הגון הלבן עולה בגאל ישראל - כתר על ראש הגרן בסמיכת גאלה לתפלה
תרומה · כתר המלכות העליונה - שלשה גוני הגרן וסוד הקדשה בעשרה · מאמר 7 · פיסקה 2 · דף קכח ע"ב
לשון הזוהר
גַּוְונָא חֲדָא הַהוּא דְּסָלִיק לְעֵילָּא, נָפְקָא, וְהַהוּא גַּוְונָא אִיהוּ גּוָון חִוָּור, יַתִּיר מֵחִוָּורוּ אַחֲרָא. וְעָאל בְּהַהוּא שַׁלְהוֹבָא וְאִצְטְבַע זְעֵיר, וְלָא אִצְטְבַע, וְקַיְּימָא הַהוּא גּוָון לְעֵילָּא עַל רֵישָׁא דְּהַהוּא אִדְרָא. וּבְשַׁעֲתָא דְּיִשְׂרָאֵל עָאלִין לְבֵי כְּנִשְׁתָּא וּמְצָלִן צְלוֹתְהוֹן, כַּד מָטָאן לְגָאַל יִשְׂרָאֵל, וְסַמְכִין גְּאוּלָה לִתְּפִלָּה, כְּדֵין הַאי גּוָון חִוָּור, אִסְתַּלָּק עַל רֵישָׁא דְּאִדָּרָא, וְאִתְעָבִיד לֵיהּ כִּתְרָא (דקיימא).
תרגום
· גָּוֶן אֶחָד, אוֹתוֹ שֶׁעוֹלֶה לְמַעְלָה, יוֹצֵא, וְאוֹתוֹ גָוֶן הוּא גָּוֶן לָבָן יוֹתֵר מִלֹּבֶן אַחֵר. וְנִכְנָס בְּאוֹתָהּ שַׁלְהֶבֶת וְנִצְבָּע מְעַט, וְלֹא נִצְבָּע, וְעוֹמֵד אוֹתוֹ גָוֶן לְמַעְלָה עַל רֹאשׁ אוֹתוֹ הַגֹּרֶן. וּבְשָׁעָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל נִכְנָסִים לְבֵית הַכְּנֶסֶת וּמִתְפַּלְלִים תְּפִלּוֹתֵיהֶם, כְּשֶׁמַּגִּיעִים לְגָאַל יִשְׂרָאֵל וְסוֹמְכִים גְּאֻלָּה לִתְפִלָּה, אָז אוֹתוֹ גָוֶן לָבָן עוֹלֶה עַל רֹאשׁ הַגֹּרֶן וְנַעֲשֶׂה לוֹ כֶּתֶר (שֶׁל קִיּוּם).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: גוונא חדא ההוא דסליק לעילא, נפקא, וההוא גוונא איהו גוון חוור, יתיר מחוורו אחרא. ועאל בההוא שלהובא ואצטבע זעיר, ולא אצטבע, וקיימא ההוא גוון לעילא על רישא דההוא אדרא. ובשעתא דישראל עאלין לבי כנשתא ומצלן צלותהון, כד מטאן לגאל ישראל, וסמכין גאולה לתפלה, כדין האי גוון חוור, אסתלק על רישא דאדרא, ואתעביד ליה כתרא (דקיימא).
התרגום: · גון אחד, אותו שעולה למעלה, יוצא, ואותו גון הוא גון לבן יותר מלבן אחר. ונכנס באותה שלהבת ונצבע מעט, ולא נצבע, ועומד אותו גון למעלה על ראש אותו הגרן. ובשעה שישראל נכנסים לבית הכנסת ומתפללים תפלותיהם, כשמגיעים לגאל ישראל וסומכים גאלה לתפלה, אז אותו גון לבן עולה על ראש הגרן ונעשה לו כתר (של קיום).
מן המפרשים
אור החמה: גוונא חדא ההוא דסליק לעילא שהוא הנצח ענף החסד נפקא מבחינתו ויורד למטה אל האדרא והוא ימיני חסד גוון חוור והוא חוורו מחוורו אחרא שבמלכות מפני תערובת אודם האש בשלהובא כנזכר. ולזה אצטבע זעיר מתאדם קצת בדין הגבורה ומיעוטו ג"כ דלא…
אור יקר: על רישא דההוא אדרא ואומרו שהאדרא הזאת יש לה רגלים והם נצח והוד, ויש לה גופא והיינו ת״ת, ויש לה זרועות והם חסד וגבורה, ויש לה ראש היינו ג׳ ראשונות, וראשה היא מכנסת במרגלותיו של זכר לפעמים כאומרו ותשכב מרגלותיו, ולזה הנצח הזה…
הסולם: גוונא חדא ההוא וכו': צבע אחד אותו העולה למעלה, שהוא נצח, יוצא, וצבע ההוא הוא צבע לבן, יותר מלבנונית אחרת, ונכנס בשלהבת ההיא ונצטבע מעט, שנכלל מדינים דשלהבת, אבל לא נצטבע, כלומר שאינו ניכר בו שום צבע, שהוא דין. וצבע ההוא עומד…