ממלכת הזוהר › זוהר › תרומה › מאמר 54: תנאים ואמוראים התכנסו לתקן כלי המלך - סוד המנורה והשכינה כעטרת בעלה › פיסקה 7 (קנח ע"א)

י' זו לפעמים תחתיו לפעמים על ראשו לפעמים באמצע כמחצית השקל בסוד הוי"ה

תרומה · תנאים ואמוראים התכנסו לתקן כלי המלך - סוד המנורה והשכינה כעטרת בעלה · מאמר 54 · פיסקה 7 · דף קנח ע"א

לשון הזוהר

וּבְגִין דָּא, י' דָּא, לְזִמְנִין אִיהִי תְּחוֹתוֹהִי, לְזִמְנִין עַל רֵישֵׁיהּ, לְזִמְנִין בְּאֶמְצָעִיתָא. עַל רֵישֵׁיהּ יְהוָֹ"ה ׳אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָה׳ (תהילים קיח, כב). וְדָא ׳לְהַעֲלוֹת נֵר תָּמִיד, דְּאִיהוּ י' עַל הו"ה מִסִּטְרָא דִּמְנַרְתָּא׳ (ויקרא כד, ב). בְּאֶמְצָעִיתָא, מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳זֶה יִתְּנוּ, כְּגַוְונָא דָּא הוי"ה׳ (שמות ל, יג). בְּסוֹפָא, בְּמַשְׁכְּנָא, כְּגַוְונָא דָּא הוה"י, חָמֵשׁ אַמּוֹת אֹרֶךְ, מִסִּטְרָא דְּה' עִלָּאָה, וְה' אַמּוֹת רֹחַב, מִסִּטְרָא דְּה' תַּתָּאָה. וְאַמָּה: ו'. וַחֲצִי הָאַמָּה: י'. וְכֹלָּא אִתְרְמִיז בְּאָת ו'.

תרגום

וּמִשּׁוּם זֶה י' זוֹ לִפְעָמִים הִיא תַּחְתָּיו, לִפְעָמִים עַל רֹאשׁוֹ, לִפְעָמִים בָּאֶמְצַע. עַל רֹאשׁוֹ יְהֹוָ"ה, ׳אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה׳ (תהלים קיח) - וְזֶה ׳לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד, שֶׁהוּא י' עַל הו"ה מִצַּד הַמְּנוֹרָה׳ (ויקרא כד). בָּאֶמְצַע מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳זֶה יִתְּנוּ, כְּמוֹ זֶה הוי"ה׳ (שמות ל). בַּסּוֹף, בַּמִּשְׁכָּן, כְּמוֹ זֶה הוה"י, חָמֵשׁ אַמּוֹת אֹרֶךְ מִצַּד הַה' הָעֶלְיוֹנָה, וְחָמֵשׁ אַמּוֹת רֹחַב מִצַּד הַה' הַתַּחְתּוֹנָה, וְאַמָּה ו'. וַחֲצִי הָאַמָּה י'. וְהַכֹּל נִרְמָז בָּאוֹת ו'.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ובגין דא, י' דא, לזמנין איהי תחותוהי, לזמנין על רישיה, לזמנין באמצעיתא. על רישיה יהו"ה ׳אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה׳ (תהילים קיח, כב). ודא ׳להעלות נר תמיד, דאיהו י' על הו"ה מסטרא דמנרתא׳ (ויקרא כד, ב). באמצעיתא, מחצית השקל, הדא הוא דכתיב, ׳זה יתנו, כגוונא דא הוי"ה׳ (שמות ל, יג). בסופא, במשכנא, כגוונא דא הוה"י, חמש אמות ארך, מסטרא דה' עלאה, וה' אמות רחב, מסטרא דה' תתאה. ואמה: ו'. וחצי האמה: י'. וכלא אתרמיז באת ו'.

התרגום: ומשום זה י' זו לפעמים היא תחתיו, לפעמים על ראשו, לפעמים באמצע. על ראשו יהו"ה, ׳אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה׳ (תהלים קיח) - וזה ׳להעלת נר תמיד, שהוא י' על הו"ה מצד המנורה׳ (ויקרא כד). באמצע מחצית השקל, זהו שכתוב ׳זה יתנו, כמו זה הוי"ה׳ (שמות ל). בסוף, במשכן, כמו זה הוה"י, חמש אמות ארך מצד הה' העליונה, וחמש אמות רחב מצד הה' התחתונה, ואמה ו'. וחצי האמה י'. והכל נרמז באות ו'.

מן המפרשים

אור החמה: וכלא אתרמיז באות ו' לפי נקודת' ו' חולם עטרה על רישיה ו' שורק בסוד הייחוד ו' חירק שרפרף לרגליו והיינו אנ"י שהיא המ' ראשון מצד חולם ואני אחרון מצד חיריק ומבלעדי מצד שורק והכוונה ומבלעדי דהיינו ת"ת אין מדת הדין פועלת כענין ה' הוא…

אור יקר: לזמנין על רישיה עטרה, לזמנין באמצעיתא אשה, על רישיוז יהו״ה בספרים נמצא שם זה נקוד אלהים וירצה כי בחינה זו אליה מצד הבינה, כי שם יהו״ה הפשוט י׳ שבה חכמה, אמנם שם יהו״ה בנקודת אלהים י׳ שבה נ״ד מלכות עטרה בראש ו׳ שהיא שבעה ווין…

הסולם: ובגין דא י' וכו': ומשום זה י' זו, שהיא המלכות, לפעמים הוא תחת ז"א, ולפעמים על ראשו, ולפעמים באמצע. ומפרש, על ראשו ה"ס ה י' של יקו"ק, בסו"ה, אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה. וזהו, להעלות נר תמיד , שהיא י' על הו"ה מצד המנורה,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: