ממלכת הזוהר › זוהר › תרומה › מאמר 59: שמע ישראל בדרכי משה - סוד היחוד העליון וע' הגדולה › פיסקה 7 (קס ע"ב)

כשאדם מקבל על מלכות שמים השכינה שורה על ראשו כעד לפני המלך הקדוש

תרומה · שמע ישראל בדרכי משה - סוד היחוד העליון וע' הגדולה · מאמר 59 · פיסקה 7 · דף קס ע"ב

לשון הזוהר

וּבְשַׁעֲתָא דְּאָתֵי בַּר נָשׁ לְקַבְּלָא עָלֵיהּ עוֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם, כְּדֵין שְׁכִינְתָּא אַתְיָא וְשַׁרְיָא עַל רֵישֵׁיהּ, וְקָאִים עָלֵיהּ כְּסָהִיד, לְסָהֲדָא סַהֲדוּתָא קָמֵי מַלְכָּא קַדִּישָׁא, דְּהַאי אִיהוּ דְּקָא מְיַחָד שְׁמֵיהּ תְּרֵי זִמְנִי בְּיוֹמָא, וּשְׁמֵיהּ אִתְּיֵיחַד עֵילָּא וְתַתָּא כְּדְקָא יֵאוֹת. וְעַל דָּא ע' מִשְׁמַע יִשְׂרָאֵל מֵאַתְוָון רַבְרְבָן, וְד' נָמֵי מֵאַתְוָון רַבְרְבָן, לְמֶהֱוֵי עֵד קָמֵי מַלְכָּא קַדִּישָׁא. וְהָא אוּקְמוּהָ, יְדוָֹ"ד אֱלֹהֵינוּ יְדוָֹ"ד, וְדָא הוּא רָזָא דְּיִחוּדָא בִּתְלַת סִטְרִין, כְּמָה דְּאוֹקְמֵיהּ בּוּצִינָא קַדִּישָׁא, וְאִתְּעַר בֵּיהּ בְּכַמָּה דּוּכְתֵּי, וְלֵית לָן רְשׁוּ לְאַתְעֲרָא בֵּיהּ יַתִּיר.

תרגום

וּבְשָׁעָה שֶׁבָּא אָדָם לְקַבֵּל עָלָיו עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם, אָז הַשְּׁכִינָה בָּאָה וְשׁוֹרָה עַל רֹאשׁוֹ, וְעוֹמֶדֶת עָלָיו כְּעֵד לְהָעִיד עֵדוּת לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ, שֶׁזֶּהוּ מִי שֶׁמְּיַחֵד שְׁמוֹ פַּעֲמַיִם בְּיוֹם, וּשְׁמוֹ מִתְיַחֵד מַעְלָה וּמַטָּה כָּרָאוּי. וְלָכֵן ע' מִשְּׁמַע יִשְׂרָאֵל הִיא מֵהָאוֹתִיּוֹת הַגְּדוֹלוֹת, וְגַם ד' מֵהָאוֹתִיּוֹת הַגְּדוֹלוֹת, לִהְיוֹת עֵד לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ. וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ, יְהֹוָ"ה אֱלֹהֵינ"וּ יְהֹוָ"ה, וְזֶהוּ סוֹד הַיִּחוּד בִּשְׁלֹשָׁה צְדָדִים, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוֹ בּוּצִינָא קַדִּישָׁא וְהִתְעוֹרֵר בּוֹ בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת, וְאֵין לָנוּ רְשׁוּת לְהָעִיר בּוֹ יוֹתֵר.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ובשעתא דאתי בר נש לקבלא עליה עול מלכות שמים, כדין שכינתא אתיא ושריא על רישיה, וקאים עליה כסהיד, לסהדא סהדותא קמי מלכא קדישא, דהאי איהו דקא מיחד שמיה תרי זמני ביומא, ושמיה אתייחד עילא ותתא כדקא יאות. ועל דא ע' משמע ישראל מאתוון רברבן, וד' נמי מאתוון רברבן, למהוי עד קמי מלכא קדישא. והא אוקמוה, ידו"ד אלהינו ידו"ד, ודא הוא רזא דיחודא בתלת סטרין, כמה דאוקמיה בוצינא קדישא, ואתער ביה בכמה דוכתי, ולית לן רשו לאתערא ביה יתיר.

התרגום: ובשעה שבא אדם לקבל עליו על מלכות שמים, אז השכינה באה ושורה על ראשו, ועומדת עליו כעד להעיד עדות לפני המלך הקדוש, שזהו מי שמיחד שמו פעמים ביום, ושמו מתיחד מעלה ומטה כראוי. ולכן ע' משמע ישראל היא מהאותיות הגדולות, וגם ד' מהאותיות הגדולות, להיות עד לפני המלך הקדוש. והרי פרשוה, יהו"ה אלהינ"ו יהו"ה, וזהו סוד היחוד בשלשה צדדים, כמו שבארו בוצינא קדישא והתעורר בו בכמה מקומות, ואין לנו רשות להעיר בו יותר.

מן המפרשים

אור החמה: שכינתא אתיא על רישיה דהיינו שמע ישראל שמ"ע דהיינו שכינה בע' שמות שהם שבע ברכות שבע היכלות שנקשרו ונתייחדו למעלה בסוד בשכמל"ו וקבלו משבע ספירות בסוד שמע ישראל. ישראל אשר בך אתפאר היינו סוד הת"ת בך ודאי אתפאר ואתייחד עם הת"ת.…

אור יקר: אוקמיה בוצינא קדישא בפרשת בראשית שער א׳ סימן (?)

הסולם: ובשעתא דאתי בר נש וכו': ובשעה שהאדם בא לקבל עליו עול מלכות שמים, אז השכינה באה ושורה על ראשו, והיא עומדת עליו כמו עד, להעיד עדות לפני המלך הקדוש, שזה, הוא מיחד שמו שתי פעמים ביום, ושמו מתיחד למעלה ולמטה כראוי. ועל כן, ה ע'…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר