ממלכת הזוהר › זוהר › תרומה › מאמר 59: שמע ישראל בדרכי משה - סוד היחוד העליון וע' הגדולה › פיסקה 5 (קס ע"ב)

היום הזה נהיית לעם - כשנשברו לבותיהם לעבודה כמו שאמר דוד שמעוני אחי ועמי

תרומה · שמע ישראל בדרכי משה - סוד היחוד העליון וע' הגדולה · מאמר 59 · פיסקה 5 · דף קס ע"ב

לשון הזוהר

שְׁמַע ׳יִשְׂרָאֵל הַיּוֹם הַזֶּה נִהְיֵיתָ לְעָם׳, שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יֵאוֹת. ׳הַיּוֹם הַזֶּה נִהְיֵיתָ לְעָם׳ - מַהוּ. הָיִיתָ מִבָּעֵי לֵיהּ, מַאי נִהְיֵיתָ. אֶלָּא בְּכָל אֲתָר עָם, כַּד אִתְבָּרוּ לִבַּיְיהוּ לְפֻלְחָנָא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳נִהְיֵיתִי וְנֶחלֵתִי׳ (דניאל ח, כז). וְדָא הוּא דִּכְתִּיב, ׳שְׁמָעוּנִי אַחַי וְעַמִּי׳ (דברי הימים א כח, ב). אִי אַחַי, לָמָּה עַמִּי, וְאִי עַמִּי, לָמָּה אַחַי. אֶלָּא אָמַר דָּוִד, אִי בִּרְעוּתָא אַתּוּן אַחַי, וְאִי לָאו אַתּוּן עַמִּי, לְתַּבְרָא לִבַּיְיכוּ לְפוּלְחָנִי. כַּךְ ׳הַיּוֹם הַזֶּה נִהְיֵיתָ לְעַם׳, תָּבַרְתְּ לִבְּךָ לְפֻלְחָנָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא.

תרגום

שְׁמַע ׳יִשְׂרָאֵל הַיּוֹם הַזֶּה נִהְיֵיתָ לְעָם׳ (דברים כז, ט) - שְׁמַע יִשְׂרָאֵל נָאֶה הוּא, אֲבָל ׳הַיּוֹם הַזֶּה נִהְיֵיתָ לְעָם׳ - מַהוּ? הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת הָיִיתָ! מַה זֶּה נִהְיֵיתָ? אֶלָּא בְּכָל מָקוֹם עַם, כְּשֶׁנִּשְׁבְּרוּ לִבּוֹתֵיהֶם לָעֲבוֹדָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳נִהְיֵיתִי וְנֶחֱלֵיתִי׳ (דניאל ח, כז) - וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳שְׁמָעוּנִי אַחַי וְעַמִּי׳ (דברי הימים א כח, ב) - אִם אַחַי, לָמָּה עַמִּי? וְאִם עַמִּי, לָמָּה אַחַי? אֶלָּא, אָמַר דָּוִד, אִם בְּרָצוֹן - אַתֶּם אַחַי. וְאִם לֹא - אַתֶּם עַמִּי, לִשְׁבֹּר לִבְּכֶם לַעֲבוֹדָתִי. כָּךְ ׳הַיּוֹם הַזֶּה נִהְיֵיתָ לְעָם׳ - שָׁבַרְתָּ לִבְּךְ לַעֲבוֹדַת הקב"ה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: שמע ׳ישראל היום הזה נהיית לעם׳, שמע ישראל יאות. ׳היום הזה נהיית לעם׳ - מהו. היית מבעי ליה, מאי נהיית. אלא בכל אתר עם, כד אתברו לבייהו לפלחנא, כמה דאת אמר ׳נהייתי ונחלתי׳ (דניאל ח, כז). ודא הוא דכתיב, ׳שמעוני אחי ועמי׳ (דברי הימים א כח, ב). אי אחי, למה עמי, ואי עמי, למה אחי. אלא אמר דוד, אי ברעותא אתון אחי, ואי לאו אתון עמי, לתברא לבייכו לפולחני. כך ׳היום הזה נהיית לעם׳, תברת לבך לפלחנא דקודשא בריך הוא.

התרגום: שמע ׳ישראל היום הזה נהיית לעם׳ (דברים כז, ט) - שמע ישראל נאה הוא, אבל ׳היום הזה נהיית לעם׳ - מהו? היה צריך להיות היית! מה זה נהיית? אלא בכל מקום עם, כשנשברו לבותיהם לעבודה, כמו שנאמר ׳נהייתי ונחליתי׳ (דניאל ח, כז) - וזהו שכתוב ׳שמעוני אחי ועמי׳ (דברי הימים א כח, ב) - אם אחי, למה עמי? ואם עמי, למה אחי? אלא, אמר דוד, אם ברצון - אתם אחי. ואם לא - אתם עמי, לשבר לבכם לעבודתי. כך ׳היום הזה נהיית לעם׳ - שברת לבך לעבודת הקב"ה.

מן המפרשים

אור יקר: היום הזה נהיית כדמסיק תברת לבך וכו׳, ולזה שמ״ע דהיינו שכינה ומרכבתה שבעים סנהדרין אשר לה בהיכלות הם על ישראל, וכן.

הסולם: שמע ישראל היום וגו': שואל, שמע ישראל, יפה הוא, אבל היום הזה נהיית לעם, מהו פירושו, היית היה צריך לומר, מהו נהיית. ומשיב, אלא בכל מקום, שכתוב עם רומז כאשר נשברו לבם לעבודת הקב"ה, וע"כ נאמר, נהיית, כמש"א, נהייתי ונחליתי. וז"ש…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: