ממלכת הזוהר › זוהר › תרומה › מאמר 68: קח נא את ברכתי - יעקב אוחז בסמאל בדיוקן עשו עד עלות השחר › פיסקה 4 (קסג ע"ב)

גלות ישראל בלילה עד שיאיר הקב"ה ויעבר שלטון עובדי כוכבים

תרומה · קח נא את ברכתי - יעקב אוחז בסמאל בדיוקן עשו עד עלות השחר · מאמר 68 · פיסקה 4 · דף קסג ע"ב

לשון הזוהר

כְּגַוְונָא דָּא גָּלוּתָא דְּיִשְׂרָאֵל, דְּאִיהוּ בְּלֵילְיָא, וְאִקְרֵי לַיְלָה. מַלְכָּא עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת חַיָּיבָא שַׁלְטָא עָלַיְיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל, עַד דְּיֵיתֵי צַפְרָא וְיַנְהִיר לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְיִתְעֲבָר שֻׁלְטָנֵיהוֹן, וְעַל דָּא ׳כִּי עָלָה הַשָּׁחַר׳, דָּחִיק הֲוָה בִּידֵיהּ, וְתָשַׁשׁ חֵילֵיהּ, דְּהָא אִתְעַבָר לֵילְיָא וְעַל דָּא אִתְתָּקַּף יַעֲקֹב בֵּיהּ, וְחָמָא דִּיּוּקְנֵיהּ כְּדִּיוּקְנָא דְּעֵשָׂו, אֲבָל לָא בְּאִתְגַּלְּיָא כָּל כַּךְ. וּכְדֵין אוֹדֵי לֵיהּ עַל בִּרְכָּאן.

תרגום

כְּמוֹ זֶה גָּלוּתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בַּלַּיְלָה וְנִקְרֵאת לַיְלָה. מֶלֶךְ עוֹבְדֵי כוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת רָשָׁע שׁוֹלֵט עַל יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁיָּבֹא הַבֹּקֶר וְיָאִיר לָהֶם הקב"ה וְיַעֲבֹר שִׁלְטוֹנָם, וְעַל זֶה ׳כִּי עָלָה הַשָּׁחַר׳. דָּחוּק הָיָה בְיָדוֹ וְתָשַׁשׁ כֹּחוֹ, שֶׁהֲרֵי עָבַר הַלַּיְלָה. וְעַל זֶה יַעֲקֹב הֶחֱזִיק בּוֹ וְרָאָה דְיוֹקְנוֹ כִּדְיוֹקְנוֹ שֶׁל עֵשָׂו, אֲבָל לֹא כָּל כָּךְ בְּגִלּוּי, וְאָז הוֹדָה לוֹ עַל הַבְּרָכוֹת.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: כגוונא דא גלותא דישראל, דאיהו בליליא, ואקרי לילה. מלכא עבודת כוכבים ומזלות חייבא שלטא עלייהו דישראל, עד דייתי צפרא וינהיר לון קודשא בריך הוא, ויתעבר שלטניהון, ועל דא ׳כי עלה השחר׳, דחיק הוה בידיה, ותשש חיליה, דהא אתעבר ליליא ועל דא אתתקף יעקב ביה, וחמא דיוקניה כדיוקנא דעשו, אבל לא באתגליא כל כך. וכדין אודי ליה על ברכאן.

התרגום: כמו זה גלותם של ישראל, שהיא בלילה ונקראת לילה. מלך עובדי כוכבים ומזלות רשע שולט על ישראל, עד שיבא הבקר ויאיר להם הקב"ה ויעבר שלטונם, ועל זה ׳כי עלה השחר׳. דחוק היה בידו ותשש כחו, שהרי עבר הלילה. ועל זה יעקב החזיק בו וראה דיוקנו כדיוקנו של עשו, אבל לא כל כך בגלוי, ואז הודה לו על הברכות.

מן המפרשים

אור יקר: עד דייתי צפרא שנאמר בה התנערי מעפר קומי שבי וכר, והיינו.

הסולם: כגוונא דא גלותא וכו': כעין זה גלות ישראל, שהוא בחינת לילה, ונקרא לילה. מלכות עכו"ם הרשעה שולטת עליהם, על ישראל, עד שיבא הבקר, שהוא הגאולה, ויאיר להם הקב"ה, ויוסר שליטתם של מלכות עכו"ם. ועל כן אמר כי עלה השחר נדחק היה בידו, ותש…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר