ממלכת הזוהר › זוהר › תרומה › מאמר 7: כתר המלכות העליונה - שלשה גוני הגרן וסוד הקדשה בעשרה › פיסקה 14 (קכט ע"ב)

אין זו רמאות - נטילת קדשת המלאכים כדי שיתעלה כבוד הקב"ה

תרומה · כתר המלכות העליונה - שלשה גוני הגרן וסוד הקדשה בעשרה · מאמר 7 · פיסקה 14 · דף קכט ע"ב

לשון הזוהר

וְאִי תֵּימָא רַמָּאוּתָא הִיא. לָאו הָכִי. אֶלָּא מַלְאֲכֵי עִלָּאֵי אִינּוּן קַדִּישִׁין יַתִּיר מִינָן, וְאִינּוּן נַטְלֵי קְדוּשָׁתָא יַתִּיר, וְאִלְמָלֵא דְּאֲנָן נַטְלִין וּמַשְׁכִין עֲלָן קְדוּשָׁאן אִלֵּין, לָא נֵיכוּל לְמֶהֱוֵי חֲבֵרִים בַּהֲדַיְיהוּ, וִיקָרָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָא יִשְׁתְּלִים עֵילָּא וְתַתָּא בְּזִמְנָא חֲדָא. וְעַל דָּא אֲנָן מִשְׁתַּדְּלִין לְמֶהֱוֵי עִמְּהוֹן חֲבֵרִים, וִיסְתַּלָּק יְקָרָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עֵילָּא וְתַתָּא בְּזִמְנָא חֲדָא.

תרגום

וְאִם תֹּאמַר, זוֹהִי רַמָּאוּת - לֹא כָּךְ! אֶלָּא הַמַּלְאָכִים הָעֶלְיוֹנִים הֵם יוֹתֵר קְדוֹשִׁים מֵאִתָּנוּ, וְהֵם נוֹטְלִים יוֹתֵר קְדֻשָּׁה, וְאִלְמָלֵא שֶׁאָנוּ נוֹטְלִים וּמוֹשְׁכִים עָלֵינוּ הַקְּדֻשּׁוֹת הַלָּלוּ, לֹא נוּכַל לִהְיוֹת חֲבֵרִים עִמָּם, וּכְבוֹד הקב"ה לֹא יִשְׁתַּלֵּם לְמַעְלָה וּלְמַטָּה בִּזְמַן אֶחָד, וְעַל זֶה אָנוּ מִשְׁתַּדְּלִים לִהְיוֹת עִמָּם חֲבֵרִים, וְיִתְעַלֶּה כְּבוֹד הקב"ה לְמַעְלָה וּלְמַטָּה בִּזְמַן אֶחָד.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ואי תימא רמאותא היא. לאו הכי. אלא מלאכי עלאי אינון קדישין יתיר מינן, ואינון נטלי קדושתא יתיר, ואלמלא דאנן נטלין ומשכין עלן קדושאן אלין, לא ניכול למהוי חברים בהדייהו, ויקרא דקודשא בריך הוא לא ישתלים עילא ותתא בזמנא חדא. ועל דא אנן משתדלין למהוי עמהון חברים, ויסתלק יקרא דקודשא בריך הוא עילא ותתא בזמנא חדא.

התרגום: ואם תאמר, זוהי רמאות - לא כך! אלא המלאכים העליונים הם יותר קדושים מאתנו, והם נוטלים יותר קדשה, ואלמלא שאנו נוטלים ומושכים עלינו הקדשות הללו, לא נוכל להיות חברים עמם, וכבוד הקב"ה לא ישתלם למעלה ולמטה בזמן אחד, ועל זה אנו משתדלים להיות עמם חברים, ויתעלה כבוד הקב"ה למעלה ולמטה בזמן אחד.

מן המפרשים

אור החמה: ויקרא דקב"ה לא אשתלם וגומר זו היא עיקר התירוץ שע"י קדושה ראשונה אנו נעשים חברים עמהם כדי שבקדושת החזרת ש"ץ נקדיש כלנו יחד עליונים ותחתונים. ויקרא דקב"ה ישתלם עילא ותתא: וגומר כנזכר בפ' בלק דף ק"ץ ע"ש.

הסולם: ואי תימא רמאותא וכו': ואם תאמר שהוא רמאות, מה שאנו משבחים אותם, שאינו בלב שלם אלא כדי לקבל קדושה. אינו כן, אלא מלאכים העליונים הם קדושים יותר ממנו, והם מקבלים יותר קדושה, ואם לא שאנו לוקחים ומושכים עלינו קדושות אלו ע"י השבח…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר