הכרוז אשריכם העם הקדוש - הצדיק מתחבר בתשוקה עליונים בתחתונים
תרומה · כתר המלכות העליונה - שלשה גוני הגרן וסוד הקדשה בעשרה · מאמר 7 · פיסקה 3 · דף קכח ע"ב
לשון הזוהר
וְכָרוֹזָא נָפִיק וְאָמַר, זַכָּאִין אַתּוּן עַמָּא קַדִּישָׁא, דְּעַבְדֵי טוֹב קָמֵיהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְרָזָא דָּא, ׳וְהַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עָשִׂיתִי, (ויחי רנ"ח ע"ב) דְּסָמִיךְ גְּאוּלָה לַתְּפִלָּה׳ (ישעיהו לח, ג). בְּגִין דְּהָא בְּהַהִיא שַׁעֲתָּא דְּמָטוּ לִתְהִלּוֹת לְאֵל עֶלְיוֹן, דְּסָלִיק הַאי גּוָון עַל רִישָׁא דְּהַהוּא (קכ"ז:) אִדָּרָא, אִתְּעַר הַאי צַדִּיק, לְאִתְחַבְּרָא בַּאֲתָר דְּאִצְטְרִיךְ, בִּרְחִימוּ בַּחֲבִיבוּ בְּחֶדְוָה בִּרְעוּתָא. וְכָל שַׁיְיפִין כֻּלְּהוּ, מִתְחַבְּרָן בְּתִיאוּבְתָּא חֲדָא אִלֵּין בְּאִלֵּין, עִלָּאִין בְּתַתָּאִין, וּבוּצִינִין כֻּלְּהוּ נַהֲרִין וּמִתְלַהֲטִין, וְכֻלְהוֹן קַיְימָא בְּחִבּוּרָא חֲדָא בְּהַאי צַדִּיק דְּאִקְרֵי טוֹב, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳אִמְרוּ צַדִּיק כִּי טוֹב, וְדָא מְחַבֵּר לְכֻלְּהוּ בְּחִבּוּרָא חֲדָא׳ (ישעיהו ג, י). כְּדֵין כֹּלָּא בִּלְחִישׁוּ עֵילָּא וְתַתָּא, בִּנְשִׁיקִין דִּרְעוּתָא, וְקַיְּימָא מִלָּה בְּחִבּוּרָא דִּבֵי אִדְּרָא.
תרגום
וְהַכָּרוֹז יוֹצֵא וְאוֹמֵר: אַשְׁרֵיכֶם הָעָם הַקָּדוֹשׁ שֶׁעוֹשִׂים טוֹב לִפְנֵי הקב"ה. וְסוֹד זֶה - ׳וְהַטּוֹב בְּעֵינֶיךְ עָשִׂיתִי׳ (ישעיה לח, ג), שֶׁסּוֹמֵךְ גְּאֻלָּה לִתְפִלָּה - מִשּׁוּם שֶׁבַּשָּׁעָה הַזּוֹ שֶׁמַּגִּיעִים לִתְהִלּוֹת לְאֵל עֶלְיוֹן, שֶׁעוֹלֶה הַגָּוֶן הַזֶּה עַל רֹאשׁ אוֹתוֹ הַגֹּרֶן, מִתְעוֹרֵר הַצַּדִּיק לְהִתְחַבֵּר בְּמָקוֹם שֶׁצָּרִיךְ בְּאַהֲבָה וַחֲבִיבוּת, בְּחֶדְוָה וּבְרָצוֹן. וְכָל הָאֵיבָרִים כֻּלָּם מִתְחַבְּרִים בִּתְשׁוּקָה אַחַת אֵלֶּה בְּאֵלֶּה, עֶלְיוֹנִים בְּתַחְתּוֹנִים, וְכָל הַמְּנוֹרוֹת מְאִירוֹת וְלוֹהֲטוֹת, וְכֻלָּם עוֹמְדִים בְּחִבּוּר אֶחָד בַּצַּדִּיק הַזֶּה שֶׁנִּקְרָא טוֹב, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳אִמְרוּ צַדִּיק כִּי טוֹב׳ (ישעיה ג, י), וְזֶה מְחַבֵּר אֶת כֻּלָּם בְּחִבּוּר אֶחָד - אָז הַכֹּל בְּלַחַשׁ לְמַעְלָה וּלְמַטָּה בִּנְשִׁיקוֹת שֶׁל רָצוֹן, וְהַדָּבָר עוֹמֵד בְּחִבּוּר שֶׁל בֵּית הַגֹּרֶן.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: וכרוזא נפיק ואמר, זכאין אתון עמא קדישא, דעבדי טוב קמיה דקודשא בריך הוא, ורזא דא, ׳והטוב בעיניך עשיתי, (ויחי רנ"ח ע"ב) דסמיך גאולה לתפלה׳ (ישעיהו לח, ג). בגין דהא בההיא שעתא דמטו לתהלות לאל עליון, דסליק האי גוון על רישא דההוא (קכ"ז:) אדרא, אתער האי צדיק, לאתחברא באתר דאצטריך, ברחימו בחביבו בחדוה ברעותא. וכל שייפין כלהו, מתחברן בתיאובתא חדא אלין באלין, עלאין בתתאין, ובוצינין כלהו נהרין ומתלהטין, וכלהון קיימא בחבורא חדא בהאי צדיק דאקרי טוב, כמה דאת אמר ׳אמרו צדיק כי טוב, ודא מחבר לכלהו בחבורא חדא׳ (ישעיהו ג, י). כדין כלא בלחישו עילא ותתא, בנשיקין דרעותא, וקיימא מלה בחבורא דבי אדרא.
התרגום: והכרוז יוצא ואומר: אשריכם העם הקדוש שעושים טוב לפני הקב"ה. וסוד זה - ׳והטוב בעיניך עשיתי׳ (ישעיה לח, ג), שסומך גאלה לתפלה - משום שבשעה הזו שמגיעים לתהלות לאל עליון, שעולה הגון הזה על ראש אותו הגרן, מתעורר הצדיק להתחבר במקום שצריך באהבה וחביבות, בחדוה וברצון. וכל האיברים כלם מתחברים בתשוקה אחת אלה באלה, עליונים בתחתונים, וכל המנורות מאירות ולוהטות, וכלם עומדים בחבור אחד בצדיק הזה שנקרא טוב, כמו שנאמר ׳אמרו צדיק כי טוב׳ (ישעיה ג, י), וזה מחבר את כלם בחבור אחד - אז הכל בלחש למעלה ולמטה בנשיקות של רצון, והדבר עומד בחבור של בית הגרן.
מן המפרשים
מקדש מלך: ברחימו וכו' הוא בסוד שמאלו תחת לראשי שחימום הגבורות מעוררים האהבה כמ"ש הרב ז"ל. חביבו היינו וימינו תחבקני שהחסדים מוסיפים חבה ביותר. בחדוה ה"ס המזווג וסימניך שמחת עונה. ברעותא הם נשיקין שבתוך הזווג כ"ש לקמן בנשיקין דרעות' א"נ…
אור החמה: דעבדי טוב ענין סמיכות גאולה לתפלה מ' ות"ת ע"י היסוד האוחז בזה ובזה כאו' כי כל בשמים ובארץ והיינו הטוב בעיניך עשיתי וגומר דהיינו עשיית הטוב שהוא היסוד המתמצע בין שתי עינים שהם ת"ת ומ' ושם נמצאים שתי כרובי עינא נצח והוד כנודע…
אור יקר: בגין דהא בההיא שהוא הנצח המתעטר על ראש המלכות כדפי׳,
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: