השמים כסאי והארץ הדם רגלי - מיום שיורש אדם נשמה כלולה מקב"ה ושכינתו נקרא בן
תרומה · תנאים ואמוראים התכנסו לתקן כלי המלך - סוד המנורה והשכינה כעטרת בעלה · מאמר 54 · פיסקה 18 · דף קנח ע"ב
לשון הזוהר
דְּמִיּוֹמָא דְּיָרִית בַּר נָשׁ נִשְׁמְתָא, כְּלִילָא מְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, מֵהַהִיא שַׁעֲתָא (צ"א.) אִתְקְרֵי בֵּן. אָמַר חַד תָּנָא, וְכִי מֵהַהוּא יוֹמָא דְּיָרִית בַּר נָשׁ נִשְׁמְתָא, כְּלִילָא מְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, יִתְקְרֵי בְּרֵיהּ מְנָא לָן. מֵהַאי קְרָא דְּאָמַר דָּוִד בְּסֵפֶר תְּהִלִּים, ׳אֲסַפְּרָה אֶל חֹק יהו"ה אָמַר אֵלַי בְּנִי אַתָּה אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ׳ (תהילים ב, ז).
תרגום
׳הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי׳ (ישעיה סו, א) - שֶׁמִּיּוֹם שֶׁיּוֹרֵשׁ אָדָם נְשָׁמָה שֶׁכְּלוּלָה מהקב"ה וּשְׁכִינָתוֹ, מֵאוֹתָהּ שָׁעָה נִקְרָא בֵּן. אָמַר תַּנָּא אֶחָד, וְכִי מֵאוֹתוֹ יוֹם שֶׁיּוֹרֵשׁ אָדָם נְשָׁמָה כְּלוּלָה מהקב"ה וּשְׁכִינָתוֹ יִקָּרֵא בֵּן? מִנַּיִן לָנוּ? מֵהַפָּסוּק הַזֶּה שֶׁאָמַר דָּוד בְּסֵפֶר תְּהִלִּים, ׳אֲסַפְּרָה אֶל חֹק ה' אָמַר אֵלַי בְּנִי אַתָּה אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךְ׳ (תהלים ב, ז).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: דמיומא דירית בר נש נשמתא, כלילא מקודשא בריך הוא ושכינתיה, מההיא שעתא (צ"א.) אתקרי בן. אמר חד תנא, וכי מההוא יומא דירית בר נש נשמתא, כלילא מקודשא בריך הוא ושכינתיה, יתקרי בריה מנא לן. מהאי קרא דאמר דוד בספר תהלים, ׳אספרה אל חק יהו"ה אמר אלי בני אתה אני היום ילדתיך׳ (תהילים ב, ז).
התרגום: ׳השמים כסאי והארץ הדם רגלי׳ (ישעיה סו, א) - שמיום שיורש אדם נשמה שכלולה מהקב"ה ושכינתו, מאותה שעה נקרא בן. אמר תנא אחד, וכי מאותו יום שיורש אדם נשמה כלולה מהקב"ה ושכינתו יקרא בן? מנין לנו? מהפסוק הזה שאמר דוד בספר תהלים, ׳אספרה אל חק ה' אמר אלי בני אתה אני היום ילדתיך׳ (תהלים ב, ז).
מן המפרשים
אור החמה: אמר חד תנא וכי מההוא יומא וגומר שהיה ראוי שתחל' יקדם ענין הנשמה אליו ויקיים בה מצות הרבה ואחר משך זמן מה יתקרי בריה דהיינו ייחודת הת"ת עליו לזה הביא ראיה מאומ' ה' אמר אלי בני אתה ולא אחר הלידה זמן רב דהיינו נתינת הנשמה אלא…
אור יקר: קרא דאמר דוד בספר תילים, וקיימא לן כל שאמר.
הסולם: דמיומא דירית בר נש וכו': מיום שיורש האדם הנשמה, שהיא כלולה מהקב"ה ושכינתו, משעה ההיא נקרא בן. אמר תנא אחד, וכי מיום ההוא שאדם יורש נשמה כלולה מהקב"ה ושכינתו, יהיה נקרא בן, מאין לנו זה. הוא מכתוב הזה שאמר דוד בספר תהלים אספרה…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: