיֶּלֶד הַזֶּה שֶׁאוֹר הַתּוֹרָה יֵצֵא מִמֶּנּוּ לָעוֹלָם, אוֹ בֵּן שֶׁיָּקוּם מִמֶּנּוּ. צָחַק אוֹתוֹ יֶלֶד וְאָמַר, רַבּוֹתַי, אֹמַר לִפְנֵיכֶם דָּבָר אֶחָד.
בלשון הזוהר
אָמַר לֵיהּ אַעְבָּר לֵיהּ בְּאַחֲרָא, אוֹ דִּלְמָא בְּרָא יוֹלִיד דְּלִהוֵי גַּבְרָא רַבָּא. אַדְּהָכִי קָם אִיהוּ, וְדִלֵג עֲלַיְיהוּ וְיָתִיב לְקָמַיְיהוּ. אִסְתָּכַּל בֵּיהּ רַבִּי יוֹסִי, אָמַר, וַדַּאי אֲנָא חֲמֵינָא בְּהַאי רַבְיָא, דִּנְהוֹרָא דְּאוֹרַיְיתָא יִפּוּק לְעָלְמָא מִנֵּיהּ. אוֹ בְּרָא דְּיוֹקִים מִנֵּיהּ. חָיִּיךָ הַהוּא רַבְיָא, וְאָמַר, רַבּוֹתַי אֵימָא קָמַיְיכוּ חַד מִלָּה.
צעיר אני לימים ואתם ישישים - הילד אמר מפסוק איוב על אליהוא בן ברכאל הבוזי
פָּתַח וְאָמַר, ׳צָעִיר אֲנִי לְיָמִים וְאַתֶּם יְשִׁישִׁים, עַל כֵּן זָחַלְתִּי וָאִירָא מֵחַוֹּת דֵּעִי אֶתְכֶם׳ (איוב לב, ו) - בְּפָסוּק זֶה הֵעִירוּ עַמּוּדֵי עוֹלָם, אֲבָל אֱלִיהוּא שֶׁכָּתוּב בּוֹ מִמִּשְׁפַּחַת רָם, הֱעִירוֹ, שֶׁהֲרֵי מִזֶּרַע אַבְרָהָם הוּא בָּא, וְיָפֶה. אֲבָל אֱלִיהוּא הָיָה כֹּהֵן, וּמִזַּרְעוֹ שֶׁל יְחֶזְקֵאל הַנָּבִיא הָיָה. כָּתוּב כָּאן ׳בֶּן בַּרַכְאֵל הַבּוּזִי׳ - וְכָתוּב שָׁם ׳יְחֶזְקֵאל בֶּן בּוּזִי הַכֹּהֵן׳ (יחזקאל א, ג).
בלשון הזוהר
פָּתַח ׳וְאָמַר צָעִיר אֲנִי לְיָמִים וְאַתֶּם יְשִׁישִׁים עַל כֵּן זָחַלְתִּי וָאִירָא מֵחַוֹת דֵּעִי אֶתְכֶם׳ (איוב לב, ו). הַאי קְרָא אִתְּעָרוּ בֵּיהּ עַמּוּדֵי עָלְמָא. אֲבָל אֱלִיהוּא דִּכְתִּיב בֵּיהּ ׳מִמִשְׁפַּחַת רָם׳, אִתְעָרוֹ, דְּהָא מִזַּרְעָא דְּאַבְרָהָם קָאֲתָא. וְשַׁפִּיר. אֲבָל אֱלִיהוּא כַּהֲנָא הֲוָה, וּמִזַּרְעָא דִּיְחֶזְקֵאל נְבִיאָה הֲוָה, כְּתִיב הָכָא ׳בֶן בַּרַכְאֵל הַבּוּזִי׳, וּכְתִיב הָתָם ׳יְחֶזְקֵאל בֶּן בּוּזִי הַכֹּהֵן׳ (יחזקאל א, ג).
אליהוא ממשפחת רם היה כהן מזרע יחזקאל - בוזי נקרא על שמבזה עצמו לגדול ממנו
וְאִם תֹּאמַר, מִשּׁוּם שֶׁכָּתוּב בּוּזִי, בּוּז מִשְׁפָּחוֹת הָיָה - לֹא כָּךְ! חָזַר וְאָמַר מִמִּשְׁפַּחַת רָם, עֶלְיוֹן עַל הַכֹּל. לָמָּה נִקְרָא בּוּזִי? עַל שֶׁמְּבַזֶּה עַצְמוֹ לְמִי שֶׁגָּדוֹל מִמֶּנּוּ, וְלָכֵן עָלָה בְשֵׁם עֶלְיוֹן. בּוּזִי - זֶה שֶׁנִּקְרָא אָדָם שָׁלֵם בַּכֹּל מַה שֶּׁלֹּא נִקְרָא כָּךְ אָדָם אַחֵר. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וְאַתָּה בֶן אָדָם, וְעַל שֶׁעָלָה בַּשֵּׁם הַזֶּה נִקְרָא רָם, עֶלְיוֹן עַל הַכֹּל.
בלשון הזוהר
וְאִי תֵּימָא בְּגִין דִּכְתִּיב בּוּזִי, ׳בּוּז מִשְׁפְּחוֹת הֲוָה׳ (איוב לא, לד). לָאו הָכִי, הָדָר וְאָמַר מִמִשְׁפַּחַת רָם, עִלָּאָה עַל כֹּלָּא. אֲמַאי אִקְרֵי בּוּזִי. עַל דְּמֵבַזֶה גַּרְמֵיהּ לְגַבֵּי מַאן דְּגָּדוֹל מִנֵּיהּ, וְעַל דָּא סָלִיק בִּשְׁמָא עִלָּאָה, בּוּזִי, דָּא דְּאִקְרֵי אָדָם שְׁלֵימָא בְּכֹלָּא, מַה דְּלָא אִקְרֵי הָכִי בַּר נָשׁ אַחֲרָא, הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב, ׳וְאַתָּה בֶן אָדָם, וְעַל דְּסָלִיק בִּשְׁמָא דָּא, אִקְרֵי רָם, עִלָּאָה עַל כֹּלָּא׳ (יחזקאל ב).
צעיר אני לימים - הקטנתי עצמי לגבי בעלי ימים כי אמרתי ימים ידברו ורב שנים
וְעַל זֶה אָמַר ׳צָעִיר אֲנִי לְיָמִים׳ (איוב לב, ו) - לְיָמִים, מִיָּמִים הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת! מַה זֶּה לְיָמִים? אֶלָּא אָמַר, צָעִיר אֲנִי וְהִקְטַנְתִּי עַצְמִי לְיָמִים, לְגַבֵּי אָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ יָמִים רַבִּים. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁאָמַרְתִּי שֶׁיָּמִים יְדַבֵּרוּ, וְעַל זֶה אֲנִי צָעִיר וְהִקְטַנְתִּי אֶת עַצְמִי אֶל יָמִים. וְאַתֶּם יְשִׁישִׁים, רָאִיתִי אֶתְכֶם ׳יְשִׁישִׁים עַל כֵּן זָחַלְתִּי וָאִירָא׳ - ׳וָאִירָא מֵחַוֹּת דֵּעִי אֶתְכֶם׳ - אַף אֲנִי ׳אָמַרְתִּי יָמִים יְדַבֵּרוּ וְרֹב שָׁנִים יֹדִיעוּ חָכְמָה׳ (איוב לב, ז) - וַדַּאי. ׳אָכֵן רוּחַ הִיא בֶאֱנוֹשׁ וְנִשְׁמַת שַׁדַּי תְּבִינֵם׳ (איוב לב, ח) - וְלָכֵן מִשּׁוּם שֶׁאֲנִי יֶלֶד, שַׂמְתִּי בִרְצוֹנִי שֶׁלֹּא לְדַבֵּר עַד שְׁנֵי חֳדָשִׁים, וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה הֵם נִשְׁלְמוּ. וְעַכְשָׁו שֶׁאַתֶּם כָּאן, יֵשׁ לִפְתֹּחַ בַּתּוֹרָה לִפְנֵיכֶם.
בלשון הזוהר
וְעַל דָּא אָמַר ׳צָעִיר אֲנִי לְיָמִים׳ (איוב לב, ו). לְיָמִים, מִיָמִים מִבָּעֵי לֵיהּ, מַאי לְיָמִים. אֶלָּא אָמַר צָעִיר אֲנִי, וְאַזְעִירְנָא גַּרְמָי לְיָמִים, לְגַבֵּי בַּר נָשׁ דְּאִית לֵיהּ יוֹמִין סַגִּיאִין. מַאי טַעְמָא. בְּגִין דְּאָמַרְתִּי דְּיָמִים יְדַבֵּרוּ, וְעַל דָּא צָעִיר אֲנִי, וְאַזְעִירְנָא גַּרְמֵי לְגַבֵּי יָמִים. וְאַתֶּם יְשִׁישִׁים, חֲמֵינָא לְכוּ ׳יְשִׁישִׁים. עַל כֵּן זָחַלְתִּי וָאִירָא מֵחַוֹת דֵּעִי אֶתְכֶם׳. אוּף אֲנָא, ׳אָמַרְתִּי יָמִים יְדַבֵּרוּ וְרַב שָׁנִים יוֹדִיעוּ חָכְמָה׳. וַדַּאי. ׳אָכֵן רוּחַ הִיא בֶאֱנוֹשׁ וְנִשְׁמַת שַׁדַּי תְּבִינֵם׳. וְעַל דָּא בְּגִין דַּאֲנָא רַבְיָא, שַׁוֵינָא בִּרְעוּתִי דְּלָא לְמַלְּלָא עַד תְּרֵין יַרְחִין, וְעַד יוֹמָא דָּא אִשְׁתְּלִימוּ. וְהַשְׁתָּא דְּאַתּוּן הָכָא, אִית לְמִפְתַּח בְּאוֹרַיְיתָא קָמַיְיכוּ.
כי נר מצוה זו משנה - והתורה והמצוה תורה שבכתב ומשנה שהיא נר להדלקה
פָּתַח וְאָמַר, ׳כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר וְדֶרֶךְ חַיִּים תּוֹכְחוֹת מוּסָר׳ (משלי ו, כג) - ׳כִּי נֵר מִצְוָה׳ - זוֹהִי מִשְׁנָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וְהַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה׳ (שמות כד, יב). וְהַתּוֹרָה - זוֹ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב. וְהַמִּצְוָה - זוֹ מִשְׁנָה, שֶׁהִיא נֵר שֶׁעוֹמֵד לְהַדְלָקָה.
בלשון הזוהר
פָּתַח וְאָמַר, ׳כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר וְדֶרֶךְ חַיִּים תּוֹכְחוֹת מוּסָר׳ (משלי ו, כג). ׳כִּי נֵר מִצְוָה׳ - דָּא אִיהִי מִשְׁנָה, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳וְהַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה׳ (שמות כד, יב). וְהַתּוֹרָה: זוֹ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָּב. וְהַמִּצְוָה: זוֹ מִשְׁנָה. דְּאִיהִי נִר שַׁרְגָּא, דְּקַיְּימָא לְאַדְלְקָא.
נר נקרא כשמקבל בין שתי הזרועות רמ"ח אברים עליונים ותורה אור מימין
נֵר, לָמָּה נִקְרָא נֵר? אֶלָּא כְּשֶׁמְּקַבֵּל מִבֵּין שְׁתֵּי זְרוֹעוֹת, רמ"ח אֵיבָרִים עֶלְיוֹנִים, הִיא פּוֹתַחַת אֲלֵיהֶם שְׁתֵּי זְרוֹעוֹת שֶׁלָּהּ, וְאָז נִכְלָלוֹת שְׁתֵּי הַזְּרוֹעוֹת הַלָּלוּ בָהֶם וְנִקְרֵאת נֵר. וְתוֹרָה אוֹר, שֶׁמֵּאִיר לְאוֹתוֹ נֵר וְנִדְלֶקֶת מִמֶּנּוּ מִצַּד הָאוֹר הָרִאשׁוֹן שֶׁהוּא יָמִין, שֶׁהֲרֵי הַתּוֹרָה נִתְּנָה מֵאוֹתוֹ צַד הַיָּמִין שֶׁל הָאוֹר הָרִאשׁוֹן, שֶׁכָּתוּב ׳מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ׳ (דברים לג, ב), שֶׁנִּתְּנָה מִצַּד הַיָּמִין, וְאַף עַל גַּב שֶׁנִּכְלָל בָּהּ שְׂמֹאל, שֶׁהֲרֵי אָז הִיא שְׁלֵמוּת הַכֹּל.
בלשון הזוהר
נֵר אֲמַאי אִקְרֵי נֵר. אֶלָּא כַּד מְקַבְּלָא מֵבִין תְּרֵין דְּרוֹעִין, רמ"ח שַׁיְיפִין עִלָּאִין, אִיהוּ פָּתְחַת לְגַבַּיְיהוּ תְּרֵין דְּרוֹעִין דִּילָהּ, כְּדֵין אִתְכְּלִילוּ אִלֵּין תְּרֵין דְּרוֹעִין בְּהוּ, וְאִקְרֵי נִר. וְתוֹרָה אוֹר, דְּקָא נָהִיר לְהַהוּא נֵר וְאַדְלִיקַת מִנֵּיהּ מִסִּטְרָא דְּאוֹר קַדְמָאָה, דְּאִיהוּ יְמִינָא. דְּהָא אוֹרַיְיתָא מֵהַהוּא סִטְרָא דִּימִינָא דְּאוֹר קַדְמָאָה אִתְיְהִיבַת, דִּכְתִּיב, ׳מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ׳ (דברים לג, ב), מִסִּטְרָא דִּימִינָא אִתְיְהִיבַת, אַף עַל גַּב דְּאִתְכְּלִיל בֵּיהּ שְׂמָאלָא, דְּהָא כְּדֵין אִיהוּ שְׁלִימוּ דְּכֹלָּא.
האור נכלל במאתים ושבעה עולמות
סוד יש הגנוז לצדיקים לעולם הבא
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.