קח נא את ברכתי
יעקב אוחז בסמאל בדיוקן עשו עד עלות השחר
קח נא את ברכתי - כשראה יעקב את סמאל בדיוקן עשו לא הכיר בו עד הבקר
כא] שַׁלְּחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּׁחַר. פָּתַחר"א ׳וְאָמַר, (בראשית לג) ׳קַח נָא אֶת בִּרְכָתִי אֲשֶׁר הֻבָאת לָךְ׳ וְגוֹ'׳. כְּשֶׁרָאָה יַעֲקֹב אֶת סָמָאֵל מְקַטְרֵג בְּאוֹתוֹ לַיְלָה,בתחילה רָאָה אוֹתוֹ בַּדְּיוֹקָן עֵשָׂו,אבל וְלֹא הִכִּיר בּוֹבאופן ברור עַד שֶׁעָלָה הַבֹּקֶר.אך כֵּיוָן שֶׁעָלָה הַבֹּקֶר וְהִשְׁגִּיחַ בּוֹ, רָאָה אוֹתוֹ בְּפָנִים נִסְתָּרִים וּגְלוּיִים. בפנים שבשורשם הם נסתרים מצד עצמות הס''א, ומצד גלוים נתלבשו בפנים של עשיו, והיינו ש הִתְבּוֹנֵן בְּאוֹתָהּ דְּיוֹקָן שֶׁהָיְתָה כִדְמוּת עֵשָׂו, ושרק כלפי חוץ היתה נראית כעשיו אך אינה עשיו בעצמו והבחנה זו יכל לראות רק כשעלה השחר מִיָּד הִשְׁגִּיחַ וְיָדַע שֶׁהָיָה מְמֻנֶּה שֶׁל עֵשָׂו וְהֶחֱזִיק בּוֹ. מַה כָּתוּב?שאמר הממונה של עשיו (שם לד) ׳וַיֹּאמֶר שַׁלְּחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּׁחַר׳ - וְהַחֲבֵרִים הֵעִירוּ, בטעם הדבר שביקש לשחררו שֶׁבִּשְׁבִיל שֶׁהִגִּיעַ זְמַנּוֹ לְזַמֵּר וּלְשַׁבֵּחַ אֶת הקב"ה, וְעַל זֶה ׳כִּי עָלָה הַשָּׁחַר׳.
בלשון הזוהר
פָּתַח ׳וְאָמַר׳, ׳קַח נָא אֶת בִּרְכָתִי אֲשֶׁר הוּבָאת לָךָ וְגוֹ'׳ (בראשית לג, יא), כַּד חָמָא יַעֲקֹב לְסָמָאֵל, מְקַטְרְגָא בְּהַהוּא לֵילְיָא, חָמָא לֵיהּ בְּהַהוּא דִּיּוּקְנָא דְּעֵשָׂו, וְלָא אִשְׁתְּמוֹדָע בֵּיהּ עַד דְּסָלִיק צַפְרָא. כֵּיוָן דְּסָלִיק צַפְרָא, וְאַשְׁגַּח בֵּיהּ, חָמָא לֵיהּ בְּאַנְפִּין סְתִימִין וְאִתְגַּלְיָין. אִסְתָּכַּל בְּהַהוּא דִּיּוּקְנָא, דְּהֲוָה כְּדִּיוּקְנָא דְּעֵשָׂו, מִיַּד אַשְׁגַּח וְיָדַע דְּהֲוָה מְמָנָא דְּעֵשָׂו. אַתְקִיף בֵּיהּ מַה כְּתִיב, ׳וַיֹּאמֶר שַׁלְּחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּׁחַר׳ (בראשית לב, כז). וְחַבְרַיָּיא אִתְּעֲרוּ, דִּבְגִין דְּמָטָא זִמְנֵיהּ לְזַמְּרָא וּלְשַׁבְּחָא לֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְעַל דָּא ׳כִּי עָלָה הַשָּׁחַר׳.
שלטונו של סמאל רק בלילה בחשכה - סוד מפחד בלילות פחד הגיהנם
וְכָאן יֵשׁ לְהִסְתַּכֵּל, להתבונן ולפרש בעומק כי עלה השחר היינו השחרות של לילה נסתלקה ועלה הבוקר- לא רק במובן של אור אלא של הסתלקות כח שחרות הלילה שֶׁוַּדַּאי שִׁלְטוֹנוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בַּלַּיְלָה בְּתוֹךְ הַחֲשֵׁכָה, וְסוֹד זֶההגנוז בענין הנה מטתו שלשלמה שישים גיבורים סביב לה וכו' איש חרבו על ירכו - ׳מִפַּחַד בַּלֵּילוֹת׳,ואיזה פחד יש בלילות שמחמתו צריכים לשישים גיבורים סביב לה - זֶה פַּחַד הַגֵּיהִנֹּם. וּמַה שֶּׁאָמַר בַּלֵּילוֹת, שהיצ"ל בלילה ומדוע אמר בלשון רבים רָצָה לוֹמַר הוּאס"מ וּנְקֵבָתוֹ. הנקראת לי' וּבִשְׁבִיל כָּךְ לֹא שׁוֹלֵט אֶלָּא בַּלַּיְלָה. הרמוזה בשם ליל"ה, והדבר מעיד על כוחה שפועל דווקא בלילה ומשום כך גם כוחו מתגבר אז.
בלשון הזוהר
וְהָכָא אִית לְאִסְתַּכְּלָא, דְּוַדַּאי שֻׁלְטָנוּתָא דִּילֵיהּ לָאו אִיהוּ אֶלָּא בְּלֵילְיָא, גּוֹ חֲשׁוֹכָא, וְרָזָא דָּא ׳מִפַּחַד בַּלֵּילוֹת׳ (שיר השירים ג, ח) דָּא פַּחְדָּא דְּגֵיהִנָּם. וּמַה דְּאָמַר בַּלֵּילוֹת. רְצוֹנוֹ לאמָר אִיהוּ וְנוּקְבֵיהּ. וּבְגִינֵי כַּךְ לָא שַׁלִּיט אֶלָּא בְּלֵילְיָא.
כי עלה השחר - כשעובר שלטון החשך נכנס הוא ואוכלוסיו לנקב תהום עד הלילה
וְזְהִ שֶׁאָמַר ׳וַיֹּאמֶר שַׁלְּחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּׁחַר׳ (בראשית לב, כז) - מַה זֶּה ׳כִּי עָלָה הַשָּׁחַר׳? מִשּׁוּם שֶׁכְּשֶׁמַּגִּיעַ הַבֹּקֶר וְעוֹבֵר שִׁלְטוֹנוֹ שֶׁל הַחֹשֶׁךְ שֶׁל הַלַּיְלָה, אָז נִכְנָס הוּא וְאוּכְלוּסָיו בְּנֶקֶב תְּהוֹם רַבָּה שֶׁלְּצַד צָפוֹן, ששם מקום משכן החיצונים בסוד 'מצפון תיפתח הרעה' עַד שֶׁנִּכְנָס הַלַּיְלָה,כבלי [חבלי] וְנִשְׁאָרִים הַכְּלָבִים, הם הכלבים אשר קשורים באותה נוקבא דתהום רבא וְשׁוֹלְטִים וּמְשׁוֹטְטִים בַּלַּיְלָה (בָּעוֹלָם) עַד שֶׁבָּא הַבֹּקֶר. וְלָכֵן הָיָהסמא"ל דּוֹחֵק לוֹמַר, ׳שַׁלְּחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּׁחַר׳ - שֶׁהֲרֵי לֹא שׁוֹלֵט בַּיּוֹם.
בלשון הזוהר
וְדָא דְּאָמַר ׳וַיֹּאמֶר שַׁלְּחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּׁחַר׳ (בראשית לב, כז). מַאי ׳כִּי עָלָה הַשָּׁחַר׳. בְּגִין דְּכַד אָתֵי צַפְרָא, וְאִתְעֲבָר שֻׁלְטָנוּ דְּחַשׁוֹכָא דְּלֵילְיָא, כְּדֵין עָאל אִיהוּ וְאֹכְלוּסֵיהּ בְּנוּקְבָּא דִּתְהוֹמָא רַבָּא, דְּלִסְטַר צָפוֹן, עַד דְּעָאל לֵילְיָא, וְאִשְׁתְּרוּ כַּלְבֵּי, וְשַׁלְטֵי וּמְשַׁטְטֵי בְּלֵילְיָא, (ד"א בעלמא) עַד דְּאָתֵי צַפְרָא. וְעַל דָּא הֲוָה דָּחִיק לוֹמַר, ׳שַׁלְּחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּׁחַר׳, דְּהָא לָא שַׁלִּיט בִּימָמָא.
גלות ישראל בלילה עד שיאיר הקב"ה ויעבר שלטון עובדי כוכבים
כְּמוֹכעין זֶה גָּלוּתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיאבחינת בַּלַּיְלָה וְנִקְרֵאת לַיְלָה. - שנכנסים בתוך הקליפות הנקראות לילות, ו מֶלֶךְ עוֹבְדֵי כוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת רָשָׁע שׁוֹלֵט עַל יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁיָּבֹא הַבֹּקֶר וְיָאִיר לָהֶםלישראל הקב"ה וְיַעֲבֹר שִׁלְטוֹנָם,של אדום וְעַל זֶה ׳כִּי עָלָה הַשָּׁחַר׳. דָּחוּק הָיָה בְיָדוֹ וְתָשַׁשׁ כֹּחוֹ, שֶׁהֲרֵי עָבַר הַלַּיְלָה. וְעַל זֶה יַעֲקֹב הֶחֱזִיק בּוֹ וְרָאָה דְיוֹקְנוֹ כִּדְיוֹקְנוֹ שֶׁל עֵשָׂו, אֲבָל לֹא כָּל כָּךְ בְּגִלּוּי, וְאָז הוֹדָה לוֹ עַל הַבְּרָכוֹת.
בלשון הזוהר
כְּגַוְונָא דָּא גָּלוּתָא דְּיִשְׂרָאֵל, דְּאִיהוּ בְּלֵילְיָא, וְאִקְרֵי לַיְלָה. מַלְכָּא עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת חַיָּיבָא שַׁלְטָא עָלַיְיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל, עַד דְּיֵיתֵי צַפְרָא וְיַנְהִיר לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְיִתְעֲבָר שֻׁלְטָנֵיהוֹן, וְעַל דָּא ׳כִּי עָלָה הַשָּׁחַר׳, דָּחִיק הֲוָה בִּידֵיהּ, וְתָשַׁשׁ חֵילֵיהּ, דְּהָא אִתְעַבָר לֵילְיָא וְעַל דָּא אִתְתָּקַּף יַעֲקֹב בֵּיהּ, וְחָמָא דִּיּוּקְנֵיהּ כְּדִּיוּקְנָא דְּעֵשָׂו, אֲבָל לָא בְּאִתְגַּלְּיָא כָּל כַּךְ. וּכְדֵין אוֹדֵי לֵיהּ עַל בִּרְכָּאן.
כי על כן ראיתי פניך כראת פני אלהים - פני עשו כדמות סמאל ואתם פני השכינה
מַה כָּתוּב אַחֲרֵי זֶה? ׳כִּי עַל כֵּן רָאִיתִי פָנֶיךְ כִּרְאֹת פְּנֵי אֱלֹהִים וַתִּרְצֵנִי׳ (שם לג, י) - שֶׁרָאָה בְּאוֹתָם הַפָּנִים שֶׁל עֵשָׂו כִּדְמוּת שֶׁנִּרְאֶה לוֹ סָמָאֵל מַמָּשׁ, שֶׁהֲרֵי בְּכָל מָקוֹם שֶׁאָדָם נִקְשָׁר, כָּךְ נִרְאִים פָּנָיו. ביאור ענין פנים: א. כי ענין הפנים לשקף פנימיות סדרי הכוחות של האדם, ומי ששורשו מצורת נשר שבמרכבה דומה פניו לנשר וכן מי ששורשו משאר פנים וכו' (תיקו"ז- אנפין דלכון דאינו אנפין דיליה ) ב. רמ"ק וכעת חותם ר"א את דבריו מעין מה שאמר קודם וְאַתֶּם קְדוֹשִׁים עֶלְיוֹנִים, שְׁכִינָה עִמָּכֶם, וּפְנֵיכֶם כְּאוֹתָם הַפָּנִים שֶׁלָּהּ, אחר שנתברר שהפנים הם כפי מקום ההתקשרות שלהם אַשְׁרֵיכֶם!הוסיף ו אָמַר,כי מפני מעלתכם אִם בַּדֶּרֶךְ הַזּוֹ הָיִיתִי הוֹלֵךְ עִמָּכֶם, הָיִיתִי יוֹשֵׁב עִמָּכֶם.אבל כָּעֵת שֶׁאַתֶּם לְדַרְכְּכֶם וַאֲנִי לְדַרְכִּי, אֶפָּרֵד מִכֶּם בְּדִבְרֵי תוֹרָה.כדין וכמעלת 'הנפרד' מחבירו 'והולך' שיפרד ממנו בדבר 'הלכה'.
בלשון הזוהר
מַה כְּתִיב לְבָתַר, ׳כִּי עַל כֵּן רָאִיתִי פָנֶיךָ כִּרְאוֹת פְּנֵי אֱלהִים וַתִּרְצֵנִי׳ (בראשית לג, י). דְּחָמָא בְּאִינּוּן אַנְפִּין דְּעֵשָׂו כְּדִּיוּקְנָא דְּאִתְחָזֵי לֵיהּ סָמָאֵ"ל מַמָּשׁ, דְּהָא בְּכָל אֲתָר דְּבַּר נָשׁ אִתְקָשַּׁר, הָכִי אִתְחָזֵי בְּאַנְפּוֹי. וְאַתּוּן קַדִּישֵׁי עֶלְיוֹנִין שְׁכִינְתָּא בַּהֲדַיְיכוּ, וְאַנְפִּין דִּלְכוֹן כְּאִינּוּן אַנְפִּין דִּילָהּ, זַכָּאִין אַתוּן. אָמַר אִי אָרְחָא חֲדָא הֲוֵינָא אַזְלֵי בַּהֲדַיְיכוּ, הֲוֵינָא יַתְבֵי עִמְּכוֹן, הַשְּׁתָּא דְּאַתּוּן לְאָרְחַיְיכוּ, וַאֲנָא לְאָרְחִי, אִתְפְּרַשׁ מִנַּיְיכוּ בְּמִילֵּי דְּאוֹרַיְיתָא.
שיר המעלות לשלמה אם ה' לא יבנה בית
סוד שומרי המשכן ובית המקדש
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.