ממלכת הזוהר › זוהר › תרומה › מאמר 54: תנאים ואמוראים התכנסו לתקן כלי המלך - סוד המנורה והשכינה כעטרת בעלה › פיסקה 6 (קנח ע"א)

אשת חיל עטרת בעלה - כתר ספר תורה בעולם הבא עטרה ובעולם הזה כלי תחת בעלה

תרומה · תנאים ואמוראים התכנסו לתקן כלי המלך - סוד המנורה והשכינה כעטרת בעלה · מאמר 54 · פיסקה 6 · דף קנח ע"א

לשון הזוהר

י' ׳אֵשֶׁת חַיִל עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ׳ (משלי יב, ד), תָּגָא דְּסֵפֶר תּוֹרָה, כְּצוּרַת ז' מִסִּטְרָא דְּעָלְמָא דְּאָתֵי, לָאו אִיהִי מָאנָא לְגַבֵּיהּ, וְלָאו מְשַׁמְּשָׁא לְגַבֵּיהּ, אֶלָּא עֲטָרָה עַל רֵישֵׁיהּ. אֲבָל בְּעָלְמָא דֵּין, אִיהִי כְּגַוְונָא דָּא, הוה"י אִיהוּ מָאנָא תְּחוֹתֵיהּ, שִׁמּוּשָׁא דִּילֵיהּ, בְּכָל סְפִירָה דִּילֵיהּ, בְּכָל אֵבֶר דִּילֵיהּ, בְּכָל מִדָּה דִּילֵיהּ.

תרגום

י' ׳אֵשֶׁת חַיִל עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ׳ (משלי יב, ד) -. כֶּתֶר שֶׁל סֵפֶר תּוֹרָה כְּצוּרַת ז' מִצַּד שֶׁל הָעוֹלָם הַבָּא אֵינָהּ כְּלִי אֵלָיו, וְלֹא מְשַׁמֶּשֶׁת לוֹ אֶלָּא עֲטָרָה עַל רֹאשׁוֹ. אֲבָל בָּעוֹלָם הַזֶּה הוּא כְּמוֹ זֶה הוה"י, הוּא כְּלִי תַּחְתָּיו. הַשִּׁמּוּשׁ שֶׁלּוֹ בְּכָל סְפִירָה שֶׁלּוֹ, בְּכָל אֵיבָר שֶׁלּוֹ, בְּכָל מִדָּה שֶׁלּוֹ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: י' ׳אשת חיל עטרת בעלה׳ (משלי יב, ד), תגא דספר תורה, כצורת ז' מסטרא דעלמא דאתי, לאו איהי מאנא לגביה, ולאו משמשא לגביה, אלא עטרה על רישיה. אבל בעלמא דין, איהי כגוונא דא, הוה"י איהו מאנא תחותיה, שמושא דיליה, בכל ספירה דיליה, בכל אבר דיליה, בכל מדה דיליה.

התרגום: י' ׳אשת חיל עטרת בעלה׳ (משלי יב, ד) -. כתר של ספר תורה כצורת ז' מצד של העולם הבא אינה כלי אליו, ולא משמשת לו אלא עטרה על ראשו. אבל בעולם הזה הוא כמו זה הוה"י, הוא כלי תחתיו. השמוש שלו בכל ספירה שלו, בכל איבר שלו, בכל מדה שלו.

מן המפרשים

אור יקר: כגוונא דא ה דהיינו התפשטות גג הה״א כפורת, שני ליה ירכיה שני כרובים, וסוד ה היינו ר״ו דהיינו ו זאת שמאלית המלכות בת, וריש היינו ראש, והיינו בת ראש בת אברהם, היינו ו שבתוך הה״א, וגוף ההא ר ראש.

שער מאמרי רשב"י: שם ברעיא מהימנא דף קנ"ח ע"א וז"ל מסטרא דעלמא דאתי לאו איהו מאנא לגביה ולאו משמשא לגבי' אלא (ד"ש ע"ג) עטר' על רישיה כו'. ירצה כי מצד הבינ' אינה צריכה לקבל שפע ממש ממנו כלל לא שפע זווג ולא שפע מזון ולמזון אמר לאו איהי מאנא.…

זוהר הרקיע: (דף קנ"ח ע"א) מסטרא דעלמא דאתי לאו איהו מנא לגביה ולא משמשא לגביה אלא עטרא על רישא. ירצה כי מצד הבינה אינה צריכה לקבל השפע ממנה כלל לא שפע זווג ולא שפע מזון ולמזון אמר לאו איהו מאנא ולזווג אמר ולאו משמשא הוא לשון תשמיש או ירצה…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: