תנאים ואמוראים התכנסו לתקן כלי המלך
סוד המנורה והשכינה כעטרת בעלה
תנאים ואמוראים התכנסו לתקן כלי המלך - משכן מנורה שלחן מזבח כיור ארון וכרובים
תַּנָּאִים וְאָמוֹרָאִים, הִתְכַּנְּסוּ כֻלְּכֶם, שֶׁהֲרֵי הִגִּיעָה הַשָּׁעָה לְתַקֵּן בָּהּ כְּלֵי הַמֶּלֶךְ, (לְהַזְהִיר וּלְהִתְתַּקֵּן) לְהָאִיר לְהִתְתַּקֵּן לְפָנָיו, שֶׁהֵן: מִשְׁכָּן, מְנוֹרָה, שֻׁלְחָן, מִזְבֵּחַ, כִּיּוֹר וְכַנּוֹ, אָרוֹן וְכַפֹּרֶת וּכְרוּבִים. וְהַכֹּל בְּשֶׁקֶל. וּמִשּׁוּם כָּךְ צִוָּה אֶת יִשְׂרָאֵל, זֶה יִתְּנוּ.
בלשון הזוהר
רעיא מהימנא תַּנָאִין וְאָמוֹרָאִין אִתְכְּנָשׁוּ כֻּלְכוּ, דְּהָא קָא מָטוּ שַׁעֲתָא, לְתַקְּנָא בֵּיהּ מָאנֵי מַלְכָּא, (ס"א לאזהרא ולאתתקנא) לְאַנְהָרָא לְאִתְתַּקְנָא קָמֵיהּ, דְּאִינּוּן: מַשְׁכְּנָא, מְנַרְתָּא, פָּתוֹרָא, מַדְבְּחָא, כִּיוֹר, וְכַנוֹ, אֲרוֹן, וְכַפּוֹרֶת, וּכְרוּבִים, וְכֹלָּא בְּשֶׁקֶל. וּבְגִין דָּא מָנֵּי לְיִשְׂרָאֵל, זֶה יִתְּנוּ.
רועה הנאמן צוה לעשות הכל אך שלשה דברים ברשומי שמך התקשו לך מנורה שקלים החדש
עָמַד תַּנָּא אֶחָד וְאָמַר, רוֹעֶה הַנֶּאֱמָן, וַדַּאי כָּךְ הוּא, וְאוֹתְךְ צִוָּה לַעֲשׂוֹת אֶת כֻּלָּם, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וְעָשִׂיתָ מְנוֹרָת׳ (שמות כה, לא). וְעָשִׂיתָ שֻׁלְחָן. וְכָךְ בְּהַכֹּל, וּרְאֵה וַעֲשֵׂה, וּמֵהַכֹּל לֹא הִתְקַשָּׁה לְךְ לַעֲשׂוֹת אֶלָּא שְׁלֹשָׁה דְבָרִים רְשׁוּמִים בְּאוֹתִיּוֹת שִׁמְךְ: מְ"נוֹרָה, שְׁ"קָלִים, הַ"חֹדֶשׁ. לָמָּה הִתְקַשּׁוּ לְךְ?
בלשון הזוהר
קָם תָּנָא חֲדָא וְאָמַר, (ודאי) רַעְיָא מְהֵימָנָא וַדַּאי הָכִי הוּא, וְלָךְ מָנֵּי לְמֶעְבַּד כֻּלְּהוּ, הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב, ׳וְעָשִׂיתָ מְנוֹרָה׳. וְעָשִׂיתָ שֻׁלְחָן. וְהָכִי בְּכֹלָּא, וּרְאֵה וַעֲשֵׂה, וּמִכֹּלָּא לָא אִתְקָשֵׁי לְךָ לְמֶעְבַּד, אֶלָּא תְּלַת מִלִּין דִּרְשִׁימִין בְּאַתְוָון דִּשְׁמֶךָ, מְ"נוֹרָה, שְׁ"קָלִים, הַ"חֹדֶשׁ. אֲמַאי אִתְקָשֵּׁי לָךְ.
מקשה תיעשה המנורה - השכינה כלי לשמש בעלה שבע בו הללתיך גדולה גבורה תפארת נצח הוד
אָמַר לוֹ, זָקֵן זָקֵן, אַתֶּם מוֹצִיאִים קֻשְׁיָה זוֹ שֶׁהִתְקַשְּׁתָה לִי מִן מִקְשָׁה תֵּיעָשֶׂה הַמְּנוֹרָה. וַדַּאי שֶׁהַכְּלִי שֶׁל הקב"ה הִיא שְׁכִינָה, שֶׁהִיא כְּלִי לְשַׁמֵּשׁ אֶת בַּעְלָהּ, הִיא הַמְּנוֹרָה שֶׁלּוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ ׳שֶׁבַע בַּיּוֹם הִלַּלְתִּיךְ׳ (תהלים קיט, קסד), שֶׁהֵם - ׳הַגְּדֻלָּה, וְהַגְּבוּרָה, וְהַתִּפְאֶרֶת, וְהַנֵּצַח, וְהַהוֹד׳ (דברי הימים א כט, יא) - יְסוֹד וּמַלְכוּת. בְּשֶׁבַע כְּלוּלָה.
בלשון הזוהר
אֲמַר לֵיהּ, סָבָא סָבָא, אַתוּן מְפִיקִין קוּשְׁיָא דָּא דְּאִתְקָשֵׁי לִי, מִן מִקְשָׁה תֵּיעָשֶׂה הַמְּנוֹרָה. וַדַּאי מָאנָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אִיהִי שְׁכִינְתָּא, דְּאִיהִי מָאנָא לְשַׁמְּשָׁא לְבַעְלָהּ, אִיהִי מְנַרְתָּא דִּילֵיהּ, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ, ׳שֶׁבַע בַּיוֹם הִלַּלְתִּיךָ׳ (תהילים קיט, קסד), דְּאִינּוּן: ׳הַגְּדוּלָה, וְהַגְּבוּרָה, וְהַתִּפְאֶרְת, וְהַנֵּצַח, וְהַהוֹד׳, יְסוֹד, וּמַלְכוּת. שֶׁבַע כְּלִילָא.
שבע דרגות שלשת קני המנורה מצדה האחד גוף ושתי זרועות ושלשת מצדה השני שתי שוקים וברית
מִשֶּׁבַע הַדְּרָגוֹת הַלָּלוּ - שְׁלֹשֶׁת קְנֵי הַמְּנוֹרָה מִצִּדָּהּ הָאֶחָד, גּוּף וּשְׁתֵּי זְרוֹעוֹת הַמֶּלֶךְ, הוּא נֵר מִצְוָה לְהָאִיר בָּהֶם. וּשְׁלֹשֶׁת קְנֵי הַמְּנוֹרָה מִצִּדָּהּ הַשֵּׁנִי, הֵם שְׁתֵּי שׁוֹקַיִם וּבְרִית, וְהוּא נֵר מַעֲרָבִי לְהָאִיר בָּהֶם. מְנוֹרַת הַמֶּלֶךְ נִקְרֵאת, וְהִיא נֵר לְהָאִיר בּוֹ נֵר מִצְוָה, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ׳מִצְוַת ה' בָּרָה מְאִירַת עֵינָיִם׳.
בלשון הזוהר
מִשֶּׁבַע דַּרְגִּין אִלֵּין, שְׁלֹשֶׁת קְנֵי מְנוֹרָה מִצִדָּה הָאֶחָד, גּוּפָא וּתְרֵין דְּרוֹעֵי דְּמַלְכָּא. אִיהוּ נֵר מִצְוָה, לְאַנְהָרָא בְּהוֹן. וּשְׁלֹשָׁה קְנֵי מְנוֹרָה מִצִדָּה הַשֵּׁנִי, אִינּוּן תְּרֵין שׁוֹקִין, וּבְרִית. וְאִיהוּ נֵר מַעֲרָבִית, לְאַנְהָרָא בְּהוֹן. מְנַרְתָּא דְּמַלְכָּא אִתְקְרִיאַת, וְאִיהִי נֵר לְאַנְהָרָא בֵּיהּ נֵר מִצְוָה, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ ׳מִצְוַת יהו"ה בָּרָה מְאִירַת עֵינָיִם׳ (תהילים יט, ט).
ראש המנורה בינה ה' עליונה שלשה קנים שלשת האבות וה' שניה נצח הוד יסוד
וּמִי רֹאשׁ הַמְּנוֹרָה? בִּינָה, ה' הָעֶלְיוֹנָה, שֶׁיֵּשׁ לָהּ שְׁלֹשָׁה קָנִים, בִּדְיוֹקָן זֶה ה', שָׁלֹשׁ וָוִי"ם, שֶׁהֵם שְׁלֹשֶׁת הָאָבוֹת. ה' הַשְּׁנִיָּה, שְׁלֹשָׁה קָנִים, בִּדְיוֹקָן זֶה ה', (שלש וָוִים) שֶׁהֵם נֵצַח הוֹד יְסוֹד. ו' הַמְּנוֹרָה שֶׁל הָאֶמְצַע בֶּן יָ"הּ. עַל שְׁמוֹ נִקְרֵאת בִּינָה. הוּא כּוֹלֵל ו' קָנִים לְמַטָּה בְּחֶשְׁבּוֹן ו', בְּשֵׁשֶׁת הַקָּנִים שֶׁלּוֹ.
בלשון הזוהר
וּמַאן רִישָׁא דִּמְנַרְתָּא, בִּינָה ה' עִלָּאָה, דְּאִית לָהּ תְּלַת קָנִין, בְּדִיּוּקְנָא דָּא ה', תְּלַת וָוִי"ן, דְּאִינּוּן תְּלַת אֲבָהָן. ה' תַּנִּינָא, ג' קָנִים תִּנְיָינִין בְּדִיּוּקְנָא דָּא ה', (ס"א תלת ווין) דְּאִינּוּן נְצַח הוֹד יְסוֹד. ו' מְנַרְתָּא דְּאֶמְצָעִיתָא בֶּן יָ"הּ. עַל שְׁמֵיהּ אִתְקְרֵי בִּינָה. אִיהוּ כָּלִיל ו' קָנִין לְתַתָּא, בְּחוּשְׁבָן ו', בְּו' קָנִין דִּילֵיהּ.
אשת חיל עטרת בעלה - כתר ספר תורה בעולם הבא עטרה ובעולם הזה כלי תחת בעלה
י' ׳אֵשֶׁת חַיִל עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ׳ (משלי יב, ד) -. כֶּתֶר שֶׁל סֵפֶר תּוֹרָה כְּצוּרַת ז' מִצַּד שֶׁל הָעוֹלָם הַבָּא אֵינָהּ כְּלִי אֵלָיו, וְלֹא מְשַׁמֶּשֶׁת לוֹ אֶלָּא עֲטָרָה עַל רֹאשׁוֹ. אֲבָל בָּעוֹלָם הַזֶּה הוּא כְּמוֹ זֶה הוה"י, הוּא כְּלִי תַּחְתָּיו. הַשִּׁמּוּשׁ שֶׁלּוֹ בְּכָל סְפִירָה שֶׁלּוֹ, בְּכָל אֵיבָר שֶׁלּוֹ, בְּכָל מִדָּה שֶׁלּוֹ.
בלשון הזוהר
י' ׳אֵשֶׁת חַיִל עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ׳ (משלי יב, ד), תָּגָא דְּסֵפֶר תּוֹרָה, כְּצוּרַת ז' מִסִּטְרָא דְּעָלְמָא דְּאָתֵי, לָאו אִיהִי מָאנָא לְגַבֵּיהּ, וְלָאו מְשַׁמְּשָׁא לְגַבֵּיהּ, אֶלָּא עֲטָרָה עַל רֵישֵׁיהּ. אֲבָל בְּעָלְמָא דֵּין, אִיהִי כְּגַוְונָא דָּא, הוה"י אִיהוּ מָאנָא תְּחוֹתֵיהּ, שִׁמּוּשָׁא דִּילֵיהּ, בְּכָל סְפִירָה דִּילֵיהּ, בְּכָל אֵבֶר דִּילֵיהּ, בְּכָל מִדָּה דִּילֵיהּ.
י' זו לפעמים תחתיו לפעמים על ראשו לפעמים באמצע כמחצית השקל בסוד הוי"ה
וּמִשּׁוּם זֶה י' זוֹ לִפְעָמִים הִיא תַּחְתָּיו, לִפְעָמִים עַל רֹאשׁוֹ, לִפְעָמִים בָּאֶמְצַע. עַל רֹאשׁוֹ יְהֹוָ"ה, ׳אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה׳ (תהלים קיח) - וְזֶה ׳לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד, שֶׁהוּא י' עַל הו"ה מִצַּד הַמְּנוֹרָה׳ (ויקרא כד). בָּאֶמְצַע מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳זֶה יִתְּנוּ, כְּמוֹ זֶה הוי"ה׳ (שמות ל). בַּסּוֹף, בַּמִּשְׁכָּן, כְּמוֹ זֶה הוה"י, חָמֵשׁ אַמּוֹת אֹרֶךְ מִצַּד הַה' הָעֶלְיוֹנָה, וְחָמֵשׁ אַמּוֹת רֹחַב מִצַּד הַה' הַתַּחְתּוֹנָה, וְאַמָּה ו'. וַחֲצִי הָאַמָּה י'. וְהַכֹּל נִרְמָז בָּאוֹת ו'.
בלשון הזוהר
וּבְגִין דָּא, י' דָּא, לְזִמְנִין אִיהִי תְּחוֹתוֹהִי, לְזִמְנִין עַל רֵישֵׁיהּ, לְזִמְנִין בְּאֶמְצָעִיתָא. עַל רֵישֵׁיהּ יְהוָֹ"ה ׳אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָה׳ (תהילים קיח, כב). וְדָא ׳לְהַעֲלוֹת נֵר תָּמִיד, דְּאִיהוּ י' עַל הו"ה מִסִּטְרָא דִּמְנַרְתָּא׳ (ויקרא כד, ב). בְּאֶמְצָעִיתָא, מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳זֶה יִתְּנוּ, כְּגַוְונָא דָּא הוי"ה׳ (שמות ל, יג). בְּסוֹפָא, בְּמַשְׁכְּנָא, כְּגַוְונָא דָּא הוה"י, חָמֵשׁ אַמּוֹת אֹרֶךְ, מִסִּטְרָא דְּה' עִלָּאָה, וְה' אַמּוֹת רֹחַב, מִסִּטְרָא דְּה' תַּתָּאָה. וְאַמָּה: ו'. וַחֲצִי הָאַמָּה: י'. וְכֹלָּא אִתְרְמִיז בְּאָת ו'.
אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין אלהים - נרמז בשם יו"ד ה"י וי"ו ה"י כתר ושמוש
וְזְהִוּ סוֹד ׳אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹהִים׳ (ישעיה מד, ו) - שֶׁנִּרְמָז בַּשֵּׁם הַזֶּה יוֹ"ד הֵ"י וָי"ו הֵ"י, וְכָל שֵׁם שֶׁשּׁוֹלֵט ה עַל י' הוּא נוּקְבָּא מִצַּד הַשְּׂמֹאל. וְאַף עַל גַּב שֶׁמִּצִּדָּהּ שֶׁל הָאוֹת י' הִיא בָּרֹאשׁ, אַחַר שֶׁבִּשְׁנֵי הֵהִי"ן הִיא בַּסּוֹף, כְּמוֹ זֶה הֵ"י הֵ"י נִדּוֹן לָרֹב, וְהִיא נוּקְבָּא. אֶלָּא י' עַל ה' (ו') הוּא כֶּתֶר, תַּחַת ה' - שִׁמּוּשׁ. כָּל שֶׁכֵּן תַּחַת ו'.
בלשון הזוהר
וְדָא אִיהוּ רָזָא, ׳אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹהִים׳ (ישעיהו מה, ה) דְּאִתְרְמִיז בְּהַאי שְׁמָא, יוֹ"ד הֵ"י וָי"ו הֵ"י וְכָל שֵׁם דְּשַׁלִּיט ה עַל י' נוּקְבָּא אִיהוּ, מִסִּטְרָא דִּשְׂמָאלָא. וְאַף עַל גַּב דְּמִסְטְרָא דְּאָת י' אִיהִי בְּרִישָׁא, בָּתַר דְּבִתְרֵין הֵהִי"ן אִיהִי בְּסוֹפָא, כְּגַוְונָא דָּא הֵ"י הֵ"י, אִתְּדָּן לְרוֹב, וְנוּקְבָּא אִיהִי. אֶלָּא י' עַל ה' (נ"א ו') תָּגָא, תְּחוֹת ה', שִׁמּוּשׁ. כָּל שֶׁכֵּן תְּחוֹת ו'.
לא עשינו קבוץ ופרוד ביחוד העליון - תעשה המנורה מעצמה כמו השכינה בלי פרוד
וּמִשּׁוּם שֶׁלֹּא עָשִׂינוּ קִצּוּץ וּפֵרוּד בַּיִּחוּד הָעֶלְיוֹן, שֶׁהַכֹּל יִחוּד אֶחָד, הִתְקַשָּׁה לִי לַעֲשׂוֹת. (אוֹ כֶּתֶר, אוֹ אֶמְצָעִי, אוֹ שִׁמּוּשׁ) והקב"ה שֶׁיּוֹדֵעַ כָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת, אָמַר, אַחַר שֶׁזֶּה הִתְכַּוֵּן לְטוֹב, שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת קִצּוּץ וּפֵרוּד, ׳תֵּ"יעָשֶׂה הַמְּנ"וֹרָה׳ (שמות כה, לא), תֵּעָשֶׂה מֵעַצְמָהּ כְּמוֹ הַשְּׁכִינָה, תֵּעָשֶׂה מֵעַצְמוֹ שֶׁל הקב"ה בְּלִי פֵרוּד. שְׁאָר הַכֵּלִים שֶׁבָּהֶם הִיא שְׁכִינָה שִׁמּוּשׁ, ׳וַיַּעַשׂ בְּצַלְאֵל׳ (שם לז, א).
בלשון הזוהר
וּבְגִין דְּלָא עֲבִידְנָא קִצוּץ וּפִרוּד בְּיִחוּדָא דִּלְעֵילָּא, דְּכֹלָּא יִחוּדָא חַד, נִתְקָשֶׁה לִי לְמֶעְבַּד. (או תגא, או אמצעי, או שמושא) וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְּיָדַע כָּל מַחֲשַׁבְתִּין, אָמַר, בָּתַר דְּדָא לְטוֹב אִתְכַּוָּון, דְּלָא לְמֶעְבַּד קִצוּץ וּפִרוּד, ׳תֵּ"יעָשֶׂה הַמְנ"וֹרָה׳ (שמות כה, לא), תֵּיעָשֶׂה מֵעַצְמָּה כְּגַוְונָא דִּשְׁכִינְתָּא, תֵּיעָשֶׂה מֵעַצְמּוֹ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בְּלא פִּרוּדָא. שְׁאַר מָאנִין דִּבְהוֹן אִיהִי שְׁכִינְתָּא שִׁמּוּשׁ, ׳וַיַּעַשׂ בְּצַלְאֵל׳ (שמות לז, א).
בכל מקום ששכינה תחתונה עטרת עמודא דאמצעיתא - אין הכרה בקב"ה עד שיכנס בשער הזה
וּבְכָל מָקוֹם שֶׁשְּׁכִינָה תַּחְתּוֹנָה, הִיא עֲטָרָה שֶׁל עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, כְּשֶׁנִּטֶּלֶת מִבִּינָה, שֶׁהִיא הָעוֹלָם הַבָּא, וַדַּאי אֵין הַכָּרָה לָאָדָם בַּקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְלֹא בְּכָל מִדּוֹתָיו, עַד שֶׁיִּכָּנֵס לַשַּׁעַר הַזֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו ׳זֶה הַשַּׁעַר לַה'׳ (תהלים קיח).
בלשון הזוהר
וּבְכָל אֲתָר דִּשְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה אִיהִי עֲטָּרָא דְּעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, כַּד נְטִּילַת מִן בִּינָה, דְּאִיהוּ עָלְמָא דְּאָתֵי, וַדַּאי לֵית יְדִיעָה לְבַּר נָשׁ. בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְלָא בְּכָל מִדּוֹת דִּילֵיהּ, עַד דְּיֵעוּל בְּהַאי תַּרְעָא, דְּאִתְּמַר עָלָהּ ׳זֶה הַשַּׁעַר לַיהו"ה׳ (תהלים קיח, כ).
אות ל' כלולה מכל ספירה ואותיות השמות שמוש תחת בעלה ועטרה על ראשו בסגול
בְּאוֹת ל', שֶׁהִיא יהו"ה (ייי) הִיא כְּלוּלָה מִכָּל סְפִירָה וּמִכָּל הָאוֹתִיּוֹת שֶׁל הַשֵּׁמוֹת, מְפֹרָשִׁים וְנִסְתָּרִים. הִיא נְקֻדָּה בְּכָל אוֹת וָאוֹת, שִׁמּוּשׁ תַּחַת בַּעְלָהּ. וְהִיא עֲטָרָה עַל רֹאשׁוֹ, מֵהַצַּד שֶׁלָּהּ שֶׁל הַטְּעָמִים, כְּמוֹ סֶגּוֹל נְקוּדָה תַּחַת בִּרְכֵּי הַמֶּלֶךְ, ׳וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי׳ (ישעיה סו). וְהִיא בָּאֶמְצַע עִמּוֹ, מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל, בְּשׁוּרֻק. וְהִיא עֲטָרָה עַל רֹאשׁוֹ מִצַּד הַסֶּגוֹלְתָּא.
בלשון הזוהר
בְּאוֹת ל', דְּאִיהִי יהו"ה (ייי), אִיהִי כְּלִילָא מִכָּל סְפִירָה, וּמִכָּל אַתְוָון דִּשְׁמָהָן, מְפוֹרָשִׁים וְנִסְתָּרִים. אִיהִי נְקוּדָה בְּכָל אָת וְאָת, שִׁמּוּשָׁא תְּחוֹת בַּעְלָהּ. וְאִיהִי עֲטָרָה עַל רֵישֵׁיהּ, מִסִּטְרָא דִּילָהּ דְּטַעֲמֵי. כְּגוֹן סֶגוֹל נְקוּדָה תְּחוֹת יַרְכֵי מַלְכָּא, ׳וְהָאָרֶץ הֲדוֹם רַגְלָי׳ (ישעיהו סו, א). וְאִיהִי בְּאֶמְצָעִיתָא, עִמֵּיהּ, מַחֲצִית הַשֶׁקֶל, בְּשׁוּרֻק. וְאִיהִי עֲטָּרָה עַל רֵישֵׁיהּ, מִסִּטְרָא דְּסֶגוֹלְתָּא.
זרקא מקף שופר הולך סגולתא - כתר יתנו לך ה' אלהינו במפלא ממך אל תדרש
זַרְקָא מַקַּף שׁוֹפָר הוֹלֵךְ סֶגוֹלְתָּא. בְּאוֹתוֹ זְמַן הִיא כֶּתֶר עַל רֹאשׁ הַמֶּלֶךְ, כֶּתֶר יִתְּנוּ לְךְ ה' אֱלֹהֵינוּ. הִיא יְדוּעָה בְּאוֹתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳בּוֹ, בַּמֻּפְלָא מִמְּךְ אַל תִּדְר׳! שׁ וּבַמְכֻסֶּה מִמְּךְ אַל תַּחְקֹר. שֶׁבָּהּ הוּא נוֹדָע שֶׁהוּא רִאשׁוֹן לְמַעְלָה בְּכֶתֶר, שֶׁהַיְנוּ סֶגוֹלְתָּא, וְהוּא אַחֲרוֹן, בְּסֶגּוֹל. ׳וּמִבַּלְעָדָיו אֵין אֱלֹהִים׳, בְּשׁוּרֻק. וְהַכֹּל בָּהּ נוֹדָע (לְמַטָּה).
בלשון הזוהר
זַרְקָא מַקַּף, שׁוֹפָר הוֹלֵךְ, סֶגוֹלְתָּא, בְּהַהוּא זִמְנָא אִיהִי כֶּתֶר עַל רֵישָׁא דְּמַלְכָּא, כֶּתֶר יִתְּנוּ לְךָ יהו"ה אֱלֹהֵינוּ. אִיהִי יְדִיעַת הַהוּא דְּאִתְּמַר בֵּיהּ, בַּמוּפְלָא מִמָּךְ אַל תִּדְּרוֹשׁ וּבִמְכוּסֶה מִמָּךְ אַל תַּחְקוֹר. דְּבָהּ אִשְׁתְּמוֹדָע, דְּאִיהוּ רִאשׁוֹן לְעֵילָּא בְּתָגָא, דְּהַיְינוּ סֶגוּלְתָּא וְאִיהוּ אַחֲרוֹן, בְּסֶגוֹל. ׳וּמִבַּלְעֲדָיו אֵין אֱלֹהִים׳, בְּשׁוּרֻק. וְכֹלָּא בָּהּ אִשְׁתְּמוֹדָע. (לתתא)
מי שנדבק בה למטה מעלה אותו ומי שרוצה לעלות עליה משפילה אותו - יעקב לימד בניו
מִי שֶׁנִּדְבָּק בָּהּ לְמַטָּה, הִיא מַעֲלָה אוֹתוֹ לְמַעְלָה. וּמִי שֶׁרוֹצֶה לַעֲלוֹת עָלֶיהָ לְהַשִּׂיג לְמַעְלָה מִמֶּנָּה, הִיא מַשְׁפִּילָה אוֹתוֹ לְמַטָּה מִמֶּנָּה וְאֵין לוֹ חֵלֶק בָּהּ. וּמִשּׁוּם שֶׁיַּעֲקֹב נוֹדָע בָּהּ, לִמֵּד אוֹתָהּ לְבָנָיו, וְצִוָּה שֶׁלֹּא יְבַקְשׁוּ לַעֲלוֹת לְדַרְגָּה לְמַעְלָה מִמֶּנָּה, שֶׁהִיא הַכֹּל - מַעְלָה וּמַטָּה וְאֶמְצַע. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וְזֹאת אֲשֶׁר דִּבֶּר לָהֶם אֲבִיהֶם׳ (בראשית מט, כח).
בלשון הזוהר
מַאן דְּאִתְדַּבָּק בָּהּ לְתַתָּא, אִיהִי מְסַלְּקָא לֵיהּ לְעֵילָּא. וּמַאן דְּבָעֵי לְאִסְתַּלְּקָא עָלָהּ לְאַדְבְּקָא לְעֵילָּא מִינָּהּ, אִיהִי מַשְׁפִּילָתּוֹ לְתַתָּא מִינָּהּ, וְלֵית לֵיהּ חוּלָקָא בָּהּ. וּבְגִין דְּיַעֲקֹב אִשְׁתְּמוֹדָע בָּהּ, אוֹלִיף לָהּ לִבְנוֹי, וּמָנֵי דְּלָא יְבַקְּשׁוּן לְסַלְּקָא לְדַרְגָּא לְעֵילָּא מִינָּהּ, דְּאִיהִי כֹּלָּא, עֵילָּא וְתַתָּא וְאֶמְצָעִיתָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וְזֹאת אֲשֶׁר דִּבֶּר לָהֶם אֲבִיהֶם׳ (בראשית מט, כח).
נביא שהיה מכיר אותה - אל יתהלל חכם בחכמתו ודוד אמר בזאת אני בוטח
נָבִיא שֶׁהָיָה מַכִּיר אוֹתָהּ, צָוַח וְאָמַר לְבַעֲלֵי תוֹרָה חֲכָמִים בַּתּוֹרָה וַעֲשִׁירִים בָּהּ וּשְׂמֵחִים בְּחֶלְקָם. צָוַח אֲלֵיהֶם וְאָמַר, (ירמיה ט) ׳כֹּה אָמַר ה' אַל יִתְהַלֵּל (ירמיה ט, כב)׳ וְגוֹ', כִּי אִם בְּזאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי׳ - דָּוִד שֶׁהָיָה מַכִּיר אוֹתָהּ אָמַר, (תהלים כו) ׳אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה וְגוֹ (תהלים כז, ג)' - בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ׳ - וְיִרְמְיָה רָאָה אֶת אֹרֶךְ הַגָּלוּת, וְסָמָאֵ"ל (בא) וְהַנָּחָשׁ, וְכָל הַמְמֻנִּים שֶׁל שִׁבְעִים הָאֻמּוֹת בְּרִבּוֹא רְבָבוֹת שֶׁיּוֹרְדִים עַל יִשְׂרָאֵל, וְרָאָה אֶת הַפָּסוּק הַזֶּה שֶׁאָמַר הקב"ה, (ויקרא כו) ׳וְאַף גַּם זֹּאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אוֹיְבֵיהֶם וְגוֹ'׳. אָמַר הַנָּבִיא, (איכה ג) ׳זֹאת אָשִׁיב אֶל לִבִּי עַל כֵּן אוֹחִיל (איכה ג, כא)׳ - וַאֲשֶׁר לֹא ׳שָׁת לִבּוֹ גַּם לָזֹאת׳ - עָלָיו נֶאֱמַר (תהלים צב) ׳וּכְסִיל לֹא יָבִין אֶת זאת׳ - (דברים לג) ׳וְזֹאת לִיהוּדָה וַיֹּאמַר שְׁמַע ה (דברים לג, ז)' - קוֹל יְהוּדָה׳ - מִשּׁוּם שֶׁשָּׁמַר מַה שֶּׁצִּוָּהוּ אָבִיו, זָכָה לַמַּלְכוּת. וְדָוִד בִּשְׁבִילָהּ עָלָה לַמַּלְכוּת, שֶׁטָּרַח עָלֶיהָ כָּל יָמָיו.
בלשון הזוהר
נָבִיא דְּהֲוָה אִשְׁתְּמוֹדַע בָּהּ, צָוַוח וְאָמַר לְמָארֵי תּוֹרָה חֲכָמִים בְּאוֹרַיְיתָא, וַעֲתִירִין בָּהּ, וּשְׂמֵחִים בְּחֶלְקָם. צָוַוח לְגַבַּיְיהוּ וְאָמַר, (ירמיהו ט כג) ׳כֹּה אָמַר יהו"ה אַל יִתְהַלֵּל וְגוֹ', כִּי אִם בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל הַשְׂכֵּל וְיָדוֹעַ אוֹתִי׳. דָּוִד דְּהֲוָה יָדַע בָּהּ אָמַר, (תהילים כז ג) ׳אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנְה וְגוֹ', בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ׳. וְיִרְמְיָה חָזָא גָּלוּתָא אָרִיךְ, וְסָמָאֵל (נ"א אתא) וְנָחָשׁ וְכָל מְמָנָן דְּשִׁבְעִין אוּמִין בְּרִבּוֹ רִבְּוָון, דְּנַחְתֵּי עַל יִשְׂרָאֵל, וְחָזָא הַאי קְרָא דְּאָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, (ויקרא כו מד) ׳וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אוֹיְבֵיהֶם וְגוֹ', אָמַר נָבִיא׳ (איכה ג כא) ׳זֹאת אָשִׁיב אֶל לִבִּי עַל כֵּן אוֹחִיל׳. וַאֲשֶׁר לֹא ׳שָׁת לִבּוֹ גַּם לָזֹאת׳, עָלֵיהּ אִתְּמַר (תהילים צב ז) ׳וּכְסִיל לָא יָבִין אֶת זֹאת׳. (דברים לג ז) ׳וְזֹאת לִיהוּדָה וַיֹּאמַר שְׁמַע יהו"ה קוֹל יְהוּדָה׳, בְּגִין דְּנָטִיר מַאי דְּמָנֵי לֵיהּ אֲבוֹי זָכָה לְמַלְכוּ. וְדָוִד בְּגִינָהּ אִסְתַּלָּק לְמַלְכוּ, דְּטָרַח כָּל יוֹמוֹי עָלָהּ.
בוצינא קדישא - וזאת התורה אשר שם משה בה הזהרת ישראל בשעת מיתתך
אָמַר בּוּצִינָא קַדִּישָׁא, עָלֶיהָ נֶאֱמַר (שם ד) ׳וְזֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׂם מֹשֶׁה וְגוֹ'׳. בָּהּ הִזְהַרְתָּ אֶת יִשְׂרָאֵל בִּשְׁעַת מִיתָתְךְ, בָּהּ בֵּרַכְתָּ אֶת יִשְׂרָאֵל בְּכָל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (שם לג) ׳וְזֹאת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר בֵּרַךְ מֹשֶׁה וְגוֹ'׳. וּמִשּׁוּם כָּךְ פֵּרְשׁוּהָ הַחֲבֵרִים בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, שֶׁכָּתוּב (במדבר יט) ׳זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל (במדבר יט, יד)׳ - וְאָמְרוּ עָלֶיהָ, מַה זֶּה כִּי יָמוּת? אֶלָּא אֵין הַתּוֹרָה מִתְקַיֶּמֶת אֶלָּא בְּמִי שֶׁמֵּמִית עַצְמוֹ עָלֶיהָ, וְאֵין מִיתָה אֶלָּא עֹנִי, שֶׁעָנִי חָשׁוּב כַּמֵּת.
בלשון הזוהר
אָמַר בּוּצִינָא קַדִּישָׁא, עָלָהּ אִתְּמַר, (דברים ד מד) ׳וְזֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׂם מֹשֶׁה וְגוֹ'׳. בָּהּ אַזְהַרְתְּ לְיִשְׂרָאֵל, בִּשְׁעַת מִיתָּתְךָ. בָּהּ בֵּרַכְתְּ לְיִשְׂרָאֵל, בְּכָל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (דברים לג א). ׳וְזֹאת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר בֵּרַךְ מֹשֶׁה וְגוֹ', וּבְגִין דָּא אוּקְמוּהָ חַבְרַיָּיא מָארֵי מַתְנִיתִין׳, דִּכְתִּיב, (במדבר יט יד) ׳זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל׳, וְאָמְרוּ עָלָהּ מַאי ׳כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל׳, אֶלָּא אֵין הַתּוֹרָה מִתְקַיֶּימֶת, אֶלָּא בְּמִי שְׁמֵמִית עַצְמוֹ עָלֶיהָ, וְלֵית מִיתָה אֶלָּא עוֹנִי, דְּעָנִי חָשׁוּב כַּמֵּת.
קרבן עולה ויורד מצד עשיר עולה ומצד בינוני מחצית השקל כמו אפיקומן ומצוה
שֶׁהוּא קָרְבַּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד. מִצַּד שֶׁל עָשִׁיר עוֹלֶה וַדַּאי, שֶׁמִּתְעַלֶּה עָלָיו. שֶׁכָּל הָעֲשִׁירִים, כָּל טוֹב שֶׁהֵם עוֹשִׂים, כֻּלָּם (רַבָּם) לְזַכּוֹתָם לָעוֹלָם הַבָּא, וְשָׁם הִיא כֶּתֶר עַל רֹאשָׁם. הַבֵּינוֹנִי שֶׁעוֹבֵד כְּדֵי לִזְכּוֹת בִּשְׁנֵי עוֹלָמוֹת, הוּא מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל עִמּוֹ בָּעוֹלָם הַבָּא, כְּמוֹ הַמַּצָּב שֶׁנֶּחֱלֶקֶת, חֶצְיָהּ תַּחַת הַמַּפָּה לָאֲפִיקוֹמָן אַחַר הַסְּעוּדָה, וְחֶצְיָהּ לַמִּצְוָה קֹדֶם סְעוּדָה. וּמִצַּד זֶה נֶאֱמַר בְּאֶסְתֵּר, ׳מַה שְּׁאֵלָתֵךְ וְיִנָּתֶן לָךְ וּמַה בַּקָּשָׁתֵךְ עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת וְתֵעָשׂ׳ (אסתר ה, ו).
בלשון הזוהר
דְּאִיהוּ קָרְבָּן עוֹלֶה וְיּוֹרֵד. מִסִּטְרָא דְּעָשִׁיר עוֹלֶה וַדַּאי, דְּאִסְתַּלָּק עָלֵיהּ. דְּכָל עֲתִירִין, כָּל טִיבוּ דְּעַבְדִין, כֻּלְּהוֹן (ס"א רובא דלהון) לְזַכָּאָה לְהוֹן לְעָלְמָא דְּאָתֵי, וְתַמָּן אִיהִי תָּגָא עַל רֵישַׁיְיהוּ. בֵּינוֹנִי, דְּפָלַח לְמִזְכֵּי בִּתְרֵין עָלְמִין, אִיהוּ מַחֲצִּית הַשֶׁקֶל עִמֵּיהּ בְּעָלְמָא דְּאָתֵי, כְּגוֹן מַצָּה דְּאִתְפְּלִיג, חֶצְיָהּ תַּחַת הַמַפָּה לַאֲפִיקוֹמָן בָּתַר סְעוּדָה. וְחֶצְיָה לְמִצְוָה קֹדֶם סְעוּדָה. וּמִסִּטְרָא דָּא נְאֱמַר בְּאֶסְתֵּר, ׳מַה שְּׁאֵלָתֵךְ וְיִּנָתֶן לָךְ וּמַה בַּקָּשָׁתֵךְ עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת וְתֵעָשׂ׳ (אסתר ה, ו).
מי שהוא עני ממית עצמו בשבילה כרועה הנאמן היא קרבן עולה ויורד תחתיך
אֲבָל מִי שֶׁהוּא עָנִי, שֶׁמֵּמִית אֶת עַצְמוֹ בִּשְׁבִילָהּ, כְּמוֹ שֶׁאַתָּה הָרוֹעֶה הַנֶּאֱמָן, הִיא קָרְבַּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד תַּחְתֶּיךְ, וְלָמָּה? כִּי מִי שֶׁמַּשְׁפִּיל אֶת עַצְמוֹ בִּשְׁבִיל שְׁכִינָתוֹ, הקב"ה יוֹרֵד עָלָיו. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר דָּוִד, (תהלים קלח) ׳כִּי רָם ה (תהלים קלח, ו)' וְשָׁפָל יִרְאֶה׳ - וְהַנָּבִיא אָמַר, (ישעיה נג) ׳כִּי כֹה אָמַר רָם וְנִשָּׂא שֹׁכֵן עַד וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ׳ וְגוֹ' - ׳וְאֶת דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ (ישעיה נז, טו)׳ - שֶׁאַף עַל גַּב שֶׁאֲנִי ׳מָרוֹם וְקָדוֹשׁ אֶשְׁכּוֹן׳ - בִּשְׁבִיל אוֹתוֹ שֶׁנַּעֲשֶׂה ׳דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ׳ - בַּעֲבוּר שְׁכִינָתִי לְהַעֲלוֹתָהּ מִשִּׁפְלוּתָהּ עֲטָרָה לְרֹאשׁוֹ, אֲנִי אֵרֵד לָדוּר עִמּוֹ. וְאַחַר שֶׁבַּעַל הַשְּׁכִינָה יוֹרֵד עַל הָאָדָם, הִיא יוֹרֶדֶת מֵעַל רֹאשׁוֹ, וְנוֹתֶנֶת הַמָּקוֹם שֶׁל הָרֹאשׁ לְבַעְלָהּ וְיוֹרֶדֶת לְרַגְלֵי הַמֶּלֶךְ. וְסוֹד הַדָּבָר - (ישעיה סו)
בלשון הזוהר
אֲבָל מַאן דְּאִיהוּ עָנִי, דְּמֵמִית גַּרְמֵיהּ בְּגִינָהּ, כְּגַוְונָא דִּילָךְ רַעְיָא מְהֵימָנָא, אִיהוּ קָרְבָּן יוֹרֵד תְּחוֹתָךְ, וַאֲמַאי. בְּגִין דְּמַאן דְּאַשְׁפִּיל גַּרְמֵיהּ בְּגִין שְׁכִינְתֵּיהּ, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִיהוּ נָחִית עָלֵיהּ, וְהַאי הוּא דְּאָמַר דָּוִד, ׳כִּי רָם יהו"ה וְשָׁפָל יִרְאֶה׳ (תהילים קלח, ו). וְהַנָּבִיא אָמַר, ׳כִּי כֹה אָמַר רָם וְנִשָּׂא שׁוֹכֵן עַד וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ וְגוֹ'׳ (ישעיהו נז, טו) ׳וְאֶת דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ׳. דְּאַף עַל גַּב דַּאֲנָא ׳מָרוֹם וְקָדוֹשׁ אֶשְׁכּוֹן׳, בְּגִין הַהוּא דְּאִתְעָבִיד ׳דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ׳ בְּגִין שְׁכִינָתִי, לְסַלְּקָא לָהּ מִשִּׁפְלּוּת דִּילָהּ עֲטָּרָא לְרֵישֵׁיהּ, אָנָא נָחִית לְדַיְּירָא עִמֵּיהּ. וּבָתַר דְּבַעְלָהּ דִּשְׁכִינְתָּא נָחִית עַל בַּר נָשׁ, אִיהִי נְחִיתַת מֵעַל רֵישֵׁיהּ, וְיָהִיבַת אַתְרָא דְּרִישָׁא לְבַעְלָהּ, וּנְחִיתַת לְרַגְלוֹי דְּמַלְכָּא. וְרָזָא דְּמִלָּה, ׳הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְהָאָרֶץ הֲדוֹם רַגְלָי׳ (ישעיהו סו, א).
השמים כסאי והארץ הדם רגלי - מיום שיורש אדם נשמה כלולה מקב"ה ושכינתו נקרא בן
׳הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי׳ (ישעיה סו, א) - שֶׁמִּיּוֹם שֶׁיּוֹרֵשׁ אָדָם נְשָׁמָה שֶׁכְּלוּלָה מהקב"ה וּשְׁכִינָתוֹ, מֵאוֹתָהּ שָׁעָה נִקְרָא בֵּן. אָמַר תַּנָּא אֶחָד, וְכִי מֵאוֹתוֹ יוֹם שֶׁיּוֹרֵשׁ אָדָם נְשָׁמָה כְּלוּלָה מהקב"ה וּשְׁכִינָתוֹ יִקָּרֵא בֵּן? מִנַּיִן לָנוּ? מֵהַפָּסוּק הַזֶּה שֶׁאָמַר דָּוד בְּסֵפֶר תְּהִלִּים, ׳אֲסַפְּרָה אֶל חֹק ה' אָמַר אֵלַי בְּנִי אַתָּה אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךְ׳ (תהלים ב, ז).
בלשון הזוהר
דְּמִיּוֹמָא דְּיָרִית בַּר נָשׁ נִשְׁמְתָא, כְּלִילָא מְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, מֵהַהִיא שַׁעֲתָא אִתְקְרֵי בֵּן. אָמַר חַד תָּנָא, וְכִי מֵהַהוּא יוֹמָא דְּיָרִית בַּר נָשׁ נִשְׁמְתָא, כְּלִילָא מְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, יִתְקְרֵי בְּרֵיהּ מְנָא לָן. מֵהַאי קְרָא דְּאָמַר דָּוִד בְּסֵפֶר תְּהִלִּים, ׳אֲסַפְּרָה אֶל חֹק יהו"ה אָמַר אֵלַי בְּנִי אַתָּה אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ׳ (תהילים ב, ז).
היום ילדתיך בשבילך אמר דוד ברוח הקדש - לא קם נביא עוד בישראל כמשה
אָמַר לוֹ בּוּצִינָא קַדִּישָׁא, רוֹעֶה הַנֶּאֱמָן, מַה זֶּה ׳הַיּוֹם יְלִדְתִּיךְ׳? אֶלָּא בִּשְׁבִילְךְ אָמַר דָּוִד בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ ׳אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךְ׳. ׳הֵן עוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל׳ - בְּאוֹתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ׳וְלֹא קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כְּמֹשֶׁה׳ (דברים לד, י) - אַתָּה קִיַּמְתָּ בַּשְּׁכִינָה וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךְ בְּכָל לְבָבְךְ - שֶׁהַיְנוּ הַגּוּף, וּבְכָל נַפְשְׁךְ - שֶׁהַיְנוּ הַנְּשָׁמָה, שֶׁחֲמִשָּׁה שֵׁמוֹת יֵשׁ לָהּ: נְשָׁמָה, רוּחַ, נֶפֶשׁ, חַיָּה, יְחִידָה. וּבְכָל מְאֹדֶךְ - בְּכָל מָמוֹנְךְ. הקב"ה וּשְׁכִינָתוֹ לֹא יָזוּז מִמְּךְ בְּכָל אֵלּוּ.
בלשון הזוהר
אֲמַר לֵיהּ בּוּצִינָא קַדִּישָׁא, רַעְיָא מְהֵימָנָא, מַאי ׳הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ׳. אֶלָּא בְּגִינָךְ אָמַר דָּוִד בְּרוּחַ קֻדְשָׁא, ׳אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ׳. ׳הֵן עוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל׳ - בְּהַהוּא דְּאִתְּמַר בֵּיהּ, ׳וְלָא קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כְּמֹשֶׁה׳ (דברים לה, י). אַנְתְּ קַיְּימָת בִּשְׁכִינְתָּא וְאָהַבְתָּ אֶת יהו"ה אֱלהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ, דְּהַיְינוּ גּוּפָא. וּבְכָל נַפְשְׁךָ, דְּהַיְינוּ נִשְׁמְתָא. דַּחֲמֵשׁ שְׁמָהָן אִית לָהּ: נְשָׁמָה. רוּחַ. נֶפֶשׁ. חַיָּה. יְחִידָה. וּבְכָל מְאֹדֶךָ, בְּכָל מָמוֹנָא דִּילָךְ. קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ לָא יָזוּז מִינָךְ בְּכָל אִלֵּין.
אתה חשבת שאף לו היו כל העולמות תחת רשותך היית מקים שכינה עם הקב"ה
אַתָּה חָשַׁבְתָּ שֶׁאֲפִלּוּ הָיוּ כָּל הָעוֹלָמוֹת תַּחַת רְשׁוּתְךְ, הָיִיתָ נוֹתֵן לְהָקִים שְׁכִינָה עִם הקב"ה וּלְהַמְלִיכוֹ עִם שְׁכִינָתוֹ עַל כָּל הַמְמֻנִּים שֶׁל אֻמּוֹת הָעוֹלָם, וְאַחַר כָּךְ לְהַעֲלוֹתוֹ וּשְׁכִינָתוֹ - בִּדְיוֹקַנְךְ כְּלוּלָה מִכָּל הַמִּדּוֹת הַטּוֹבוֹת, בְּכָל הָעוֹלָמוֹת, וּבַמַּחֲנוֹת הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים, וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל.
בלשון הזוהר
אַנְתְּ חַשָׁבְתְּ, דְּאֲפִילּוּ הֲווֹ כָּל עָלְמִין תְּחוֹת רְשׁוּתָךְ, הֲוֵית יָהִיב לְאַקָּמָא לִשְׁכִינְתָּא בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּלְאַמְלָכָא לֵיהּ בִּשְׁכִינְתֵּיה עַל כָּל מְמָנָן דְּאוּמִין דְּעָלְמָא, וּלְבָתַר לְסַלְּקָא לֵיהּ וּשְׁכִינְתֵּיהּ. בְּדִיּוּקְנָא דִּילָךְ כְּלִילָא מִכָּל מִדּוֹת טָבִין, בְּכָל עָלְמִין, וּבְמַשִּׁרְיָּין עִלָּאִין וְתַתָּאִין, וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל.
מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה - ואתה שליחו לומר דברים אלו קום השלם מצות רבונך
מַחֲשָׁבָה טוֹבָה הקב"ה מְצָרְפָהּ לְמַעֲשֶׂה. מֵאַחַר שֶׁאַתָּה בְנוֹ - עַל כָּל מַה שֶּׁחָשַׁבְתָּ לְרִבּוֹנְךְ, יְקֻיַּם עַל יָדְךְ וְלֹא תָזוּז מִמֶּנּוּ לְעוֹלָמִים, אֶלָּא תִּהְיֶה בִּדְיוֹקְנוֹ בַּכֹּל, וְאַתָּה בַּגָּלוּת גָּנוּז מִבְּנֵי אָדָם, וְאַתָּה מֵהָעוֹלָם הַזֶּה שְׁלִיחוֹ שֶׁל הקב"ה לוֹמַר דְּבָרִים אֵלּוּ לְפָנֶיךְ, וַאֲנִי מְצֻוֶּה מִמֶּנּוּ שֶׁלֹּא לָזוּז מִמְּךְ בְּכָל עֵת וְשָׁעָה שֶׁאַתָּה רוֹצֶה, אֲנִי וְכָל הַתַּנָּאִים וְהָאָמוֹרָאִים שֶׁל הַיְשִׁיבוֹת. קוּם הַשְׁלֵם מִצְווֹת רִבּוֹנְךְ.
בלשון הזוהר
מַחֲשָׁבָה טוֹבָה הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצָרְפָהּ לְמַעֲשֶׂה. בָּתַר דְּאַנְתְּ בְּרֵיהּ, עַל כָּל דְּחָשַׁבְת לְמָרָךְ, יְקֻיָּים עַל יָדָךְ, וְלָא תָּזוּז מִנֵּיהּ לְעָלְמִין, אֶלָּא תְּהֵא בְּדִיּוּקְנֵיהּ בְּכֹלָּא. וְאַנְתְּ בְּגָלוּתָא גָּנִיז מִבְּנִי נָשָׁא. וְאַנְתְּ מֵעָלְמָא דָּא, שְׁלִיחָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמֵימַר מִלִּין אִלֵּין קֳדָמָךְ, וַאֲנָא מְצוּוֶה מִנֵּיהּ, דְּלָא לְמֵזַז מִינָךְ בְּכָל עֵת וְשַׁעֲתָא דְּאַנְתְּ בָּעֵי. אַנָא וְכָל תַּנָאִין וְאָמוֹרָאִין דִּמְתִיבְתָּאן. קוּם אַשְׁלִים פִּקּוּדִין דְּמָרָךְ.
ועשו ארון עצי שטים
סוד הארון והתורה כדיו שחור מבחוץ ולבן מבפנים
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.