כתר המלכות העליונה
שלשה גוני הגרן וסוד הקדשה בעשרה
בגרן שלשה גוונים בשלהבת אחת - אחד עולה אחד יורד ואחד נגנז
בַּגֹּרֶן - חֶדֶר הָעֶלְיוֹן, עוֹמְדִים שְׁלֹשָׁה (צִדְדֵי) גְוָנִים, וְהֵם לוֹהֲטִים בְּתוֹךְ שַׁלְהֶבֶת אַחַת, וְאוֹתָהּ הַשַּׁלְהֶבֶת יוֹצֵאת מִצַּד הַדָּרוֹם, שֶׁהוּא יָמִין. וְאוֹתָם גְּוָנִים נִפְרָדִים לִשְׁלֹשָׁה צְדָדִים. אֶחָד עוֹלֶה לְמַעְלָה, וְאֶחָד יוֹרֵד לְמַטָּה, וְאֶחָד שֶׁנִּרְאֶה וְנִגְנָז בְּשָׁעָה שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ מְאִירָה.
בלשון הזוהר
בְּאִדָּרָא עִלָּאָה, קַיְימִין תְּלַת (סטרי) גַּוְונִין. וְאִינּוּן לָהֲטִין גּוֹ שַׁלְהוֹבָא חֲדָא, וְהַהוּא שַׁלְהוֹבָא נָפְקָא מִסִּטְרָא דְּדָרוֹם דְּאִיהוּ יְמִינָא. וְאִינּוּן גַּוְונִין מִתְפָּרְשָׁן לִתְלַת סִטְרִין. חַד סָלִיק לְעֵילָּא. וְחַד נָחִית לְתַתָּא. וְחַד דְּאִתְחָזֵי, וְגָנִיז בְּשַׁעֲתָא דְּשִׁמְשָׁא נָהִיר.
הגון הלבן עולה בגאל ישראל - כתר על ראש הגרן בסמיכת גאלה לתפלה
גָּוֶן אֶחָד, אוֹתוֹ שֶׁעוֹלֶה לְמַעְלָה, יוֹצֵא, וְאוֹתוֹ גָוֶן הוּא גָּוֶן לָבָן יוֹתֵר מִלֹּבֶן אַחֵר. וְנִכְנָס בְּאוֹתָהּ שַׁלְהֶבֶת וְנִצְבָּע מְעַט, וְלֹא נִצְבָּע, וְעוֹמֵד אוֹתוֹ גָוֶן לְמַעְלָה עַל רֹאשׁ אוֹתוֹ הַגֹּרֶן. וּבְשָׁעָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל נִכְנָסִים לְבֵית הַכְּנֶסֶת וּמִתְפַּלְלִים תְּפִלּוֹתֵיהֶם, כְּשֶׁמַּגִּיעִים לְגָאַל יִשְׂרָאֵל וְסוֹמְכִים גְּאֻלָּה לִתְפִלָּה, אָז אוֹתוֹ גָוֶן לָבָן עוֹלֶה עַל רֹאשׁ הַגֹּרֶן וְנַעֲשֶׂה לוֹ כֶּתֶר (שֶׁל קִיּוּם).
בלשון הזוהר
גַּוְונָא חֲדָא הַהוּא דְּסָלִיק לְעֵילָּא, נָפְקָא, וְהַהוּא גַּוְונָא אִיהוּ גּוָון חִוָּור, יַתִּיר מֵחִוָּורוּ אַחֲרָא. וְעָאל בְּהַהוּא שַׁלְהוֹבָא וְאִצְטְבַע זְעֵיר, וְלָא אִצְטְבַע, וְקַיְּימָא הַהוּא גּוָון לְעֵילָּא עַל רֵישָׁא דְּהַהוּא אִדְרָא. וּבְשַׁעֲתָא דְּיִשְׂרָאֵל עָאלִין לְבֵי כְּנִשְׁתָּא וּמְצָלִן צְלוֹתְהוֹן, כַּד מָטָאן לְגָאַל יִשְׂרָאֵל, וְסַמְכִין גְּאוּלָה לִתְּפִלָּה, כְּדֵין הַאי גּוָון חִוָּור, אִסְתַּלָּק עַל רֵישָׁא דְּאִדָּרָא, וְאִתְעָבִיד לֵיהּ כִּתְרָא (דקיימא).
הכרוז אשריכם העם הקדוש - הצדיק מתחבר בתשוקה עליונים בתחתונים
וְהַכָּרוֹז יוֹצֵא וְאוֹמֵר: אַשְׁרֵיכֶם הָעָם הַקָּדוֹשׁ שֶׁעוֹשִׂים טוֹב לִפְנֵי הקב"ה. וְסוֹד זֶה - ׳וְהַטּוֹב בְּעֵינֶיךְ עָשִׂיתִי׳ (ישעיה לח, ג), שֶׁסּוֹמֵךְ גְּאֻלָּה לִתְפִלָּה - מִשּׁוּם שֶׁבַּשָּׁעָה הַזּוֹ שֶׁמַּגִּיעִים לִתְהִלּוֹת לְאֵל עֶלְיוֹן, שֶׁעוֹלֶה הַגָּוֶן הַזֶּה עַל רֹאשׁ אוֹתוֹ הַגֹּרֶן, מִתְעוֹרֵר הַצַּדִּיק לְהִתְחַבֵּר בְּמָקוֹם שֶׁצָּרִיךְ בְּאַהֲבָה וַחֲבִיבוּת, בְּחֶדְוָה וּבְרָצוֹן. וְכָל הָאֵיבָרִים כֻּלָּם מִתְחַבְּרִים בִּתְשׁוּקָה אַחַת אֵלֶּה בְּאֵלֶּה, עֶלְיוֹנִים בְּתַחְתּוֹנִים, וְכָל הַמְּנוֹרוֹת מְאִירוֹת וְלוֹהֲטוֹת, וְכֻלָּם עוֹמְדִים בְּחִבּוּר אֶחָד בַּצַּדִּיק הַזֶּה שֶׁנִּקְרָא טוֹב, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳אִמְרוּ צַדִּיק כִּי טוֹב׳ (ישעיה ג, י), וְזֶה מְחַבֵּר אֶת כֻּלָּם בְּחִבּוּר אֶחָד - אָז הַכֹּל בְּלַחַשׁ לְמַעְלָה וּלְמַטָּה בִּנְשִׁיקוֹת שֶׁל רָצוֹן, וְהַדָּבָר עוֹמֵד בְּחִבּוּר שֶׁל בֵּית הַגֹּרֶן.
בלשון הזוהר
וְכָרוֹזָא נָפִיק וְאָמַר, זַכָּאִין אַתּוּן עַמָּא קַדִּישָׁא, דְּעַבְדֵי טוֹב קָמֵיהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְרָזָא דָּא, ׳וְהַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עָשִׂיתִי, (ויחי רנ"ח ע"ב) דְּסָמִיךְ גְּאוּלָה לַתְּפִלָּה׳ (ישעיהו לח, ג). בְּגִין דְּהָא בְּהַהִיא שַׁעֲתָּא דְּמָטוּ לִתְהִלּוֹת לְאֵל עֶלְיוֹן, דְּסָלִיק הַאי גּוָון עַל רִישָׁא דְּהַהוּא אִדָּרָא, אִתְּעַר הַאי צַדִּיק, לְאִתְחַבְּרָא בַּאֲתָר דְּאִצְטְרִיךְ, בִּרְחִימוּ בַּחֲבִיבוּ בְּחֶדְוָה בִּרְעוּתָא. וְכָל שַׁיְיפִין כֻּלְּהוּ, מִתְחַבְּרָן בְּתִיאוּבְתָּא חֲדָא אִלֵּין בְּאִלֵּין, עִלָּאִין בְּתַתָּאִין, וּבוּצִינִין כֻּלְּהוּ נַהֲרִין וּמִתְלַהֲטִין, וְכֻלְהוֹן קַיְימָא בְּחִבּוּרָא חֲדָא בְּהַאי צַדִּיק דְּאִקְרֵי טוֹב, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳אִמְרוּ צַדִּיק כִּי טוֹב, וְדָא מְחַבֵּר לְכֻלְּהוּ בְּחִבּוּרָא חֲדָא׳ (ישעיהו ג, י). כְּדֵין כֹּלָּא בִּלְחִישׁוּ עֵילָּא וְתַתָּא, בִּנְשִׁיקִין דִּרְעוּתָא, וְקַיְּימָא מִלָּה בְּחִבּוּרָא דִּבֵי אִדְּרָא.
לשים שלום - נפילת אפים ובושה בשעת שמוש נהר היוצא מעדן
כֵּיוָן שֶׁמַּגִּיעִים לָשִׂים שָׁלוֹם, אָז עוֹשֶׂה שִׁמּוּשׁ אוֹתוֹ נָהָר שֶׁיּוֹצֵא מֵעֵדֶן בַּגֹּרֶן הַזֶּה, וְאָז צְרִיכִים כֻּלָּם לָצֵאת מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וְלֹא צָרִיךְ אִישׁ וְלֹא אַחֵר לְהִמָּצֵא שָׁם וְלֹא לְבַקֵּשׁ בַּקָּשׁוֹת, אֶלָּא צָרִיךְ לִנְפֹּל עַל הַפָּנִים נְפִילַת אַפַּיִם. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁאוֹתָהּ שָׁעָה הִיא שָׁעָה שֶׁל שִׁמּוּשׁ, וְצָרִיךְ כָּל אִישׁ לְהִתְבַּיֵּשׁ מִלִּפְנֵי רִבּוֹנוֹ וּלְכַסּוֹת פָּנָיו בְּבוּשָׁה גְדוֹלָה, וּלְהַכְלִיל אֶת נַפְשׁוֹ בְּאוֹתוֹ שִׁמּוּשׁ שֶׁל הַנְּפָשׁוֹת, שֶׁנִּכְלָל אוֹתוֹ הַגֹּרֶן מִלְמַעְלָה וּמִלְּמַטָּה בִּנְפָשׁוֹת וְרוּחוֹת. אָז גָּוֶן אַחֵר שֶׁיּוֹרֵד לְמַטָּה עוֹמֵד וְאוֹחֵז בְּשִׁפּוּלֵי הַגֹּרֶן הַזֶּה.
בלשון הזוהר
כֵּיוָן דְּמָטוּ לְשִׂים שָׁלוֹם, כְּדֵין עָבִיד שִׁמּוּשָׁא הַהוּא נָהָר דְּנָפִיק מֵעֵדֶן בְּאִדָּרָא דָּא, וּכְדֵין בַּעְיָין כֹּלָּא לְנָפְקָא מִקָּמֵי מַלְכָּא, וְלָא אִצְטְרִיךְ בַּר נָשׁ, וְלָא אַחֲרָא, לְאִשְׁתַּכְּחָא תַּמָּן, וְלָא לְמִשְׁאַל שְׁאֶלְתִּין, אֶלָּא אִצְטְרִיךְ לְמִנְפַּל עַל אַנְפִּין. מַאי טַעְמָא. בְּגִין דְּהַהִיא שַׁעֲתָּא שַׁעֲתָּא דְּשִׁמּוּשָׁא הֲוֵי, וּבָעֵי כָּל בַּר נָשׁ לְמִכְסַף מִקָּמֵי מָארֵיהּ, וּלְחַפְיָא אַנְפּוֹי בְּכִסּוּפָא סַגִּי, וּלְאַכְלְלָא נַפְשֵׁיהּ בְּהַהוּא שִׁמּוּשָׁא דְּנַפְשִׁין, דְּאִתְכְּלִיל הַהוּא אִדָּרָא מֵעֵילָּא (ר' ע"ב) וּמִתַּתָּא בְּנַפְשִׁין וְרוּחִין. כְּדֵין גּוָון אַחֲרָא, דְּנָחִית לְתַתָּא, קָאִים וְאָחִיד בְּשִׁפּוּלֵי דְּהַאי אִדָּרָא.
הכרוז מיהו שעושה נפשות ומזכה רשעים - עטרת מלכות על ראשו
וְהַכָּרוֹז יוֹצֵא וְקוֹרֵא וְאוֹמֵר: עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, הָעִידוּ עֵדוּת, מִיהוּ שֶׁעוֹשֶׂה נְפָשׁוֹת וּמְזַכֶּה אֶת הָרְשָׁעִים? אוֹתוֹ שֶׁעֲטֶרֶת (שגראה לְעַטֵּר אוֹתוֹ בַּעֲטֶרֶת) מַלְכוּת עַל רֹאשׁוֹ, אוֹתוֹ שֶׁרָאוּי לְהִכָּנֵס עַתָּה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְהַמַּטְרוֹנִיתָא, שֶׁהֲרֵי הַמֶּלֶךְ וְהַמַּטְרוֹנִיתָא שׁוֹאֲלִים עָלָיו.
בלשון הזוהר
וְכָרוֹזָא נָפִיק וְקָארֵי וְאָמַר, עִלָּאִין וְתַתָּאִין אַסְהִידוּ סַהֲדוּתָא, מַאן אִיהוּ דְּעָבִיד נַפְשָׁאן וְזַכֵּי לְחַיָּיבַיָּא, הַהוּא דְעִטְרָא (ס"א דאתחזי לאעטרא ליה, בעטרא) דְּמַלְכוּתָא עַל רֵישֵׁיהּ, הַהוּא דְּאִתְחָזֵי לְעָאָלָא הַשְׁתָּא קָמֵי מַלְכָּא וּמַטְרוֹנִיתָא, דְּהָא מַלְכָּא וּמַטְרוֹנִיתָא שָׁאֲלֵי עָלֵיהּ.
שני עדים מעיני ה - מעידים על פלוני בן פלוני עושה נפשות
אָז מִזְדַּמְּנִים שְׁנֵי עֵדִים מֵאוֹתָם עֵינֵי ה' שֶׁמְּשׁוֹטְטוֹת בְּכָל הָעוֹלָם, וְעוֹמְדִים אַחַר הַפַּרְגּוֹד וּמְעִידִים עֵדוּת זוֹ, וְאוֹמְרִים: הֲרֵינוּ מְעִידִים עַל פְּלוֹנִי בֶּן פְּלוֹנִי. אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ, שֶׁהֲרֵי אָבִיו יִזָּכֵר בִּגְלָלוֹ לְטוֹב. זֶהוּ עוֹשֶׂה נְפָשׁוֹת לְמַטָּה, נַפְשׁוֹת הָרְשָׁעִים שֶׁהָיוּ מֵהַסִּטְרָא אַחֲרָא. אָז מִתְיַקֵּר הקב"ה בְּחֶדְוָה שְׁלֵמָה.
בלשון הזוהר
כְּדֵין אִזְדָּמַן תְּרֵין סָהֲדִין, מֵאִינּוּן עֵינֵי יהו"ה דִּמְשַׁטְּטֵי בְּכָל עָלְמָא, וְקַיְימִין בָּתַר פַּרְגּוֹדָא, וְסָהֲדָן סַהֲדוּתָא דָּא, וְאַמְרֵי, הָא אֲנָן סַהֲדִין עַל פְּלַנְיָא בַּר פְּלַנְיָא. זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ, דְּהָא אֲבוֹי יִדְכַּר בְּגִינֵיהּ לְטָב. דָּא אִיהוּ עָבִיד נַפְשָׁן לְתַתָּא, נַפְשָׁאן דְּחַיָּיבַיָּא דַּהֲווֹ מִסִּטְרָא אַחֲרָא. כְּדֵין אִתְיָקָּר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּחֶדְוָה שְׁלֵימָתָא.
הממנה גזבר על דיוקנאות הצדיקים - ביהודיע"ם בכתר השם הקדוש
בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה מִזְדַּמֵּן מְמֻנֶּה אֶחָד, שֶׁהוּא גִּזְבָּר עַל דְּיוֹקְנְאוֹת הַצַּדִּיקִים, בְּסוֹד שֶׁל שִׁמּוּשׁ הָאוֹתִיּוֹת שֶׁנִּקְרָא בְּסוֹד יְהוֹדִי"עָם, בְּכֶתֶר שֶׁל שִׁמּוּשׁ הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ. וְרוֹמֵז הקב"ה לְאוֹתוֹ מְמֻנֶּה, וּמֵבִיא אֶת דְּיוֹקַן אוֹתוֹ הָאִישׁ שֶׁעוֹשֶׂה נַפְשׁוֹת הָרְשָׁעִים וּמַעֲמִיד אוֹתוֹ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְהַמַּטְרוֹנִיתָא.
בלשון הזוהר
בֵּיהּ שַׁעֲתָא אִזְדָּמַן חַד מְמָנָא, דְּאִיהוּ גִּזְבָּרָא עַל דִּיּוּקְנִין דְּצַדִּיקַיָּא, בְּרָזָא דְּשִׁמּוּשָׁא דְּאַתְוָון, דְּאִתְקְרֵי בְּרָזָא יְהוֹדִי"עָם, בְּכִתְרָא דְּשִׁמּוּשָׁא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא. וְרָמִיז קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְהַהוּא מְמָנָא, וְאַיְיתֵי דִּיּוּקְנֵיהּ דְּהַהוּא בַּר נָשׁ דְּעָבִיד נַפְשָׁאן דְּחַיָּיבַיָּא וְקָאִים לֵיהּ קָמֵי מַלְכָּא וּמַטְרוֹנִיתָא.
מוסרים לו הדיוקן ושבעים מפתחות - ברכת אברהם בעשית נפשות רשעים
וַאֲנִי מֵעִיד עָלַי שָׁמַיִם וָאָרֶץ, שֶׁבְּאוֹתָהּ שָׁעָה מוֹסְרִים לוֹ אוֹתוֹ הַדְּיוֹקָן, שֶׁהֲרֵי אֵין לְךְ כָּל צַדִּיק בָּעוֹלָם הַזֶּה שֶׁלֹּא חָקוּק דְּיוֹקְנוֹ לְמַעְלָה תַּחַת יַד אוֹתוֹ הַמְמֻנֶּה, וּמוֹסְרִים בְּיָדוֹ שִׁבְעִים מַפְתְּחוֹת שֶׁל כָּל גִּנְזֵי רִבּוֹנוֹ בָּהֶם. אָז הַמֶּלֶךְ מְבָרֵךְ אֶת אוֹתוֹ הַדְּיוֹקָן בְּכָל הַבְּרָכוֹת שֶׁבֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם כְּשֵׁעָשָׂה אֶת נַפְשׁוֹת הָרְשָׁעִים.
בלשון הזוהר
וַאֲנָא אַסְהַדְנָא עָלַי שְׁמַיָּא וְאַרְעָא דִּבְהַהִיא שַׁעֲתָא מַסְרִין לֵיהּ הַהוּא דִּיּוּקְנָא. דְּהָא לֵית לָךְ כָּל צַדִּיקָא בְּהַאי עָלְמָא, דְּלָא חָקִיק דִּיּוּקְנֵיהּ לְעֵילָּא, תְּחוֹת יְדָא דְּהַהוּא מְמָנָא. וּמַסְרִין בִּידֵיהּ ע' מַפְתְּחָן דְּכָל גִּנְזְיָא דְּמָארֵיהּ בְּהוּ. כְּדֵין מַלְכָּא בָּרִיךְ לְהַהוּא דִּיּוּקְנָא, בְּכָל בִּרְכָּאן דְּבָרִיךְ לְאַבְרָהָם, כַּד עָבֵד נַפְשָׁאן דְּחַיָּיבַיָּא.
ארבעה מחנות עליונים נוטלים הדיוקן - כניסה לשבעים עולמות גנוזים
והקב"ה רוֹמֵז לְאַרְבָּעָה מַחֲנוֹת עֶלְיוֹנִים, וְנוֹטְלִים אֶת אוֹתוֹ הַדְּיוֹקָן וְהוֹלְכִים עִמּוֹ, וְהוּא נִכְנָס לְשִׁבְעִים עוֹלָמוֹת גְּנוּזִים שֶׁלֹּא זָכָה בָהֶם אִישׁ אַחֵר, פְּרָט לְאוֹתָם גְּנָזִים לְאוֹתָם שֶׁעוֹשִׂים אֶת נַפְשׁוֹת הָרְשָׁעִים. וְאִלְמָלֵא הָיוּ יוֹדְעִים בְּנֵי אָדָם כַּמָּה תוֹעֶלֶת וּזְכוּת (גורמים לצדיקים) וְזוֹכִים בִּגְלָלָם כְּשֶׁמְּזַכִּים אוֹתָם, הָיוּ הוֹלְכִים אַחֲרֵיהֶם וְרוֹדְפִים אוֹתָם כְּמִי שֶׁרוֹדֵף אַחַר הַחַיִּים.
בלשון הזוהר
וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא רָמִיז לְד' מַשְׁרְיָין עִלָּאִין, וְנַטְלִין לְהַהוּא דִּיּוּקְנָא, וְאַזְלִין עִמֵּיהּ, וְאִיהוּ עָאל לְע' עָלְמִין גְּנִיזִין, דְּלָא זָכֵי בְּהוּ בַּר נָשׁ אַחֲרָא, בַּר אִינּוּן גְּנִיזִין לְאִינוּן דְּעַבְדֵי נַפְשֵׁיהוֹן דְּחַיָּיבַיָּא. וְאִלְמָלֵי הֲווֹ יַדְעֵי בְּנֵי נָשָׁא, כַּמָּה תּוֹעַלְתָּא וּזְכוּ (גרמי לצדיקיא) וְזַכָּאן בְּגִינַיְיהוּ כַּד זָכוּ לְהוֹן. הֲווֹ אָזְלוּ אֲבַתְרַיְיהוּ, וְרַדְפֵי לוֹן כְּמַאן דְּרָדִיף בָּתַר חַיִּין.
העני מזכה בטובות והמשתדל ברשע משלים יותר - כפית הסטרא אחרא
הֶעָנִי מְזַכֶּה אֶת בְּנֵי הָאָדָם בְּכַמָּה טוֹבוֹת, בְּכַמָּה גְנָזִים עֶלְיוֹנִים, וְלֹא כְּמִי שֶׁמְּזַכֶּה אֶת הָרְשָׁעִים. מַה בֵּין זֶה לָזֶה? אֶלָּא מִי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל אַחַר הֶעָנִי, הוּא מַשְׁלִים חַיִּים לְנַפְשׁוֹ וְגוֹרֵם לוֹ לְהִתְקַיֵּם, וְזוֹכֶה בִּגְלָלוֹ לְכַמָּה טוֹבוֹת לְאוֹתוֹ הָעוֹלָם. וּמִי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל אַחַר הָרָשָׁע, הוּא מַשְׁלִים יוֹתֵר. עוֹשֶׂה לַסִּטְרָא אַחֲרָא שֶׁל אֱלֹהִים אֲחֵרִים שֶׁיִּתְ כּוֹפֵף וְלֹא יִשְׁלֹט, וּמַעֲבִיר אוֹתוֹ מִשִּׁלְטוֹנוֹ. עוֹשֶׂה שֶׁמִּתְעַלֶּה הקב"ה עַל כִּסֵּא כְבוֹדוֹ. עוֹשֶׂה לְאוֹתוֹ הָרָשָׁע נֶפֶשׁ אַחֶרֶת. אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ.
בלשון הזוהר
מִסְכְּנָא זָכֵי לִבְנֵי נָשָׁא בְּכַמָּה טָבָאן, בְּכַמָּה גְּנִיזִין עִלָּאִין, וְלָאו אִיהוּ כְּמַאן דְּזַכֵּי בְּחַיָּיבַיָּא. מַה בֵּין הַאי לְהַאי. אֶלָּא מַאן דְּאִשְׁתָּדַּל בָּתַר מִסְכְּנָא, אִיהוּ אַשְׁלִים חַיִּין לְנַפְשֵׁיהּ, וְגָרִים לֵיהּ לְאִתְקַיְּימָא, וְזָכֵי בְּגִינֵיהּ, לְכַמָּה טָבָאן לְהַהוּא עָלְמָא. וּמַאן דְּאִשְׁתָּדַּל בָּתַר חַיָּיבַיָּא, אִיהוּ אַשְׁלִים יַתִּיר. עָבִיד לְסִטְרָא אַחֲרָא דֶּאֱלהִים אֲחֵרִים דְּאִתְכַּפְיָא, וְלָא שָׁלְטָא, וְאַעְבַּר לֵיהּ מִשֻּׁלְטָנוּתֵיהּ. עָבִיד דְּאִסְתַּלָּק קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עַל כּוּרְסֵי יְקָרֵיהּ. עָבִיד לְהַהוּא חַיָּיבָא, נַפְשָׁא אַחֲרָא. זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ.
גון נראה ולא נראה - קדשת ישראל יתרה על מלאכים עליונים
גָּוֶן אַחֵר שֶׁנִּרְאֶה וְלֹא נִרְאֶה, בְּשָׁעָה שֶׁמַּגִּיעִים יִשְׂרָאֵל לְסֵדֶר הַקְּדֻשָּׁה, אָז הַגָּוֶן הַגָּנוּז הַזֶּה, וְיוֹצֵא, מִשּׁוּם שֶׁהִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁמְּקַדְּשִׁים יִשְׂרָאֵל יוֹתֵר עַל הַמַּלְאָכִים הָעֶלְיוֹנִים, שֶׁהֵם חֲבֵרִים עִמָּם. וְהַגָּוֶן הַזֶּה מֵאִיר וְנִרְאֶה בְּשָׁעָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל מְקַדְּשִׁים הַקְּדֻשָּׁה הַזּוֹ, (שֶׁהֲרֵי מְסַיְּמִים יִשְׂרָאֵל עַד שֶׁלֹּא יַשְׁגִּיחוּ וכו') עַד שֶׁמְּסַיְּמִים יִשְׂרָאֵל, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַשְׁגִּיחוּ הַמַּלְאָכִים הָעֶלְיוֹנִים וְיַעֲנִישׁוּ אוֹתָם לְמַעְלָה, וְלֹא יְקַטְרְגוּ עֲלֵיהֶם.
בלשון הזוהר
גַּוְונָא אַחֲרָא, דְּאִתְחָזֵי וְלָא אִתְחָזֵי, בְּשַׁעֲתָא דְּמָטָאן יִשְׂרָאֵל לִקְדוּשָׁה דְּסִידְרָא, כְּדֵין הַאי גַּוְונָא דְּגָנִיז, וְנָפִיק, בְּגִין דְּהַאי אִיהוּ קְדוּשָׁתָא דְּקָא מְקַדְּשֵׁי יִשְׂרָאֵל יַתִּיר עַל מַלְאֲכֵי עִלָּאֵי, דְּאִינּוּן חֲבֵרִים בַּהֲדַיְיהוּ. וְהַאי גַּוְונָא נָהִיר וְאִתְחָזֵי בְּשַׁעֲתָא דְּיִשְׂרָאֵל מְקַדְּשֵׁי קְדוּשָׁתָא דָּא, (נ"א דהא מסיימי ישראל עד לא ישגחון וכו') עַד דִּמְסַיְּימֵי יִשְׂרָאֵל, בְּגִין דְּלָא יִשְׁגְּחוּן מַלְאָכִים עִלָּאִין, וְיָעְנִישׁוּ לוֹן לְעֵילָּא, וְלָא יְקַטְרְגוּן עָלַיְיהוּ.
גס רוח בדברי תורה - שפלות בעולם הזה וגבהות רק בעולם הבא
עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים הַקְשִׁיבוּ, מִיהוּ גַּס רוּחַ בְּדִבְרֵי תוֹרָה, מִיהוּ שֶׁכָּל דְּבָרָיו לְהִתְגַּבֵּהַּ בְּדִבְרֵי תוֹרָה, מִשּׁוּם שֶׁשָּׁנִינוּ, שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ לִהְיוֹת שָׁפָל בָּעוֹלָם הַזֶּה בְּדִבְרֵי תוֹרָה, שֶׁהֲרֵי אֵין גַּבְהוּת בַּתּוֹרָה אֶלָּא בָּעוֹלָם הַבָּא.
בלשון הזוהר
כְּדֵין כָּרוֹזָא נָפִיק וְאָמַר, עִלָּאִין וְתַתָּאִין אָצִיתוּ, מַאן אִיהוּ גַּס רוּחָא בְּמִלֵּי דְּאוֹרַיְיתָא, מַאן אִיהוּ דְּכָל מִלּוֹי בְּגִין לְמִגְבַּהּ בְּמִלֵּי דְּאוֹרַיְיתָא בְּגִין דְּתָנֵינָן, דְּבַר נָשׁ בָּעֵי לְמֶהֱוֵי שָׁפִיל בְּהַאי עָלְמָא בְּמִלֵּי דְּאוֹרַיְיתָא, דְּהָא לֵית גְּבָהוּ בְּאוֹרַיְיתָא, אֶלָּא בְּעָלְמָא דְּאָתֵי.
קדשה זו לגנז בינינו - מרשים להכנס לשערים העליונים בשבח
בִּקְדֻשָּׁה זוֹ צָרִיךְ לְהִשָּׁמֵר וְלִגְנֹז אוֹתָהּ בֵּינֵינוּ כְּדֵי שֶׁנִּתְקַדֵּשׁ בְּתוֹךְ הַקְּדֻשָּׁה בָּרֹאשׁ וּבַסּוֹף יוֹתֵר מֵאוֹתָן קְדֻשּׁוֹת שֶׁאוֹמְרִים עִמָּנוּ מַלְאָכִים עֶלְיוֹנִים. הַקְּדֻשָּׁה שֶׁאָנוּ מְקַדְּשִׁים בַּשֶּׁבַח שֶׁאָנוּ מְשַׁבְּחִים לַמַּלְאָכִים הָעֶלְיוֹנִים. וּמִשּׁוּם שֶׁבַח זֶה מַרְשִׁים לָנוּ לְהִכָּנֵס לְתוֹךְ הַשְּׁעָרִים הָעֶלְיוֹנִים, וְעַל זֶה אָנוּ אוֹמְרִים קְדֻשָּׁה זוֹ בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ וּמַשְׁאִ ירִים אוֹתָנוּ בְּאַהֲבָה לְהִכָּנֵס לַשְּׁעָרִים שֶׁלְּמַעְלָה, מִתּוֹךְ שֶׁאָנוּ מְשַׁבְּחִים אוֹתָם בַּסִּדּוּר שֶׁלָּהֶם (שֶׁלָּנוּ), וְלָכֵן אָנוּ נוֹטְלִים יוֹתֵר קְדֻשּׁוֹת, וְנִכְנָסִים לַשְּׁעָרִים הָעֶלְיוֹנִים.
בלשון הזוהר
בִּקְדוּשָׁתָא דָּא, בָּעֵינָן לְאִסְתַּמְּרָא, וּלְאַגְנְזָא לָהּ בֵּינָנָא, בְּגִין דְּנִתְקַדֵּשׁ גּוֹ קְדוּשָׁה בְּרֵישָׁא וּבְסוֹפָא. יַתִּיר מֵאִינּוּן קְדוּשָׁן דְּאַמְרֵי בַּהֲדָן מַלְאֲכֵי עִלָּאֵי. קְדוּשָׁה דְּאֲנָן מְקַדְּשֵׁי בִּשְׁבָחָא דְּאֲנָן מְשַׁבְּחָן לְמַלְאֲכֵי עִלָּאֵי, וּבְגִין שְׁבָחָא דָּא, שַׁבְקִין לָן לְמֵעַאל גּוֹ תַּרְעֵי עִלָּאֵי, וְעַל דָּא אֲנָן אַמְרִין קְדוּשָׁה דָּא בְּלָשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, וְשַׁבְקִין לָן בִּרְחִימוּ, לְמֵיעַל תַּרְעִין דִּלְעֵילָּא, מִגּוֹ דְּאֲנָן מְשַׁבְּחִין לוֹן בְּסִדוּרָא דִּלְהוֹן. (ס"אדילן) וּבְגִין כַּךְ, אֲנָן נַטְלִין קְדוּשָׁן יַתִּיר, וְעָאלִין תַּרְעִין עִלָּאִין.
אין זו רמאות - נטילת קדשת המלאכים כדי שיתעלה כבוד הקב"ה
וְאִם תֹּאמַר, זוֹהִי רַמָּאוּת - לֹא כָּךְ! אֶלָּא הַמַּלְאָכִים הָעֶלְיוֹנִים הֵם יוֹתֵר קְדוֹשִׁים מֵאִתָּנוּ, וְהֵם נוֹטְלִים יוֹתֵר קְדֻשָּׁה, וְאִלְמָלֵא שֶׁאָנוּ נוֹטְלִים וּמוֹשְׁכִים עָלֵינוּ הַקְּדֻשּׁוֹת הַלָּלוּ, לֹא נוּכַל לִהְיוֹת חֲבֵרִים עִמָּם, וּכְבוֹד הקב"ה לֹא יִשְׁתַּלֵּם לְמַעְלָה וּלְמַטָּה בִּזְמַן אֶחָד, וְעַל זֶה אָנוּ מִשְׁתַּדְּלִים לִהְיוֹת עִמָּם חֲבֵרִים, וְיִתְעַלֶּה כְּבוֹד הקב"ה לְמַעְלָה וּלְמַטָּה בִּזְמַן אֶחָד.
בלשון הזוהר
וְאִי תֵּימָא רַמָּאוּתָא הִיא. לָאו הָכִי. אֶלָּא מַלְאֲכֵי עִלָּאֵי אִינּוּן קַדִּישִׁין יַתִּיר מִינָן, וְאִינּוּן נַטְלֵי קְדוּשָׁתָא יַתִּיר, וְאִלְמָלֵא דְּאֲנָן נַטְלִין וּמַשְׁכִין עֲלָן קְדוּשָׁאן אִלֵּין, לָא נֵיכוּל לְמֶהֱוֵי חֲבֵרִים בַּהֲדַיְיהוּ, וִיקָרָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָא יִשְׁתְּלִים עֵילָּא וְתַתָּא בְּזִמְנָא חֲדָא. וְעַל דָּא אֲנָן מִשְׁתַּדְּלִין לְמֶהֱוֵי עִמְּהוֹן חֲבֵרִים, וִיסְתַּלָּק יְקָרָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עֵילָּא וְתַתָּא בְּזִמְנָא חֲדָא.
הקדשה שבסוף בתרגום ליחיד - לשון הקדש בקדשה רק בעשרה
וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ'. לפי שגבוהה מעלת לה"ק מלשון תרגום אין היחיד אומר קדושה בלה"ק אבלהַקְּדֻשָּׁה שֶׁבַּסּוֹף הִיא תַּרְגּוּם, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, וְזֶה אֲפִלּוּ יָחִיד יוּכַל לוֹמַר אוֹתָהּ, אוֹתָם דִּבְרֵי הַתַּרְגּוּם. אֲבָל דִּבְרֵי לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה אֵינָם אֶלָּא בַּעֲשָׂרָה, כִּי הַשְּׁכִינָה מִתְחַבֶּרֶת עִם לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, ובזה יתרה מעלתם של ישראל על מלאכי השרת וּלְכָלהזכרת קְדֻשָּׁה שֶׁהַשְּׁכִינָה בָּאָה, אֵין זֶה אֶלָּא בַּעֲשָׂרָה, שֶׁכָּתוּב ׳וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ'׳ (ויקרא כב, לב) '. ׳בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׳ הֵםשמחמת קדושתם ניתנה להם לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ וַדַּאי, וְלֹא שְׁאָר עַמִּים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם לָשׁוֹן אַחֶרֶת.
בלשון הזוהר
קְדוּשָׁה דִּי בְּסוֹפָא, אִיהִי תַּרְגּוּם, כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא. וְדָא אֲפִילּוּ יָחִיד יָכִיל לוֹמַר לָהּ, אִינּוּן מִלֵּי דְּתַרְגּוּם. אֲבָל מִלִּין דְּלָשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ דִּקְדוּשָּׁה, לָאו אִינּוּן אֶלָּא בַּעֲשָׂרָה, בְּגִין דְּלָשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ שְׁכִינְתָּא מִתְחַבְּרָא בַּהֲדֵיהּ. וּבְכָל קְדוּשָׁה דִּשְׁכִינְתָּא אַתְיָא, לָאו אִיהוּ אֶלָּא בַּעֲשָׂרָה. דִּכְתִּיב, ׳וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ'׳ (ויקרא כב, לב), ׳בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׳ אִינּוּן לָשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ וַדַּאי, וְלָא שְׁאָר עַמִּין דְּאִית לוֹן לִישָׁן אַחֲרָא.
קדשת הקדיש עולה לכל הצדדים - שוברת מנעולים וקלפות רעות
וְאִם תֹּאמַר, הֲרֵי הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל הַקַּדִּישׁ, שֶׁהִיא תַּרְגּוּם, לָמָּה אֵינָהּ בְּיָחִיד? בֹּא וּרְאֵה, קְדֻשָּׁה זוֹ אֵינָהּ כִּשְׁאָר הַקְּדֻשּׁוֹת שֶׁהֵם מְשַׁלְּשִׁים. אֲבָל קְדֻשָּׁה זוֹ הִיא עוֹלָה בְּכָל הַצְּדָדִים, לְמַעְלָה וּלְמַטָּה וּלְכָל צִדְדֵי הָאֱמוּנָה, וְשׁוֹבֶרֶת מַנְעוּלִים וְחוֹתָמוֹת שֶׁל בַּרְזֶל וּקְלִפּוֹת רָעוֹת (וְזֶהוּ הַשֶּׁבַח שמתעלהבו כבוד הקדושברוך הוּא יוֹתֵר מְשַׁבֵּחַ אחר. והתעלות זוֹ יְתֵרָה מֵהַכֹּל, מָה הַטַּעַם, ' מִשּׁוּם שֶׁהוּא גּוֹרֵם להרפות אֶת הַסִּטְרָא אַחֲרָא ולהעבירו) לְהַעֲלוֹת אֶת כְּבוֹד הקב"ה עַל הַכֹּל, וְאָנוּ צְרִיכִים לוֹמַר אוֹתָהּ בַּלָּשׁוֹן שֶׁל הַסִּטְרָא אַחֲרָא וּלְהָשִׁיב בְּכֹחַ חָזָק: אָמֵן יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא מְבָרַךְ, כְּדֵי שֶׁיִּשְׁתַּבֵּר כֹּחוֹ שֶׁל הַסִּטְרָא אַחֲרָא, וְיִתְעַלֶּה הקב"ה בִּכְבוֹדוֹ עַל הַכֹּל. וּכְשֶׁנִּשְׁבָּר בִּקְדֻשָּׁה זוֹ כֹּחוֹ שֶׁל הַסִּטְרָא אַחֲרָא, הקב"ה מִתְעַלֶּה בִּכְבוֹדוֹ, וְנִזְכָּר לְבָנָיו, וְנִזְכָּר לִשְׁמוֹ. וּמִשּׁוּם שהקב"ה מִתְעַלֶּה בִּכְבוֹדוֹ בַּקְּדֻשָּׁה הַזּוֹ, אֵינָהּ אֶלָּא בַּעֲשָׂרָה.
בלשון הזוהר
וְאִי תֵּימָא, הָא קְדוּשָׁתָא דְּקַדִּישׁ, דְּאִיהוּ תַּרְגּוּם, אֲמַאי לָאו אִיהוּ בְּיָחִיד. תָּא חֲזֵי, קְדוּשָׁתָא דָּא, לָאו אִיהוּ כִּשְׁאָר קְדוּשָׁאן דְּאִינּוּן מְשַׁלְשִׁין. אֲבָל קְדוּשָׁתָא דָּא, אִיהִי סָלְקָא בְּכָל סִטְרִין, לְעֵילָּא וְתַתָּא וּבְכָל סִטְרֵי מְהֵימְנוּתָא, וְתַבְרָא מַנְעוּלִין וְגוּשְׁפַּנְקָן דְּפַרְזְלָא, וּקְלִיפִּין בִּישִׁין, (ס"א ודא איהו שבחא דאסתלק ביה יקרא דקודשא בריך הוא יתיר משבחא אחרא. ואסתלקו דא יתיר מכלא, מאי טעמא, בגין דאיהו גרים לאתרפיא סטרא אחרא ולאסתלקא) לְאִסְתַּלְּקָא יְקָרָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עַל כֹּלָּא, וַאֲנָן בָּעֵינָן לְמֵימַר לָהּ בְּלִישָׁנָא דְּסִטְרָא אַחֲרָא, וּלְאָתָבָא בְּחֵילָא תַּקִּיף, אָמֵן יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא מְבָרַךְ, בְּגִין דְּיִתְבַּר חֵילָא דְּסִטְרָא אַחֲרָא, וִיסְתַּלָּק קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִּיקָרֵיהּ עַל כֹּלָּא. וְכַד אִתְּבַּר בִּקְדוּשָׁתָא דָּא חֵילָא דְּסִטְרָא אַחֲרָא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִסְתַּלָּק בִּיקָרֵיהּ, וְאַדְכַּר לִבְנוֹי, וְאַדְכַּר לִשְׁמֵיהּ. וּבְגִין דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִסְתַּלָּק בִּיקָרֵיהּ בִּקְדוּשָׁתָא דָּא, לָאו אִיהִי אֶלָּא בַּעֲשָׂרָה.
אמן יהא שמיה רבא - שבירת כח הסטרא אחרא בלשון שלה
וּבְלָשון זוֹ עַל כָּרְחוֹ שֶׁל הַסִּטְרָא אַחֲרָא הוּא נִכְפֶּה, וְנִשְׁבָּר כֹּחוֹ, וּמִתְעַלֶּה כְּבוֹד הקב"ה וְשׁוֹבֵר מַנְעוּלִים וְחוֹתָמוֹת וְשַׁלְשְׁלָאוֹת חֲזָקוֹת וּקְלִפּוֹת רָעוֹת, וְנִזְכָּר הקב"ה אֶת שְׁמוֹ וְאֶת בָּנָיו. אַשְׁרֵיהֶם הָעָם הַקָּדוֹשׁ שהקב"ה נָתַן לָנוּ תּוֹרָה קְדוֹשָׁה לִזְכּוֹת בָּהּ לָעוֹלָם הַבָּא.
בלשון הזוהר
וּבְלִישָׁנָא דָּא, עַל כָּרְחֵיהּ דְּסִטְרָא אַחֲרָא אִתְכַּפְיָא, וְאִתְתְּבָר חֵילֵיהּ, וְאִסְתַּלָּק יְקָרָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְתָבַר מַנְעוּלִין וְגוּשְׁפַּנְקָן וְשַׁלְשְׁלָאן תַּקִּיפִין, וּקְלִיפִּין בִּישִׁין, וְאִדְכַּר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לִשְׁמֵיהּ וְלִבְנוֹי. זַכָּאִין אִינּוּן עַמָּא קַדִּישָׁא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יָהַב לָן אוֹרַיְיתָא קַדִּישָׁא, לְמִזְכֵּי בָּהּ לְעָלְמָא דְּאָתֵי.
אשריכם לעולם הבא - דברי כתר המלכות העליונה ושכר הבל פיכם
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן לַחֲבֵרִים, אַשְׁרֵיכֶם לָעוֹלָם הַבָּא, וְכֵיוָן שֶׁהִתְחַלְנוּ בִדְבָרִים שֶׁל כֶּתֶר הַמַּלְכוּת הָעֶלְיוֹנָה, אוֹמֵר אֲנִי בִּשְׁבִילְכֶם (בְּתוֹכֲכֶם), והקב"ה יִתֵּן לָכֶם שָׂכָר בְּאוֹתוֹ הָעוֹלָם. וְאוֹתוֹ הֶבֶל פִּיכֶם יִתְעַלֶּה לְמַעְלָה כְּאִלּוּ אַתֶּם הַמְעוֹרְרִים אֶת הַדְּבָרִים הַלָּלוּ.
בלשון הזוהר
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן לְחַבְרַיָּיא, זַכָּאִין אַתּוּן לְעָלְמָא דְּאָתֵי, וְכֵיוָן דְּשָׁרֵינָן מִלִּין דְּכִתְרָא דְּמַלְכוּתָא עִלָּאָה אֵימָּא אֲנָא בְּגִינַיְיכוּ (נ"א בגווייכו) וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יָהִיב לְכוֹן אַגְרָא בְּהַהוּא עָלְמָא. וְהַהוּא הֲבַל דְּפוּמַיְיכוּ, יִסְתָּלַּק לְעֵילָּא, כְּאִילּוּ אַתּוּן מִתְעֲרִין מִלִּין אִלֵּין.
וזאת התרומה אשר תקחו מאתם
מעשה המשכן מתחיל בשמאל כנגד בריאת העולם
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.